יוצאים מאזור הנוחות

../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות../images/Emo204.gif

כתוב בספר משלי לא/ 30 : שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת ה' הִיא תִתְהַלָּל" שקר החן : החינניות, ה"נחמדות" החיצונית, עלולה להטעות את האדם, להוליך אותו שולל כמו שקר, ולגרום לו לבחור בת זוג שאינה מתאימה לו. הבל היופי : היופי החיצוני חולף ונעלם עם השנים כמו הבל-פה, ולכן אין להתייחס אליו בתור הגורם העיקרי שלפיו בוחרים בן או בת זוג. כולם משקרים! ושלא יגידו לכם אחרת ! מהו שקר? למה אנו משקרים? מהו שקרן פתולוגי? יש דבר כזה? יש שקרים לבנים/אפורים? הצטרפו אלי לפינה: "יוצאים מאזור הנוחות" היום ונברר... תודה תפו
 

0 אור 0

New member
עד כה לא הגבתי לפינה שלך

כי היא העלתה נושאים לא פשוטים שבאמת לא תמיד נוח לאוורר בפומבי (מה גם שלהרבה אנשים אני לא בדיוק דמות וירטואלית אנונימית), אבל הצצתי, חשבתי. הפעם מודה שפוט לא הבנתי מה הנושא: שקרים בכלל? נושא היופי?
 
כ../images/Emo204.gifי זה היה הפתיח. ../images/Emo51.gif

הדיון עלה כמה דקות אחרי.... תודה שאת כאן תפו
 
../images/Emo204.gifהבל הקושי זה שקר - אכן?../images/Emo204.gif

שקרים הם תופעה חברתית, תרבותית ואנושית, החולשת על כלל האוכלוסייה. כולם משקרים, אך הגסות של השקרים והמרחק שלהם מהאמת – משתנים מאדם לאדם. אנו יכולים לראות איך שקר נולד בפי ילדינו, בני זוגנו ואף אצל כוחות הביטחון ומנהיגי האומה. מינון התופעה מותנה בנסיבות ובתנאים. באינטרנט, בפרסומות, בקורות חיים, במשפחה, בבתי המשפט ואפילו בתורה. רוב השקרים, למעשה דיי אפורים. יתרה מכך, האפרוריות הזו שלהם, הופכת את רובם לכאלו שאפילו מי שהגה אותם לא מזהה אותם כשקריים.
אז למה אנחנו משקרים ולמה זה כל כך טבעי לנו? אינטליגנציה : הקללה והברכה של האנושות. אנחנו למדים מרגע היוולדנו, כיצד לתמרן את הסביבה שלנו וככל שהיכולת לתמרן משתכללת, כך השקר הופך טבעי יותר. חמשת הסיבות הנפוצות לשקרים האפורים :
*שקרים של הישרדות- בכי של תינוק, ילדים במצבים חברתיים..
*לחקות בכדיי להיות - לשקר בהבעות הפנים ושפת הגוף, עד תוספת אלמנטים תרבותיים כמו לבוש, איפור, סמלי סטטוס ואינטלקט.
*שקרים של הגנה עצמית - אנחנו חיים בניסיון בלתי פוסק לרכוש אהבה ואהדה ועושים כמיטב יכולתנו
*בניסיון להיות ראויים אך הספק שאנו עצמנו מטילים בהיותנו ראויים, גורם לנו לעגל פינות ולשקר.
*שקרים של תרבות- המחויבות לקודים חברתיים מאלצים אותנו להתאפק, להסתיר, להתחבב ואנו למדים לרתום את השקרים הקטנים האלו להתקדמותנו החברתית. הדוגמא הכי פשוטה לכך, היא השאלה הנפוצה "מה שלומך?" ולא פחות, התשובה "הכל בסדר" מסתבר שאימצנו את השקרים כמרכיב הכרחי ביחסים שלנו עם הסביבה. לא תמיד אפשר להגיד את האמת בפנים, אז "מסובבים" את האמת, מעדנים אותה ומעגלים את פינותיה. "מורחים" קצת את בן השיח, משמיעים לו את מה שעושה לו טוב, כדי להיפטר ממנו או כדי להרגיע אותו באופן מלאכתי. אלא שלחיות בשקר פירושו מאמץ בלתי נגמר, "לשחק אותה" כלפי חוץ. המשחק הזה, גוזל מאיתנו אנרגיות חיוביות, שלא מופנות לערוצים הנכונים אלא לכיבוי שריפות ובניית סיפורי כיסוי שמתפוצצים לנו בפרצוף. חלק מן השקרים גורמים לחיכוכים בין אנשים, וחלק מהם משמשים מעין כרטיס כניסה למעגל חברתי. הם מקלים על היכולת להסתדר. אי היושר שולט גם במערכות רומנטיות. זוגות משקרים זה לזה, את השקרים הגדולים באמת אנחנו שומרים בעצם לאנשים הקרובים אלינו ביותר. מצד אחד, אולי העולם יהיה טוב יותר ללא שקרים המפריעים לנו בניהול תקשורת ישירה וכנה או באינטימיות, מצד שני, יתכן שחיי החברה יתמוטטו תחת כובד היושר המוחלט. האמת המוחלטת עלולה להרוס את יכולתנו ליצור קשר עם אחרים. הצורך לשקר הוא בהחלט בעייתי, אבל בואו נהיה כנים עם עצמנו, האם באמת היינו רוצים להיפטר מכל השקרים שלנו?.
כולנו שקרנים?
האם באמת הכרחי שנתמרן בסביבת החיים שלנו רק בסיוע שקרים אפורים?
למה בעצם?
האם השקר הפך להיות חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו? במעגלים חברתיים, במנהיגות האומה, בבתי המשפט, בפרסומות...
הייתכן שאנו לא יכולים להיות מה שאנו מצפים להיות גם בלעדיו? האומנם? אשמח לדעתכם תודה תפו
 

0 אור 0

New member
אני לפעמים יותר מדי ישרה

הכנות והפתיחות היו בנטיה שלי כל הזמן, אבל בעקבות עבודות שבהן הגעתי ל"ניקוי אורוות" ובעקבות השחרור שההתבגרות מביאה לך להיות אתה עצמך, זה הפך להיות יותר משמעותי וחשוב - אני פחות מוכנה לשחק משחקים של אי יושר. ומתי בכל זאת כן? על שקרים אפורים לא שמעתי עד כה, אבל "שקרים לבנים" שמגינים על רגשותיו של מישהו, או סתם חלק מאיזושהי תרבות דיבור (הרי זה ששואל אותי מה נשמע לא באמת רוצה שאני אפרט לו את כל המחלות והבעיות שיש לי), הם חלק מהחיים, ובמקרים רבים אפילו רצויים. מצד שני , בשבועה של בית משפט אומרים "את האמת, כל האמת, ושום דבר מלבד האמת" - אז אני מסתדרת טוב מאד עם השמטת החלק האמצעי בחיי היום יום. אני ישרה עד קיצוניות, אומרת רק אמת כשהיא לא פוגעת, אבל בהחלט לא מרגישה חייבת לספר לכל אחד כל דבר. המון דברים שידועים לי , מקומם להשמר בדיסקרטיות מוחלטת, הרבה שיקולים שלי הם מורכבים מכדי לפרט אותם לכל אחד, עד לא מזמן גם הייתי ממודרת לגמרי - מי שעבד אתי לא ידע שאני עוסקת ברפואה משלימה, השכנים בישוב הקטן בכלל לדעתי לא ידעו עלי כלום (חוץ משלום מה נשמע על המדרכות) - ורק לאחרונה "יצאתי מהארון" והתחלתי לחשוף בצורה יזומה את כל המרכיבים המגוונים של החיים שלי. עוד נדבך של אמת.
 
../images/Emo204.gifאני מבינה שאת רואה

בדיסקרטיות סוג של אי אמירת אמת אבל זו זכותך המלאה לשמור על פרטיותך וצנעתך ניסיתי לגעת דווקא במקומות הפחות אישיים אלו החברה שלנו מתנהלת בצילם ולא באופן אמיתי בהחלט תודה לך.
 

0 אור 0

New member
חס ושלום

ציינתי שמבחינה פורמלית זה אולי מתאים לאי אמירת "כל האמת" אבל זה במובן המאד חיובי - של אמירת מה שמתאים לך, של שמירה על פרטיות וכו' אני חושבת שזה מאד נכון ואני גם בעד השקרים ה"לבנים" - הערך של טובת האדם בעיני מעל הערך של אמירת אמת.
 
ממש לא מסכימה עם ההגדרות שלך

בכי של תינוק זה ממש לא סקר. התינוק, מנקודת מבטו, סוב, לא נעים לו - והוא חייב לקבל מענה/פתרון/תשומת-לב בכדי לתקן את המצב ולשרוד. זה לא שקר. שקר הוא פער מהאמת, שהדובר מודה אליו. אם אין פער, או שהדובר משוכנע באמיתות דבריו - לא מדובר בשקר. לבוש הוא שקר? לא הגזמנו קצת?ולמרות שנאי לא מתאפרת, גם איפור לא נתפס אצלי כשקר, וודאי שלא סמלי סטטוס (מה זה בדיוק סמלי אינטלקט??? תארים ושאר תעודות אינם "סמלי אינטלקט"!). אני יכולה לעבור הגדרה, הגדרה, רק בוחרת מזמן לא להקדיש זמן כה רב בפרדס (עובד מצוין). ממש הצגה מעוותת, לדעתי, של הנושא.
 
../images/Emo204.gifתודה

זה בסדר גמור לחשוב כמו שאת מציינת כאן. הפוסט שהעליתי הוא זרז לדיון ואין לקבל את הכתוב בו כתורה מסיני. כל דעה לגיטימית. תודה
 

recordion

New member
שקר זו מילה חזקה

לפניה יש אי אמירת האמת, אי אמירת כל האמת, והסתרת האמת. כל אלו אינם שקר. רוב הדוגמאות שנתת מתיחסות לשלבים הפחות חמורים של אי אמירת אמת מלאה. ולאלו יש בהחלט פונקציה חברתית של לא להעליב את הזולת, ולא להכנס לפינות שקשה לצאת מהן חברתית. כיסוי פגמים אסתטים אינו שקר, גם אם אינו מצג אמת. הוא הסתרה, במקרה הגרוע. ילדים בוכים אינם משקרים - משהו מציק להם. יש עוד דוגמאות שלא מתאימות. שקר, בהיותו אמירת אי-אמת במודע מתוך כוונה להשיג מטרה אישית על חשבון האחר הוא באמת דבר מטריד. גם כשהוא בין אדם לחברו וגם כשהוא בין השלטון לאזרח. הבעיה היא שאנחנו מחזיקים מערכת עיתונות כדי לבדוק את השקרים האלו בין השלטון לאזרח, וזו נכנסת לפרטים שאינם תמיד לתועלת הציבור. ומאידך - הציבור בוחר לשלטון אנשים גם כשידוע שהם משקרים לאותו ציבור. אלו דברים מטרידים לא פחות מהשקר.
 
../images/Emo204.gifחידדת את ההיבט החברתי

אחד מהמקומות בהן נאמרת לנו אי אמת = שקר לעיתים מזומנות גם העיתונות אינה נקייה מסילופים שהרי גם לעיתונות יש שיקולים מאוד ברורים שלא לדבר כל פרסומות מטעות! במזיד למשפט "צדק" שעוסק בהוכחות ולא באמת........ זה הרבה יותר ממה שאנו באמת מוכנים להודות תודה לך
 

recordion

New member
פרסומות

פרסומות אינן עיתונות, ולכן את שקריהן אני מכניסה לקטגוריה אחרת. אני רוצה להאמין שרוב הפרסומות מסתירות מהאמת ומדגישות נקודה אחת (אולי יותר) שבהן רוצים לבדל את המוצר ממתחריו. ובפרסומות יש גם התעלמות ממידע שיזיק לקניה אם לא יוסתר. אולי לפני שמתחילים לעסוק בשקר, צריך לדון באמת. כי האמת של אחד אינה האמת של אחר - בדיוק אותה סיטואציה יכולה להתפס בצורה שונה לחלוטין על ידי המשתתפים בה, או על ידי הצופים בה. לכן הדגשתי ששקר צריך להאמר מתוך כוונה על מנת להיות שקר. אחרת הוא אמירת חלק מהאמת, או אמירת התפיסה האישית, שיכולה להשתנות, או כשל של הזכרון. ונכון - גם במשפט יתכן שלא כל האמת תתגלה. ולפעמים לא בגלל שקר, אלא בגלל הפרוצדורה, שמעדיפה לא להרשיע חף מפשע על זיכוי האשם. ומילה אחרונה לגבי עיתונות - כמעט כל חשיפה עיתונאית היא כלי שני של המידע המופיע בה (לפחות כלי שני). לרוב העיתונאי לא נכח בסיטואציה עליה הוא כותב. הוא מראיין ושומע מה יש לאחרי להגיד, וגם העיתונאי, פעם שיצר עמדה כלפי מושא הכתבה, יסנן מידע שמזים את דעתו, ויבליט מידע שתומך בה. לכן גם את דברי העיתונות צריך לשים בחזקת ספק, והרבה פעמים הסיפר אינו כולל את כל הפרטים שעל פיהם ניתן לשפוט האם הסיפור נכון או מוטה.
 
ולהלן תשובותיי

כבת מזל גדי כל חיי הייתי אנטי שקרים בגורף ומי שהיה משקר לי היה נמחק. היום, ממרומי גילי המופלג וניסיוני אני יודעת שאין אחד שלא משקר, גם אני. לפעמים זה לא במודע, אבל ברגע שאתה לא רוצה לפגוע אתה משקר ואין מה לעשות נגד זה. אם יש אדם שיעמוד מולי והאמת עלולה לפגוע בו יותר מאשר תביא תועלת- אני ללא היסוס אעדיף את חוסר הפגיעה . אם יש אנשים שלא יודעים לקבל אמת ואי אפשר להתייחס אליהם כמו לאלו שכן מסתדרים עם האמת במערומיה. בעבר הייתי נפגעת כשלא היו מאמינים לי, היום אני כל כך חיה את חיי (ורק את חיי) עד כדי כך שלחלוטין לא מעניין אותי מה אומרים ובייחוד כשזה בא מאנשים שלא מעניינים אותי. אני לא פוסלת היום שקרנים,למרות שזה עדיין עושה לי חררה ואפילו קצת מאכזב אותי שהם לא סומכים עליי ובוחרים בשקר על פני התמודדות עם תוצאות האמת, אבל כשאני מזכירה לעצמי שאני חיה רק את החיים שלי ואחראית אך ורק למעשיי אז אני חוזרת ל'בסדריות' שלי עם השקר, שהרי אם הם רוצים שאני אאמין בבדיה אז זה בסדר, אני לא חייבת להאמין, נכון? אז הכל באמת בסדר. היום אני חיה בשלום עם הנושא , ושוב מנקודה של 'חיה ותן לחיות'. כל אחד שיעשה מה שהוא רוצה ואיך שהוא רוצה, אני יכולה כן 'לקנות ' או לא לקנות ושום דבר לא יקרה אם אבליג. המרגיז הוא כשמישהו משקר ביודעין כדי להוליך שולל ולקבל דבר מה במרמה . פה אני קצת כועסת ופחות מנסה להבין כי אני מרגישה שמישהו פה ניצל את טוב לבי ורגישותי בנושא מסוים (וכאלו פגשתי למכביר וכלפיהם אני לא סלחנית, בלשון המעטה). וכעת לשאלותיך : כולנו שקרנים? - כן. אם נודה על האמת אז לחלוטין כן. האם באמת הכרחי שנתמרן בסביבת החיים שלנו רק בסיוע שקרים אפורים? - הלוואי וזה לא היה כך, אבל אם מסתכלים על המציאות אז כן, בהחלט צריך, אחרת אתה יכול לפגוע , וגם אם זה בשטויות אז זה עדיין שקר, כי שקר הוא שקר הוא שקר. לו היינו חיים בעולם שבו כולנו , ממש כולנו, היינו באים מאותו רקע ונמצאים בנקודה זהה לחלוטין של ביטחון וחוסר נפשי - רגשי - רוחני אזי כן היה אפשר להתנהג בצורה שונה, אבל בעולם שלנו יש לא מעט אנשים שחיו בצורות שונות ויש סיכון וודאי לפגיעה כי מה שחשוב ואקוטי לאחד - לא נחשב לאחר, אבל אי אפשר לחיות בעולם שכולו פגיעה ורוע, אי לכך שקר אפור, או לבן או חצי שחור אך מתבקש. למה בעצם?- הסברתי את זה בשאלה הקודמת. האם השקר הפך להיות חלק בלתי נפרד מההוויה שלנו? - לצערי כן. הייתכן שאנו לא יכולים להיות מה שאנו מצפים להיות גם בלעדיו? ברור שאפשר , השאלה באיזה מחיר של פגיעה באחר זה יהיה... אני לא אטפס על גוויות כדי להצליח. אני פשוט לא. באותה מידה לא אגיד שום דבר שיכול לפגוע באחר במכוון. ברור שבנושאים רציניים אני אומרת בדיוק, אבל ממש בדיוק מה שאני חושבת, אבל בגורף אני לא אפגע. זה מתחיל בזה שאני תמיד מחפשת ומוצאת את הטוב בכל אחד ולא שאומר לו שהחולצה שהוא לובש מכוערת, גם אם אני חושבת שהיא כזו, אני פשוט אבחר שלא להגיד כלום (ופה עובר הגבול של מה זה שקר... האם לומר שקר ברור שונה מלא לומר כלום?, בעיניי זה אותו הדבר, כי אם הולכים על אמת אז עד הסוף, אי לכך אני משקרת מיליון פעמים ביום ואני חיה עם זה בסופר שלום). האומנם? - שוב- הכל מתחיל בעצם הגדרת המילה. איך את מגדירה שקר.... אם את רק חושבת ושותקת זה גם שקר? בעיניי כן...
יש לי מכרה (לחלוטין לא חברה) שתוקפת כל מי שהיא שומעת שמחמיא לאחר. "אתה צבוע" , "אתה שקרן", "אתה חנפן" היא מרססת לכל כיוון , ואני חושבת שזה לא כך. בקיצור- נושא יותר מורכב ממה שנראה על פניו .....
 

gines

New member
עונה

שקר הוא משו שאינו נכון
אנו משקרים מתוך פחד
איני יודעת מהו באמת שקרן פתולוגי
שקרים לבנים / אפורים היא משו שהחברה המציאה על מנת להקל על עצמה לדעתי.
 

bali

New member
מנהל
שקרים....

מהו שקר? בעיניי פשוט כשלא אומרים את האמת. בד"כ בידיעה שזו לא האמת. למה אנו משקרים? מכל מיני סיבות. לפעמים כי אנחנו לא רוצים שידעו עלינו משהו, לפעמים כדי לא לפגוע במי ששואל, לפעמים מתוך אשלייה שאנחנו משלים את עצמנו... מהו שקרן פתולוגי? יש דבר כזה? בוודאי שיש שקרנים פתולוגיים. הם אלה שמשקרים על כל דבר ועניין גם כשאין צורך, וכבר אין בהם טיפת אמון. יש שקרים לבנים/אפורים? כן, אלה שקרי הנימוס שאנחנו משקרים או מייפים את המציאות כדי לא לפגוע בזולת ולהגיד מה שאנחנו חושבים באמת על X, אם אנחנו יודעים שזה יפגע בו... ולפעמים גם השקרים שאנחנו משקרים כדי להגן על הפרטיות שלנו. לפעמים גם הם אפורים או לבנים... הכל תלוי בגודל השקר ובמשמעותו.
 

bali

New member
מנהל
לדעתי יש שקרים שהם חלק מהחיים

בתכניות על התפתחות הילדים דיברו על כך שבגיל שלוש בערך ילדים לומדים שלפעמים, למען הישרדות ובדרך הטבע כדי לא להיפגע, עליהם לשקר שקר לבן (ברמת ה"לא נגעתי ב X" כשהם כן נגעו למשל). זה משהו טבעי והתפתחותי. לדעתי אי אפשר לחיות לגמרי בלי שקרים, אבל כמובן שיש הבדל בין שקר לשקר ויש רמות שונות, ואפשר לצמצם לקטע הטבעי וההישרדותי ולא מעבר. ככה אני מנסה לחיות, אבל זה לא קל...
 
למעלה