חשבתי על זה הממממממממממממממממון!
על היתרונות ועל החסרונות ועל האחריות שלנו ומה לא... הנושא כל כך קרוב לליבי, אין לך מושג... הכי קל להגדיר הורות משותפת כלהיוולד לתוך הסדר גירושין. במציאות שלנו היום כל משפחה שניה מתגרשת, זה רחוק מאד מלהיות יוצא דופן... יש לזה אפילו יתרון אדיר- אלו גירושין ללא מטען ריגשי בין ההורים, כאלו שמתנקמים בהורה השני דרך הילדים, ואפילו להיפך, הזוג שחותם על המסמך מגיע כולו אופטימי וטוב לב ועם המון כוונות טובות לנסיבות החתימה על ההסכם הזה, לכן יש בזה אפילו משהו מנחם בניגוד לילדים של מתגרשים שחווים את תהליך הגירושין ואת הריבים הרומנטיים של הוריהם... מצד שני.. זה לא תוכנית ביטוח שהכל בה וורוד... גם פה צריך שיתוף פעולה בין שני אנשים מבוגרים, שחותמים הסכם היום למשך שארית חייהם, אותי זה הפחיד להתחייב לשארית חיי, מאיפה אני יודעת לאן הם יתגלגלו? הטרידו אותי שאלות לגבי סמכות- מה יקרה עם בת הזוג שיש לי היום או שתהיה לי בעתיד? מה יהיה עם בן/בת זוג שלו? מה הסכמות שלהם מול הילד? הטרידו אותי שאלות לגבי החלטות- מה יקרה אם לא נגיע להסכמה ערכית, אני אגיד "לא" והוא יגיד "כן" ויאפשר לילד מה שאני לא מאפשרת... הטרידו אותי שאלות לגבי העתיד הפרטי שלי- בעצם מרגע זה כל החלטה שלי לוקחת בחשבון את נוכחותו של איש נוסף- איפה אגור? איך אחלק את הזמן שלי? אם ארצה לחזור בתשובה? אם ארצה לנסוע ללמוד בחו"ל לשנתיים? מרגע זה מעורב בחיי אדם שלא באמת רציתי בו, רציתי רק בילד... ולאיש הזה יש זכויות על הילד! אני לא יכולה פשוט להגיד "לא מתאים" יותר ולהפסיק את המשחק באמצע, ברגע שהפעולה נעשתה אין חזרה. זה נכון כמובן גם לזוג שמתחתן ומביא ילדים, היתרון היחיד שלהם זה שלפחות בתיאוריה (...) בשלב שהם מביאים ילדים הם מניחים שהם ישארו יחד לעד וימצאו דרך להגיע להסכמות בינהם... עם אדם זר, שיש לו אולי זוגיות אחרת ולי זוגיות אחרת התהליך הופך למורכב ביותר... נו... אני בטוחה שפורום משפחות מורכבות, פרקי ב' למינהם, יודעים בדיוק למה אני מתכוונת... אני חושבת שמאד מאד מאד חשוב להבין עם מי מביאים ילדים לעולם ובאילו נסיבות. אני חושבת שזה חשוב לילד, ואני חושבת שזה נכון לא רק לחד הוריות אלא גם אצל זוגות נשואים. זה שמתאהבים במישהו לא בהכרח אומר שזה האדם שאנחנו היינו רוצים שיהיה ההורה של הילד שלנו אם חלילה יום אחד נתגרש. בהחלט מעורר מחשבה... מצד שני, לחד הוריות יש את האפשרות לקבל תרומת זרע. לזה יש את הבעיות שלו (...) שעליו פירטתי רבות בבלוג שלי... אבל מהאספקט של הילד, להורות משותפת יש יתרון ברור אחד- יש אבא קיים, שאפשר לבוא לשאול אותו שאלות... אפשר להכיר אותו... פעם חשבתי שזה קריטי. היום אני לא לגמרי בטוחה, בעיקר אחרי שחברה שלי שלא הכירה את אביה עד גיל מאד מאד מאוחר (30 בערך), סיפרה לי לאחרונה שהחליטה להביא ילד דרך בנק הזרע. מי כמוהה יודעת איך ההרגשה לגדול בלי אבא, וואלה, כשיש בידיה את הבחירה היא כנראה תעשה בחירה דומה. נכון שהיא רק מקרה אחד ספציפי. אבל תכלס, כל ילד נולד לתוך ערימת הקלפים שהגורל חילק לו. אחד נולד למשפחה עשירה, אחר נולד לזוג שמתגרש, השלישי נולד להורים חולים שזקוקים להמון תשומת לב, הרביעי נולד לזוג שהיה להם קושי להיכנס להריון והוא מרכז חייהם... וואלה, כל הילדים הללו הולכים לגן, לבית ספר, וחלקם ירגישו דפוקים בגלל הקלפים שלהם, וחלקם ירגישו ברי מזל. לדעתי זה קשור לאופי מולד.. ו... לאיך ההורים מעבירים את המסר לילד. דוד שלי, במשך כל גיל ההתבגרות שלו, נהג לריב עם סבא וסבתא שלי.. על למה הוא נולד אשכנזי! הוא תכלס התבייש בהיותו אשכנזי! הוא סירב שהם יבואו לבית ספר שיכירו אותם וטרח על בניית תדמית של לא סתם מיזרחי, אלא ממש מיזרחי מהסטיגמות על מיזרחיים... נו, אז מי דמיין לעצמו שזה מה שיפריע לילד? אני חושבת שבמקרה הספציפי הזה אהבה מנצחת, ילד שאוהבים אותו ומגדלים אותו בכל הכוונות הטובות, יהיה ילד מאושר, בלי קשר לשאלה לאילו נסיבות הוא נולד, כל זמן שההורה/ים ישימו את טובתו מול עינהם, לילד יהיה ביטחון עצמי גבוה ויכולת לעשות לימונדה מלימונים.