סיפורים מהקפיטריה

[מוטי ריקלין]

סיפורים מהקפיטריה

בכל שעה, מדושנת
ועגלגלה, מתמלאת הקאפיטריה,
כמו מחבת, בקשקוש פרצופים,
שדגים מבטים, ממעמקי הכיסאות הכחולים.

וכשמבטך קופא, כמו הזמן
בצילום, ובחדרי החושך של
הלב, מצלצלים טלפונים אני חולף לידך

ולא אומר מילה.

 

[גדעון היחידי]

מוטי היקר
מעט מילים
והרבה מחשבה שממלאה אותן תוכן.
כתבת יפה
תודה
גידי (גדעון היחידי)

 

[מוטי ריקלין]

גדעון תודה

 

[גדעון היחידי]

מגיע לך מוטי. בכייף. גידי

 

[פילוסוף רוחני33]

שלום

ניכר שיש רעיון אבל הוא נראה לא מספיק מסודר. מעניין לחשוב על כך שניסית בשיר לנווט את האהבה למעין סיוט מעשי רגעי. התיאור בבית הראשון נראה המוני מדי, אבל בבית שאחריו התיאורים יותר טעונים ברגש משכנע כמו "חדרי החושך של הלב", "מצלצלים טלפונים ואני חולף לידך ולא אומר מלה". יש לי תחושה שאתה צריך לעדן קצת את התיאור בבית הראשון ולכוון אותו יותר למגמה של הבית השני שבו תדגיש יותר את הרעיון שניסית לפתח בו.
&nbsp

 

[פילוסוף רוחני33]

יחד עם זה

אני חושב שדי אהבתי את המעשיות שבתיאורים, כלים מקשקשים ודברים כאלה כי מעשיות חשובה בספרות וידוע שסיפורים אמריקניים קצרים בנויים על תיאורי מעשים של אנשים שמוכיחים את רגשותיהם ולכן הם כל כך טובים. הזריזות בהתנהלות המועדון והאהבה מעניינת וחשובה. מזכיר לי משהו שכתבתי פעם בסיפור שלי ובו מכינים ארוחה ביתית במהירות ואני משולב כל הזמן בין הפעולות הזריזות המתחלפות, אמרו לי שזה מאד יפה.
&nbsp