שאלה

[פילוסוף רוחני33]

שאלה

האם אפשר להגדיר אהבה כהרגשה שדבר טוב או שאדם נהדר, שנאה כהרגשה שדבר רע, וחיבה כהרגשה שדבר נחמד כלומר שיש לו אופי נעים? מישהו ענה לי על זה שלמשל כשהוא מתעמל הוא לא אוהב את זה אבל מרגיש שזה טוב לו, אז חשבתי שאולי הוא חושב שזה טוב ומרגיש שזה יהיה טוב אבל הוא לא ממש מרגיש עכשיו שזה טוב ולכן הוא לא אוהב את זה.

 

[פילוסוף רוחני33]

עוד הגדרות:

הרגיש = ידע שאולי דבר נכון כי השפיע עליו.
רצה = הרגיש שיעשה אם יוכל גם אם יוכל שלא.
טוב = מה שירצו.
רע = מה שירצו שלא יהיה.
נהנה = הרגיש טוב בגלל ההווה.
סבל = הרגיש רע בגלל ההווה.
נעים = שאפשר רק ליהנות ממנו.
נוח = נעים כי קל.
נחמד = עם אופי נעים.
שמח = מרגיש טוב בגלל העבר.
עצוב = מרגיש רע בגלל העבר.
אהב = הרגיש שדבר טוב.
שנא = הרגיש שדבר רע.
חבב = הרגיש שדבר נחמד.
פחד = הרגיש שיהיה רע.
כעס = הרגיש שעשו רע.
התייאש = הרגיש שלא יצליח.
התאכזב = הרגיש שלא היה טוב כמו שרצה.
קנא = רצה שיהיה לו טוב יותר כמו לאחר.
דאג = רצה לעזור.
רחם = עצוב כי מרגיש שאי אפשר למנוע שיהיה רע למישהו.
התבייש = רצה שלא ידעו על דבר שלו כי הרגיש שהוא רע.
העליב = גרם להרגיש לא חשוב.
הביך = גרם להרגיש חלש.
התעניין = רצה לדעת.
השתעמם = לא רצה לדעת.
הסתקרן = התחיל להתעניין.
התגעגע = רצה לחזור להיות עם משהו.
נגעל = רצה לא לדעת על דבר שלא נעים לו.

 

[Som30ne]

יותר מידי הגדרות בהודעת ההסבר

ולדוגמה שהבאת - יש כמה אפשרויות לדוסוננס -
כולן מתחילות בזה שגוף פיסיקאלי שואף להשאר במצבו (מה שנקרא אנרציה),
כך שלהתחיל בפעילות - זה דבר קשה, ומכאן - הפיצול למספר אפשרויות:
אחת - אימון גופני משחרר אנדורפינים.
אז אולי ההתחלה של האימון קשה, אבל - בהמשך - הגוף "מתגמל" אותך ע"י שחרור חומרים שגורמים להרגשה טובה.
שניה - תחושת ה"הישג" - שבאה אחרי שהצלחת לעשות דבר שיש לך התנגדות אינהרנטית לבצעו - היא כשלעצמה, יכולה לגרום לרוממות רוח.
שלישית - כשאתה מותש, אתה לא חושב יותר מידי - כך שאחרי אימון המח רגוע יותר, ורצות בו פחות מחשבות טורדניות.
ויש עוד כמה -
חלקן כוללות את ה"פיצוי" שבא אחרי אימון - בצורת עוגה, או גלידה, או כל מאכל אחר.
חלקן כוללות את דימוי הגוף המשופר, שנובע מהאימון (גם אם לא נוסף ולו גרם יחיד של שריר, ולא הופחת גרם אחד של שומן).
ועוד ועוד.
תיאוריות ואפשרויות למכביר.

ובעניין אהבה -
השאלה כאן אם התייחסת לאהבה (בוגרת/וותיקה/ארוכת טווח) - שאז היא מבוססת על ביטחון, הכרות, וכמובן, החשוב יותר - הרגל - .
שסה דבר מנחם ומרגיע עבור חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה האנושית.
או להתאהבות - שבה מדובר בסמים, פשוטו כמשמעו, סמים מערפלי מציאות, שנוצרו מכל מיני מניעים אבולוציוניים, שקשורים בהמשכיות המין (מין = Species).

 

[פילוסוף רוחני33]

התכוונתי לאהבה

לדאגה והשקעה, לא התאהבות פשוטה. אהבה יותר חשובה. לא בדיוק הבנתי את תשובתך לדוגמא שנתתי, אם בזמן ההתעמלות האדם נוטה ליהנות ממנה אפשר להגיד לדעתי שהוא אוהב אותה.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

אגב

התאהבות היא לדעתי אהבה בגלל משיכה, בגלל רצון להתקרב.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

אני צריך להסביר משהו

אהבה היא לאו דווקא לאדם או למישהו, יש גם אהבה לאוכל טעים או לחפצים יפים. אני חושב שאהבה באופן כללי הרגשה שדבר טוב, כי כשאוהבים אדם או דבר מרגישים שיש בו תכונות חיוביות. מעשים טובים לאדם אהוב לדעתי תוצר של אהבה, אולי כדי לגמול לאהוב על אופיו הטוב כדי שיישאר בו.
&nbsp

 

[Som30ne]

לא נכון.

אוהבים משהו או מישהו כי הוא/היא גורמים לך להרגיש טוב עם עצמך.
לא בגלל תכונות חיוביות או אחרות שיש לצד השני.
(אני מניח שיש הרבה אנשים טובים, עם תכונות חיוביות, גם בסביבתך, שאתה לא אוהב אותם אהבה רומנטית, ולא מאוהב בהם)
וכשאוהבים כל מיני מאכלים טעימים, עם הרבה מאוד מרכיבים מזיקים, אוהבים אותם כי הם גרומים לסוג מסויים של תחושת "היי".

השורת התחתונה והמוחלטת היא - שמושא האהבה גורם לך להרגיש טוב עם עצמך.
(שוב - מיני סמים שרצים לך במח)

 

[פילוסוף רוחני33]

לא הבנת את כוונתי

אוהבים משהו לאו דווקא כי הוא טוב אובייקטיבית, אלא כי הוא טוב להרגשתנו, לנו או לדעתנו. מרגישים אליו דברים חיוביים ולכן מרגישים טוב אתו. לכן גם אוהבים מאכלים טובים, כי מרגישים שיש בהם תכונות חיוביות שנותנות לנו הרגשה טובה. כמו שכתבתי, יש הבדל בין אהבה להתאהבות. אפשר לאהוב לא רומנטית, והתאהבות היא סוג מסוים של אהבה שיש שמושפע ממשיכה.
&nbsp
&nbsp