שאלה כבדת משקל

שאלה כבדת משקל

הי, אני מתלבטת בשאלה ביני לבין עצמי, וחשבתי לשמוע דעת חכמות. למי שלא פגשה אותי מעולם אומר שאני בחורה רחבה וגדולה, וגם עם כמה וכמה ק"ג עודפים... תוכנית האימונים שלי, והיומיום שלי די אינטנסיביים. יחסית לעצמי בכל מקרה. ועדיין, אני לא מצליחה לרדת במשקל, ובחצי השנה האחרונה- גם לא מנסה. מגיל 6 אני נלחמת בעצמי ובמשקל העודף שלי (שבתקופות היה עודף רק במראה שלי בבית, רק בעיניים שלי), ולאחרונה הפנמתי שכמו שיש לי צבע עיניים מסוים, וגובה מסוים, כך גם המשקל שלי הקבוע, הוא פחות או יותר מה ש"נגזר" עלי לחיות איתו. וקצת הוקל לי. ואני באמת מתעסקת בזה פחות. אבל אני מבינה שכדי לשפר תוצאות בריצה וברכיבה, אני חייבת לרדת (מה שגם המאמנת מסכימה עליו, כך שזה לא רק בעיניים שלי). אני מניחה שעם ליווי קפדני של דיאטנית והחלטה שזה מה שיציל אותי- אני יכולה, אולי, לרזות. אבל, זה לא יהיה לי קל. אני פשוט אוהבת לאכול (יחד עם זאת, אני אוכלת בריא מאוד, בלי זבל ובלי שומן וסוכר מיותר, הרבה ירקות, קצת פירות, דגנים מלאים, לחם קל, בלה בלה בלה, מכירה את כל הכללים והחוקים). וכאן נכנסת הדילמה שבה אשמח לשמוע תובנות-האם זה שווה את זה. מחד- אני לא ספורטאית עילית, ולא אהיה. לעולם. אז מה זה כבר משנה? לחזור להתעסק עם השדים הנוראיים האלה??? באמת שווה את זה? מאידך- יהיה נחמד לשפר זמנים, ברור. יהיה נחמד להיות קלה יותר. יהיה נחמד לרדת מידות.... דעתכן? תודה רבה רבה מראש!
 
לגבי ה-BMI

ה-BMI שלי 25 ביום טוב, והרבה פעמים נמצא גם מעל. מי שראתה אותי יודעת שאני ממש לא שמנה. מה לעשות, אני סוחבת מלא שרירים. זה לא מדד נכון לספורטאיות, ואת חייבת להפנים את זה. על השאלה שלך קשה לי לענות. אני מאמינה שכשהשינוי יצטרך להגיע, הוא יגיע.
 

tamark4

New member
זה תקין לגמרי

לדעתי, אם השיפור בספורט היא המוטיבציה היחידה לרדת במשקל - תעזבי את זה. יש לך BMI תקין. אין בעיות בריאות, נשמע שאת אוכלת טוב וחיה בשלום עם האוכל - ומה עוד נבקש ? מכאן אפשר בעיקר לקלקל...
 

lost green eyes

New member
שאלת שאלה...

שלדעתי.. רק את עצמך יכולה לענות עליה. אני יכולה להעיד על עצמי שאני אחרי ירידה של 14 קילו [בטח יותר.. לא נישקלתי כבר זמן מה..] מרגישה פי כמה וכמה יותר טוב מפעם. כמובן שזה מתבטא גם בכושר הגופני.. אני הרבה יותר חזקה, יציבה, וקלה מאז. גם נפשית. אם זה שווה לך? אני לא יודעת. אף אחד בעצם לא יודע מה טוב עבורך.
 

kikona126

New member
היי

זה תלוי בהרגשה שלך, זה משהו שצריך לבוא ממך כי אם ךא ךא תעמדי בדיאטה והיא תהיה סתם עוד דבר מעצבן... יכולה לספר לך על עצמי שדיאטה להורדה במשקל אף פעם לא הצלחתי לעשות, אבל כשנכנסתי לדיאטה בריאותית כדי להפחית תסמינים של מחלה בשביל שאוכל להתאמן כמו בן אדם נורמלי, ירדתי גם במשקל. ירדתי 10 קילו עד היום ואני רוצה עוד 6 כי לא מעניין אותי להיות דוגמנית.., רק לשמור על עצמי. שמרתי על הירידה הזאת במשך 8 חודשים שהתגוררתי בחו״ל, ולא עליתי במשקל, כי היתה ועדיין יש לזה חשיבות בשבילי. אם אין חשיבות ממשית אז זה סתם יהיה מעיק... בקשר לאכילה בריאה ואי ירידה, נסי להוריד מלח מהתפריט היומי (בשלי בלי, זה אוגר נוזלים) ומשהו ,מאוד עזר לי זה מעבר לחלב עזים, יש הרבה הורמונים בחלב פרה ויש נשים שמגיבות להורמונים האלו בהשמנה... (אצלי ההורמונים האלו משפיעים גם אחרת וגורמים לדלקות) רק שימימלב כמה נתרן יש בגבינות האלו...
 
בעניין המלח - דעתי הלא מקצועית.

נסיוני האישי ודעתי הבלתי מקצועית אומרים שספורטאית שאוכלת בריא, בלי אוכל תעשייתי מוכן, צריכה להיזהר עם הפחתת מלח. אפשר בהחלט להגיע למצב של חוסר במלחים וזה מסוכן.
 

ofec bar

New member
לגמרי!

"אני לא בהריון, אני אוכלת מלפפונים חמוצים כי רצתי בבוקר"
 

kikona126

New member
אצלי זה נעשה בהמלצה של תזונאית...

תראי, בבשר שאת אוכלת בכל מקרה יש מלח כי הוא מוכשר, וגם בלחם שקונים וכמעט בכל דבר, הרעיון הוא לא להוסיף לזה עוד. כשחושבים על זה גם הרופא שלי בצרפת, שחתם לי על המסמכים של הליגה שם אמר לי להוריד מלחים וסוכרים...
 
אז אולי כי אני לא אוכלת הרבה בשר או לחם

וכמעט לא שום דבר שבא מוכן. וכל זאת כל הזמן שמעתי שמלח זה לא בריא וצריך להפחית, בלי שום הסתייגות, והגעתי למצב של חוסר.
 

kikona126

New member
יכול להיות...

לא יודעת, אצלי הדבר הראשון שהורידו היה מלח. לי אמרו להוריד סוכרים ולמרות הפחממות היה לי מחסור השנה... צריך להיות במעקב של תזונאית אבל צריך למצוא אחת טובה שלא עובדת לפי ׳תבנית קבועה׳ אלא מתאימהאת התפריט למטופל...
 
מסתבר שתזונה, קל וחומר תזונת ספורט היא אישית

מה שעובד לאחת, לא בהכרח יעבוד לאחרת ואין מנוס מייעוץ אישי....
 

kikona126

New member
אכן כן

תזונה היא אישית ושונה לכל אחד ואחת. ה"מלח" בפעם הראשונה הופסק על ידי הדיאטנית, ולאחר מכן שעברתי לגור בצרפת בבדיקות שהיו לאישור הויזה הרופא שם אמר לי שאני צריכה להוריד במשקל (מה שהיה מאוד מעליב לשמוע בהתחשב בזה שהוא ראה אותי אחרי 10 קילו שירדתי...) ושאני אוריד מלחים מהאוכל, וכשאמרתי לו שאני לא אוכלת בכלל מלח הוא הסתכל עלי כשקרנית... אחרי זה כשהלכתי לרופא כדי לקבל אישור לשחק שם בליגה, הוא אמר לי את אותו הדבר... זאת מעין המלצה שהם נותנים שם לכולם...
 

ענת ABA

New member
הרגשה אישית (../images/Emo35.gif)

אני יכולה לכתוב תגובה מאד ארוכה בה אספר לך את הסיפור שלי ושל המשקל, אבל אני לא רואה בזה טעם. אני חושבת שבינך לבין עצמך את יודעת האם ועד כמה המשקל שלך מפריע לך. האם זה המשקל כמספר? האם זו המידה של המכנסיים כמספר? או שאת פשוט רוצה להכנס לבגדים קטנים וצמודים יותר בלי רגשות אשם שאת מכאיבה למישהו בעיניים (זה מוכר לי)? את חושבת שאת צריכה שמישהו או משהו יצילו אותך מהמשקל שלך? אני מאד מסכימה איתך לגבי ההבנה של ספורט עילית. כנראה שגם לנבחרת ישראל אנחנו לא נגיע. יחד עם זאת, אני חושבת שהכוונה של תזונאית (מעדיפה את השם הזה על פני דיאטנית) יכולה לתת נקודת הסתכלות רחבה יותר. לא רק על מה אוכלים אלא כמה ובאיזה תזמון. במקביל, היא יכולה לנסות להבין האם ישנה בעיה רפואית שמונעת את הירידה המיוחלת במשקל (בלוטת התריס למשל, אבל לא רק). בתור אחת שמאד אוהבת לאכול, אני לא יכולה שמכתיבים לי כמה לאכול ובעיקר מכתיבים לי את מה שאסור לי לאכול. ואחרי הכל, אם ההתעסקות הזו תחזיר אותך להתמודד ולהתעסק עם שדים שאת לא רוצה בהם, אז עזבי אותך. אחד הקשיים הגדולים ביותר שלנו הוא לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, עם הגובה שלנו, צבע העיניים שלנו, מבנה הגוף והמשקל. אם הגעת לנקודה המיוחלת הזו, אז עזבי אותך, המשיכי לעשות פעילות גופנית כי זה עושה לך טוב על הנשמה ולא כדי להוכיח למישהו שאת יכולה להפיק יותר ואטים לכל ק"ג גוף.
 
בכנות....

זה תלוי בכמה את מוכנה להתמודד עם השדים האלו. במשקל 130 ק"ג הרגשתי הכי טוב שאי פעם הרגשתי עם עצמי- כבשתי את העולם לפי ראות עיני, הייתי מחוזרת בטירוף, היתה לי עבודה שאהבתי, רקדתי ריקודים סלוניים ולטיינים כאילו הייתי ג'יי לו סרט "הנרקוד", אז העובדה שלא הצלחתי ללכת מטר בלי להתנשף לא כל כך הפריעה לי. היום אני 50 ק"ג פחות, ובכנות-אני פחות מאושרת. ואני עדין לא בחורה רזה. אבל העובדה שאני מצליחה ללכת בקלות, לנשום שווה את זה. כי בעיקר ברור לי שאני יודעת שהבינוניות הזו שאני מרגישה, לא קשורה למשקל- קשורה לעצמי בלבד. אני גם כנה עם עצמי- יש לי מחשבות רחוקות על איש ברזל, אולי מרתון אחד או שניים, ואני בטוח אשמח להוריד זמנים. וכדי לעשות כל זה, אני צריכה להרזות עוד. בעיקר בגלל שבשלב זה המשקל שלי בעיקר גורם לי לפציעות וזה גורם לי לא להתאמן- אז זה משו שאני לא מוכנה לוותר עליו. בקיצור- להגיד לך בכנות שזה היה שווה את זה?, אני לא בטוחה. אני אשמח לדעת למה ביחד עם הק"ג שנעלמו נעלמה גם הבחורה המאוד מאושרת שהייתי. מצד שני- הרבה יותר קל לי לחפש אותה פחות 50 ק"ג. בכל מקרה- בהצלחה
. אני עדין מנסה לגרש את כל השדים האלו.
 
טרולי, כבוד

לא ידעתי !! 50 ק"ג. לי את נראית הבחורה הכי מאושרת עלי אדמות !
 

limlim13

New member
טרולי... אני מצדיעה לך!!!! את מדהימה../images/Emo24.gif

מי כמוני יודעת כמה קשה לרדת במשקל וכמה עוד יותר קשה לשמור..... תמיד שאנחנו נפגשות את ניראת הכי מאושרת שבעולם עם אנרגיות בשמיים, אני מקווה ומאחלת לך שתמצאי שוב את האושר שאבד לך....
 
למעלה