שני הגרוש שלי
עדיף לאכול אוכל נורמלי ומשביע מאשר סלטים/לחם קל/דיאט וכל זה. גם אני מאז ומתמיד נלחמתי בצורה זו או אחרת במשקל. בשלב מסוים בחיים, פשוט מעייפות, התחלתי לאכול... כמו גבר - כלומר, לא להצמד לדברים שנחשבים דיאטטיים אלא לאכול הכל, כמו פעם, ארוחת בוקר של לחם גבינות (טעימות, לא דיאט) וירקות, ארוחת צהרים של בשר ופחמימות וארוחת ערב גם, של כל מיני (ביצים, לחם וסלט, למשל או קורנפלקס). באופן מפתיע, המשקל שלי הרבה הרבה יותר יציב ומעבר לעניינים כמו הריון ולידה הרבה יותר נשלט (גם בשני ההריונות האחרונים שלי עליתי ממש מעט, הרבה פחות מבהריון הראשון, בו עוד אכלתי ופיציתי כמו "בת"). הרבה יותר קל לי גם לרדת במשקל, אני מחליטה שאוכלים קצת פחות (פחות, לא דברים אחרים) ומיד המשקל יורד. לאט אבל יורד. כמובן שבתוך כל זה יש גם את הריצה, ברוב התקופה הזאת אני גם מתאמנת, אם כי לא בעצימות גבוהה במיוחד, לכל היותר 4 פעמים בשבוע. אני מאמינה שכשאוכלים "דיאטה" אז מתכנתים את הגוף להיות במצב תמידי של רעב וצורך ועל כן תמיד יש שאיפה להשלים ולפצות והמאבק הוא תמידי. כשאוכלים במטרה לשבוע זה עוזר גם ברמה הפיזית כי באמת נותנים לגוף את מה שהוא צריך וגם ברמה הנפשית, כי לא מתעסקים עם זה כל הזמן, ואין את ההרגשה שיושב לך שוטר על הראש כל הזמן, הרבה פחות שדים. אני יודעת שזה חילול קודש גדול ולא מתאים לכל אחת, לי זה בהחלט עזה שינוי, גם בגוף וגם בראש.
