Sicilienne1
New member
חלום שמטריד אותי
היי, אשמח להתייעץ בנוגע לחלום שחלמתי והטריד אותי מאוד.
אני בת 26, סטודנטית. מסיימת תואר ראשון ומתחילה תואר שני. למרות שהמסלול של התואר די מוגדר וידוע מראש אני קצת בחוסר ודאות על העתיד הקרוב (של הכמה שבועות הקרובים) כי צפוייה בעיה רצינית של התנגשות בין הלימודים לעבודה. חשבתי שאולי חוסר הודאות של העתיד יכול להיות קשור לחלום הזה.
בחלום אני ילדה בת 16 באמריקה של שנות ה-60-70.
יש ציר זמן אחד של אירועים, אבל אני חווה אותו במקביל מכמה נקודות שונות.
האירוע המרכזי בציר הוא מסיבה שמתקיימת באיזה מרתף. נקודות הזמן שאותן אני חווה במקביל, חלקן קורות בתוך מהלך המסיבה וחלקן קרו לפני המסיבה.
מי שנמצא במסיבה זה רק אני ועוד 4 בחורים בני 18-19, והיא מסתיימת בזה שהם אונסים אותי אונס קבוצתי שבמהלכו אני מתה/נרצחת.
אחת מנקודות הזמן שאני חווה היא מתוך האונס. זה מאוד מאוד מאוד לא נעים.
בנקודות הזמן האחרות, בגלל שהכל במקביל, אני יודעת מה עומד לקרות. גם בנקודות שמתרחשות כביכול לפני המסיבה, אני יודעת מה יקרה במסיבה אבל אני לא יכולה להתעסק עם זה ולשנות את זה.
אני מתה מפחד וחסרת אונים.
אני לא רוצה ללכת.
אני לא יודעת איך לשדר להורים שלי שאני לא רוצה ללכת ואני גם מפחדת שאני לא אמורה לשדר את זה כדי לא להתעסק עם ציר הזמן. זאת אומרת, אני מאוד רוצה להתעסק איתו ולשנות את גורלי אבל אני גם לגמרי powerless. האונס כבר קורה. אין איך להתחמק ממנו.
בנקודת הזמן שבה אני עומדת לנסוע למסיבה, אבא שלי וסבא שלי (של הדמות בחלום) מאחלים לי שאני אהנה, ואני לא יודעת איך להיפרד מהם, אם להגיד משהו בעל משמעות, אם להכין אותם לזה... אני לא יכולה להגיד כלום אבל זו הפעם האחרונה שאני הולכת לראות אותם וזה כואב לי מאוד.
בנקודות זמן במסיבה קצת לפני האונס אני לא יודעת איך להתנהג. רק נמצאת בפאניקה אינסופית מהבנים שסביבי ומתנהגת כמו זומבי.
-
הסצנה שזכור לי שבמהלכה התעוררתי היתה כמה ימים לפני המסיבה. הייתי בקניון ופגשתי גרסה בת 20 ומשהו של עצמי. היא היתה יפה. היא לא היתה מרוסקת נפשית או פצועה או גופה או משהו כזה. אבל היא הפחידה אותי אז ניסיתי לברוח ממנה. היה לי התקף אסטמה (גם במציאות, וזה נכנס לחלום, ומזה גם התעוררתי די מהר), והיא תפסה אותי, ניסתה להרגיע את הנשימה שלי וואמרה לי לא לדאוג. לא כולנו מתות ככה. הנה למשל, היא בת 24 ועדיין חיה, והקב"ה חזק וחכם ולכן כולנו יכולות להתקיים במקביל. זה שכולנו קיימות במקביל זו ההוכחה לכך שאלוהים קיים.
שאלתי איך זה מוכיח את זה? גם מולטיוורס יכול להסביר את זה. היא ענתה לי שאם היה מולטיוורס בלי אלוהים לא היינו יכולות לדבר עכשיו (מה שבחלום היה מאוד הגיוני ומרגיע אבל במציאות הוא די חסר היגיון).
סליחה שזה כ"כ ארוך ותודה מראש על העזרה
היי, אשמח להתייעץ בנוגע לחלום שחלמתי והטריד אותי מאוד.
אני בת 26, סטודנטית. מסיימת תואר ראשון ומתחילה תואר שני. למרות שהמסלול של התואר די מוגדר וידוע מראש אני קצת בחוסר ודאות על העתיד הקרוב (של הכמה שבועות הקרובים) כי צפוייה בעיה רצינית של התנגשות בין הלימודים לעבודה. חשבתי שאולי חוסר הודאות של העתיד יכול להיות קשור לחלום הזה.
בחלום אני ילדה בת 16 באמריקה של שנות ה-60-70.
יש ציר זמן אחד של אירועים, אבל אני חווה אותו במקביל מכמה נקודות שונות.
האירוע המרכזי בציר הוא מסיבה שמתקיימת באיזה מרתף. נקודות הזמן שאותן אני חווה במקביל, חלקן קורות בתוך מהלך המסיבה וחלקן קרו לפני המסיבה.
מי שנמצא במסיבה זה רק אני ועוד 4 בחורים בני 18-19, והיא מסתיימת בזה שהם אונסים אותי אונס קבוצתי שבמהלכו אני מתה/נרצחת.
אחת מנקודות הזמן שאני חווה היא מתוך האונס. זה מאוד מאוד מאוד לא נעים.
בנקודות הזמן האחרות, בגלל שהכל במקביל, אני יודעת מה עומד לקרות. גם בנקודות שמתרחשות כביכול לפני המסיבה, אני יודעת מה יקרה במסיבה אבל אני לא יכולה להתעסק עם זה ולשנות את זה.
אני מתה מפחד וחסרת אונים.
אני לא רוצה ללכת.
אני לא יודעת איך לשדר להורים שלי שאני לא רוצה ללכת ואני גם מפחדת שאני לא אמורה לשדר את זה כדי לא להתעסק עם ציר הזמן. זאת אומרת, אני מאוד רוצה להתעסק איתו ולשנות את גורלי אבל אני גם לגמרי powerless. האונס כבר קורה. אין איך להתחמק ממנו.
בנקודת הזמן שבה אני עומדת לנסוע למסיבה, אבא שלי וסבא שלי (של הדמות בחלום) מאחלים לי שאני אהנה, ואני לא יודעת איך להיפרד מהם, אם להגיד משהו בעל משמעות, אם להכין אותם לזה... אני לא יכולה להגיד כלום אבל זו הפעם האחרונה שאני הולכת לראות אותם וזה כואב לי מאוד.
בנקודות זמן במסיבה קצת לפני האונס אני לא יודעת איך להתנהג. רק נמצאת בפאניקה אינסופית מהבנים שסביבי ומתנהגת כמו זומבי.
-
הסצנה שזכור לי שבמהלכה התעוררתי היתה כמה ימים לפני המסיבה. הייתי בקניון ופגשתי גרסה בת 20 ומשהו של עצמי. היא היתה יפה. היא לא היתה מרוסקת נפשית או פצועה או גופה או משהו כזה. אבל היא הפחידה אותי אז ניסיתי לברוח ממנה. היה לי התקף אסטמה (גם במציאות, וזה נכנס לחלום, ומזה גם התעוררתי די מהר), והיא תפסה אותי, ניסתה להרגיע את הנשימה שלי וואמרה לי לא לדאוג. לא כולנו מתות ככה. הנה למשל, היא בת 24 ועדיין חיה, והקב"ה חזק וחכם ולכן כולנו יכולות להתקיים במקביל. זה שכולנו קיימות במקביל זו ההוכחה לכך שאלוהים קיים.
שאלתי איך זה מוכיח את זה? גם מולטיוורס יכול להסביר את זה. היא ענתה לי שאם היה מולטיוורס בלי אלוהים לא היינו יכולות לדבר עכשיו (מה שבחלום היה מאוד הגיוני ומרגיע אבל במציאות הוא די חסר היגיון).
סליחה שזה כ"כ ארוך ותודה מראש על העזרה