שיתוף והתייעצות אחרי קשר רע
סיימתי (בפעם השנייה) עם בחור עמו יצאתי כחצי שנה מההתחלה היה די אדיש וקר באופיו. בחודשים האחרונים כל פעם מחדש הוא דיבר אליי בכעס ובטון תקיף.
ניסיתי להבין ולקבל אבל הוא אטום רגשית בצורה אכזרית. כל פעם נכנס למתקפה נגדי ומדבר בצורה עצבנית וכעוסה, הוא לא משתף בשום-דבר ואז מתפרץ תמיד טען שהוא לא כועס לא עצבני ולא מרים עלי את הקול...לטענתו. גם כשניסיתי לדבר איתו ושיפתח קצת בפניי הוא נשאר קר מאוד ולא מדבר כמעט מעבר ל-2 משפטים... לצערי כשהייתי צריכה אותו הוא לא היה שם עבורי.
בסוף השבוע, לאחר שיצאנו להסתובב הוא בקושי דאג לי ושאל מה איתי, דיבר אליי בצורה לא נעימה, בקושי הסתכל עליי , שיתפתי אותו בהרגשה שלי בצורה עדינה, לא בהתלהמות, החל לתקוף אותי שאני סתם מחפשת לריב שאני מעצבנת יותר מדי... ועוד דברים פוגעים, נפגעתי ממנו מאוד. שתקתי הייתי בהלם, פתאום הסתכל בעיניי רוב הזמן לא היה יוצר עמי קשר עין משום מה,
הוא בדק אם אני לא בוכה ואז התרחק ממני, רק אחרי כמה דק' נתן חיבוק של כמה שניות וזהו אפילו לא התנצל, וחזר להתעסק בטלפון שלו.
ההתנהגות ה״פאסיבית-אגרסיבית״ שלו הרחיקה אותי עד מאוד, אם היה שומע משהו שלא היה נראה לו היה נסגר ושותק. רוב הפעמים לא היה מציע דבר מיוזמתו ואז אם המקום אליו יצאנו לא היה לטעמו היה מתלונן שחבל שבאנו לפה והמקום לא משהו וכו'.לא ידעתי כבר למה לצפות כיוון שהרבה פעמים הוא היה עוקץ אותי משום מקום. הוא היה מתנהג בצורה פאסיבית אגרסיבית כלפיי, כמו מוציא כעסים מודחקים משום-מקום. נניח אם לא עניתי לו לטלפון כי ישנתי או יצאתי עם חברות היה ישר אומר: "הבנתי אחרי זה אל תגידי שלא אכפת לי ''
מצאתי את עצמי שוב בקשר שהרס אותי מבפנים למרות שהבטחתי לעצמי אחרי הפעם הקודמת שזה לא יקרה (סלחתי לו בפעם הקודמת כאשר דבר דומה קרה, ושוב כמובן לא השתנה כלום..נשאר אותו אדם עצבני שלפתע מדבר בצורה תקיפה ואגרסיבית סתם כך כלפיי. לא משתף שום דבר, כמו קיר.
כל הסיטואציה הזו גרמה לי לחשוב; למה הייתי זמן רב כ''כ בקשר שעשה לי רע יותר מטוב...?
האם עד כדי כך אני לא מעריכה את עצמי שנתתי לו ככה להתנהג אליי ?
אשמח לעצות... האם מישהו היה בסיטואציה דומה? איך מתגברים על התחושה הזו? איך להמשיך הלאה
סיימתי (בפעם השנייה) עם בחור עמו יצאתי כחצי שנה מההתחלה היה די אדיש וקר באופיו. בחודשים האחרונים כל פעם מחדש הוא דיבר אליי בכעס ובטון תקיף.
ניסיתי להבין ולקבל אבל הוא אטום רגשית בצורה אכזרית. כל פעם נכנס למתקפה נגדי ומדבר בצורה עצבנית וכעוסה, הוא לא משתף בשום-דבר ואז מתפרץ תמיד טען שהוא לא כועס לא עצבני ולא מרים עלי את הקול...לטענתו. גם כשניסיתי לדבר איתו ושיפתח קצת בפניי הוא נשאר קר מאוד ולא מדבר כמעט מעבר ל-2 משפטים... לצערי כשהייתי צריכה אותו הוא לא היה שם עבורי.
בסוף השבוע, לאחר שיצאנו להסתובב הוא בקושי דאג לי ושאל מה איתי, דיבר אליי בצורה לא נעימה, בקושי הסתכל עליי , שיתפתי אותו בהרגשה שלי בצורה עדינה, לא בהתלהמות, החל לתקוף אותי שאני סתם מחפשת לריב שאני מעצבנת יותר מדי... ועוד דברים פוגעים, נפגעתי ממנו מאוד. שתקתי הייתי בהלם, פתאום הסתכל בעיניי רוב הזמן לא היה יוצר עמי קשר עין משום מה,
הוא בדק אם אני לא בוכה ואז התרחק ממני, רק אחרי כמה דק' נתן חיבוק של כמה שניות וזהו אפילו לא התנצל, וחזר להתעסק בטלפון שלו.
ההתנהגות ה״פאסיבית-אגרסיבית״ שלו הרחיקה אותי עד מאוד, אם היה שומע משהו שלא היה נראה לו היה נסגר ושותק. רוב הפעמים לא היה מציע דבר מיוזמתו ואז אם המקום אליו יצאנו לא היה לטעמו היה מתלונן שחבל שבאנו לפה והמקום לא משהו וכו'.לא ידעתי כבר למה לצפות כיוון שהרבה פעמים הוא היה עוקץ אותי משום מקום. הוא היה מתנהג בצורה פאסיבית אגרסיבית כלפיי, כמו מוציא כעסים מודחקים משום-מקום. נניח אם לא עניתי לו לטלפון כי ישנתי או יצאתי עם חברות היה ישר אומר: "הבנתי אחרי זה אל תגידי שלא אכפת לי ''
מצאתי את עצמי שוב בקשר שהרס אותי מבפנים למרות שהבטחתי לעצמי אחרי הפעם הקודמת שזה לא יקרה (סלחתי לו בפעם הקודמת כאשר דבר דומה קרה, ושוב כמובן לא השתנה כלום..נשאר אותו אדם עצבני שלפתע מדבר בצורה תקיפה ואגרסיבית סתם כך כלפיי. לא משתף שום דבר, כמו קיר.
כל הסיטואציה הזו גרמה לי לחשוב; למה הייתי זמן רב כ''כ בקשר שעשה לי רע יותר מטוב...?
האם עד כדי כך אני לא מעריכה את עצמי שנתתי לו ככה להתנהג אליי ?
אשמח לעצות... האם מישהו היה בסיטואציה דומה? איך מתגברים על התחושה הזו? איך להמשיך הלאה
