riki yot levi
New member
אמש...
אמש, סתם ערב של אמצע השבוע, רק הזקנים בבית... - אישי ואני...
האיש שלי עזב את הצפיה במשחק הכדורגל משחק בין קבוצת נעוריו מחיפה, שפעם נוספת לא עושה לי את האיש שמח... עזב ויצא אל המטבח להביא לעצמנו תה לימוןללא תה וללא סוכר. מים רותחים ופרוסות לימון. כדאי לנסות, טעים ובריא...
את הערב עשיתי בקריאה ספר. לא עניין של שיגרה בה אני והוא נמצאים יחד בסלון כאשר משחק כדורגל משודר. קשה לי בדרך כלל אם הצעקות והשאגות וכל האלמנטים שמלווים את המשחק... וסביבו.
נכון, חייבת להודות שהגיל עושה את שלו... כך יכולה הייתי לציין לעצמי את העובדה שהנ"ל פשוט קם באמצע משחק כדורגל ולא שב להמשך צפיה... זאת כאשר אנו עוסקים בבחור שהיה עושה את הדרך מתל אביב לחיפה ובחזרה בעבור משחק כדורגל כבשיגרה... פעם היה מוריד את אם בנותיוובנותיו אצל הוריו למען יחוו אלה את אלה... ופעמים שהיה יוצא לבדו אן בלווית חבר. עד שהחל להעדיף את האקרן וישיבה צמודה לבניו ואחרים או רק אחרים וכו'. היתכן שאקרננו כבר לא ישדר משחקי כדורגל לבני אדם עצבניים ורועשים? הלוואי.
האמת בד"כ לא איכפת לי. הם בסלון ואני על המרפסת... המרפסת האחורית זו שפונה אל דיר הכבשים, אל אורוות הסוסים ומחסן הטרקטורון, העגלות וכו' פינת חמד לקיץ שהו הרוח קלילה, האויר נקי, לא קר אלה באזור הקריר נעים... כזה שמבדר לך את שיער הראש... כמו ליטוף עדין... כזה שאת מבקשת לך שלא יגמר לעולם..., אלה שאנו בדצמבר... דצמבר יבש לגמרי אפילו בימים 'גשומים'. פשוט אפב טיפות מים מהשמים - וקור... קור בלתי נסבל מבחינתי.
ומה שונה אמש מערבים שיגרתיים אחרים... שנה יושבים אנו זוג זקנים (כמעט...) לוגמים מהלימון במים רותחים ללא סוכר... והאיש שלי שואל לפתע 'מסאג' '...
ה פ ת עה ...
כפשוטה. הסיכוי שלי לקבל מסאג' שבעלי מתמחה בו... לרמת אומן פלוס, דומה לסיכוי לזכות פעמיים בפיס שבוע אחר שבוע בפרס הגדול... ממש.
חחחחחחחחח...
האמת שההתמחות של הנ"ל בסוג המסאג' המיוחד לרעייתו אם ילדיו החל באמת כעניין חובבני לגמרי בימים של הריון ראשון בו ברגע שעברתי את ה-26 ק"ג תוספת למשקלי הקבוע...
כל רגל שלי נראת כמו גוש בצקת, צבעוני כזה רך מידי לא נאה למראה... כואב. מרגיז מעצבן מביך...
כל השבוע באותם הימים טיפלו בי הוריו. הליכות בעיקר ובסופי שבוע כאשר היה מגיע מהמרכז אל מעון הוריו שם שהיתי... היה מבקש ביוזמתו לתת משלו לטובת שינוי ברגליים... הייתי יושב מולו... מניחה עליו רגל מלוא כובד... והוא היה מעסה את האצבעות של הרגליים. מענג. מאחר והיה לי מאוד קשה לראות ולהפנים את מצבי הפיסי... היה לי סימן שהאיש שלי אוהב...
לפני עשר שנים... לאחר שהאחדה המשפחה שלנו... לאחר עשור... ולאחר ש... אחרי עשר שנים... ו... אחרי עשר שנים... וגם... אחר עשר שנים... אמרתי לו... 'אולי'...
מסאג' כפות רגליים כסימן לאהבה, בסתם יום חול בזמן שקבוצת נעוריו מפסידה בכדורגל...
אמרתי לו תוך כדי... 'לא סימן לזקנה שלנו? ואם לא אז מה כן???
הבוקר התעוררנו כרגיל... אני מתעוררת חצי שעה לפניו... מכינה לו את הבוקר... והוא יוציא את עדר הכבשים למרעה... מניקור ופדיקור לרגלי הבהמות, מרעה? אין - בצורת של יותר מכמה שנים אחרונות... איז כייף כאשר הדם זורם אצלך מהראש ועד לקצה האצבעות של הרגליים...
אמש, סתם ערב של אמצע השבוע, רק הזקנים בבית... - אישי ואני...
האיש שלי עזב את הצפיה במשחק הכדורגל משחק בין קבוצת נעוריו מחיפה, שפעם נוספת לא עושה לי את האיש שמח... עזב ויצא אל המטבח להביא לעצמנו תה לימוןללא תה וללא סוכר. מים רותחים ופרוסות לימון. כדאי לנסות, טעים ובריא...
את הערב עשיתי בקריאה ספר. לא עניין של שיגרה בה אני והוא נמצאים יחד בסלון כאשר משחק כדורגל משודר. קשה לי בדרך כלל אם הצעקות והשאגות וכל האלמנטים שמלווים את המשחק... וסביבו.
נכון, חייבת להודות שהגיל עושה את שלו... כך יכולה הייתי לציין לעצמי את העובדה שהנ"ל פשוט קם באמצע משחק כדורגל ולא שב להמשך צפיה... זאת כאשר אנו עוסקים בבחור שהיה עושה את הדרך מתל אביב לחיפה ובחזרה בעבור משחק כדורגל כבשיגרה... פעם היה מוריד את אם בנותיוובנותיו אצל הוריו למען יחוו אלה את אלה... ופעמים שהיה יוצא לבדו אן בלווית חבר. עד שהחל להעדיף את האקרן וישיבה צמודה לבניו ואחרים או רק אחרים וכו'. היתכן שאקרננו כבר לא ישדר משחקי כדורגל לבני אדם עצבניים ורועשים? הלוואי.
האמת בד"כ לא איכפת לי. הם בסלון ואני על המרפסת... המרפסת האחורית זו שפונה אל דיר הכבשים, אל אורוות הסוסים ומחסן הטרקטורון, העגלות וכו' פינת חמד לקיץ שהו הרוח קלילה, האויר נקי, לא קר אלה באזור הקריר נעים... כזה שמבדר לך את שיער הראש... כמו ליטוף עדין... כזה שאת מבקשת לך שלא יגמר לעולם..., אלה שאנו בדצמבר... דצמבר יבש לגמרי אפילו בימים 'גשומים'. פשוט אפב טיפות מים מהשמים - וקור... קור בלתי נסבל מבחינתי.
ומה שונה אמש מערבים שיגרתיים אחרים... שנה יושבים אנו זוג זקנים (כמעט...) לוגמים מהלימון במים רותחים ללא סוכר... והאיש שלי שואל לפתע 'מסאג' '...
ה פ ת עה ...
כפשוטה. הסיכוי שלי לקבל מסאג' שבעלי מתמחה בו... לרמת אומן פלוס, דומה לסיכוי לזכות פעמיים בפיס שבוע אחר שבוע בפרס הגדול... ממש.
חחחחחחחחח...
האמת שההתמחות של הנ"ל בסוג המסאג' המיוחד לרעייתו אם ילדיו החל באמת כעניין חובבני לגמרי בימים של הריון ראשון בו ברגע שעברתי את ה-26 ק"ג תוספת למשקלי הקבוע...
כל רגל שלי נראת כמו גוש בצקת, צבעוני כזה רך מידי לא נאה למראה... כואב. מרגיז מעצבן מביך...
כל השבוע באותם הימים טיפלו בי הוריו. הליכות בעיקר ובסופי שבוע כאשר היה מגיע מהמרכז אל מעון הוריו שם שהיתי... היה מבקש ביוזמתו לתת משלו לטובת שינוי ברגליים... הייתי יושב מולו... מניחה עליו רגל מלוא כובד... והוא היה מעסה את האצבעות של הרגליים. מענג. מאחר והיה לי מאוד קשה לראות ולהפנים את מצבי הפיסי... היה לי סימן שהאיש שלי אוהב...
לפני עשר שנים... לאחר שהאחדה המשפחה שלנו... לאחר עשור... ולאחר ש... אחרי עשר שנים... ו... אחרי עשר שנים... וגם... אחר עשר שנים... אמרתי לו... 'אולי'...
מסאג' כפות רגליים כסימן לאהבה, בסתם יום חול בזמן שקבוצת נעוריו מפסידה בכדורגל...
אמרתי לו תוך כדי... 'לא סימן לזקנה שלנו? ואם לא אז מה כן???
הבוקר התעוררנו כרגיל... אני מתעוררת חצי שעה לפניו... מכינה לו את הבוקר... והוא יוציא את עדר הכבשים למרעה... מניקור ופדיקור לרגלי הבהמות, מרעה? אין - בצורת של יותר מכמה שנים אחרונות... איז כייף כאשר הדם זורם אצלך מהראש ועד לקצה האצבעות של הרגליים...
