מטפלת זוגית מגיעה לייעץ לכם

Megie

New member
קדימה חבר'ה

תמשיכו לשרשר שאלות כדי שתמי תוכל לענות לכולם..
 

Nogood Girl

New member
בעיות בזוגיות

אני לא יודעת איך כל כך להביע את הבעיה אבל יש לי בן זוג מאוד עקשן ומקובע בדרכיו ואנחנו יחד מזה שנה וחצי מתגוררים יחד כבר שנה ו4 חודשים.
ההתאהבות הייתה מהירה לאחר הדייטים הראשונים וכל הקשר היה מאוד אינטנסיבי, היה דייט ראשון, יום לאחר מכן דייט שני וכבר ביום לאחר מכן דייט שלישי, מהר מאוד הוא התחיל לבלות אצלי רוב הזמן ואז הוא פשוט התחיל ממש לגור איתי ורק לפני מספר חודשים זה הפך רשמי בגלל שהוא התחיל לחלוק עימי בתשלומי שכר הדירה וכו'.
הוא בחור חכם מאוד, אינטליגנטי מאוד, מלטף, מחבק מתעניין וכו' אבל:
1. אני מרגישה שאני ספר פתוח, כל מה שיש לי אני חולקת עימו, מידע כספי, חברי, בעיות, לבטים וכו' ואילו הוא לא מוכן לספר לי כמה הוא מרוויח, לא מוכן לדבר עימי על נושאים פיננסיים כלל ולא מוכן לחלוק איתי אינפורמציות מסויימות על חייו.
לי מפריע שהוא לא מוכן לספר לי דברים מסויימים, כמו כמה הוא מרוויח, זאת הרגשה שהוא לא סומך עלי, חושב שלמרות שאנחנו ביחד כל כך הרבה זמן אני אהיה איתו בגלל הכסף או משהו כזה.
כשהתעמתתי איתו על הנושא הוא הודיע לי שזה לא עינייני ושאני אעזוב אותו בשקט.
2. הבחור די עצלן בבית, הוא עובד רוב שעות היום, הוא נוסע לעבודה כשעתיים הלוך ושעתיים חזור כדי שנוכל לגור בבית שהוא שלי ושיהיה לי קרוב ללימודים ונוח.
אבל אני מנקה את הבית, אני מבשלת, אני שוטפת כלים, אני עורכת קניות ואני מתחזקת את הבית, בנוסף להיותי סטודנטית ולעבודתי מחוץ לבית.
לאחר ריבים בנושא הוחלט שהוא יהיה אחראי על הכביסות אז הוא שולח אותן למכבסה וחוץ מזה לא עושה כלום!
זה ממש ממש קשה לי, אני כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה... הוא משאיר כלים על השולחן שבועות ואם אני לא מנקה זה לא ינוקה.
הוא אומר שאם זה מפריע לי שאני אנקה כי לו זה פשוט לא מפריע, הוא מוכן לחיות בזוהמה וליכלוך ולו זה לא מפריע.
אני ממש מרגישה שאני המשרתת והכל זה ברור ומובן מאיליו כי אני רעבה אז אני מכינה אוכל, הוא מתחלק בהוצאות על האוכל אז הוא אוכל מהאוכל ומשאיר את הצלחות שלו והכל בכיור למשרתת שתנקה.
הוא משאיר את גלילי נייר הטואלט למשרתת שתרים מהרצפה ותזרוק אחריו וכו'...
אם אני לא עושה זה פשוט לא נעשה ואחרי שכחודש חייתי ככה כי רציתי לראות אם יקרה משהו ולא קרה אז נואשתי ועשיתי הכל לבד כרגיל.
3. הבחור די התחיל להזניח את עצמו לאחר מספר חודשים, הוא העלה הרבה במשקל, הוא לא הולך לחדר כושר כי אין לו זמן, הוא לובש נעליים ממש מתפוררות כי אין לו זמן ללכת ולקנות חדשות, אמא שלו מעירה לי על המראה שלו כאילו לי יש יד בדבר וכל פעם שאני אומרת לו משהו על המראה שלו הוא מתעצבן וזה מוביל לריב שלי אסור להעיר לו על המראה החיצוני שלו.

בקיצור הייאוש מתחיל להעיק, אני מאוד אוהבת אותו אבל מרגישה שאין לי כלים להתמודד איתו.
בריבים שאני מפנה כלפיו טענה הוא מחזיר בטענה כלפי ופשוט אין התקדמות בתחום.
אודה על כל עצה או רעיון.
 
תגובה

שלום לך ותודה על פנייתך

קראתי בעיון את פנייתך ואני מנסה להבין מה זו זוגיות עבורכם. כיצד שניכם רואים זוגיות, שותפות וחברות.
ציינת כי את נותנת מעצמך 200 אחוז בקשר ואת מרגישה כי בן זוגך משקיע הרבה הרבה פחות.
לפי דברייך נשמע כי את תורמת ותורמת לקשר ביניכם ולמעשה לא ברור מפנייתך מה את מקבלת ומדוע את מוכנה לוותר על דברים שחשובים לך בקשר זוגי וחברי.
אני לא מצליחה להבין האם במהלך השיחות ביניכם בן זוגך מקשיב למצוקות שלך או שהוא מחזיר אלייך את הטענות והתחושות הקשות. בקשר זוגי בניית תקשורת זוגית טובה ,שבה יהיה ניתן לדבר ולהקשיב וכן לנסות לשמוע מה הן מצוקותיו של בן הזוג, חשובה מאד. נשמע כי בן זוגך כן עושה מאמצים פיזיים ביומיום הקשורים לוויתור על נוחות בקרבה למקום העבודה - וזאת על מנת לשמור על הנוחות שלך. אני כן שומעת שאת מתלוננת על דפוסי התקשורת ביניכם ועל העובדה כי את מרגישה שהוא לא תמיד מקשיב למצוקות שלך או מבטל אותן.
אני כן חושבת שהיה כדאי לדבר עימו כל הדבים החשובים לך במערכת יחסים, על הצרכים שלך והעקרונות שלך, בשיחה נעימה ולא מטיחה או כעוסה.
במידת הצורך אולי היה כדאי לנסות פנייה לייעוץ זוגי למספר שיחות על מנת ללטש את התקשורת הזוגית.

אשמח לייעץ בהמשך.
 

Megie

New member
תמי שלום


קודם כל אני שמחה לארח אותך בפורום, תודה רבה על הקדשה מזמנך..
אני אעלה מספר שאלות שעלו פה לא פעם ואשמח לקבל קצת מדעתך לגבי הנושאים השונים:

מה לדעתך הדרך הטובה והנכונה להתגבר על מרחק במערכת יחסים בכמה מישורים:

מרחק בצבא
מרחק בתחילת הכירות כבסיס להכירות
מרחק בגיל או בתקופת זמן שלא מאפשרים מעבר עצמאי לחיים משותפים..

אשמח לעיצות להתמודד, תכונות אופי דרושות והסיכויים להצלחה בזוגיות כזאת מניסיונך..

אשמח לטיפים בתחילת הכירות-איך ליזום נכון, איך להשים לב לסימנים כשהצד השני מעוניין/לא מעוניין..אם יש כאלו, איך "לשבור" את הקרח כדי לעשות את הצעד הראשון ובגדול מה נכון לעשות כדי לבנות בסיס יציב להמשך?..

איך היית מגדירה קשר בריא? מה המדדים לאבחן קשר שמתבסס על הרגלים שעלולים לפגוע לטווח הרחוק? ובמידה וקשר נמצא כלא בריא לשני הצדדים-האם יש סיכוי לתקן?להשתנות? או שהפתרון במצבים כאלו זה פשוט להפרד?

העלתי פה הרבה שאלות שעולות לא מעט בפורום,
אשמח שתעני על מה שתוכלי בכדי לתת תשובות כלליות לחבר'ה.
המשך ערב מקסים
 
תגובה

הי יקירה ותודה על האירוח.
אני אנסה לענות על מה שנשאלתי ומקווה לעשות קצת סדר.

ראשית כל בעניין זוגיות ממרחק- אני סבורה כי ישנם מספר דברים שעליהם להתקיים בזוגיות בכלל וכמובן שגם בזוגיות ממרחק.
אמון, אמון ושוב אמון. זוגיות ממרחק מטבעה לא מאפשרת לנו להיות בקשר אינטנסיבי יומיומי עם בן זוגנו. כאשר קיים אמון הדדי בין שני בני הזוג, תחושת הבטחון בקשר הינה חזקה, וכך גם האינטימיות בין בני הזוג.אמון בכלל חשוב ביותר בכל מערכת יחסים, ויוצר תחושה נוחה ומשוחררת אצל כל אחד ואחד.
מעבר לכך חשוב ליצור תקשורת טובה בין בני הזוג. היכולת לשמוע, להקשיב ולהגיד חשובה מאד בהתנהלות זוגית. ברגע שדפוסי התקשורת מאפשרים לכל אחד מבני הזוג להגיד את אשר על ליבו ולהיות בטוח שהצד השני ישמע ולא ינסה להשתמש בזה כנגדו - התקשורת טובה ומאפשרת.
חשוב לשמור על אינטימיות גם ממרחק. שיתוף, פלירטוט, הבנה והקשבה. רומנטיקה, ויצירת שפה זוגית בלעדית - אחד הכלים החשובים שמאפשרים קשר שכזה.
כמו כן מובן מאליו שחשוב שהקשר יהיה טוב ותהיה נחישות משותפת להיות בקשר שכזה.

אני חושבת שבתחילת הכרות כמו גם בהמשך חשוב שיהיה ברור לשני הצדדים - למה הם כאן. כלומר מה הצרכים של כל אחד, מה חשוב לכל אחד לקבל מבן זוגו ועוד.
גם בתחילת הכרות וגם בהמשך ההכרות, כל אחד צריך להרגיש בתוך הקשר שהצד השני בחר ובוחר להיות איתו יום יום. מצב שבו מישהו מרגיש "מובן מאליו", הינו מצב שמתחיל להיות בעייתי כיוון שאז יש הפרה מסויימת של מערך הכוחות הזוגי, ולמעשה מתחילה התרחקות.

קשר בריא הינו קשר שמתקיימים בו מדדים רבים. לצערי לא תמיד מה שנראה למישהו מהצד כלא בריא אכן כך גם עבור מי שבתוך הקשר. אני חושבת שחלק מהמדדים שכתבתי קודם לכן, חייבים להתקיים בתוך קשר בריא. - אמון, תקשורת טובה, אינטימיות, אהבה כמובן, הערכה, שותפות ועוד. היכולת לשלב בין אינטימיות זוגית ואוטונומיה אישית. שלכל אחד יהיה את מרחב המחיה הפרטי שלו וכמובן את החלק המשותף הזוגי.

לגבי שינוי - אני מאמינה גדולה מאד בטיפול זוגי. טיפול זוגי עובד על הפער בין שני הצדדים הסוביקטיבים של שני בני הזוג. הוא מאפשר לכל אחד בחדר לשמוע באמת מה מרגיש וחושב בן הזוג שלו מבלי להיכנס למגננה ולהתקפה מנגד. אני יודעת ומנוסה מספיק על מנת להגיד בוודאות שיש סיכוי לתקן. הכל תלוי כמובן במידת המוטיבציה שיש לנו להישאר עם בן הזוג שלנו. טיפול מעלה דברים לרמת המודעות ושם בעצם מתחיל להיווצר השינוי.

מקווה שעזרתי לך קצת. אשמח לייעץ בהמשך
 

Megie

New member
תודה רבה!


מעריכה את התגובה המושקעת ומקווה שבאמת יהיו כאן אנשים שיוכלו להעזר בה

לילה מקסים!
 
קל

לפרגן כי רוב מה שכתבת אני כותב בעצמי.
כשמגיע
מגיע.
זיכרו: לעולם לא נוכל לדעת כיצד עלולות המילים שלנו להשפיע על אחרים.

http://www.youtube.com/watch?v=hAX2ku9ifEs
עם כל הגעגוע לחיבוק, לחיוך ולשיחה, כשבצד השני, אין גם צורך וגם רצון אמיתי בחיבור, לא משנה מה נעשה, זה לא יעבוד!
 
למעלה