לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
89848,984 עוקבים אודות עסקים

פורום נשים בספורט

בואו נדבר!
 בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שבא לכן: על ריצת הבוקר, על חדר כושר, על מרוץ האופניים האחרון, טריאתלון, או כל מה שעושה לכן טוב.
אם את רוצה להתחיל, אבל לא יודעת איך.
אם התמכרת קשה, ואת מחפשת חברות לשריטה.
כאן המקום לשאול, לשתף, וכמובן גם לענות ולחלוק מנסיונכן.
אנחנו כאן!
 
מי אנחנו?
סוזי דבוסקין (susieada)
נשואה, אמא לשלושה (אורן, עודד ותמר ז"ל) מארגנת עם משפחתה מדי שנה את טריאתלון נשים ע"ש תמר דבוסקין. סוזי בעלת תואר שני לחינוך מיוחד, מורה ועוסקת גם בתכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית. סוזי סיימה בגיל 61 תחרות חצי איש ברזל, ייצגה את ישראל במכביה ב2005 והשתתפה באינספור טריאתלונים, תחרויות ריצה ומשחים שונים.
מור שלזינגר  (מור שלז)
נשואה, אמא לשניים. מדריכה מוסמכת לריצות למרחקים ארוכים ומרתונים. ממארגנות מרוץ האופניים לנשים, ופעילה בטריאתלון נשים. בעלת

אודות הפורום נשים בספורט

בואו נדבר!
 בפורום הזה תוכלו לדבר על כל מה שבא לכן: על ריצת הבוקר, על חדר כושר, על מרוץ האופניים האחרון, טריאתלון, או כל מה שעושה לכן טוב.
אם את רוצה להתחיל, אבל לא יודעת איך.
אם התמכרת קשה, ואת מחפשת חברות לשריטה.
כאן המקום לשאול, לשתף, וכמובן גם לענות ולחלוק מנסיונכן.
אנחנו כאן!
 
מי אנחנו?
סוזי דבוסקין (susieada)
נשואה, אמא לשלושה (אורן, עודד ותמר ז"ל) מארגנת עם משפחתה מדי שנה את טריאתלון נשים ע"ש תמר דבוסקין. סוזי בעלת תואר שני לחינוך מיוחד, מורה ועוסקת גם בתכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית. סוזי סיימה בגיל 61 תחרות חצי איש ברזל, ייצגה את ישראל במכביה ב2005 והשתתפה באינספור טריאתלונים, תחרויות ריצה ומשחים שונים.
מור שלזינגר  (מור שלז)
נשואה, אמא לשניים. מדריכה מוסמכת לריצות למרחקים ארוכים ומרתונים. ממארגנות מרוץ האופניים לנשים, ופעילה בטריאתלון נשים. בעלת
x
הודעה מהנהלת הפורום
שרשורי קבוצות נשים 2012: ריצה,   טריאתלון,   רכיבה,  קבוצות נשים
פורום נשים בספורט: חפשו אותנו גם בפייסבוק וקבלו את ההודעות הנבחרות
ברוכות הבאות לפורום נשים בספורט. כאן המקום לשאול, לשתף וכמובן גם לענות ולחלוק מנסיונכן.
 
 מהות הפורום
מתוך היותנו נשים אנחנו רוצות לחלוק עם עוד נשים אחרות חוויות ושאלות. הפורום נולד מתוך בקשות רבות שקיבלנו מנשים להמשך הפעילות, ולקיום ארועים נוספים לנשים. קיימת סינרגיה גדולה בין ענפי הספורט השונים: נשים רבות שחוו את מרוץ האופניים לנשים, התנסו בטריאתלון ועכשיו מגלות התעניינות בתחרות ריצה לנשים.
מה יכלול הפורום:
1. הפורום יהווה קודם כל מקום מפגש ושיתוף לנשים בעלות רקע שונה, תחביבים שונים, ואזורים גיאוגרפיים שונים שהמשותף לכולן הוא הספורט.
2. אנחנו, שקידום והעצמת נשים באמצעות הספורט חשובה לנו, נשמור על קשר עם הנשים באמצעות הפורום, נספק תשובות לשאלות, וננקוט ביוזמות נוספות בהתאם לתכנים והבקשות שיעלו מן השטח.
3. נשתמש בפורום על מנת לארח מומחים/יות שונים (מאמנים, יועצים מנטליים, בעלי מקצוע ועוד) וכן נשים בולטות מתחום הספורט ולאפשר למשתתפות בפורום לשאול שאלות, וליצור קשר בלתי אמצעי עם אותם מומחים.
 מי אנחנו
אנחנו מביאות איתנו רקורד מוכח ועשיר בארגון אירועי ספורט לנשים. שתינו משלבות אורח חיים ספורטיבי פעיל עם חיי משפחה וקריירות שונות. שתינו חולקות את אותה ההתלהבות ומעוניינות לקרב עוד נשים לאורח חיים ספורטיבי, ובאמצעותו להעצים נשים בכל תחומי החיים.
סוזי דבוסקין (susieada)
נשואה, אמא לשלושה (אורן, עודד ותמר ז"ל) מארגנת עם משפחתה מדי שנה את טריאתלון נשים ע"ש תמר דבוסקין. סוזי בעלת תואר שני לחינוך מיוחד, מורה ועוסקת גם בתכנית בר/בת מצווה לילד המיוחד של התנועה המסורתית. סוזי סיימה בגיל 61 תחרות חצי איש ברזל, ייצגה את ישראל במכביה ב2005 והשתתפה באינספור טריאתלונים, תחרויות ריצה ומשחים שונים.
מור שלזינגר  (מור שלז)
נשואה, אמא לשניים. מדריכה מוסמכת לריצות למרחקים ארוכים ומרתונים. ממארגנות מרוץ האופניים לנשים, ופעילה בטריאתלון נשים. בעלת בלוג המתפרסם בשוונג: "משהו טוב קורה" שעוסק בהעצמת נשים בספורט,. מור היא סמנכ"ל מו"פ בחברת היי-טק, בעלת תואר שני במדעי המחשב וחקר המוח.  אשת ברזל, אולטרה מרתוניסטית ועוד היד נטויה. 
המשך >>

לצפיה ב-'שאלה כבדת משקל'
שאלה כבדת משקל
01/06/2011 | 22:02
81
8
הי,
אני מתלבטת בשאלה ביני לבין עצמי, וחשבתי לשמוע דעת חכמות.
למי שלא פגשה אותי מעולם אומר שאני בחורה רחבה וגדולה, וגם עם כמה וכמה ק"ג עודפים...

תוכנית האימונים שלי, והיומיום שלי די אינטנסיביים. יחסית לעצמי בכל מקרה. ועדיין, אני לא מצליחה לרדת במשקל, ובחצי השנה האחרונה- גם לא מנסה.
מגיל 6 אני נלחמת בעצמי ובמשקל העודף שלי (שבתקופות היה עודף רק במראה שלי בבית, רק בעיניים שלי), ולאחרונה הפנמתי שכמו שיש לי צבע עיניים מסוים, וגובה מסוים, כך גם המשקל שלי הקבוע, הוא פחות או יותר מה ש"נגזר" עלי לחיות איתו. וקצת הוקל לי. ואני באמת מתעסקת בזה פחות.

אבל אני מבינה שכדי לשפר תוצאות בריצה וברכיבה, אני חייבת לרדת (מה שגם המאמנת מסכימה עליו, כך שזה לא רק בעיניים שלי).

אני מניחה שעם ליווי קפדני של דיאטנית והחלטה שזה מה שיציל אותי- אני יכולה, אולי, לרזות. אבל, זה לא יהיה לי קל. אני פשוט אוהבת לאכול (יחד עם זאת, אני אוכלת בריא מאוד, בלי זבל ובלי שומן וסוכר מיותר, הרבה ירקות, קצת פירות, דגנים מלאים, לחם קל, בלה בלה בלה, מכירה את כל הכללים והחוקים).

וכאן נכנסת הדילמה שבה אשמח לשמוע תובנות-האם זה שווה את זה.
מחד- אני לא ספורטאית עילית, ולא אהיה. לעולם. אז מה זה כבר משנה? לחזור להתעסק עם השדים הנוראיים האלה??? באמת שווה את זה?
מאידך- יהיה נחמד לשפר זמנים, ברור. יהיה נחמד להיות קלה יותר. יהיה נחמד לרדת מידות....

דעתכן?

תודה רבה רבה מראש!


נשים בספורט >>
לצפיה ב-'BMI'
BMI
01/06/2011 | 22:04
2
3
למען הסר ספק, ה-BMI שלי הוא 23.45.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'לגבי ה-BMI'
לגבי ה-BMI
02/06/2011 | 09:41
7
ה-BMI שלי 25 ביום טוב, והרבה פעמים נמצא גם מעל. מי שראתה אותי יודעת שאני ממש לא שמנה. מה לעשות, אני סוחבת מלא שרירים. זה לא מדד נכון לספורטאיות, ואת חייבת להפנים את זה.
על השאלה שלך קשה לי לענות. אני מאמינה שכשהשינוי יצטרך להגיע, הוא יגיע.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'זה תקין לגמרי'
זה תקין לגמרי
02/06/2011 | 10:18
3
לדעתי, אם השיפור בספורט היא המוטיבציה היחידה לרדת במשקל - תעזבי את זה.
יש לך BMI תקין. אין בעיות בריאות, נשמע שאת אוכלת טוב וחיה בשלום עם האוכל - ומה עוד נבקש ? מכאן אפשר בעיקר לקלקל...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'שאלת שאלה...'
שאלת שאלה...
01/06/2011 | 23:00
3
שלדעתי..
רק את עצמך יכולה לענות עליה.
אני יכולה להעיד על עצמי שאני אחרי ירידה של 14 קילו [בטח יותר.. לא נישקלתי כבר זמן מה..] מרגישה פי כמה וכמה יותר טוב מפעם.
כמובן שזה מתבטא גם בכושר הגופני.. אני הרבה יותר חזקה, יציבה, וקלה מאז. גם נפשית.
אם זה שווה לך?
אני לא יודעת. אף אחד בעצם לא יודע מה טוב עבורך.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'היי '
היי
01/06/2011 | 23:24
8
3
זה תלוי בהרגשה שלך, זה משהו שצריך לבוא ממך כי אם ךא ךא תעמדי בדיאטה והיא תהיה סתם עוד דבר מעצבן...
יכולה לספר לך על עצמי שדיאטה להורדה במשקל אף פעם לא הצלחתי לעשות, אבל כשנכנסתי לדיאטה בריאותית כדי להפחית תסמינים של מחלה בשביל שאוכל להתאמן כמו בן אדם נורמלי, ירדתי גם במשקל.
ירדתי 10 קילו עד היום ואני רוצה עוד 6 כי לא מעניין אותי להיות דוגמנית.., רק לשמור על עצמי. שמרתי על הירידה הזאת במשך 8 חודשים שהתגוררתי בחו״ל, ולא עליתי במשקל, כי היתה ועדיין יש לזה חשיבות בשבילי.
אם אין חשיבות ממשית אז זה סתם יהיה מעיק...

בקשר לאכילה בריאה ואי ירידה, נסי להוריד מלח מהתפריט היומי (בשלי בלי, זה אוגר נוזלים) ומשהו ,מאוד עזר לי זה מעבר לחלב עזים, יש הרבה הורמונים בחלב פרה ויש נשים שמגיבות להורמונים האלו בהשמנה...
(אצלי ההורמונים האלו משפיעים גם אחרת וגורמים לדלקות) רק שימימלב כמה נתרן יש בגבינות האלו...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בעניין המלח - דעתי הלא מקצועית.'
בעניין המלח - דעתי הלא מקצועית.
02/06/2011 | 11:15
7
5
נסיוני האישי ודעתי הבלתי מקצועית אומרים שספורטאית שאוכלת בריא, בלי אוכל תעשייתי מוכן, צריכה להיזהר עם הפחתת מלח. אפשר בהחלט להגיע למצב של חוסר במלחים וזה מסוכן.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-''
02/06/2011 | 13:58
1
לצפיה ב-'לגמרי!'
לגמרי!
02/06/2011 | 18:21
2
"אני לא בהריון, אני אוכלת מלפפונים חמוצים כי רצתי בבוקר"
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אצלי זה נעשה בהמלצה של תזונאית...'
אצלי זה נעשה בהמלצה של תזונאית...
02/06/2011 | 21:15
4
6
תראי, בבשר שאת אוכלת בכל מקרה יש מלח כי הוא מוכשר, וגם בלחם שקונים וכמעט בכל דבר, הרעיון הוא לא להוסיף לזה עוד.

כשחושבים על זה גם הרופא שלי בצרפת, שחתם לי על המסמכים של הליגה שם אמר לי להוריד מלחים וסוכרים...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אז אולי כי אני לא אוכלת הרבה בשר או לחם'
אז אולי כי אני לא אוכלת הרבה בשר או לחם
03/06/2011 | 12:00
3
2
וכמעט לא שום דבר שבא מוכן. וכל זאת כל הזמן שמעתי שמלח זה לא בריא וצריך להפחית, בלי שום הסתייגות, והגעתי למצב של חוסר.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'יכול להיות...'
יכול להיות...
03/06/2011 | 12:27
2
2
לא יודעת, אצלי הדבר הראשון שהורידו היה מלח.

לי אמרו להוריד סוכרים ולמרות הפחממות היה לי מחסור השנה...

צריך להיות במעקב של תזונאית אבל צריך למצוא אחת טובה שלא עובדת לפי ׳תבנית קבועה׳ אלא מתאימהאת התפריט למטופל...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מסתבר שתזונה, קל וחומר תזונת ספורט היא אישית'
מסתבר שתזונה, קל וחומר תזונת ספורט היא אישית
03/06/2011 | 12:34
1
4
מה שעובד לאחת, לא בהכרח יעבוד לאחרת ואין מנוס מייעוץ אישי....
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אכן כן'
אכן כן
03/06/2011 | 14:07
1
תזונה היא אישית ושונה לכל אחד ואחת.

ה"מלח" בפעם הראשונה הופסק על ידי הדיאטנית, ולאחר מכן שעברתי לגור בצרפת בבדיקות שהיו לאישור הויזה הרופא שם אמר לי שאני צריכה להוריד במשקל (מה שהיה מאוד מעליב לשמוע בהתחשב בזה שהוא ראה אותי אחרי 10 קילו שירדתי...) ושאני אוריד מלחים מהאוכל, וכשאמרתי לו שאני לא אוכלת בכלל מלח הוא הסתכל עלי כשקרנית...

אחרי זה כשהלכתי לרופא כדי לקבל אישור לשחק שם בליגה, הוא אמר לי את אותו הדבר... זאת מעין המלצה שהם נותנים שם לכולם...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'הרגשה אישית ()'
הרגשה אישית ()
01/06/2011 | 23:32
3
אני יכולה לכתוב תגובה מאד ארוכה בה אספר לך את הסיפור שלי ושל המשקל, אבל אני לא רואה בזה טעם.
אני חושבת שבינך לבין עצמך את יודעת האם ועד כמה המשקל שלך מפריע לך.
האם זה המשקל כמספר? האם זו המידה של המכנסיים כמספר? או שאת פשוט רוצה להכנס לבגדים קטנים וצמודים יותר בלי רגשות אשם שאת מכאיבה למישהו בעיניים (זה מוכר לי)?
את חושבת שאת צריכה שמישהו או משהו יצילו אותך מהמשקל שלך?

אני מאד מסכימה איתך לגבי ההבנה של ספורט עילית. כנראה שגם לנבחרת ישראל אנחנו לא נגיע. יחד עם זאת, אני חושבת שהכוונה של תזונאית (מעדיפה את השם הזה על פני דיאטנית) יכולה לתת נקודת הסתכלות רחבה יותר. לא רק על מה אוכלים אלא כמה ובאיזה תזמון. במקביל, היא יכולה לנסות להבין האם ישנה בעיה רפואית שמונעת את הירידה המיוחלת במשקל (בלוטת התריס למשל, אבל לא רק).
בתור אחת שמאד אוהבת לאכול, אני לא יכולה שמכתיבים לי כמה לאכול ובעיקר מכתיבים לי את מה שאסור לי לאכול.

ואחרי הכל, אם ההתעסקות הזו תחזיר אותך להתמודד ולהתעסק עם שדים שאת לא רוצה בהם, אז עזבי אותך. אחד הקשיים הגדולים ביותר שלנו הוא לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, עם הגובה שלנו, צבע העיניים שלנו, מבנה הגוף והמשקל. אם הגעת לנקודה המיוחלת הזו, אז עזבי אותך, המשיכי לעשות פעילות גופנית כי זה עושה לך טוב על הנשמה ולא כדי להוכיח למישהו שאת יכולה להפיק יותר ואטים לכל ק"ג גוף.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בכנות....'
בכנות....
<< ההודעה הנוכחית
01/06/2011 | 23:39
5
8
זה תלוי בכמה את מוכנה להתמודד עם השדים האלו.

במשקל 130 ק"ג הרגשתי הכי טוב שאי פעם הרגשתי עם עצמי- כבשתי את העולם לפי ראות עיני, הייתי מחוזרת בטירוף, היתה לי עבודה שאהבתי,  רקדתי ריקודים סלוניים ולטיינים כאילו הייתי ג'יי לו סרט "הנרקוד", אז העובדה שלא הצלחתי ללכת מטר בלי להתנשף לא כל כך הפריעה לי.

היום אני 50 ק"ג פחות, ובכנות-אני פחות מאושרת. ואני עדין לא בחורה רזה. אבל העובדה שאני מצליחה ללכת בקלות, לנשום שווה את זה.
כי בעיקר ברור לי שאני יודעת שהבינוניות הזו שאני מרגישה, לא קשורה למשקל- קשורה לעצמי בלבד.

אני גם כנה עם עצמי- יש לי מחשבות רחוקות על איש ברזל, אולי מרתון אחד או שניים, ואני בטוח אשמח להוריד זמנים. וכדי לעשות כל זה, אני צריכה להרזות עוד. בעיקר בגלל שבשלב זה המשקל שלי בעיקר גורם לי לפציעות וזה גורם לי לא להתאמן- אז זה משו שאני לא מוכנה לוותר עליו.

בקיצור- להגיד לך בכנות שזה היה שווה את זה?, אני לא בטוחה. אני אשמח לדעת למה ביחד עם הק"ג שנעלמו נעלמה גם הבחורה המאוד מאושרת שהייתי. מצד שני- הרבה יותר קל לי לחפש אותה פחות 50 ק"ג.

בכל מקרה- בהצלחה . אני עדין מנסה לגרש את כל השדים האלו.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'טרולי, כבוד'
טרולי, כבוד
02/06/2011 | 08:03
1
2
לא ידעתי !! 50 ק"ג. לי את נראית הבחורה הכי מאושרת עלי אדמות !

נשים בספורט >>
לצפיה ב-' תודה'
תודה
02/06/2011 | 08:35
לצפיה ב-'טרולי... אני מצדיעה לך!!!! את מדהימה'
טרולי... אני מצדיעה לך!!!! את מדהימה
02/06/2011 | 20:41
1
2
מי כמוני יודעת כמה קשה לרדת במשקל וכמה עוד יותר קשה לשמור.....

תמיד שאנחנו נפגשות את ניראת הכי מאושרת שבעולם עם אנרגיות בשמיים,
אני מקווה ומאחלת לך שתמצאי שוב את האושר שאבד לך....
נשים בספורט >>
לצפיה ב-' תודה'
תודה
02/06/2011 | 20:48
לצפיה ב-'זה הכל באוכל'
זה הכל באוכל
04/06/2011 | 07:02
2
בימינו האוכל הוא באיכות ירודה וגם מגיפת הדכאון מתפשטת, וזה טבעי שאנשים יהיו מדוכאים כתוצאה מחסכים, אנשים אחרים מנסים לגשר על החסכים באמצעות כמות גדולה יותר כדי לספק את הצרכים ואז יש השמנה.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'קודם כל - את נראית מצויין'
קודם כל - את נראית מצויין
02/06/2011 | 06:31
4
5
נראה גם שרזית בין שתי הפעמים שבהן התראינו...

שנית, אני מאד בעד ירידה במשקל. זה לא חייב להיות עינוי, במיוחד שכבר יש לך הרגלים טובים. אישית, אחרי ירידה של כ20 ק"ג בשנתיים וחצי, אני מרגישה הרבה יותר קלילה ואין ספק שהבטחון העצמי שלי השתפר. אני מאלו שכל החיים נאבקות במשקל אבל מעולם לא הייתי במשקל שאני כעת...

אני מאד בעד ללכת לתזונאית ספורט. למישהי כמוך, שאינה שמנה, יותר קשה להוריד את הקילוגרמים האחרונים. לפעמים כל מה שצריך הוא לשנות כמה דברים קטנים, זה הכל והתוצאה באה לאט אבל באה...

לגבי השדים, מי כמוני מבינה. יכולה להגיד לך שאחרי שחשבתי שנפטרתי מהם (כי בהתחלה ירדתי גם בלי ייעוץ של תזונאית), שבתי להתמודד איתם וגיליתי שכשהספורט לצידי, זה פחות מאיים ממה שחשבתי...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תודה על התגובות'
תודה על התגובות
02/06/2011 | 07:30
3
3
נועה- את צודקת לגמרי. אני לא שמנה, באמת יש לי הרגלים טובים, ולהוריד את הכמה ק"ג של הסוף, זה יהיה קשה. זה פשוט לא יורד...

אם היו לי להוריד 20 ק"ג, או 40 ק"ג- הייתי מבינה את הצורך הבריאותי, לצד המראה. אבל אני חושבת שמדובר בלכל היותר 7 ק"ג. זה באמת שווה את זה? זה מה שיגרום לי להיות מאושרת, או יחזיר את כל תסביכי המשקל שלי (שהיו כבדים בפני עצמם)?

כמו שאמרתי- שאלה כבדת משקל...

יום טוב, ורוב תודות!!!
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אפשר עוד תגובה???'
אפשר עוד תגובה???
02/06/2011 | 08:25
1
4
קראתי בעניין את השרשור, נושא חשוב שהעלית כאן, תודה

גם אני מצטרפת לנועה, אחרי שראיתי אותך בשבת: את לא שמנה.

את יכולה להוריד עוד כמה ק"ג ולהיות שחיפית אם זה מה שאת רוצה, וזה כנראה גם ישפר את הריצה, אבל זה לא קשור...

וכאן מתחברים לשאלה: מה המטרה בעצם?

אם המטרה היא להיות מאושרת - זה לא הכמה ק"ג האלו שיעשו את זה. רק את עצמך תוכלי לגרום לעצמך להיות מאושרת, ושתינו יודעות שזה לא קשור למשקל.

אם זה חשוב לך בשביל הריצה או הספורט, אבל ממש חשוב - אז לכי על זה. אבל אחרת? למה? את בריאה, את במשקל טוב, את נהנית ממה שאת עושה...

אני יכולה להעיד על עצמי שלפני תחרויות מטרה חשובות ירדתי במשקל. לפני חצי איש הברזל הראשון שלי, לפני כל פעם שעשיתי איש ברזל, ירדתי. כי אז זה היה לי מאוד חשוב. הרגשתי שזה ישפיע על כל החוויה, כי כל ק"ג משנה במרחקים האלו.

היום, אני שוקלת יותר, לא גפרור, ואז מה? הספורט הוא רק חלק קטן מן החיים שלי, ואני לא מוכנה לתת לו להשתלט עליהם.

אז בסופו של דבר, ההחלטה היא שלך, ושלך בלבד.
ועדיין אני שמחה שהעלית אותה כאן
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תגובה כזו, וממך- ברור שאפשר!!!'
תגובה כזו, וממך- ברור שאפשר!!!
02/06/2011 | 10:22
2
אני לא חושבת שאני שמנה (תודה לאל, את זה אני כבר לא חושבת).
אני לא חושבת שאני רזה.
אני לא יודעת מהם אחוזי השומן התקינים, אבל ברור לי שאני בגדול במצב לא רע.

למה הנושא הזה עלה?
כי יכולת הריצה שלי מאוד ירדה. גם כי שמתי על זה פחות דגש, גם כי היו קצת כאבים, גם כי התאבון לזה פחת.
והרגשתי בזה במיוחד בטרי' נשים האחרון.
כשישבתי עם עצמי (ובהמשך, עם המאמנת) וחשבנו איך משפרים, גם זה עלה.
אבל המאמנת, נהדרת ככל שתהיה (והיא ממש ממש כזו), לא מכירה את ההיסטוריה הרעה שלי עם מלחמות המשקל.
ולכן, כשאני אומרת שאני מפחדת להתמודד עם השדים האלה, אני לא בטוחה שברור איזה סערה זה עלול לחולל.

וכן, אני מסכימה ויודעת- זה תלוי בי. האושר הוא פנימי, וההשלמה עם המראה טמונה בי. הכל מדוייק ונכון.
ועדיין, דעתכן חשובה, מעניינת ותורמת מאוד!

תודה תודה על הכל.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'זה מאד מאד אישי'
זה מאד מאד אישי
02/06/2011 | 09:07
3
אישית, לי מאד עזר לרדת את אותם ק"ג עיקשים או יותר נכון, אחוזי שומן גבוהים ומיותרים. זה עשה את הריצה שלי נעימה יותר ועזר לי לשנות את הדימוי העצמי של בטטה שהיה לי.

עשיתי את זה ועדיין במעקב של אורית שמש. אורית יודעת לתת לך להרגיש טוב עם עצמך הן מבחינת הביקורים אצלה והן מבחינת החיים שבינהם. ביננו, זה מה שחשוב. השדים הישנים חזרו לישון ואני חיה טוב עם עצמי וזה מה שהכי חשוב. התסביכים לא שבו...

אני חושבת שעצם העובדה שהעלית את הנושא, מראה שזה מציק לך.  חושבת שכדאי לנסות. אם את רואה שזה מאמלל אותך יותר מאשר עוזר, תפסיקי.

אני לא מאמינה בירידה במשקל לצורך מטרה מסויימת. מבחינה זו, כנראה שהמרחקים הארוכים לא מתאימים לי.  היום השמירה על המשקל היא משהו יומיומי שלא גורם לי לשום עינוי. להפך, אני מרגישה חזקה הרבה יותר כשאני יודעת שאני מכניסה לגוף שלי כמעט רק דברים טובים וכשפעם ב בא לי משהו, אין לי ייסורי מצפון.

בעיני, הכי כיף הוא שאני יכולה לחיות אורח חיים בריא. לא בלחץ כי צריך להוריד המון בגלל תחרות קרובה. יש לי עוד כמה אחוזי שומן שצריך להוריד ואני לא בלחץ. בסוף הם ירדו. לא שמה להם זמן יעד....
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'שני הגרוש שלי'
שני הגרוש שלי
02/06/2011 | 10:24
1
2
עדיף לאכול אוכל נורמלי ומשביע מאשר סלטים/לחם קל/דיאט וכל זה.
גם אני מאז ומתמיד נלחמתי בצורה זו או אחרת במשקל. בשלב מסוים בחיים, פשוט מעייפות, התחלתי לאכול... כמו גבר - כלומר, לא להצמד לדברים שנחשבים דיאטטיים אלא לאכול הכל, כמו פעם, ארוחת בוקר של לחם גבינות (טעימות, לא דיאט) וירקות, ארוחת צהרים של בשר ופחמימות וארוחת ערב גם, של כל מיני (ביצים, לחם וסלט, למשל או קורנפלקס).
באופן מפתיע, המשקל שלי הרבה הרבה יותר יציב ומעבר לעניינים כמו הריון ולידה הרבה יותר נשלט (גם בשני ההריונות האחרונים שלי עליתי ממש מעט, הרבה פחות מבהריון הראשון, בו עוד אכלתי ופיציתי כמו "בת").
הרבה יותר קל לי גם לרדת במשקל, אני מחליטה שאוכלים קצת פחות (פחות, לא דברים אחרים) ומיד המשקל יורד. לאט אבל יורד.
כמובן שבתוך כל זה יש גם את הריצה, ברוב התקופה הזאת אני גם מתאמנת, אם כי לא בעצימות גבוהה במיוחד, לכל היותר 4 פעמים בשבוע.

אני מאמינה שכשאוכלים "דיאטה" אז מתכנתים את הגוף להיות במצב תמידי של רעב וצורך ועל כן תמיד יש שאיפה להשלים ולפצות והמאבק הוא תמידי.
כשאוכלים במטרה לשבוע זה עוזר גם ברמה הפיזית כי באמת נותנים לגוף את מה שהוא צריך וגם ברמה הנפשית, כי לא מתעסקים עם זה כל הזמן, ואין את ההרגשה שיושב לך שוטר על הראש כל הזמן, הרבה פחות שדים.
אני יודעת שזה חילול קודש גדול ולא מתאים לכל אחת, לי זה בהחלט עזה שינוי, גם בגוף וגם בראש.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'לא צריך "דיאטה" ומוצרי דיאט הם מחוץ לתחום'
לא צריך "דיאטה" ומוצרי דיאט הם מחוץ לתחום
02/06/2011 | 13:58
3
לא נוגעת במוצרי דיאט. לא מכניסה הביתה שום מוצר חלב של 0%. הם ממש לא בריאים לאף אחד.

גם לחם קל לא עובר את סף הדלת. רק לחם מלא, שיפון וכו'.

לגבי גבינות - בשל אחוזי השומן הגבוהים, יחסית, שלי הגבינות בבית הן 5% שומן (מלבד הצהובה).

מסכימה איתך שדיאטה זה לא מצב בריא. מה שחשוב הוא הרגלי אכילה שיאפשרו לנו להמשיך להרגיש טוב ולעשות ספורט בצורה בריאה, בלי תנודות  מוגזמות במשקל. אין פה שום חילול הקודש...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אכן, עניין אינדיבידואלי ביותר.'
אכן, עניין אינדיבידואלי ביותר.
02/06/2011 | 12:00
6
3
גם אני הייתי במצב של "אוכלת בריא, לא מצליחה להוריד את הכמה קילוגרמים העודפים, לא מצליחה להשתפר בריצה", אבל אני לא הצלחתי להשלים עם זה בכלל. הייתי מתוסכלת וייסרתי את עצמי והרגשתי רע, והכרחתי את עצמי לאכול פחות ופחות בלי תוצאות. בעיני, ההצלחה שלך להפנים ולהשלים היא הישג אדיר וכל הכבוד.
הורדתי את הקילוגרמים המנוולים ואחוזי השומן הממזרים בעזרת אורית שמש (מסתבר שעם כל הידע והמודעות והטרחה והמאמץ, עדיין עשיתי טעות שגרמה לי לאכול פחות ופחות ולהמשיך להשמין). לטענה שהייתי יכולה במקום זה לעבוד על קבלה עצמית וכולי אני עונה: כן, אולי, וזה היה לוקח לי שנים של ייסורים. אבל זה לא שעכשיו אני ממשיכה להרגיש רע: אני מרגישה מצויין. תחושת הישג ואני אוהבת את מה שאני רואה במראה. מבחינתי אני מרגישה שקודם לא הייתי "אני", ועכשיו אני כן. לא "דוגמנית", אישה נורמלית בגילי אחרי שתי לידות, ואני אוהבת את זה. וממשיכה לאכול לשובע ולהנות מאוכל בריא וחיוני (אני בכלל לא מקבלת את ההנחה שאוכל בריא הוא לא טעים, בניגוד לאוכל "דיאטטי" שהוא כן מבאס בעיני).
אז מצד אחד, נשמע שאת לא במצבי: את לא מתעסקת בזה, טוב לך עכשיו. מצד שני, לא בטוח שלא יהיה לך קל לרזות, יכול להיות ששינוי קטן וקצת עזרה צמודה יעשו את העבודה. בחזרה מהצד הראשון, אבל בשביל מה? כמה חשוב לשפר זמנים, למשל? זה שאת לא שואפת לאולימפיאדה, לא אומר שזה לא יכול להיות חשוב לך (איזה משפט מסובך, סליחה). לי, למשל, זה היה חשוב. שוב - לא לשפר לזמנים מצויינים אבסולוטית, לא זמני פודיום, אבל זמנים שנראים לי סבירים ואני ארגיש טוב איתם. אני בדרך לשם (זאת אומרת, בהתעלם מזה שכרגע אני בפציעה), וכשאגיע לשם, ממש כמו כשהגעתי למשקל המטרה שלי, אני ארגיש טוב עם עצמי ולא אמשיך להיות מתוסכלת.
כל הדיבורים האלה על תזונה עשו לי תיאבון. אני הולכת לרדת על סלט טרי ועסיסי עם פרוסת לחם שאור מקמח מלא שאפיתי בעצמי!
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'את מסתדרת עם השאור?'
את מסתדרת עם השאור?
02/06/2011 | 13:21
5
3
לא מצליחה להסתדר עם החיה הזאת שגרה במקרר.
ספרי איך?
נכון שזה לא פורום אוכל, אבל אם כבר העלית את הנושא...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מאכילה את החיה פעמיים בשבוע'
מאכילה את החיה פעמיים בשבוע
02/06/2011 | 14:31
3
אם הוא גדל מדי, אני זורקת קצת, ואם הוא קטן (כשאני אופה) אני מוסיפה האכלה נוספת. איזה סוג של בעיות הוא עושה לך? אני לא מומחית, אבל יש לי טיפה ניסיון.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אני מתה על שאור'
אני מתה על שאור
02/06/2011 | 14:34
3
3
אני כבר כמה שנים טובות מגדלת לי להנאתי גור שאור קטן וחמוד.
השאור הרבה פחות רגיש ממה שכתוב בספרים, ואם עוברים את השבועיים שלושה הראשונים, ושומרים את השאור במקרר מאוד קשה להרוג אותו, וגם כשעושים את זה די קל להחזיר אותו לחיים.
לי מאוד נוח השאור, בגלל ההתפחות הארוכות אני יכולה להכין את הבצק בערב (שישי בדר"כ) ולאפות בשבת בבוקר שזה בוקר רגוע יחסית אצלי. בקיצור תמיד אני צוחקת ששאור זה המתכון לאמהות עובדות שאין להן זמן לכל הבלאגן של שמרים.
השאור שלי והלחמים שאני עושה ממנו לקוחים מטור של שרי אנסקי וארז קמרובסקי שהיה במעריב לפני כמה שנים ואפשר למצוא בגוגל, וגם בפורום מתכונים נתתי את המתכון לא פעם.

יש גם לחם ללא לישה שאפשר למצוא עליו המון ברשת וגם בעל השולחן, שזה לחם אמנם עם שמרים אבל מעט, ועדיף בהמון על כל לחם תעשייתי מלא כימיקלים, והיום בסופרים מאוד קשה למצוא לחם נטול כימיקלים. וגם פה מערבבים הכל בלילה בבוקר זורקים לסיר ואופים, ההתעסקות די מינימלית וכמעט לא צריך שום ציוד (חוץ מסיר כלשהוא).
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'סבבה, כשנחזור לארץ אקח מאחת מכן חתיכת גור'
סבבה, כשנחזור לארץ אקח מאחת מכן חתיכת גור
02/06/2011 | 23:47
2
3
ואנסה שוב לא להרוג אותו.
אצלינו אכלו רק לחם שהכנתי (בארץ), אבל פה בארה"ב הקמח המלא כה קשה שיצאו לי קרשים עד שהתייאשתי.
האוכל הוא הדבר העיקרי שאני מתגעגעת אליו בארץ. שמישהו יתן לי כבר ארוחת בוקר ישראלית. הצילו!!!
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בשמחה!'
בשמחה!
03/06/2011 | 12:02
1
1
מוזמנת לאמץ ממני גור.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'זה מתחיל להשמע פשוט, כל עניין הגור הזה...'
זה מתחיל להשמע פשוט, כל עניין הגור הזה...
03/06/2011 | 12:19
2
אצלנו האיש הוא האחראי על אפיית לחם מקמח מלא.
אני אנסה להציע לו לעבור לשאור. אם אני אהיה אחראית על הגור, אולי זה יעבוד...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מאד בזהירות.....'
מאד בזהירות.....
02/06/2011 | 13:17
14
5
על השאלות ששאלת - האם זה משנה או שווה את זה - רק את יכולה לענות. יש אנשים שמשנה להם מאד ויש כאלה שפחות. יש אנשים שחושבים שזה ממש שווה את ההשקעה ויש כאלה שאין להם רצון להקרבה כי זה באמת לא שווה להם. אם את בריאה, פעילה, עם דימוי גוף חיובי (או לפחות לא שנאה עצמית כמו שלי היה) ועם BMI תקין אז יש לך את הלוקסוס להחליט האם זה שווה את זה או לא והאם זה משנה לך או לא. ישנם רמות שומן שאינן מאפשרות בחירה כי זה באמת בעייתי אבל לא נשמע שאת שם.
יחד עם זאת, אני חייבת להוסיף פה משהו מהפן הספורטיבי.
העניין הוא לא רק עניין של זמנים ומטרות תוצאה. יש אמנם קשר ישיר ומוכח בין משקל ומהירות. זאת נוסחה פיזיקלית די פשוטה ופשוט עניין של כמה מסה הגוף צריך לשאת בזמן הפעילות. לכן בריצה יש לזה הרבה יותר השפעה מאשר ענפי ספורט אחרים שבהם הגוף לא נושא את עצמו. אבל יכול מאד להיות ששיפור של שתיים-שלוש דקות (או ארבע או עשר לצורך העניין) לא שווה לך התייסרות של חודשים ואת זה אני מאד יכולה להבין. לא לכולם אכפת וזה בסדר.
אבל יש עניין שכן צריך לחשוב עליו וזה לא קשור לזמנים או לשאיפות בכלל וזה נושא הפציעות. אני לא יודעת אם את שם כי אני לא מכירה אותך ויכול מאד להיות שהמשקל שלך הוא תקין לחלוטין ולא מהווה שום בעיה. אבל אני חושבת שכדאי לדעת שככל שהמשקל גבוה, הנטיה לפציעות מוחרפת. בעיקר אצל נשים. לנשים יש נטיה להיפצע הרבה יותר בקלות בריצה. האחוזים בהם מדובר הוא בעשרות. בריצה גם ככה הסיכון לפציעה הוא גבוה מאד. משקל גבוה מחריף את הסיכון הזה פי כמה וישנם פציעות שאחד הסיכונים הידועים שבהם הוא משקל יתר (אחת מהפציעות בהם משקל מהווה גורם סיכון הוא שברי מאמץ לדוגמא). אז כמובן שזה לא אומר שכל מי שבמשקל יתר יפצע אבל צריך להבין שקיים סיכון וחשוב מאד להתאים את תוכנית האימונים ורמות העומס גם למשקל.
שוב, אני לא מכירה אותך ויכול להיות שאת לא שם בכלל, אבל חשוב לי לומר את זה באופן כללי אם כבר הנושא עלה.
בהצלחה!
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'וואו,שאלה קשה'
וואו,שאלה קשה
02/06/2011 | 14:59
2
3
אני אנסה לענות לך מהמקום שלי,עד לפני פחות מחודש חשבתי שאני רזה,בריאה,בלי תסביכיי משקל.
באופן עקרוני לא נשקלת(למעט שני הריונות שאין הרבה ברירות),אין לי משקל בבית ולא היה לי מושג כמה אני שוקלת.
המדד אצלי היה "מבחן הג'ינס" שעבד אצלי מצויין.
בחיים לא עשיתי דיאטה ולא התעסקתי באוכל יותר מדי עד שנכנסתי לתחום הריצות והטריאתלונים.
בבדיקה הארגומטרית שעשיתי חששתי מאוד מהמספרים כי ידעתי שברגע שאדע מה אחוזיי השומן והמשקל שלי,אתחיל להתעסק בזה.
פתאום המספרים האלו התחילו לנהל אותי,(אם אני ארד עוד ק"ג,אני ישפר את התוצאות שלי,מדד ה=BMI פתאום לא הגיוני לי כי חשבתי שאני רזה ויש עוד מה להוריד),לא כיף בכלל.
מה אני מנסה לכתוב לך...אם המשקל שלך תקין ואחוזיי השומן בטווח הנורמל אל תתעסקי בזה כי זה לא יגמר,תמיד תרצי לגרד עוד חצי דקה במירוץ ובשביל זה לא צריך להתחיל מחול שדים מטורף.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'הערה חשובה לפרוטוקול'
הערה חשובה לפרוטוקול
02/06/2011 | 16:36
1
4
סנדרה, לא רק את "רזה" ושבמבחן הג'ינס את מקבלת 100 - את נראית פצצה! ואל תגידי לאף מספר להגיד לך אחרת
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
04/06/2011 | 11:23
2
ובאמת שלא ניסיתי לסחוט מחמאה
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'משקל יתר ופציעות.'
משקל יתר ופציעות.
02/06/2011 | 15:17
6
5
רונה- רוב המחקרים שמתייחסים למשקל יתר ופציעות מתייחסים לBMI מעל התקין, כלומר מעל 25, וחלקם לBMI מעל 30.
ישנם הרבה גורמים מתערבים כמו כח שרירים, טווחי תנועה במפרקים, אלסטיות הרקמות ועוד המשפיעים על יכולתנו לספוג זעזועים.
רוב המחקרים המראים על שכיחות יתר של פציעות ספורט אצל נשים נעשו במקצועות "היי אימפקט" ובעיקר כדורסל, כדורעף וכדורעף חופים, ורוב הפציעות היו של רקמות רכות כתוצאה מעומס יתר וגמישות יתר מפרקית (גמדים- מזכיר לך משהו?).
שברי מאמץ קשורים בעיקר ליכולת ההספקה הדמית לרקמות וכן ליכולת של הגוף לאזן בין תהליכי הרס ובניה של העצם לאחר פעילות גופנית ממושכת ועצימה.
אנשים כבדי משקל הרבה פעמים יהיו חשופים יותר לפציעות בגלל "היפרמוטיבציה" כלומר- פעילות שאינה מותאמת ליכולותיהם.
אם הפעילות נבנית בהדרגה הסיכון פוחת. באנגלית יש מושג שנקרא fit & fat .
הייתי מאד נזהרת לקשור בין איבוד כמה ק"ג ממשקל שהוא בגדר התקיןלבין פציעות ספורט.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'היה לנו דיון מעמיק בנושא'
היה לנו דיון מעמיק בנושא
02/06/2011 | 17:14
5
2
בשיעור פציעות ספורט. השיעור הועבר על ידי פיזיוטרפיסט בכיר ביותר. הוא דיבר על קשר חזק בין משקל יתר שומני לבין פציעות ויעץ להשגחה בין רמת וסוג הפעילות לבין המשקל. ישנו הבדל כמובן בין BMI גבוה לבין שומן. יכול להיות מישהו ששוקל הרבה בגלל מסת שריר ומישהו אחר שהמשקל קשור להשמנה פרופר.
הפיזיולוגיה בריצה (ואני לא מחדשת לך בוודאי כלום) היא פשוטה מאד. בכל צעד ריצה אנו מפעילים עומס על הגוף של פי כ-2.5 ממשקל גופנו לקילו משקל גוף. ככל שהמשקל הזה גבוה יותר, כן העומס הוא גבוה יותר. כל קילו משקל נוסף משתווה ל-2.5 קילו נוספים בכל צעד של ריצה. כאשר גם כאן ישנו כמובן הבדל של מקור המשקל (שריר או שומן) כיוון ששריר מסייע בשינוע עצמו היכן ששומן לא עושה זאת. מכאן הבעייתיות. בגדול זה גם חלק מהסיבה שהורדת משקל תורמת למהירות. פחות עומס על הגוף=יותר קל לזוז מהר יותר קדימה.
נכון שבין לשקול 56 קילו לבין לשקול 58 קילו על 40 קילומטר בשבוע אין הרבה הבדל. אבל בכל זאת צריך לשים לב (ולכן ראיתי טעם לציין את העניין) שאם מדובר בהפרשים גדולים יותר של קילוגרמים וגם של קילומטרז', הדבר מתווסף לעומס גבוה יותר על הגוף מה שמוביל לשכיחות בפציעות.
אישית אני ראיתי רצים כבדי משקל יחסית שאינם נפצעים הרבה אבל אני חושבת שיותר ראיתי את ההפך.
אני חושבת שבמסגרת דיון על משקל כמשפיעה ישירות על ריצה יש טעם לציין את העניין הזה שיכול להיות בר חשיבות ושיכול להוות נדבך חשוב בתוכנית אימונים. שוב, לא באופן ספציפי אלא כללי יותר כמובן.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'הדיון חייב להיות בשקלול גורמים מתערבים'
הדיון חייב להיות בשקלול גורמים מתערבים
02/06/2011 | 17:38
4
3
אי אפשר לבודד את הדיון למשקל.
את כבר ציינת שאם כבר- אז מדובר יותר ב"הרכב הגוף" מאשר ב BMI .
דוגמאות נוספות : בנשים- אחד הגורמים התורמים לשברי מאמץ באצטבולום (החלק האגני של מפרק הירך) קשור בזוית שלה עם עצם הירך ( anteversion /retroversion), בשברי מאמץ בקרסול ובנקעים יש לעיתים קשר ל"קריסה" של עצם ה"טאלוס"
(לפרונציה). כל תהליך בלימת הזעזועים קשור במידה רבה לאופן גיוס השרירים וסדר הגיוס שלהם בחלקי הגוף השונים.
אצל ספורטאים הרבה פעמים הדרישה או הרצון לירידה במשקל תהיה כדי למקסם הישגים ולא כדי למנוע פציעות.
אם ה- BMI מעל 30, או אפילו מעל 25 אני עוד יכולה להבין שהוא בעצמו יהיה גורם סיכון אבל במשקלים תקינים, אני חושבת שזה להיכנס לפינה שלא חייבים להיכנס אליה.
וחוץ מזה- מה את לומדת? נשמע מעניין...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בגדול אנחנו מסכימות'
בגדול אנחנו מסכימות
02/06/2011 | 18:07
2
2
אבל אני חייבת לא להסכים בעניין הכניסה לפינה. אני חושבת שזה חשוב מאד, דווקא ברמות החובבות, בהם יש מיסקונספציה לגבי חשיבות המשקל כשמתחילים לרוץ ומטמיעים הרגלי ריצה ותוכניות אימונים מסודרות.
אני שומעת הרבה רצים מתחילים שמתכוונים "להשתמש" בריצה כדי לרדת במשקל כאשר בעצם התהליך ההפוך הוא עדיף. אפשר כמובן "להשתמש" בריצה גם כדי לרדת במשקלים אבל צריך להבין את הסיכון ולחשב אותו יחד עם חישוב תוכנית האימונים, מטרות והספקים כאשר יש מקום אולי לעשות שימוש בענפי ספורט אחרים כדי לסייע בעניין המשקל שם המשקל עצמו (אם הוא שומני) לא מהווה גורם בעייתי.
דווקא בשרשור שמדבר על אפקט המשקל בריצה, אני חושבת שיש מקום לתרום ולהוסיף את עניין הסיכון כי רבים לא מודעים לו ובעיקר בתחילת הדרך. לאחר הבאת הגורם הזה בחשבון במכלול השיקולים אפשר לקבל החלטה מושכלת בעניין התקדמות. אבל לדעתי אי אפשר להתעלם מהעניין. גם כאשר חשוב מנגד בוודאי להעלות את אישיו דימוי הגוף החיובי.
ואני עושה קורס למאמני ריצה.....
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בואי נסכים לא להסכים'
בואי נסכים לא להסכים
02/06/2011 | 18:27
1
2
בתחומי המשקל התקין- הדגש, אם כבר, צריך להיות על הרכב הגוף ולא על המשקל.
אני רוצה לקוות שיבוא היום ודימוי הגוף הנשי לא יישען על ק"ג אחד יותר או פחות.
ברור שבתכנית אימונים שאינה מותאמת למתאמן (על כל מרכיביו ולא רק משקלו) יש כל מיני סיכונים.
הסיכון לשברי מאמץ במתאמנים מתחילים קשור הרבה יותר לדברים שפירטתי קודם (אספקה דמית, יכולת התאוששות)מאשר לעודף משקל. בספרות שאני מכירה, מדברים על עליה דרסטית בעצימות ועייפות (fatigue) של הרקמות, כגורמים משמעותיים הרבה יותר מהמשקל.
אני מסתייגת מהמסר שצריך לרזות כדי לרוץ.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אוקיי. אני דובקת בעמדתי'
אוקיי. אני דובקת בעמדתי
02/06/2011 | 18:39
2
אך מכבדת את עמדתך.
לא חייבים להסכים על הכל זה בטוח.
רק לחדד את העמדה שלי כיוון שאיני מנסה להעביר מסר שצריך לרזות כדי לרוץ (פרפרזה שאינה קולעת לדבריי לדעתי), אלא שכאשר מטמיעים הרגלי ריצה, צריך להביא בחשבון כגורם משפיע את נושא המשקל.
(שיהיה גם לך אחד)
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תודה שאת קיימת'
תודה שאת קיימת
02/06/2011 | 23:20
3
בתוך הסבך האנטומי, לפעמים אני שוכחת למה אני אוהבת את זה,
כשאת כותבת משהו כזה, ואני מבינה למה את מתכוונת, אני נזכרת למה.


ראש-צוואר-גפיים שולט!!!!!!!!!!11111
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'וגם הפוך רונה!'
וגם הפוך רונה!
02/06/2011 | 17:46
3
4
גם תת-משקל גורם לפציעות ולעלייה בתחלואה בקרב רצים, אני חושבת שגם דיון כזה היה לנו פה
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תת משקל'
תת משקל
02/06/2011 | 18:02
5
זה BMI מתחת ל- 19 שהרבה פעמים  אצל נשים מלווה באוסטאופורוזיס בגלל חוסר באסטרוגן (חלק מהאסטרוגן מופרש מרקמת שומן, ובייחוד שומן בטני. אם יש הרבה שומן בטני עלול להיות עודף באסטרוגן גם אצל גברים עם כרס). אוסטאופורוזיס זה כבר ממש גורם סיכון לפציעות ושברים.
אם מתלווה ל BMI הנמוך גם אחוז שומן מתחת ל- 14% זה גורר גם הפסקה של המחזור החדשי.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אכן, אך לא זה היה נושא הדיון....'
אכן, אך לא זה היה נושא הדיון....
02/06/2011 | 18:11
1
2
לצפיה ב-'נכון אבל רציתי לאזן'
נכון אבל רציתי לאזן
02/06/2011 | 18:20
4
סתם מתוך רצון להכניס את הנושא של "משקל תקין" כאידיאל להבדיל מרזון.

נשים בספורט >>
לצפיה ב-'זה שווה את זה?'
זה שווה את זה?
02/06/2011 | 13:52
3
4
זו שאלה שאת צריכה לענות בעצמך.
אבל יכול להיות שיש פתרונות קלים ממה שאת חושבת. אני לא חושבת שלהיות בדיאטה כל היום זה בריא למישהוא וגם לא שווה את הירידה במשקל.
לדעתי את צריכה לנסות לשנות גישה, את אומרת שאת אוכלת בריא, ומכירה את כל הכללים, אבל יכול להיות שהכללים לא נכונים.ולפחות לדעתי עצם העובדה שאת אוכלת לחם קל אומר שאת לא אוכלת בריא.
יש היום המון גישות לתזונה ודי ברור שהגישה המסורתית (קלוריות נכנסות מול קלוריות יוצאות), מתבססת על ידע או פרשנות שגוייה לידע הזה.
אני קראתי לא מזמן את הספר "חילוף חומרים מנצח", ואני מאוד ממליצה עליו. הוא גם מפרט את כל הבעיות הבריאותיות שיכולות להוביל להשמנה/קושי בירידה במשקל וכו' ואת הבדיקות שצריך לעשות כדי לאתר את זה. אם את גרה באזור המרכז אשמח לתת לך אותו.
לפעמים אפשר לעשות שינויים קטנים ולא בהכרח קשים (הוספת שקדים לתזונה לדוגמא), שמביאים לתוצאות טובות, בלי הרבה מאמץ.
אם מסתדר לך אם הלו"ז את יכולה לנסות להוסיף גם אימוני כח, לי זה מאוד עזר בהורדת אחוזי שומן שזה לדעתי הרבה יותר חשוב ממשקל. אני ירדתי די הרבה באחוזי שומן (5 אחוז) בלי לרדת בכלל במשקל, וירדתי קצת בהיקפים אבל הגוף שלי נראה היום הרבה יותר טוב ממה שהוא נראה לפני כן, למרות שבבגדים אני לובשת את אותם בגדים בדיוק, הצורה הסתדרה טוב יותר בלי כל מיני צמיגים ואוזניים מכוערים (ויש עוד כמה אחוזי שומן שאני שואפת לרדת, לאט לאט).

נשים בספורט >>
לצפיה ב-'חולקת על חלק קטן'
חולקת על חלק קטן
02/06/2011 | 20:13
2
3
אני מסכימה שיש המון גישות לתזונה אבל אני חולקת על כך שהגישה המסורתית מתבססת על ידע או פשנות שגוייה לידע הזה.

יש גם עניין של נקודת מבט, כי למרות שהביוכימיה הבסיסית מורכבת ורבת פנים, במאקרו הדברים בדרך כלל פחות מורכבים.

נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אני אפרט'
אני אפרט
04/06/2011 | 01:02
1
2
הגישה המסורתית לפי מה שאני מתכוונת אליה היא שכמות הקלוריות הנכנסות צריכה להיות שווה/גבוהה/נמוכה מהכמות שנכנסת כדי לקבל את מה שרוצים.
התוצאה של  הגישה הזאת היא הדיאטה המסורתית ששולחת אנשים לאכול מאכלי דייאט שחוץ מזה שהם מגעילים הם גם מלאים בכימיקלים מסוגים שונים, הגישה הזו גם הרבה פעמים מתעסקת יותר במשקל ופחות באחוזי שומן, שזו התסכלות מוטעית ולא נכונה,

היום יש יותר ויותר מחקרים שמראים שדווקא לפעמים העלאת כמות הקלוריות גורמת לירידה במשקל, לדוגמא הוספת שקדים או תפוחים לתפריט (שני מחקרים שאני מכירה, בטח יש עוד הרבה שאני לא מכירה אני לא תזונאית או משהוא כזה) שלמרות שגורמת לעלייה בצריכת הקלוריות מובילה לירידה במשקל, או הגישה של אטקינס שבא אפשר להגיע לכמות גדולה של קלוריות מסוג מסויים ולהרזות, או של החבר'ה של המדד הגליקמי שאורים להוסיף לתפוח אדמה טחינה, ולתמרים אגוזים ולמרות התוספת הקלורית דווקא להרזות.
אני לא אומרת שאני מסכימה אם הגישות האלה (כי אני לא), אלא רק אומרת שיותר ויותר הולך ומתברר שיש בעייה עם הגישה ה"ממסדית" לתזונה, ואולי זו אחת הסיבות שתורמות לזה שהעולם המערבי הולך ונהיה יותר שמן ויותר לא בריא, ולפעמים אפשר על ידי אימוץ תזונה אלטרנטיבית מסוג כלשהיא להביא לתוצאות טובות בלי יותר מידי מאמץ, כי יש גישות תזונתיות שלא בעד הרעבה, ושבהן כן אפשר לאכול דברים שאוהבים רק לא את כל מה שאוהבים, ואז לפעמים שיש דברים שאוהבים שהם מותרים הרבה יותר קל לוותר על האחרים במיוחד שהם בדר"כ ממש לא בריאים.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'המלצה לקריאה'
המלצה לקריאה
04/06/2011 | 13:08
3
כשמתייחסים לתזונה כנראה שכל השקפה יכולה להיות מגובה בכמות גדולה של מחקרים, כולל גישות שנראות לכאורה סותרות.
אני מסכימה עם מה שאת אומרת, אף על פי שלפי מיטב ידיעתי גם בדיאטות אטקינס למיניהן ניתן לראות שבסופו של דבר הגורם המכריע הוא כמות הקלוריות. מחקרים ארוכים הראו שבגדול, יש ירידה בצריכה הקלורית הכוללת כיוון שאנשים אוכלים מוצרים חלבוניים שגורמים לתחושת שובע לאורך זמן.
למרות שאני מסכימה עם מה שאת כותבת, ביחס למדד גליקמי וכו' שיש מוצרים שאכילתם למרות הקלוריות שבהם אינה פוגעת בהרזיה וזה חורג מעיקרון "הכנסת - הוצאת", אם כי אני מסתייגת מכך שמדובר בגורם מרכזי עד כדי כך שיאפיל על הגישה הקלאסית כאשר מחברים תכנית תזונה (אני מתייחסת לכלל האוכלוסיה, לא לקבוצות חריגות כגון ספורטאים וכו').

אני ממליצה למי שמתעניינת בנושא הזה ובממשק בין הגישה הקלורית הקלאסית ובין ה"חריגות" שלה על מחקרים שנעשו עם סוג מיוחד של מים שמאפשרים לעקוב באופן מדעי ומדוייק אחרי הצריכה הקלורית של האנשים. המחקרים האלה מאפשרים לעקוף את הבעיה הקשה במחקרים הרגילים, שהיא הסתמכות על דיווח עצמאי של הנבדקים בנוגע לקלוריות שהם צרכו. יש נטיה לאנשים להוריד כ 30-40% מהקלוריות שצרכו בדיווח!

מדובר במים עם איזוטופים של מימן וחמצן, אבל מעבר לזה הכימיה מסובכת מדי בשביל שאני אבין איך זה עובד...
http://en.wikipedia.org/wiki/Doubly_labeled_water
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'עוד 2 סנט'
עוד 2 סנט
02/06/2011 | 19:25
3
מגיבה קצת בדיליי כי חשבתי ארוכות על הנושא וזה אישיו שמעסיק אותי.

היו לי לאחרונה שתי פגישות עם דיאטן ספורט של מכבי. הסיבה שהלכתי אליו היא כי אמא שלי הייתה היסטרית שאני רצה יותר מדי (= כל דבר שהוא יותר מ-10 ס"מ) וכי אני קצת בעייתית בנושא (על גבול הטבעונות ולא אוכלת ממש מאוזן) וגם כי אני מסתכלת על זה כדרך למנוע פציעות. לאו בהכרח בהקשר של משקל שעלה אלא במה אני לא אוכלת מספיק, איך להתאושש יותר מהר וכו' עם ההעלאה של המרחקים זה משהו שברור היה לי שצריך לקחת בחשבון. שתי פגישות איתו עד כה הציבו לי מראה וסידרו לי בראש כמה דברים שאולי ידעתי אבל העדפתי להתעלם מהם. בעיקר שאני צריכה לצרוך יותר סידן ויותר חלבון.

ה-BMI שלי הוא בערך חצי נקודה פחות משלך. בפגישה השניה הדיאטן אמר לי שאם אני רוצה לשפר תוצאות אני צריכה לרדת קצת במשקל. אגב זה בלי למדוד אחוזי שומן וזה קצת הרגיז אותי כי אני על אותו משקל פלוס מינוס מאז שסיימתי את התיכון ואז לא יכולתי לרוץ אפילו 200 מטר, ברור לי שה-BMI לבדו לא משקף את כל התמונה. אחד הקווים האדומים שלי בחיים הוא שאני לא מוכנה להתעסק באובססיביות באוכל ואני יודעת על עצמי שזו מערבולת שיכולה לסחוף אותי ומכירה יותר מדי מקרוב כמה מקרים של אנורקסיה. אני לא מוכן להכניס את עצמי לפינה הזו, לא חושבת שזה שווה את זה אבל כמו שכל השאר כתבו זה עניין שלך.

רק בריאות
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'באותו הקשר'
באותו הקשר
02/06/2011 | 23:40
1
http://www.xnet.co.il/fashion/articles/0,14539,L-3...

מקשרת לכתבה ואשמח אם נרחיב עוד את הדיון

בעיקר מתייחסת לפסקה האחרונה, שמתקשרת בעיני גם לנושא הספורט והנשיות: לספורטאיות בענפים שונים לעיתים יש מבני גוף אופיניים (כתפיים רחבות, חזה קטן, ארבע ראשי מפותח וכו') וגם זה מבחינה חברתית לעיתים "מוקצה".

מצא חן בעיני שהיא אמרה שיש דברים שהם "טעם נרכש" ואני מסכימה. אני תוהה אם ביום מן הימים בחורה עם חזה קטן וכתפיים רחבות תחשב נשית. ואני עדיין מעדיפה את היכולת לשחות/ לרכוב/ לרוץ וכו' על פני מידת חזייה גדולה יותר.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'תודה שוב...'
תודה שוב...
03/06/2011 | 09:15
1
וואוו, אני ממש שמחה על הדיון שהתעורר כאן, כולל דיוני הצד שלו, כי זה מאוד עזר לי לחשוב על הדברים.
בנוסף- כל מי שכתבה באופן אישי, ענתה, התקשרה- תודה רבה רבה!

לא החלטתי מה אני עושה עם זה עדיין, למרות שקיבלתי הרבה תובנות בזכות הדיון כאן.
מה שכן החלטתי, שאני לא נותנת לעניין הזה לנהל אותי יותר.
זו לא המהות, זה רק עוד חלק באורח חיים ספורטיבי, אולי חלק תורם, משלים. כמו שאני צריכה נעליים טובות כדי לשמור על הגוף, או ארגומטריה, אני צריכה את היעוץ התזונתי.

אם ארד במשקל- מגניב.
אם לא- כנראה שאני לא יכולה לעשות את זה/ הגוף שלי לא מוכן. בסדר, אפשר לחיות גם כמו שאני, ואפילו לא רע.

אבל שוב, אני מעריכה מאוד את התגובות של כולכן. עזר לי מאוד מאוד.

שבת שלום ורק טוב!

נשים בספורט >>
לצפיה ב-'לא הבנתי איך את אוכלת בריא'
לא הבנתי איך את אוכלת בריא
04/06/2011 | 08:12
15
5
ומתעסקת בספורט, ועדיין בעודף משקל.
תוכלי לפרט מה בתפריט וכמה קילוגרמים יש לך להשיל עד משקל היעד?
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'ממש לא בעיה....'
ממש לא בעיה....
04/06/2011 | 08:27
14
5
אני הוכחה מצויינת שאפשר לאכול אוכל בריא ולהיות בעודף משקל. 20 ק"ג כבר השלתי ויש עוד כמה אחוזי שומן עקשים שעדיין לא רוצים לרדת (אבל לא דחוף לי...)

אני חושבת שסטודנטית1979 כבר נקבה במספרים וקיבלה את התשובות שרצתה. לא נראה לי שהשאלה שבכותרת ממש מחזקת את השואלת.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'גם אצלך זה כך?'
גם אצלך זה כך?
04/06/2011 | 08:39
13
3
אפשר לשאול כמה מוצרי חלב את צורכת ביום?
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מעט אבל זה לא רלוונטי'
מעט אבל זה לא רלוונטי
04/06/2011 | 08:56
12
6
בשילוב נכון של תזונה וספורט, הצלחתי לרדת באחוזי שומן.
לשם כך העליתי קצת את צריכת מוצרי החלב. בתקופה שהתאמנתי אינטנסיבית ולא ירדתי, צרכתי פחות.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'נסי להמנע לגמרי'
נסי להמנע לגמרי
04/06/2011 | 17:20
11
4
למשך חודש לפחות, ותראי אם זה מונע עיקוב בירידה במשקל.

כתחליף, צרכי מוצרי 3 (עד 3 מנות ביום), סרדינים וטחינה מלאה.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מוצרי סויה *'
מוצרי סויה *
04/06/2011 | 17:21
3
לצפיה ב-'לא, תודה'
לא, תודה
04/06/2011 | 18:01
4
5
כפי שכתבתי לך, אין לי שום בעיה עם המשקל שלי היום. הBMI יותר מתקין, אחוזי השומן בתחום הנורמה ואני לובשת מידה שלא לבשתי מעולם.
אין סיבה לשינויים דראסטיים ואין סיבה לקבל ייעוץ אינטרנטי ממישהי שאני לא מכירה.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'סבבה, תמשיכי לשתות חלב ולאכול גבינות'
סבבה, תמשיכי לשתות חלב ולאכול גבינות
05/06/2011 | 19:38
3
5
זה מעולה. תמשיכי....
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'ואחר כך שואלים אותי למה אני תוקפנית...'
ואחר כך שואלים אותי למה אני תוקפנית...
06/06/2011 | 08:40
2
5
לצפיה ב-'לרקורד, אני ממש מבינה למה את תוקפנית פה.'
לרקורד, אני ממש מבינה למה את תוקפנית פה.
06/06/2011 | 09:39
1
6
אני לא יכולה לסבול כשאומרים לי "תעשי כך-וכך", כשלא ביקשתי עצה. במיוחד אנשים שלא מכירים אותי ולא יודעים עלי כלום.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בדיוק!'
בדיוק!
06/06/2011 | 11:09
1
לצפיה ב-'אשמח לשמוע קצת יותר פרטים'
אשמח לשמוע קצת יותר פרטים
04/06/2011 | 22:21
4
5
לגבי העניין הזה עם החלב והסויה.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'בשמחה.'
בשמחה.
05/06/2011 | 19:44
3
5
תעשי בגוגל חיפוש לצמד המילים "נזקי החלב". זה יתן לך את האינפורמציה הדרושה לגבי החלב.

לגבי מוצרי סויה, הכנסי לפה:
http://il.alprosoja.com/

דיברתי עם אלפרו והם לא ממליצים לצרוך יותר משלוש מנות ביום.
בסוי יש יותר סידן מאשר בחלב (וזה סידן שנשאר בגוף ולא בורח כמו סידן מהחי) ובלי תופעות הלוואי שיש במוצרי החלב.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אלא תופעות לואי אחרות.'
אלא תופעות לואי אחרות.
06/06/2011 | 09:43
2
3
מוצרי סויה הם מוצרים תעשייתיים מעובדים, התועלת שבהם שנויה במחלוקת, ויש הטוענים שיש בהם נזק פוטנציאלי בגלל הקרבה הכימית לאסטרוגן. בסעיף האחרון באמת שאין לי דעה, אבל אני באופן אישי לא צורכת מוצרים כל כך מעובדים.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אז אל תצרכי מוצרי סויה.'
אז אל תצרכי מוצרי סויה.
06/06/2011 | 14:48
3
הצעתי אותו כתחליף שקול לחלב. אם את מסוגלת להמנע מחלב ללא תחליף מעובד, זה מעולה.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אבל סתם לידע כללי....'
אבל סתם לידע כללי....
07/06/2011 | 10:14
3
ה... "טוענים" לנזק פוטנציאלי בגין אסטרוג'ן, הם לא אחרים מאשר בעלי תעשיית החלב אשר מסתירים את האמת הכואבת שמוצרי חלב מכילים יותר אסטרוג'ן ממה שהם היו רוצים שיהיה בסויה.

קראי פה: http://www.tevalife.com/article.asp?id=154

שימי לב לסעיפים המדברים על מוצרי חלב.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'אולי כבר בדקת את הנושא אבל..'
אולי כבר בדקת את הנושא אבל..
04/06/2011 | 11:53
3
5
בדיקת דם פשוטה של בלוטת התריס לפעמים נותנת תשובה לאי היכולת לרזות למרות מאמצים.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'ולמה את חושבת שלא עשיתי?'
ולמה את חושבת שלא עשיתי?
04/06/2011 | 13:19
2
7
למי שלא מצליחה לקרוא את ההודעות שלי עד הסוף:

הלכתי לאורית שמש, תזונאית ספורט, גיליתי  אצלה ששינויים קלים בתזונה עזרו לי לרדת במשקל. נורא פשוט...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-' אאוץ''
אאוץ'
04/06/2011 | 22:24
1
5
התגובות שלך קצת תוקפניות לאחרונה...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'מי שקוראת אותי בדרך כלל'
מי שקוראת אותי בדרך כלל
05/06/2011 | 09:47
6
יודעת שאני לא תוקפת סתם..
הסיבה שאני תוקפנית במודע היא שבחרתי לענות למישהי פה ולא ביקשתי עזרה עבור עצמי. כתבתי שוב ושוב שאני במעקב של תזונאית וזה עובד עבורי.

מי ששבה וחוזרת ומחפשת מה לא בסדר אצלי, בסוף מגיעה למצב שאני מבקשת ממנה להפסיק. בעיני שרשור הוא כמו שיחה. הרי לא יעלה על הדעת שאענה למישהו בלי שאשמע קודם מה הוא אומר.

נשים בספורט >>
לצפיה ב-'קצת לא הבנתי'
קצת לא הבנתי
04/06/2011 | 16:27
3
5
איך זה שאת אוכלת בריא ועושה הרבה ספורט ועדיין יש לך עודף משקל?
ומה בעצם את יכולה לעשות במקרה הזה כדי לרזות? כי אם האימונים שלך אינטנסיביים את לא יכולה להוסיף עליהם, ואם את אוכלת בריא את לא יכולה לשנות את התפריט...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'זו שאלה שרבות מאתנו שואלות את עצמן'
זו שאלה שרבות מאתנו שואלות את עצמן
05/06/2011 | 12:20
2
3
או שאלו בתקופה מסויימת. בהחלט אפשר לאכול בריא, לעשות ספורט, ולא להצליח לרדת במשקל כשמדובר בכמה ק"ג עודפים, ושינוי קטן שלא חשבנו עליו יכול לעשות את השינוי. והמצב הזה, התקוע, יכול להיות מאד מתסכל ולא נעים, ושאלה בניסוח כזה ("איך זה שאת אוכלת בריא ועושה הרבה ספורט ועדיין יש לך עודף משקל") יכולה להיקרא כניסוח לא כל כך רגיש.
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'למה לא רגיש?'
למה לא רגיש?
05/06/2011 | 13:10
1
3
לדעתי אם זה המצב זה לא עודף משקל אובייקטיבי...
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'עכשיו הבנתי '
עכשיו הבנתי
05/06/2011 | 15:00
2
אני קראתי אותך כאילו כתבת: אם את בעודף משקל, אז את אובייקטיבית לא אוכלת בריא ו/או עושה הרבה ספורט.
מצטערת על האי-הבנה!
נשים בספורט >>
לצפיה ב-'יש עוד מדדים מלבד שומן שקשורים לבריאות'
יש עוד מדדים מלבד שומן שקשורים לבריאות
05/06/2011 | 02:37
2
כמו למשל עישון , או שתיית אלכוהול או תזונה לא בריאה של שומנים וסוכרים

מכיון שאת כותבת שאת לא אוכלת את הג'אנק הזה - ומן הסתם לא שותה ולא מעשנת

סביר שהמדדים תקינים (בדיקת דם יכולה לבדוק מדדים של סוכרים ושומנים בדם)


אם ככה עכשיו יכול להיות שדווקא תזונאית או מאמן כן יתנו לך תפריט שאת יכולה להיות שלמה איתו ולרדת במשקל

או אימון טיפה יותר מהיר ותשרפי יותר שומן

אם את נכנסת לסרטים , תעזבי ותני לגוף את שלו

יכול להיות בגלל הריצות הארוכות והספורט האירובי את אוכלת הרבה פחמימות ולא מצליחה לשרוף אותן

אבל מצד שני אם לא תאכלי פחמימות לא תצליחי לרוץ....

אין לי תשובה ליחס בין כמות הפחמימות לשריפתן ,

אבל יש המון ספורטאים (ברמה העילית ) שאוהבים לאכול והרבה

1. מייקל פלפס השחיין כ 10,000 ! קלוריות ליום

2. המתאגרף ג'ור'ג פורמן ? שאוכל  צ'יזבורגרים

3. אחד מהקופצים לגובה הישראליים ששותה הרבה קולה (רגילה)

4. אחת מהודפות הכדורברזל בארץ (בינתיים פרשה) שאוכלת הכל
נשים בספורט >>

הודעות אחרונות

10:44 | 22.10.15 אורחים בפורום
12:37 | 02.03.15 אוגיטוס
15:42 | 02.02.15 אורחים בפורום
21:38 | 01.02.15 susieada
19:09 | 28.01.15 גמדים קטנים
06:12 | 28.01.15 susieada
05:41 | 27.01.15 susieada
08:28 | 26.01.15 גמדים קטנים
07:57 | 25.01.15 גמדים קטנים
05:52 | 23.01.15 perach22
04:17 | 22.01.15 susieada
05:40 | 21.01.15 susieada

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ