יוצאים מאזור הנוחות

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות../images/Emo204.gif

חברים שלי בחרתי לשתף היום ממקום אישי להביא את הפינה למקום שמבטא את היציאה מאזור הנוחות והשגרה בכיוון קצת שונה מהאני האישי. משתפת אתכם גם אם לא אהיה כאן להתייחס לתגובות מודה על כל מילה ואמירה

תפו

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifמשפחה- ערך עליון../images/Emo204.gif

זה לא היה בלתי צפוי.... כאשר נכנסים לחדר ניתוח יודעים כיצד נכנסים הממצאים שמניעים את מיטת החולי לעבר סכין המנתח ברורים, ידועים ומשכנעים... האופציה האחרונה היא התערבות כירורגית. כך גם היה הפעם. בדיקת שיגרה במכון הובילה את ר' היישר לחדר מיון! אפילו לא התאפשר לו תחנת ביניים בבית. הבן בטיול הגדול בחו"ל... האישה בעבודה. ג' אשתו הגיעה ישירות למיון ומשם החלו במסלול לאשפוז בדרך לבדיקות התוצאה לא הותירה כל ספק ניתוח הוא הפתרון. אלא שעם הימים חברה הבחנה רפואית נוספת. הניתוח הראשון הפך להיות משני, גם כשהוא ניתוח ענק בפני עצמו. החלטת וועדה משולבת קבעה: שני צוותים לשני ניתוחים זה אחר זה. 8-9 שעות ביום אחד. וכך היה. ר הוכנס לחדר ניתוח. ג' נשלחה הביתה. כולנו החזקנו אצבעות.. בערב ששבנו ג' ואני לטיפול נמרץ הוא היה מחובר, נושם ואנו יצאנו רגועות לקפה של אחיות. הבקר למחרת היה מלא באופוריה גם בחצי גוף תפרים (שתי רגליים, חזה , צוואר), מצב הרוח לא בישר על הבאות. השעות נקפו והסיבוך ארב מאחרי אותה דלת. זה בא. משהו שלא היה בלתי צפוי חֶרֶב לנו את חדוות היום והפיל עלינו משהו חדש ורע! כל רגע שעבר הדאיג יותר. סימפטומים חדשים נוספו בזה אחר זה. מרוץ בדיקות יצא לדרך... הרופא הראשי עבר שזו תופעה של שבץ מוחי! הוצפנו בדאגה. לא רק על החולה, אלא גם עם ג' אחותנו. היא הסועדת היחידה את מיטת חוליו של בעלה (הבן הצעיר בחו") וכולנו האחים מגויסים למענה. כל יום שעובר, מביא הבטחה. זה בדיוק הרגע שאנו מייחלים לו. שתבוא כבר ה"עצירה". שהתהליך יפסק. שתתחיל ההבראה. שיתחיל השיקום. אתמול זה אכן קרה אתמול נתבשרנו שהשבץ המוחי נעצר! העומס הפיזי והרגשי נתן את אותותיו. חוויתי את ג' מתפרקת... אתמול כאשר התייצבתי עם שחר במחלקה נתתי הוראה: "את יוצאת מכאן לקניון לשעתיים שלש ושלא תעיזי לשוב ללא שקיות". את חייבת לשנות אוירה, לראות שמש, לפגוש אנשים

ג' היתה מאושרת חיבקה אותי חיבוק ענק ויצאה לשלש שעות. בשובה עם השקיות זכיתי (לעוד)לחיבוק גדול

והאמת החיבוק הכי גדול היה

החיוך שהיה על פניה..... התרגשתי מאוד. הבוקר יום שני 7.2.11 יש לר' יומולדת נכונה לו דרך ארוכה מגויסים לצד אחותנו כולנו איתה ואיתו.

 

[אור יחיד]

../images/Emo24.gif ריגשת אותי עד דמעות. כאחת שעומדת

מצדו השני של המתרס ,אני תמיד משתדלת לתת את תשומת הלב לבני המשפחות ,המלווים אשר יושבים ימים כלילות ליד מיטת קרוב משפחתם. מניסיון אישי ,לצערי, קשה להיות בצד המטופל- תחושת חוסר האונים היא כ"כ קשה, כן, גם כאשר אתה נמנה על "פרסונל". מקווה שאכן יום ההולדת מהווה את המפנה ומכאן והלאה החיובי ישלוט. המשיכו, אתם האחים, להיות אבן תומכת ולתת כוחות לכל הזקוק.

 

[פרפרי אהבה]

נשמע לא קל../images/Emo201.gif,טוב שאת לצידם../images/Emo23.gif

אם זקוקים לעזרה כלשהי,אני פה בשבילכם

 

[הרואה שאינה נראית]

שולחת החלמה מהירה לגיסך

ומודה שריגשת אותי עד דמעות. החזרת אותי כמה שנים אחורה, לשעות בהן ישבתי ליד המיטה של אבא שיהיה בריא, אשר עבר ניתוח מעקפים. קשה לשכוח את השעות של הציפייה, הפחד, כל מה שעבר עלינו. גם אבא עבר את הניתוח ביום הולדתו והמתנה שקיבל היא בריאות. מאחלת לגיסך החלמה מהירה ורפואה שלמה.

 

[ניריתי 1]

תפו אהובה ../images/Emo24.gif

קודם כל שולחת איחולי החלמה מלאה לגיסך. חתיכת התמודדות... נאמנותך ותמיכתך באחותך מרגשת ואינה מובנת מאליה. את מסורה ולויאלית באופן מעורר הערצה. אני מאוד מזדהה עם המקום חסר האונים של גיסך. הייתי בעצמי במקום הזה במשך שנים רבות ... אתה ברגע הופך לנכה... ברגע הופך לנטל... אי אפשר לתאר במילים את תחושת חוסר האונים, הבלבול, הכאב... כולי תקווה כי מצב זה הנו זמני אצלכם, וכי ההחלמה תהייה מלאה ומהירה

שולחת לך תפו יקרה אנרגיות של תמיכה, חיזוק ועידוד

 

[תפו ופוזה]

תודה יקרה .תודה לכוווווווווווווולם../images/Emo204.gif

אני מקווה שהקושי יחלוף תוך זמן לא ממושך אני יודעת שזה שיקום לא קצר שנדרשים לו המון כוחות. תודה ענקית על הכל.

 

[נירהמ1]

תפו - תחזיקו מעמד../images/Emo24.gif