יוצאים מאזור הנוחות-
פרסומות

../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות- ../images/Emo204.gifפרסומות

"פרסומת אחת וכבר חוזרים" עוד "דקה" נשוב... ונעבור לפרסומות"
מכירים את המשפטים האלו? יוצא לכם לשמוע אותם לעתים? ברור לכם מהיכן זה לקוח?
ברדיו,
בטלביזיה,
באינטרנט,
בחוצות, בדיוור ישיר לתיבת הדואר,
דרך הטלפון המשפחת
י ועד לנייד
הפרטי שלנו.
הם יעשו הכל כדי למקסם את פוטנציאל החשיפה השיווקי של מוצר או שרות עד לנבצע את משאת נפשם ונרכוש....
אלא שהדרך לארנק שלנו איננה נקייה והשפעתה על התנהלות חיינו משמעותית הרבה מעבר לכל אמת מידה שנחשוב ונרצה להאמין.
פרסומת היא פעולה של תקשורת שנועדה לידע צרכנים אודות מוצרים או שירותים שיצרנים מעוניינים לשווק להם. המטרה המוצהרת של הפרסומת היא העברת מידע הדרוש לקונים לשם קבלת החלטות שישפיעו על התנהגותם הצרכנית. המידע אמור להיות מהימן ומדויק, רלוונטי וברור. אולם ניתוח פרסומות מראה שעקרונות אלו אינם נשמרים, ויותר מזה, שפרסומות ממלאות למעשה מטרות סמויות בהפצה והעמקה של תכתיבים חברתיים, כללי התנהגות, ותפיסות עולם.
הפילוסוף הרברט מרקוזה טען שהפרסומת מסייעת ליצור בן אדם חד מימדי כי היא מכתיבה צרכים כוזבים. אנשים מושפעים מפרסומת ומאבדים את יכולתם לזהות למה הם זקוקים באמת ומה מיותר להם.
דיכוי של נשים באמצעות פרסומות הוא חלק ממנגנון השמירה על הסטטוס קוו. הפרסומות בנויות על מערכת אידיאולוגית המעבירה באמצעים רבים טענות סמויות לגבי הנחיתות של נשים ומאפשרת את המשך השליטה של גברים בכל תחומי החיים.
פרסומות מעבירות מסרים חוזרים ונשנים של אידיאל יופי - נשים מוצגות כיפיפיות מושלמות. אשליית היופי שנבנית בדרך זו אינה מציאותית אפילו אצל הדוגמניות עצמן. מאחר והיא מושגת על ידי איפור, זוויות צילום, תאורה, אפקטים מיוחדים, ביגוד, עיבוד הצילום או תוך שימוש בתוכנת Photoshop . נשים מוצגות בפרסומת כחסרות בטחון, רומנטיות, חסרות אונים, הפכפכות, מרוכזות בגופן ומשתוקקות להנאות. גברים לעומתן מוצגים כדומיננטיים, נותני הוראות, בעלי ידע, מחליטנים, רציונאליים ואמינים.
האישה בפרסומת מוצגת על פי הסטריאוטיפ של אישה סבילה, מושכת, המתחנחנת בפני הגבר היצרי הנועז והחזק. הפרסומות חודרות באופן לא מודע לתודעה שלנו, הן משדרות לנו את המסרים האלה מבלי שנרגיש כבדרך אגב כאילו יש עליהם הסכמה כללית, והם למעשה אמת מוחלטת וטבעית.
ולא אפסח על מקומם של הילדים בפרסומות. הגיוני השימוש בילדים המפרסמים מוצרים כמו בובות או דגני בקר בעודם מהווים את קהל היעד הישיר למוצר. עוד סביר שיפרסמו גם מוצרים שהילדים הם מושא השימוש שלהם כמו חיתולים או שמפו, אבל מה מקומם של ילדים כמפרסמי חומוס או נדל"ן, תקשורת או תיירות?
חברים שלי. אלו הן העובדות. מנסחת שאלות מרכזיות לדיון, תוך פתיחות לכל דעה או גישה שתבחרו להעלות.
*האם הפרסום המסיבי (ואפילו אגרסיבי) משתלט על מציאות חיינו, יוצר תכתיבים חברתיים, תפיסות עולם וכללי התנהגות?
*מה דעתכם על הטיות מגדריות של גברים מול נשים בפרסומות כפי שהדגמתי בשורות מעל?
*היש ביכולתנו להגן על ילדינו הצעירים בחשיפה לפרסומות?
*האם ראוי לחנכם לבחון באופן ביקורתי את התכנים והמסרים המועברים בפרסומות?
*היש מידה של "סכנה" חברתית או חינוכית בחשיפה לפרסומות? תודה תפו
http://www.moked.co.il/hebrew/Article.aspx?Item=23... בבליאוגרפיה
 

recordion

New member
פרסומות

*האם הפרסום המסיבי (ואפילו אגרסיבי) משתלט על מציאות חיינו, יוצר תכתיבים חברתיים, תפיסות עולם וכללי התנהגות? רק למי שנותן לכך יד. אני לא צופה בטלויזיה יותר משעה-שעתיים בשבוע, שומעת רדיו רק באוטו (ומעדיפה תכניות מלל בגי צהל), וקוראת חדשות באינטרנט. לכן אני פחות נחשפת לפרסומת. נכון שצריך לבנות עור עבה ולחבוש משקפים על מנת להסתתר מרוב הפרופגנדה הפרסומית, אבל אפשר. תכתיבים חברתיים? לא ממש. פרסומות מחזקות תכתיבים שקיימים בחברה בדרך כלל. ב-30 שניות של פרסומת אין זמן לבנות תפיסת עולם. פרסומת תהיה אפקטיבית אם תעורר דימויים קיימים ותחסוך כך זמן שיופנה למוצר עצמו. מה שכן - כדי להתאים לאוכלוסיה רבה ככל האפשר, פרסומות יבנו על תכתיבים ותפיסות יותר מסורתיים, במיוחד כאשר הן פונות לקהל מבוגר. כשהם נשברים (האשה האסרטיבית, הילד המתפייט וכן הלאה) נוצר קוריוז בלבד. התכתיב החברתי היחיד שפרסומות מנסות ליצור, הוא צריכה מוגברת. לא משנה של מה (עדיף של מה שהפרסומת מקדמת, כמובן). זה התחום ממנו צריך להזהר ולהזהיר ילדים. ראשית, שמה שכל כך מעולה בפרסומת לא בהכרח יעבוד במציאות, ושנית, שצריך להפעיל שיקול דעת לפני שמוציאים כסף. *מה דעתכם על הטיות מגדריות של גברים מול נשים בפרסומות כפי שהדגמתי בשורות מעל? הרבה דובר ונלחם נגד הגישה הזאת. כיום היא פחות מקובלת. הבר-סמכא בפרסומת כיום היא דווקא גימל יפית, והעובדה שלא מוכרים לנו יותר מדי מוצרים דרך קוביות גבריות נובעת מכך שאין להן אותו אפקט על הצופות כמו זה של איברי אשה על הצופים. *היש ביכולתנו להגן על ילדינו הצעירים בחשיפה לפרסומות? חייבים להגן על ילדים כל עוד אינם יכולם לבקר את מה שהם רואים. חייבים להשאיר את שעות הילדים ואת ערוצי הילדים מקיים מפרסומת. חשוב גם לברא פרסומות סמויות מתכנים לילדים. זה הצידוק מבחינתי לראות סרטים מצוירים תוצרת חוץ. לפחות שם אין יותר מדי תכנים צרכניים סמויים. *האם ראוי לחנכם לבחון באופן ביקורתי את התכנים והמסרים המועברים בפרסומות? ראוי בהחלט. כאשר הם נחשפים לפרסומת, חשוב להבהיר שזו פרסומת ולא האמת, כמו שחשוב להבחין עבורם בין סרט לבין מציאות. חשוב להפריד את החויה הפרסומית מחווית הקניה בחנויות, ולהראות להם כיצד מוצר מפורסם עולה יותר מאותו מוצר מחברה אחרת (כמעט תמיד ניתן להראות זאת). אפשר להסביר לילדים איך מנסים להביא אותם לקנות דברים שאינם בריאים או אינם נחוצים. הילדים שלי למדו מהר מאוד שלא קונים מוצרים מהתצוגה ליד הקופה, כי זה שם רק כדי לפתות אותנו. למדו לשאול על כל מיני דברים אם הם בריאים (ולקוות שאמא תתבלבל ותגיד ששוקולד זה בריא. אמא לא מתבלבלת) וכן הלאה. וגם, להסביר שגם אם הפרסומת היא מעניינת, מצחיקה, מרתקת - זה לא אומר שצריך לקנות את מה שמפורסם בה. וגם העובדה שחברה מסחרית נותנת חסות לתכנית אהובה לא אומרת שצריך להחזיר להם ולקנות את המוצר שלהם. *היש מידה של "סכנה" חברתית או חינוכית בחשיפה לפרסומות? יש סכנה בחשיפה לפרסומות ומותגים לפני שיש יכולת לבקר ולהבחין בין פרסומת למסירת מידע. יש סכנה כאשר נוצר לחץ חברתי להענות לפרסומת, ויש סכנה כאשר הפרסומת כוללת התנהגת שעשויה לסכן ילד אם יחקה אותה.
 
../images/Emo204.gifמסכימה אתך מאוד

השאיפה לרכישה מוגברת היא זו שניצבת מעל לכל. אבל יחד עם זאת הדרך לשם לדעתי, אינה טהורה כלל ועיקר. אנו מתייחסים בעיקר לפרסומות בטלוויזיה אבל המחשב, העיתונים, שלטי חוצות ודומיהם עושים זאת באגרסיביות רבה, באופן שלא נוכל למדר את ילדינו מתוכם. אמהות למשל, שמאכילות בבית אוכל מסוים ומונעות ממתקים על סוגיהם. מתקשות לעמוד בזה כאשר הילד עובר להיות חלק בחברת הילדים- בגן או בבית הספר. אז.....גבולות הבית נסדקים. ולכן כאשר הילד שלנו מחוץ להשגחתנו, לא תמיד נוכל להגן עליו מחשיפה לתכנים או מראה עיניים כפי שמוגשים בפרסומות ובפרסומים. תודה
 

recordion

New member
אכן קשה להגן מחשיפה

אבל צריך להסביר מה זה פרסומת, להביר שלא תמיד אנשים אומרים אמת כי יש להם מטרה, להסביר שאי אפשר שיהיה לנו הכל, ולפעמים עדיף לקנות זול יותר כי ישאר כסף לעוד משהו, המון דברים צריך להסביר. כמו ממתקים בבית. צריך להסביר שאם בגן יש ופלים, לא חייבים להיות בבית. וצריך להסביר לגננת שלא מקובל עלי שהיא תחלק סוכריות טופי בגן, בגלל בריאות השיניים, בגלל צבעי המאכל ובגלל הסוכר המיותר הזה. לא כל המלחמות עוזרות, אבל חייבים לנסות אותן. באשר לפרסומות בעיתון ובחוצות: אין לנו בבית עיתון יומי (חבל על הנייר), ופרסומות החוצות לרוב לא נוגעות לילדים. כשהן נוגעות - נגיד בקבוקי החלב הגדולים שהיו פעם כשלטי חוצות - אותן דווקא אהבנו וספרנו תוך כדי נסיעה. כמובן עם המסר שטוב לשתות חלב, לאו דווקא של המחלבה שפרסמה. מעברא להן לא נרשמה התעניינות מי יודע מה מצד הילדים. במחשב? לא נתקלתי בתגובות לפרסומות במחשב. רובן לא מספיק מושכות ללחיצה. בטח לא להשארות במקום, נגיד מול משחק אליו התכוונו להגיע. אבל בגיל שבו התחילה עצמאות המחשב (כשיודעים להקליד כתובת באותיות לועזיות) יש כבר יותר השפעת קבוצת הגיל שמכוונת את השאיפות הרכישתיות. ואגב, אני לא נגד מעט חשיפה לנושאים האלה - כל עוד מלווים את החשיפה בהסבר והקניית הרגלים. כולל מילת המורא הגדולה - לא - שילדים צריכים ללמוד. כי לרצות אפשר הכל, אבל לא הכל ניתן לקבל.
 
../images/Emo204.gifכאשר חיפשתי חומר לפינה הזו השבוע

מצאתי מאמר במרכז לפדגוגיה ביקורתית בו מלמדים את ילדי הגן פתוח הבחנה בין פרסומות אמת ופרסומות שקריות. מאת: חגית גור, רלה מזלי עריכה גליה לוי זלמנסון דבר המלמד אותנו שיש
מודעות "לסכנה"
ויש גם הנחיה לפעול למען הפחתת הפגיעה. תודה
 

פרומית1

New member
עונה

אנחנו כיום חשופים לפרסומות באופן אגרסיבי כביכול אם אתה לא מפרסם אתה לא קיים אם לא פירסמת את המוצר אז כאילו הוא לא טוב וחבל,ואז כולם נאלצים לחשוף את עצמם בפירסומות ההטיות המיגדריות- בדיוק ראיתי על זה סרט ביס שמכניסים בפרסומים כל מיני מילים והבעות בשביל לחוות דעה,ואנחנו נחשפים אם נרצה או לא נרצה,וזה נכנס למוחינו אין כל כך אפשרות למנוע מילדינו לראות פרסומות אם לא בטלויזיה אז יראו על שלטי חוצות,זה מזכיר לי את הפרסומת של דגני הבוקר של תלמה עם הילד שכביכול קיבל שרירים וזה כל כך לא נכון,והם רצו בגלל זה לאכול קורנפלקס בבוקר ואני אמרתי להם שיקבלו בצהריים כי זה יעשה אותם מהר רעבים,הםן הבינו,ולאחרים יש חוסר מודעות והפרסומת מנגנת על זה ראוי שנלמד את ילדינו לבחון את הפרסומות בצורה ביקורתית כי בסה"כ הם לא רוצים את טובתינו רק את כספינו בעיה חינוכית,כן,של רכישה מיותרת לפעמים חברתית-בוודאי,כי הילד רוצה כמו שיש לחבר שלו מקווה שעניתי טוב
 
../images/Emo204.gifאין לענות טוב או לא טוב.

את עונה מה שמרגיש לך ומה את חושבת.
אני בהחלט מסכימה עם הקושי למנוע מילדים חשיפה לפרסומות. אני יודעת שזה משפיע עליהם מאוד ולא רק עליהם אלא גם עלינו. אני גם סבורה שזה הרבה יותר עמוק ומשמעותי ממה שאנו מאמינים. כי מה שציטטתי בפוסט מעל אכן קורה במציאות. ההוויה בפרסומת היא הוויה שקרית ואנו מקבלים אותה כאמתית ומתנהלים לפיה. יש לי כעס/בקורת על ההטיה המגדרית. היו ויהיו פרסומות בוטות שנשים קראו להחרים את המוצר, אני זוכרת שהייתי בין המחרימים את ארטיק "מגנום" לאחר פרסומת של המוצר על ידי מילי אביטל . אנו לא מודעות מספיק לגודל העיוות. תודה לך.
 
פרסומות

מטרת הפרסומת בראש ובראשונה לגרום לי לקנות מה שאני לא צריכה!!!! היא מעודדת את תרבות העדר והרכושניות .. בכלל טלווזיה ומחשב לדעתי צריך להגביל שעות צפיה של הילדים אומנם הם ביביסיטאר מעולה, אבל מחובת ההורים להגביל וללמד ילדים להתעסק בעוד דברים.וכשהם מוגבלים זמן החשיפה לפרסום קטן. יש חשבות מאד גדולה להרגיל ילדים מגיל צעיר לבדוק, לחקור להיות סקפטים .. כל דבר לא רק פרסומת ..תרבות העדר היא שלילית והחברה שלנו הופכת להיות חברת עדר . . אני אישית אטומה לפרסומות ..פשוט לא שומעת אותן ,סורי ,גם כשמדקלמים לי פרסומות שאומרים לי ששמעתי אותה אני לא זוכרת ששמעתי .
 
../images/Emo204.gifאפשר להתחסן מהם באופן מוחלט?

להתעלם, האם הן אינן מחלחלות בנו? מכתיבות. יוצרות מציאות מזייפת שחלקנו חיים לפיה? מה דעתך? תודה
 
../images/Emo44.gifתפו יקירתי

אני אטומה לגביהן מתחילות פרסומות שוקעת בעניינים אחרים .. פשוט מתנתקת ...ע"י עשיה או חשיבה על דברים אחרים דרך אגב כמעט ולא צופה בטלוויזיה וכשכבר צופה הערוץ הראשון עונה על צרכיי .
 

kriz

New member
הזכרת לי נשכחות...

בעבודה פרה-סמינריונית שלי במוסר ועסקים עשיתי על נושא המגדריות בפרסומות. ברשותך לא אענה על כל שאלה באופן "אישי" אלא בכלליות את דעתי על הפרסומות... אני לא אוהבת פרסומות ובקושי רואה אותן בטלויזיה. לפעמים שומעת ברדיו בדרך לעבודה אבל לא ממש מתייחסת אליהן. בטלוויזיה אני או יוצאת לפרסומות בעצמי - שירותים/מחשב/כלים/אוכל וכו'. או מריצה את הפרסומות אם מדובר בתוכניות מוקלטת. יש לפעמים פרסומות ש"שובות את לבי" בקטע העיצובי שלהן. בצד הבימאי שלהן. אני כמעט ולא מושפעת מפרסומות (היום, בעברי הייתי מאוד מושפעת). יש פרסומות שמעלות לי את הסעיף. בייחוד פרסומות בעלות הטיות מגדריות, כמו שהגדרת זאת. פרסומת כזאת גרמה לי לעשות את העבודה הפרה-סמינריונית שלי במוסר ועסקים בלימודי התואר שלי. אעתיק פה חלק מההקדמה שלי לעבודה: "את נושא העבודה בחרתי לאחר צפייה בפרסומות בה מוצגת תאונת דרכים בה נפגע ילד מתחת לגיל 8 בעת שחצה מעבר חצייה ללא השגחת מבוגר. במהלך הפרסומות נראה שוטר ששואל: "מישהו יודע איפה האמא של הילד הזה?". בפרסומת זו ניתן להבחין בשני מסרים מגדריים ברורים מאוד: תפקיד השוטר הוא של הגבר ולקיחת האחריות על הילד היא של האישה."
 
../images/Emo204.gifאהבתי את הגישה שלך.

חבל שלא סיפרת יותר מעבודתך נשמע לי מעניין מאוד. תודה על השיתוף
 
למעלה