קשיי גמילה

קשיי גמילה

שלום רב, לפני 4 חודשים השתתפתי בסדנה של קופ"ח כללית ומאז איני מעשנת. אני בת 34 ומעשנת מגיל 18. בהתחלה הייתי מעשנת קופסא ליום, אחר כך ירדתי לחצי קופסא, אחר כך ל-5 סיגריות ובשנה האחרונה הייתי מעשנת כ- 3 סיגריות ליום-סיגריות כיף והנאה כפי שהוגדרו בסדנא. בסדנה המדריכה אמרה לי שאני מעשנת התנהגותית ורמת ההתמכרות שלי לניקוטין נמוכה ולכן אין צורך בתרופות. העישון פגע לי בבריאות ונזקקתי למשאף בגלל צפצופים וגם היתה לי אלרגיה לאבק ולקרדית האבק. מאז שאני לא מעשנת כבר איני נזקקת למשאף ונושמת טוב מאוד וגם האלרגיות נעלמו למרבה הפלא. לעומת זאת, בחודש האחרון אני חווה משבר רציני, עליתי במשקל, אני עצבנית וחסרת סבלנות, רבה עם בעלי הרבה, וממש התחלתי להכנס לדכאון... אני כל הזמן חולמת על סיגריות וחושבת על סיגריות. דיברתי עם המדריכה והיא אמרה שזה דבר טבעי לאחר 3 חודשים, אבל המצב רק נמשך ונמשך... נדמה לי שאני אחזור לסורי בקרוב. האם יש דרך למנוע זאת? תודה רבה על העצות.
 
הפסקה מתוך כורח ולא מבחירה

שלום לך, וברכותי על היותך לא מעשנת! יחד עם זאת, אני שומעת שאת מתוסכלת, ומקשרת את התסכול להפסקת עישון. בד"כ אנשים שמפסיקים ומתוסכלים מרגישים כך, כי הם מייחסים להפסקה שלהם סוג של ויתור, כאילו בזה שהם לא מעשנים הם מקריבים קורבן מאוד גדול. הדרך היחידה למנוע את המצב, הממלכד שבו את נמצאת, הוא להפסיק להרגיש קורבן, ולזכור שאת לא מעשנת מתוך בחירה, הגוף שלך אותת לך להפסיק להרעיל אותו, ובחרת להפסיק. תהני מזה שהחלטת לפעול למען עצמך, ותשאירי את הקורבניות לדברים אחרים, בהקשר של העישון זה לא מתאים. עכשיו תגידי, "נהינתי לעשן", אז מה? תזכרי שמעצם זה שעכשיו זה מטמטם אותך, כנראה שהיית מכורה, הניקוטין מכניס את המעשנים לאי שקט, עד כדי כך, שלימים הם לא מסוגלים לדמיין את עצמם לא משתמשים בו. וגם אחרי חודשים אם נותנים לו הוא ממשיך לטמטם. עברת לצד המנצח, תהני מזה.
 
תודה רבה על תגובתך

בהחלט אני מרגישה כפי שאת מתארת. הנקודה היא שהפיתוי נמצא כל כך זמין, וכל כך קל לרכוש סיגריות ולפעמים אני ממש מחכה למשהו "שישבור" אותי איזה תירוץ לחזור ולעשן, שאני אגיד לעצמי "קרה לי משהו כל כך מעצבן שהייתי חייבת לעשן". אני יודעת שזה נשמע רע אבל ככה אני מרגישה. האם לדעתך תרופות כמו זייבן וצ'מפקיס יעזרו לי להתגבר על החשק? תודה רבה
 
להתשחרר מהרצון

שלום לך, אורית ואני רואים בעבודתנו היומיומית שתרופות אינן מסייעות לשנות את קו המחשבה. אם אינך מעשנת כבר כמה חודשים, טכנית אינך מכורה לניקוטין, אך הרצון לעשן לא נעלם. הרצון מתחיל ונגמר בראש, השיטה היחידה שמטפלת בשחרור הרצון זו "הדרך הקלה" של אלן קאר אני מציע לך לקרוא את הספר שלו, אני בטוח שהוא ישפר את הרגשתך. בהצלחה רמי
 
למעלה