לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1175511,755 עוקבים אודות עסקים

פורום עושים שוק

מה מזכירה לכם המילה "שוק"?
מגוון ריחות, טעמים ומוצרים, נכון?
אז כך גם הפורום שלנו: נדון במגוון רחב של נושאים כשבראש ובראשונה נדבר על צרכנות ושיווק.
 
מי מאיתנו לא עושה קניות ונתקל באופן יומיומי במוצרים מצוינים ובמוצרים שלא שווים את העטיפה בתוכם הם יושבים?
נכון שהמון פעמים יוצא לכם לקנות מוצר ששווה את ההשקעה ומתחשק לכם לרוץ לספר לחבר'ה? אז פורום "עושים שוק" הוא בדיוק המקום!
בפורום נדבר על מוצרי צריכה שעשו לנו את היום - יוגורט טעים, מלאווח מתפצח, קטשופ שלא ראוי למאכל אדם, קציצות בטעם של קלקר, גבינה שמזכירה לנו את ירח הדבש בצרפת וסבון שעשה לנו גרדת או לחלופים גרם לכל המחזרים והמחזרות הצעירים להסתובב וללכת אחריכם כעיוורים.
 
בפורום יש פינות שונות בנושאים שונים ובטח שחלק מהן יצליחו לגעת גם בך, אז שווה לחטט, תיבת הפתעות היא תמיד דבר מסקרן...
 
אחת מהפינות שיש בפורום היא פינת ביקורת גולשים על מוצרים שהתקבלו או שירותים שאליהם נחשפו במסגרת שת"פ מסחרי עם תפוז. בפינה זו גולשים שהוזמנו לאירועים תפוזיים מעלים את חוות דעתם מהאירוע והמוצר. חוות הדעת לא חייבת להיות רק חיובית, רצוי וכדאי שהיא תהיה אמינה ותואמת למה שהגולש חושב ומרגיש על המוצר.
 
הדגשים חשובים בקשר לפינה זו:
1. כל אדם שכותב הודעה פרסומית שכזו יעשה גילוי נאות ויכתוב שהוא כותב את ההמלצה במסגרת תחרות זו או אחרת או כל קשר אחר שלו למוצר.
2. כל ההודעות הנ"ל ישורשרו לשירשור המתאים, אחרת ימחקו.
3. מי שרוצה להצטרף לקהילת הנסיינים מוזמן להיכנס ללינק הזה , למלא את הפרטים ולהשאיר את פרטיו : http://www.tapuz.co.il/minisites/survey/Default.as...
 
 
לפני פיזור חשוב לי לבקש בכל לשון של בקשה מיושבי הפורום לתת ביקורת עניינית בלבד ולא מתלהמת. המקום נועד לשירות הציבור ולא לחיסולי חשבונות והשמצות סתמיות.
 
שתהיה לכולנו חווית קניות וגלישה מוצלחת.
שלכם,
אריאלה 

אודות הפורום עושים שוק

מה מזכירה לכם המילה "שוק"?
מגוון ריחות, טעמים ומוצרים, נכון?
אז כך גם הפורום שלנו: נדון במגוון רחב של נושאים כשבראש ובראשונה נדבר על צרכנות ושיווק.
 
מי מאיתנו לא עושה קניות ונתקל באופן יומיומי במוצרים מצוינים ובמוצרים שלא שווים את העטיפה בתוכם הם יושבים?
נכון שהמון פעמים יוצא לכם לקנות מוצר ששווה את ההשקעה ומתחשק לכם לרוץ לספר לחבר'ה? אז פורום "עושים שוק" הוא בדיוק המקום!
בפורום נדבר על מוצרי צריכה שעשו לנו את היום - יוגורט טעים, מלאווח מתפצח, קטשופ שלא ראוי למאכל אדם, קציצות בטעם של קלקר, גבינה שמזכירה לנו את ירח הדבש בצרפת וסבון שעשה לנו גרדת או לחלופים גרם לכל המחזרים והמחזרות הצעירים להסתובב וללכת אחריכם כעיוורים.
 
בפורום יש פינות שונות בנושאים שונים ובטח שחלק מהן יצליחו לגעת גם בך, אז שווה לחטט, תיבת הפתעות היא תמיד דבר מסקרן...
 
אחת מהפינות שיש בפורום היא פינת ביקורת גולשים על מוצרים שהתקבלו או שירותים שאליהם נחשפו במסגרת שת"פ מסחרי עם תפוז. בפינה זו גולשים שהוזמנו לאירועים תפוזיים מעלים את חוות דעתם מהאירוע והמוצר. חוות הדעת לא חייבת להיות רק חיובית, רצוי וכדאי שהיא תהיה אמינה ותואמת למה שהגולש חושב ומרגיש על המוצר.
 
הדגשים חשובים בקשר לפינה זו:
1. כל אדם שכותב הודעה פרסומית שכזו יעשה גילוי נאות ויכתוב שהוא כותב את ההמלצה במסגרת תחרות זו או אחרת או כל קשר אחר שלו למוצר.
2. כל ההודעות הנ"ל ישורשרו לשירשור המתאים, אחרת ימחקו.
3. מי שרוצה להצטרף לקהילת הנסיינים מוזמן להיכנס ללינק הזה , למלא את הפרטים ולהשאיר את פרטיו : http://www.tapuz.co.il/minisites/survey/Default.as...
 
 
לפני פיזור חשוב לי לבקש בכל לשון של בקשה מיושבי הפורום לתת ביקורת עניינית בלבד ולא מתלהמת. המקום נועד לשירות הציבור ולא לחיסולי חשבונות והשמצות סתמיות.
 
שתהיה לכולנו חווית קניות וגלישה מוצלחת.
שלכם,
אריאלה 
x
הודעה מהנהלת הפורום

שלום חברים וברוכים הבאים לפורום הצרכנות עושים שוק 

הפורום הכי מגוון, כייפי, איכותי ונעים ברשת בתחומו!

 
 
המשך >>

לצפיה ב-'יוצאים מאזור הנוחות ארוחה משפחתית'
יוצאים מאזור הנוחות ארוחה משפחתית
<< ההודעה הנוכחית
09/01/2011 | 09:07
48
64


אחת המתנות הנפלאות שקבלתי בבית הורי, ערך הנטוע בחיי עד היום הוא הארוחה המשפחתית
מידי יום ארוחות סביב שולחן ובהרכב מלא
ארוחות ערב שהן טקס יומי ........ (פרטים בלוג......ועדיין לא ספרתי על ארוחת ליל השבת וארוחת הבקר ביום שבת. )
http://www.tapuz.co.il/blog/UserBlog.asp?Blogid=13...



אין ספק, קיום ארוחות משפחתיות בהשתתפות כל בני המשפחה
תורם ליצירת לכידות משפחתית
ותקשורת טובה ורגישה בין בני המשפחה.


ממחקרים עולה, כי קיומה של ארוחה משפחתית מהווה הזדמנות מצוינת לתמיכה הדדית
בשעות קשות ולנכונותם של הילדים לשתף את ההורים במתרחש בחייהם מחוץ לבית.
יותר מכך, הספרות המדעית מצאה קשר חזק בין קיומן של  ארוחות משפחתיות לבין מחויבות הילדים ללימודים,
הגברת המוטיבציה להישגיות, הכנה סדירה ואחראית של שיעורי בית, עלייה בביטחון העצמי וראייה חיובית של העתיד.

עוד נמצא, כי העדר קיומן של ארוחות משפחתיות קשור להגברת הסבירות לעיסוק עתידי של הילדים
בהתנהגויות סיכון, כגון אלכוהול, סמים מעורבות במעשי הצקה, בריונות ואלימות.
מעבר לכך, הישיבה הנינוחה והרגועה יחד עם כולם מספקת תשומת לב מלאה למזון הנאכל לטובת בריאותנו.

הארוחות המשפחתיות הן הזדמנות נפלאה לפיתוח קשרים ומיומנויות בקרב בני הבית:
1.. זה הזמן ללמד את הילדים מיומנויות שיחה, הקשבה והתעניינות באחר.
2. לשמוע מהילדים על מצוקות וקשיים שהם חווים מחוץ לבית.
3. לשוחח על נושאים חינוכיים חשובים במצב רגיעה ולא בעקבות או בזמן אווירה מתוחה ובמצבי משבר.
4. ללמוד לנהל ויכוח תוך שמירה על תרבות דיבור וכבוד לזולת ואף להתנסות בכך.
5. לפתח התחשבות ונשיאה משותפת בעול (הכנה, פינוי הכלים וסידור המטבח).

חברים יקרים:
אלא שלמרות  זאת ניתן  ללמוד מסקר של קופ"ח
כי 40% מהמשפחות הישראליות מקיימות במקרה הטוב
ארוחה אחת משותפת בשבוע, בדרך כלל בימי שישי.
20% מהמשפחות ויתרו לחלוטין על קיומן של ארוחות משפחתיות משותפות.  

דיון:
האם אנו הישראלים איננו מודעים לחשיבותה ומשמעותה של הארוחה המשפחתית?
מהו לדעתכם הגורם האמיתי שהוריד מחשיבותה של הארוחה?
היתכן כי חוסנו ועוצמתו של התא המשפחתי נחלשו במקביל להתרופפות הסמכות הורית?
היש הבדל באופי ותכיפות הארוחה המשפחתית בין הבית בו גדלתם,
בית הוריכם לבין הבית שאתם מגדלים בו את ילדיכם, התא המשפחתי בהווה?
האם תרצו לקבל טיפים להנהגת הארוחה המשפחתית?


מוזמנים לשתף ולהשתתף.
תודה



(בבליאוגרפיה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3496483,00... רולידר. )
עושים שוק >>
לצפיה ב-'מזמן לא הייתי כאן'
מזמן לא הייתי כאן
09/01/2011 | 10:59
1
3
בגלל שמחה (חיתנתי בת)
אבל הנושא שלך סחף אותי פנימה חזרה.
אצלינו ארוחה משפחתית היתה חלק אינטגרלי של הבית,
כל ערב, אבל המציאות המשפחתית משנה גם הרגלים.
מלבד בת אחת שנותרה לגור בבית, (כל השאר נשואים)
ומכיון שפרשתי לגימלאות שינינו את זמן הארוחה הזו.
ןעכשיו לשאלון:

האם אנו הישראלים איננו מודעים לחשיבותה ומשמעותה של הארוחה המשפחתית?

אינני יודעת לדבר בשם האחרים, בכל מקרה אצלינו היתה ארוחה משפחתית
כל יום, הילדים היו מרכז הארוחה, לסיפורי חויות היום, השיחות גלשו לכל מיני תחומי חיים,
ומשבגרו גם נושאי המדינה והעולם.

מהו לדעתכם הגורם האמיתי שהוריד מחשיבותה של הארוחה?

הרבה מסיחי דעת, כמו האינטרנט, הטלויזיה, שהם עיסוקים פרטניים,
ובעצם ההרגשה שמותר  להיות אינדיבידואליסט, ולא חייבים להיות ממושמעים.

היתכן כי חוסנו ועוצמתו של התא המשפחתי נחלשו במקביל להתרופפות הסמכות הורית?

כשאת מעלה נושא זה לדיון, אני יכולה לקבל זאת, ברמה האישית לא היתה התרופפות הסמכות ההורית אצלינו,
אזי אין לי כ"כ כלי לבחון. אני חושבת שהפזור של העליות השונות תרם לכך יותר.
פעם התרבות ממנה הגיעו העולים נשתמרה יותר כי גרו צפוף, היום יש פזור והעתה ונשברות הרבה מסגרות.

היש הבדל באופי ותכיפות הארוחה המשפחתית בין הבית בו גדלתם,
בית הוריכם לבין הבית שאתם מגדלים בו את ילדיכם, התא המשפחתי בהווה?


בגדול לא, אבל אני מניחה, שהנושאים שעולים הבארוחות האלה שונים,
אצל הורי הכל היה יותר רציני בעוד אצלינו היה מקום גם לבדיחות וצחוקים בצד נושאים
ברומו של עולם.  אצלינו גם הועלו בעיות אישיות של פרטים בעוד אלה היו נושאים רק עם אמי ולא בשולחן.

האם תרצו לקבל טיפים להנהגת הארוחה המשפחתית

אז זהו שאני כבר אחרי, היום אני מקפידה על ארוחת בוקר עם הבעל שלי,
כארוחה משפחתית. ותה או קפה של לילה איתו ועם הבת.

וכן חידשתי משהו, כל שבת מארחת לפחות משפחה אחת או שנים מהנשואים,
ועושה ארוחות חגיגיות מאוד כולל הנכדים מסביב לשולחן, לא מותרת להם ולא לעצמי.
כך שבתות וחגים כי אז הם פנויים וחלקם גר רחוק.
והם כך נוסעים גם לאבא שלי.

הנושא היה מענין. שבוע טוב ונעים.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'נהנתי מהשיתוף'
נהנתי מהשיתוף
09/01/2011 | 14:46
2

כייף לשמוע על תא משפחתי חם.
כך את נקראת גם בתגובות שלך בדיאלוגים השונים
תודה
עושים שוק >>
לצפיה ב-'וואוו,נושא ממש חשוב'
וואוו,נושא ממש חשוב
09/01/2011 | 12:12
3
2
לדעתי בזמן הארוחות בזמן שהילדים נרגעים אפשר להעלות נושאים רבים ,ולשמוע את השני,בדיוק היה לי שיחה על זה עם הבן השני שלי היום בבוקר,הילדים מאד נהנו בשבת בצהריים אחרי הסעודה אנחנו נשארים ליד השולחן ומדברים על כל נושא מספרים מה שבא לנו,הבן שלי אמר שבפעם הבאה אני אקנה גם פיצוחים,הגשתי תה וגלידה(סליחה על הצירוף,אני הייתי קצת משופעת)וישבנו ונהננו,אף אח לא ממהר

# האם הישראלים מודעים לחשיבותה-אני חושבת שכן ,אך לא כולם מוכנים לשנות את סדר יומם

# מה הוריד את ערכו- זה שאנשים חןשבים שהעסקים יברחו,אנשים לא חוזרים לביתם מוקדם

# אצלנו הסמכות ההורית לא נחלשה,אבל התא המשפחתי נחלש,מה לעשות,אני ובעלי גרים לא ליד אף אחד ממשפחתנו פשוט לבד,יש לנו רק חברים נהדרים

# התכיפות של הארוחות -היא אותה תכיפות,בדרך כלל בצהריים,כי בערב הבן שלי לא תמיד יושב איתנו ובשבת,האופי לא השתנה-כשהיינו ילדים זה היה באותה צורה אבל כשהתבגרנו זה ניהיה קשה יותר לרכז את כולם באמצע השבוע ולכן בשבת ארוחות היו ארוכות כי נפגשנו אחרי כל השבוע העמוס עם חוויות לרוב,בעלי למשל לא אוהב את הדיבורים והסיפורים כי הוא לא מכיר את זה מהבית שלו,אצלהם אכלו והלכו הלאה לישון או לטייל,אצלינו הישיבה יחד זה היה הכייף,אז אחרי שגומרים לאכול אני לא הולכת לאף מקום אלא נשארת איתם לשבת ובעלי פורש לנוח

#טיפים-מוכנה לשמוע טיפים,אך לא בטוח שהכל יעבוד אצלנו

תפו ופוזה,תודה על השאלות,נהניתי להשתתף
ורציתי להוסיף,שמעתי על מחקר שבמשפחות שאכלו יותר ביחד רמת ההשמנה והחולי היה מופחת ממשפחות שלא כי כשיושבים ביחד אוכלים פחות וגם ביותר זמן,והעיכול יותר איכותי,וכנראה גם התמיכה והעידוד מוסיפים ייותר
עושים שוק >>
לצפיה ב-'בעצם אמרת הכל במשפט הסיכום'
בעצם אמרת הכל במשפט הסיכום
09/01/2011 | 15:15
2
1

וראשית תודה על השיתוף.

אכן, התמורה לארוחה המשפחתית משמעותית במגוון רחב של תחומים לתא המשפחתי ולכל אחד ממרכיביו.

המאבק של המאה האחרונה במגפת ההשמנה מדבר על פתרון בסגנון אורח חיים בריא.
אחד ממרכיביו המשמעותיים של אורח חיים בריא היא אכילה מסודרת.
וגם שינה טובה, רוגע, סדר יום מובנה תוך עמידה בלוח זמנים סביר ולא לוחץ
יציאה לטבע, ספורט, חיי תרבות וחברה.....


אכילה מסודרת נרכשת כאשר מקפידים על הארוחה המשפחתית לפחות כל ערב.
היא מעניקה את כל מה שציינתי בפתיח לפינה ומעניקה לנו תרבות בריאות ממקום ערכי.

תודה לך.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'התחלתי להקפיד על מרקים בגלל זה'
התחלתי להקפיד על מרקים בגלל זה
09/01/2011 | 19:50
1
2
הבן שלי חוזר מהלימודים בשש בערב ולפעמים יותר מאוחר,ולפעמים יחד עם חברים ואם לא אגיש לו מיד מרק וגם לחבר שלו אז הם יאכלו שטויות, ומקסימום בהמשך הוא יאכל עוד משהו,אבל אני שמחה שהוא אכל צלחת מחממת
עושים שוק >>
לצפיה ב-'מסכימה מאוד. '
מסכימה מאוד.
09/01/2011 | 20:18
1
לצפיה ב-'ארוחה משפחתית -זוית שונה'
ארוחה משפחתית -זוית שונה
09/01/2011 | 13:19
3
7
שלום תפו.
אני סמויה "אדוקה" לא מפספסת.
הפעם בחרתי להגיב לתת זוית קצת שונה- "טראומה" מארוחות ערב משפחתיות.
טוב, זו לא ממש טראומה אבל- אני באה מבית שארוחת ערב בו היתה "מקודשת". די מזכירה את מה שכתבת בבלוג שלך
אבל ככל שהתבגרתי (תיכון) זה הפך להיות עניין מעיק עבורי, שקטע לי את היום, שהיה מחייב מידי.
אחד הגורמים לדעתי למצב הזה היה העובדה שההכנה היתה התפקיד שלי. היום כמבוגרת אני חושבת שההורים שלי עשו לי בכך עוול. וזו מטלה יומיומית לא פרופורצינלית.: הכנה, פינוי , שטיפת כלים.
אני לא עושה את זה בבית למעט שישי שבת.
בנוסף לקושי הרגשיישגם קשיים טכניים- הילדים אוכלים מוקדם יחסית, אנחנו עדיין לא רוצים לאכול . אני שומרת על דיאטה ולא רוצה להתפתות, וכמובן התוספת של עוד מטלה ללו"ז היומי המטורף גם ככה.

כן אשמח לקבל טיפים לשינוי הגישה ולפתרונות טכניים.
ותודה על נושא חשוב ומעורר מחשבה
עדי
עושים שוק >>
לצפיה ב-'שימחת אותי שהפכת מסמויה לשותפה.'
שימחת אותי שהפכת מסמויה לשותפה.
09/01/2011 | 15:27
4

אני סבורה שהדיונים כאן מקדמים את כולנו.
תרבות הדיון של אנשי הפורם והאורחים מעניקה לנו פרספקטיבה נוספת על החיים.
אני אישית נתרמת ממנה ונהנית.


קראת בבלוג שלי את הזוית ההפוכה למה שהרגשת וכתבת כאן.
אני מניחה שגם לנו כילדים לא התחשק תמיד להכין ולפנות (ממש לא זוכרת מי רחץ כלים....)

אני זוכרת היטב את הריטואל הקבוע של הכנת הארוחה. בקיץ על המרפסת ובחורף בבית.
כך גם את הכנת הכריכים.
אח של אמא (דוד חיים ז"ל)  שחי עם משפחתו כמה בתים מאיתנו במושב,
היה מגיע אלינו המון, ואוכל איתנו את  ארוחות הבקר והערב.
היה לו חוש הומור ותמיד צחקנו יחד על מטלת הכריכים שאנו נדרשים לה בסוף הארוחה.
הוא חיקה את אמא (אחותו) מחלקת הוראות וכולנו היו נסחפים וצוחקים על כך המון....

עד היום אנו אוהבים ומקדשים את המסגרת הזו אצל הורי שיהיו בריאים ואצל כל אחד מאיתנו בתא המשפחתי.
אנו אוהבים את היחד...


מוסיפה את הטיפים בנפרד תודה לך
אשמח שתהיי איתנו תמיד

תפו
עושים שוק >>
לצפיה ב-'עשרת הדברות להנהגת ארוחות משפחתיות:'
עשרת הדברות להנהגת ארוחות משפחתיות:
09/01/2011 | 15:35
5
עשרת הדברות להנהגת ארוחות משפחתיות:


1. שבו, דברו והסכימו ביניכם על החזרת הנוהג החשוב הזה לטובת עתיד ילדכם ואיכות חיי המשפחה בהווה.
צפו להתנגדויות (זהו דבר טבעי בכל שינוי), אך אל תוותרו. זהו המקום להפעיל את סמכותכם ברגישות ובהחלטיות.

2. קיימו ישיבה משפחתית שעניינה החזרת הנוהג של ארוחה משפחתית משותפת קבועה. בישיבה זו הסבירו לבני המשפחה את חשיבות החדרת הנוהג והבהירו את הציפייה כי כולם יתחייבו לפנות זמן למען קיום הארוחות המשפחתיות ולהשתתף בהן.

3. התחילו בהדרגה. תחילה קיבעו שלושה מועדים לארוחות משותפות, אחד במהלך השבוע, השני ביום שישי בערב והשלישי בשבת במועד שתקבעו.

4. חלקו תפקידים לכל אחד מבני הבית בהתחשב בגיל, בעיסוק, בזמן ובכישורים המיוחדים שלו בכל הקשור לסיוע בהכנת הארוחה: עריכת השולחן, פינוי ושטיפת כלים.

5. הקפידו שכולם יתחילו לאכול ביחד, כולל האדם המגיש את הארוחה.

6. נטרלו את כל הגורמים המפריעים לשיחה. כבו את הטלוויזיה ואת מכשירי הטלפון לפני הארוחה (זהו רגע מכונן בחיי המשפחה, ולכן למרות הקשיים - אל תוותרו).

7. במהלך הארוחה נהלו שיחה חופשית ורגועה, הכוללת התעניינות הדדית אמיתית ללא חקירות מיותרות.

8. הביעו עניין והתייחסו לנאמר על ידי הילדים. משפטים כגון "מעניין מאוד",
או "אני מבין שאתה חושב ש..", או" אני מאוד שמח שאתה מספר..", יבטיחו אווירה נעימה במהלך השיחה.

9. חזקו את הילדים על דיבור שקט רגוע, על הקשבה הדדית וניהול ויכוח בצורה נימוסית והוגנת.

10. הקפידו כי כל בני המשפחה יישארו לשבת סביב השולחן עד לסיום הארוחה.



מאת: * פרופ' עמוס רולידר
מומחה מוסמך בניתוח התנהגות וראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות



בהצלחה
עושים שוק >>
לצפיה ב-'ברוכה הבאה אלינו,עדי'
ברוכה הבאה אלינו,עדי
10/01/2011 | 07:10
5
לצפיה ב-'מיום שאני זוכרת אותי '
מיום שאני זוכרת אותי
09/01/2011 | 15:31
2
3
לארוחה המשפחתית חשיבות רבה

בכל ערב היינו אוכלים יחד
הארוכה החמה היתה בערב כי זה הזמן שכולם בבית
בגיל העשרה בזמן בו היינו יותר עצמאים היה ברור שכולם חוזרים ב19:00 הביתה ולאחר מכן פנויים שוב לעיסוקים שלהם

לצערי לא יוצא לנו בבית "שלי" לאכול כל יום יחד
אבל אני והילדים אוכלים יחד ארוחת צהריים
ארוחות סופשבוע עדיין רק ביחד ובהרכב משפחתי רחב יותר - סבתות דודים בני דודים של ילדיי - בכל שבוע בבית אחר
כשלא יוצא להיפגש כולם אנחנו ממשיכים בארוחה המשותפת בבית שלנו ארבעתנו
כולי תקווה שהילדים שלי יקבלו זאת גם
וכשיגדלו יותר ירגישו גם הם ברצון להמשיך כך
עושים שוק >>
לצפיה ב-'ועוד רוצה להוסיף '
ועוד רוצה להוסיף
09/01/2011 | 15:34
3
את ארוחות ערב שבת שקיימנו ועדיין מקיימים יחד
תמיד יש דלת פתוחה
כל אחד יכול להזמין את מי שהוא רוצה להצטרף וכמה שהוא רוצה
בגיל 16-20
רוב החברים שלי ושל אח שלי היו חלק רבוע בארוחה אצל הוריי
וזה חלק מהכייף
עושים שוק >>
לצפיה ב-'כייף לקרוא את תחושותייך. '
כייף לקרוא את תחושותייך.
09/01/2011 | 15:41

אני מאמינה שילדים עושים מה שהם רואים בבית.
וגם ילדייך ימשיכו את המסורת החשובה הזו.

אצל ילדי זה ניכר כבר היום כשהם בשנות העשרים לחייהם. (20+)
ארוחת  הערב המשותפת חשובה להם מאוד בכל ימות השבוע.
בצהריים כבר קשה יותר בגילם.

בערבים כאשר כולם מגיעים עד 19:30
אנו יושבים ומכבדים את עצמנו בשעות אייכות הבת עם החבר (שגרים כאן)
בעלי, אני והבן כשחברתו מגיעה לסרוגין בהתאם למשמרות העבודה שלה.


כייף.
תודה לך.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'נושא חשוב ומעניין לסקר '
נושא חשוב ומעניין לסקר
09/01/2011 | 16:15
1
2
אני לא יכולה לנקוט עמדה בשם משפחות אחרות,
אני יודעת מה מתרחש "בתוך הצלחת" הפרטית שלי. אני גדלתי
בבית שהאם (בעיקר עבדה מהבית) קיבלה את פנינו בכל יום בשובנו
מבית הספר עם ארוחה חמה, תמיד היו מונחים סירים על הגז וריחות נישאו באוויר.
כך בחרתי לגדל את ילדיי. לא מעוניינת שיהיו ילדי מפתח והתמזל מזלי
ליישם את זה (עבודה עצמאית + יכולת כלכלית).
אני בטוחה שיש קשר ישיר לאיך שהאדם גדל ומהיכן הוא מגיע להמשך התנהלות
בחייו הבוגרים. אני מניחה שחלה התרופפות ערכים בכל הקשור למשפחה.
הילדים גדלים לתרבות של שפע אך לא בהכרח תוצאה של השקעה בהם אלא יותר
כפיצוי על חסרים/חסכים (הן מצידם והן נקיפות מצפון של הוריהם).
חשיבות מכרעת בעיניי היא הימצאות פיזית עם הילדים ולא תרגום לשפע חומרי
או "זמן איכות" שלעיתים הוא הרף עין. בתרבות שלנו זמן = כסף אולם תוצרי לוואי שלו
הם תשומת לב, סבלנות, אמפתיה, קשר ישיר ואישי (ולא שליחת SMS או שיחות טלפוניות)
ואין לו שום תחליף בשפע ובפינוק.
כשמושגים כגון כסף הופכים לקלוקלים בהגדרה שלהם (לא רק בעיני הילדים) אלא גם
בעיני מבוגרים, אי אפשר לצפות שנוכל להציב גבולות גם בתחומים אחרים.
יחד עם הקידמה והמודרניזציה, אנחנו מאבדים משהו פשוט ביותר את תחושת
האינטימיות והאינטרקציה המשפחתית. אגו, הישגיות יתר ורצון להשתוות לאחרים,
גורם לעיתים לטישטוש של גבולות מאוד ברורים, הן מתוך הבית והן מחוצה לו.

אני מניחה שאישית, קל לי יותר "להעביר ביקורת" על הנושא מאחר ואני פועלת
עדיין על פי פרדיגמה ישנה. אמא בבית מגדלת ילדים אני בבית כמעט במשרה
מלאה מקבלת את ילדיי. מה צריך לעשות?!!! להתחיל לעשות !!
להשתדל להקדיש יותר זמן לילדים. לשים על כף המאזניים את כל הגורמים ולהשוות
מה עדיף לנו. כהורים אנחנו עושים בלי סוף בחירות. לעיתים נכונות אך גם שגויות.
כל אחד יפעל על פי מערכת ערכים משל עצמו אולם רצוי לפקוח עיניים היטב
אל דור ההמשך שלנו ולאן מועדות פניו ולנסות לעצור את המרוץ המטורף שאנו נמצאים
בו.

אצלנו נוהגים להתאסף לארוחה משפחתית כל שישי-שבת,כזו שאני עומלת לכבודה
ובמהלך השבוע אני משתדלת לאכול עם שלושת הילדים סביב השולחן אך גם אם לא,
אני מתשאלת מה כל אחד רוצה ומכינה עבורם והם יושבים יחדיו.




עושים שוק >>
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
09/01/2011 | 16:59

אני מרגישה וחולקת איתך את תחושת ההנאה שביחד הזה.
גם אני אישית מאמינה בו והרחבתי על כך בפינה שלי היום בבלוג האישי.

אני סבורה שצלחת חמה לילדי שלי עוד מילדותם היא הרבה יותר ממזון לבטן ולנשמה.
התא המשפחתי משמעותי בכל גיל.
אחד מסממניו הוא הארוחה המשותפת.

תודה לך
עושים שוק >>
לצפיה ב-'איזור הנוחות'
איזור הנוחות
09/01/2011 | 20:35
17
2
אני מניחה שכולם יסכימו שארוחות משפחתיות זה טוב, ומי שלא מצליח לקיים אותן בימינו בעיקר מתנצל, לא מתנגד.

ארוחות משפחתיות זה יופי. תמיד היה לנו בבית ההורים, וגם כיום אני משתדלת לא לוותר ולערוך אותן.

אני לא רואה את הקשר בין קיום ארוחות משפחתיות ובנית סמכות הורית, או חוזק התא המשפחתי. אולי אחרים יצביעו על קשר כזה.

ואני יכולה רק לשער מה הוריד את הארוחה המשפחתית מסדר היום במשפחות שונות. כאשר שני ההורים עובדים, ולרוב רק אחד נוכח בזמן הארוחות, יותר קשה לבצע. במיוחד קשה לבצע כאשר ארוחות מבוססות על אוכל שנקנה מוכן ומחומם במיקרו. ילד בן 8-9 כבר יכול לחמם לו את מה שבחר להוציא מהפריזר כשהוא רעב, אפילו אם זה חצי שעה לפני הארוחה, ואז באמת לא להיות רעב בשעת הארוחה. ובתוך קלחת הדברים שעוד צריך להספיק הערב, מוותרים לו על ישיבה ליד השולחן, מה שמוביל לרביצה ליד הטלויזיה/המחשב עם צלחת ובליסה תוך כדי צפיה.
ככה, במחיר הנוחות והכאילו עצמאות נכנעים לפינוק שפוגע באפשרות לקיים ארוחה משפחתית.

אז מה עושים? משתדלים לעשות ארוחות משפחתיות כאפשר, ואם צריך מכניסים להן נופך מעניין. זאת יכולה להיות מנה שחייבים לאכול ליד השולחן, שהכי טעים לאכול ישר כשגומרים לבשל וכולם אוהבים, או עריכת פיקניק (אפשר גם בתוך הבית), או כל דבר שיגרום להם לשבת יחד ולאכול פנים מול פנים, ולא פנים מול מסך, איש איש ומסכו. וכמובן, לנצל לעניין סופי שבוע  וחופשים (של המבוגרים) על מנת לפחות בזמנים הרגועים לקיים ארוחות משותפות.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'קשה לי עם המונח אוכל מחומם'
קשה לי עם המונח אוכל מחומם
09/01/2011 | 21:00
10
1

כי אצלי אין דברים כאלו לא במקרר, לא בפריזר ולא בתפריט.

מכירה ילדים שגדלים על זה.
צר לי עבורם.....
תודה לך.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'קשה לי עם הביקורת'
קשה לי עם הביקורת
09/01/2011 | 22:17
9
כבר ניגשת לענות בפירוט (שמחה שסוף סוף יש לי קצת זמן) אבל התשובה הזו שלך הפתיעה אותי וצרמה לי...
כידוע לך אני לא מגדלת את ילדיי על אוכל מחומם, כי אין לי כאלו, ותיכף תראי שגם לא גדלתי על כזה
אבל דעות כאלו בעיני יוצרות דה-לגיטימציה לנשים לצאת לעבוד ואני מאוד מתנגדת לגישה הזו...
אני מעולם לא אכלתי פירות וירקות ויצאתי בסדר, מכאן שלא כל אמונה לגבי אוכל היא מבוססת ונכונה, אז אני מקווה שהודעות כאלו לא גורמות לנשים איפשהו לוותר על החלום שלהן...
עושים שוק >>
לצפיה ב-'לא חושבת שלזה היא כיוונה '
לא חושבת שלזה היא כיוונה
09/01/2011 | 22:41
6
מה שאני הבנתי הוא שאוכל מחומם הוא אותם
מאכלים מעובדים הנמצאים בהישג יד ושכל כך דואגים
למסחר ולמתג אותם בכל הזדמנות.
גם דעתי בעניין נחרצת, אני לא הכנסתי ולא אכניס אוכל
מעובד לעולם. מעדיפה לעמוד 2-3 שעות במטבח ולמלא
את המקפיא במנות בשר עיקריות ולא להעמיס בעגלה
את הג'אנק הזה.
זה לעולם לא ישתווה לאוכל אמיתי (ולא משנה כעת אם כן נצרך או לא),
לא באיכות ובטח שלא בעלות.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'"מעדיפה לעמוד 2-3 שעות"'
"מעדיפה לעמוד 2-3 שעות"
10/01/2011 | 03:59
2
1
באמירה הזו יש מסר...
ואני חושבת שבדיוק לגבי האמירה הזו קארינדי הגיבה...
כשהמסר הוא שצריך להשקיע זמן בבישול, אז המסר הוא שיש ציפיה לסדר עדיפויות מסוים... זה בסדר גמור שכל אחד יבחר לעצמו את סדר העדיפויות שלו, זה לא כל כך נעים שמישהו מעביר ביקורת על בחירה אחרת...

אני חייבת להגיד, שאני לא מעדיפה לעמוד 2-3 שעות על בסיס קבוע בשביל ארוחות. נקודה.
אני לא קונה ג'אנק תעשייתי מוכן, בעיקר כי זה לא טעים לי, אבל אני גם לא אשקיע יותר מ20 דקות הכנה בשום דבר, ולפעמים אפילו פחות.
אז כן, אני אפשיר מהמקפיא, או אחמם מהמקרר או שנאכל משהו שלוקח עשר דקות להכין (למשל מנת ספגטי או אורז, לאמא שלי יש מגוון של מאכלים שלוקח גג 20 דקות להכין, וזה נראה לי הפתרון הכי הגיוני לאישה עובדת, אין הצדקה לעמוד לבשל 2-3 שעות, זכותו של אדם לנוח, ואם יש לו מעט זמן, עדיף, לדעתי, שיבלה עם אוהביו ויאכלו כולם אוכל ג'אנק תעשייתי מאשר שישקיע את זמנו וכוחותיו בלבשל במקום לנוח עבור עצמו או לדבר עם קרוביו.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'כמו שכבר נאמר, הכל בסדרי עדיפות '
כמו שכבר נאמר, הכל בסדרי עדיפות
10/01/2011 | 08:20
על אף שאני חושבת שזה לא צריך לבוא במקום....
על מנת לאכול, צריך גם לעמוד ולבשל
באותה המידה יש נשים שמעדיפות לקנות אוכל ביתי מוכן
וזה באמת לא משנה האם את משקיעה ממיטב זמנך או לאו.
לא התכוונתי להעביר מסר או ביקורת אלא ציינתי כיצד אני נוהגת.
כל אחד יפעל על פי ראות עיניו - יש שמספק אותם לאכול סלט בכל יום
וזה בסדר גמור בעיניי , אולם כשיש ילדים קטנים בבית זו אחת האופציות
ובמקום לבזבז שעות של בישול בכל יום, יום אחד בשבוע הופך ליום
בישול מרוכז (ככה זה אצלי !) ובשארית הזמן יש לנו זמן איכות נהדר יחדיו.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'תודה על ההבנה'
תודה על ההבנה
10/01/2011 | 11:42
לזה התכוונתי...בעיקר למשפט הראשון
"זה בסדר גמור שכל אחד יבחר לעצמו את סדר העדיפויות שלו, זה לא כל כך נעים שמישהו מעביר ביקורת על בחירה אחרת..."


עושים שוק >>
לצפיה ב-'ברור שהתכוונתי לאוכל הקנוי!!! '
ברור שהתכוונתי לאוכל הקנוי!!!
10/01/2011 | 05:32
2
1
לאוכל המעובד!
אני לא מכניסה הביתה מזון שכזה גם אם אבשל ב 3:00 לפנות בקר
מה שאינו חריג אצלי במשך שנים.....

כאשר השלמתי תואר וגם עבדתי . למדתי ובישלתי בלילות (וגם ניקיתי תליתי כביסות)
כדי שכאשר ישובו יהיה אוכל חם.
לא ויתרתי על אף חלום וגם לא היום.

זו דרכי ואיש לא חיי ללכת בה.

אני גם נוסעת להביא אוכל חם לבן שלי לעבודה מרחק של רמה"ש לרמת גן (3 פעמים לערך בשבוע)
בכל יום שהוא יוצא למשמרת של 9 שעות (מבית חברתו ולא מהבית)
מביאה אוכל חם!!! בקופסא וחוזרת מאושרת הביתה
איש לא חייב להתנהל כמוני מול בני בן 22
אבל זו אהבתי ואני הולכת עם הלב.

יחד עם זה כל חיי ועדיין. למדתי, עבדתי, התנדבתי, בשלתי והכל באהבה
וחלילה למשהו לחוש שאני שופטת אותו כי אין לי עניין ולא רצון להיות במקום הזה.

אני מצטערת שכך הבנת.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'יקירתי'
יקירתי
10/01/2011 | 11:47
1
1
את יודעת שאני אוהבת אותך ומאוד מעריכה את דעתך, ודווקא בגלל זה אני מתעקשת על זה...
כי יש הבדל בין להגיד:
"מכירה ילדים שגדלים על זה.
צר לי עבורם....."
לבין
"זו דרכי ואיש לא חייב ללכת בה"



עושים שוק >>
לצפיה ב-''
10/01/2011 | 12:39
לצפיה ב-'רגע רגע'
רגע רגע
10/01/2011 | 07:05
1
1
אני -בכלל- לא התכוונתי לבקר נשים עובדות! בחיי שלא!
הלא גם אני ניהלתי קריירה לפני שיצאתי לפנסיה.
גם כשהייתי ילדה היו נשים שעבדו, והיו ילדי מפתח. אפילו בגיל צעיר יותר מהמקובל כיום. אלא שפעם היה קצת יותר מסובך לילד להכין לעצמו משהו לאכול, אפילו לחמם אוכל מוכן. לכן חיכו יותר לארוחה ופחות אכלו לפי החשק.

בעולם העבודה השוביניסטי של פעם, היה הגיוני לצפות שאמא לא ממש תנהל קריירה ותגיע בשעה סבירה הביתה. כיום הציפיות מנשים עובדות משתוות לגברים, והמשרות המוצעות הן בהתאם. לא קל.

זאת דילמה בהחלט לא קלה, בין הרצון לעשות לביתך ובין הרצון לעשות לפרנסה. אין לי שום ביקורת כלפי מי שמוצאת את קיצורי הדרך המתבקשים.

ולענייננו, גם אם המתבגר מוציא מהפריזר מנת אוכל שאמא הכינה ומחמם לו רבע שעה לפני שאמא חוזרת הביתה, הוא עלול להיות שבע כאשר מגיעה הארוחה המשפחתית.

ולגבי האוכל המעובד - ברור שעדיף אוכל תוצרת בית, אבל תשימו לב כמה משטח המרכול מוקצה לאוכל הזה. יש לו דרישה גדולה, מסתבר. אפילו שלא "אצלנו". אני מוכרחה להגיד שיש פריטים שהילדים שלי מעדיפים את המוכן הזה על מאמצי הבישול שלי. לא שזה משכנע אותי לעבור למוכן, אבל אני יכולה להבין איך מתמכרים לקיצור הזה.
ואגב - דיברתי על אמהות, כי זה מה שהיה מקובל בעבר. כיום גם גברים נכנסים לתחום הזה, ועדיין בדרך כלל האחריות לתפקוד הבית נשארת אצלה ברוב המקרים.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'לא כיוונתי אליך....'
לא כיוונתי אליך....
10/01/2011 | 11:38
1
לצפיה ב-'אנחנו אוכלים עם המשפחה המורחבת בשבתות.'
אנחנו אוכלים עם המשפחה המורחבת בשבתות.
09/01/2011 | 21:24
1
1
אמא מכינה אוכל כמו שרק היא יודעת,
השולחן הזה שבו יושבים כולנו יחד בשבילי קדוש.
זאת המילה.
קדוש.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'מילה שאומרת הכל'
מילה שאומרת הכל
10/01/2011 | 05:33
2
לצפיה ב-'אני איתך ורוצה להרחיב'
אני איתך ורוצה להרחיב
10/01/2011 | 03:53
3
1
לדעתי ומחוויתי אין קשר בין ארוחה משפחתית ללכידות משפחתית או חינוך. וגם סוג האוכל בכלל לא רלוונטי...

מי שרוצה לקיים יחסים חמים בין בני המשפחה, לא חייב לעשות את זה דווקא בארוחה. אפשר לגלות התעניינות ולעשות דבירם יחד בהמון דרכים, ארוחה היא רק אחת מהן, ולא עצם הארוחה היא שחשובה (כמה, מחוממת או קרה...) אלא האינטראקציה והרצון הטוב והעניין המשותף אחד בשני.

מצד שני, בהחלט אפשר לעשות ארוחות משפחתיות, "לפי הספר", שאנשים באים, אוכלים, והולכים. כי "צריך"- זה לא יוצר יחסים ולא פותר בעיות, אם יש מתחים מתחת לפני השטח, זה רק מצטלם נהדר...

אצלנו במשפחה המיידית והמורחבת, גם אצלי וגם אצל זוגתי, יש ממש יחס הפוך- אלו שמתעקשים על ארוחות רישמיות, הם אלו שאין אינטאקקציה באופן טיבעי ושצריך ליצור בכוח מראית עין של מערכת יחסים חיובית. אלו שהיחסים איתם חמים ונעימים ועם המון אינטראקציה הם אלו שלא מתעקשים בכלל על ארוחות.
הארוחות המשפחתיות נתפסות בעיננו כמעיקות מאד ואנחנו ממש משתדלות להתחמק מהן. בעוד שאנחנו כן מקיימות אינטראקציה חמה עם אנשים שאנחנו אוהבים בלי לקשר לאוכל. באמת, זה נושא שאני מגיבה עליו כבר פעם שניה לאחרונה, ואני תוהה, איך בכלל נוצר החיבור שאוכל קשור לתשומת לב... למה צריך לשבת סביב ארוחה כדי לתת את התחושה של תשומת לב? "סתם" שיחה זה כבר לא מספיק?
עושים שוק >>
לצפיה ב-'היום ממרומי גילך וניסיון חייך העשיר'
היום ממרומי גילך וניסיון חייך העשיר
10/01/2011 | 05:38
2
1
זה נתפס שונה.

ההתיחסות הבסיסית באה לתא משפחתי מחנך ומגדל ילדים ונערים ומעניק לו כל טוב וגם את המסגרת החברתית של ארוחה.
כתבתי מעל שהארוחה היא חלק
אבל אישית סבורה שיש לו חלק דומיננטי.

ארוחות מעיקות בגילאים בוגרים כמו שאת מציינת משמעותם שונה.
אותך(כיום) לא מתכוונים לעצב ולחנך, היחד הזה משמעותו אחר.

הפינה הזו התייחסה לרוטינה של ארוחות משפחתיות ולא רק בשישי.

תודה יקרה
עושים שוק >>
לצפיה ב-'למה את קובעת בשבילי?'
למה את קובעת בשבילי?
10/01/2011 | 15:21
1
אני באמת לא מבינה.
את ממש מנסחת את זה כאילו את יודעת וקובעת מה אני מרגישה, מה הרגשתי בעבר וכמה זה השפיע עלי אז והיום. האם לא הייתי ברורה? האם לא כתבתי את הרגשתי ואת חוויתי האישית? איך את יודעת למה התכוונתי ומתי וכמה זה היה חשוב לי?? אני חושבת שממש הגזמת!

אז אל תקבעי לי שמדובר על תקופת הילדות שלי.
אצלנו ארוחות מעולם לא היו סמל לאחדות או לגיבוש. ארוחות אוכלים כי צריך לחיות. כמו שכבר כתבתי בהודעה הקודמת וכתבתי לך בתגובה בשירשור אחר- אני לא מבינה למה את עושה קישור בין אכילה לבין תשומת לב. קיבלתי ה-מ-ו-ן תשומת לב מהורי כשהייתי מתבגרת וגם היום כמבוגרת, יש לנו המון אינטראקציה כל הזמן, אינטראקציה חיובית עם המון נתינה ולמידה, אבל האינטראקציה הזו לא מתקשרת לאוכל בשום צורה שהיא. אני לא צריכה לאכול כדי לפגוש את משפחתי לשיחה.
כך היה מאז ומתמיד.
מעולם לא היה לנו ארוחה טיקסית בשום יום, ובארוחות שהיו, המטרה היתה פרקטית- לאכול. נכון שהשתדלנו לאכול יחד, אבל גם זה לא תמיד עבד ובטח לא היה מקודש ולא סימל את אחדות המשפחה והקירבה.

כל הארוחות המשפחתיות הטיקסיות שאני זוכרת בחיי, הן כילדה והן כבוגרת, היו תמיד עם אנשים שאיתם לא היתה קירבה אמיתית, כזו שבאים לארוחה כי "צריך", ממלאים את הזמן בהתעסקות בארוחה כי אין על מה לדבר ואין קירבה אמיתית, וכשנגמרת הארוחה הולכים הביתה.
פעם חשבתי שזה רק אצלנו ככה,
ואז יצאתי עם בני זוג שונים ומגוונים, וגיליתי שאצל הרבה משפחות זה כך (לא כולן כמובן!). מי שהקשרים המשפחתיים אצלו חמים- הם חמים בכל מקרה, ומי שיחסי המשפחה שלו קרים, הארוחות האלו מצטלמות נורא יפה אבל תכלס הן לא יוצרות קירבה, הן רק נטל וכולם מחכים שזה יגמר, והאוכל מאפשר להם תירוץ לא לדבר אחד עם השני אלא להתעסק בתפל.

אז גם היום אין ארוחות במשפחתי, למרות שיש לי איתם יחסים מצויינים, וממש לאחרונה גיליתי עוד ענף במשפחה שלא היינו איתם בקשר הרבה שנים, וחלה התקרבות ממש גדולה בשנה האחרונה והמון חיבה הדדית, ולא היה מעורב בזה אוכל, כל האינטראקציה היתה בלי אף סעודה או קפה או שום דבר שקשור לאוכל...
(בעצם הפעם היחידה שהיה מעורב אוכל, היה בחתונה של אחת מהן, שזו באמת הפעם היחידה שהגענו ואכלנו אבל בקושי דיברנו איתם מילה כי הם היו עסוקים עד מעל הראש באירוח, הנה דוגמא טובה איך זה מצטלם נפלא אבל תכלס זה בדיוק לא ההזדמנות שבה יש תקשורת, הקירבה איתם הגיעה בשלב הרבה יותר מאוחר בלי אוכל והרבה "רושם").

אז בבקשה, אל תכניסי לי כוונות שלא כתבתי. התכוונתי בדיוק למה שאמרתי.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'מתנצלת אפשרי שניסחתי לא נכון.'
מתנצלת אפשרי שניסחתי לא נכון.
12/01/2011 | 09:54
2

עמך הסליחה.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'ועכשיו התשובה שלי'
ועכשיו התשובה שלי
09/01/2011 | 22:23
2
1
בבית הוריי ארוחה משפחתית הייתה קודש. כל ערב אכלנו יחדיו, כל שישי בערב וכל שבת בצהריים.
בצהריים לרוב אכלנו שלושת האחים עם המטפלת המופלאה שהייתה לנו ובישלה את האוכל הכי טעים בעולם (גם של אמא שלי טעים, אבל רוב המתכונים שלי הם מאותה מטפלת אגדית), בגיל ההתבגרות לא תמיד הצלחנו לחכות אחד לשני, אבל השתדלנו.
היום בביתי אנחנו מקפידים מאוד לאכול ארוחה אחת ביום יחדיו, בעלי ואני (אוכלים רק ארוחה אחת בבית). גם אם אחד כבר אכל, הוא יושב עם בן הזוג כשהוא אוכל. בסופ"ש ארוחות משפחתיות מורחבות. אם אנחנו בבית לרוב מזמינים אורחים.
אני לא חושבת שחשיבותה של הארוחה ירדה, אלא רק המאמץ הכרוך בה...ברור לי שאצל הוריי הייתה כרוכה בכך הקרבה- המשמעות הייתה שהלכנו לישון יותר מאוחר מכל חברינו, תמיד, כי היינו אוכלים כששני הוריי חזרו מהעבודה, ארוחות הערב היו פשוטות יחסית (ארוחה עיקרית בצהריים, בערב היה לחם, ממרחים, לפעמים פינוקים כמו חביתות, טוסטים וכו) ולהורים שלי לא היה הרבה זמן איכותי זוגי. עם זאת, אני בטוחה שזה תרם לקרבה המשפחתית הגדולה שלנו.
מקווה להצליח להנהיג ארוחה גם עם ילדיי, לא נראה לי שתהיה ברירה כי זה טבוע לי בדם...בעלי ואני כבר הסכמנו על טקס שבת אלטרנטיבי...
עושים שוק >>
לצפיה ב-'תודה ששתפת למרות אי ההבנה'
תודה ששתפת למרות אי ההבנה
10/01/2011 | 05:45
1

ואני מניחה שתקראי את תשובתי מעל.
סקרן אותי ללמוד על טקס שבת אלטרנטיבי
מאוד אשמח אם נכון לך לשתף גם אותנו.


תודה
עושים שוק >>
לצפיה ב-'בקיצור'
בקיצור
10/01/2011 | 11:59
אנחנו עדיין לא ממש עומדים בזה, זו יותר "הצהרת כוונות" לשלב בו יגיעו הילדים
באופן עקרוני, בעלי קיבוצניק וגם אנחנו החלטנו לקבוע את ביתנו בקיבוץ (החלטה ישנה-חדשה מאוד, מהשבועות האחרונים, שהיא חלק מהסיבה לזה שנעדרתי הרבה...)
כידוע, בקיבוץ ההתייחסות לכל לוח השנה היהודי היא דרך לוח השנה החקלאי-ארצישראלי ואנחנו חושבים שזו גם מקומה של השבת, מהמקום החילוני-מבחירה שלנו...
שילוב של שירים ישראליים, שהם אהבתנו הגדולה (נראה לי שסיפרתי שהחתונה שלנו הייתה על טהרת המוזיקה בעברית...) וקטעים חקלאיים-רעיוניים-נפשיים יותר...
כמובן שנתאים לגיל הילדים ולחיים שלנו באותה תקופה...
עושים שוק >>
לצפיה ב-'אני לא חושבת '
אני לא חושבת
09/01/2011 | 22:38
2
שקשרים משפחתיים בהכרח צריכים להיות מושתתים על אוכל ואכילה.
אני אוהבת לאכול, ואני אוהבת לאכול עם המשפחה וגם עם חברים וגם לבד.
אני גם אוהבת לאכול בחוץ וגם לבשל.
אבל קשרים משפחתיים יכולים להיות חמים קרובים ומעולים גם ללא אכילה משותפת. יש עוד הרבה פעילויות שניתן לעשות כדי לחזק קשר משפחתי, והמועדף עלי הוא פשוט לדבר אחד עם השני.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'אני מניחה שבהתייחס לילדים'
אני מניחה שבהתייחס לילדים
10/01/2011 | 06:02
1
ולצעירים בתא משפחתי, ואין לי מושג מהי המסגרת שלך כיום, לכן זה ממש לא אישי....
יש מידה של משמעותית בנוסף לחלקים רבים וחשובים אחרים ונוספים.

תודה
עושים שוק >>
לצפיה ב-'לא ממש הבנתי את תגובתך'
לא ממש הבנתי את תגובתך
10/01/2011 | 10:28
או את הקשר למה שכתבתי

סורי
עושים שוק >>
לצפיה ב-'ואני עונה :'
ואני עונה :
10/01/2011 | 04:53
4
1
האם אנו הישראלים איננו מודעים לחשיבותה ומשמעותה של הארוחה המשפחתית?
אני חושבת שדווקא אנו,ה ישראלים, מודעים מאוד לחשיבותה ומשמעותה של הארוחה המשפחתית. זה מתחיל בארוחת ליל שישי וזה ממשיך במשמעות של הקשר בין אוכל ומשפחה ואהבה . לא סתם בישראל יש כל כך הרבה בלוגי בישול ששמם קשור באוכל ואהבה , ושלא נשכח את הסלוגן - חומוס  עושים באהבה או שלא עושים בכלל.... זה מעיד על תופעה חברתית אמיתית, אוכל= אהבה= משפחה.

מהו לדעתכם הגורם האמיתי שהוריד מחשיבותה של הארוחה? אני לא חושבת שמשהו הוריד מהחשיבות, אני כן חושבת שקצב החיים המטורף במיוחד שיש לאנשים מכתיב את העובדה שהיום כמעט כולם נפגשים רק בארוחת ליל שישי. לו יכולתי והילדים היו בבית- כל ערב הייתה ארוחה משפחתית קבועה. מאז שהילדים בפנימייה- זה באמת רק כשהם חוזרים.
החיים בארץ דינמיים ולא קלים. כשההורים מכורח הנסיבות הפכו להיות כאלו שעובדים מסביב לשעון כדי להכניס עוד כסף הביתה אז הילדים נשארים במעונות עד מאוחר, ואם הם גדולים אז הם מוצאים לעצמם מוקדי עניין שיחזיקו אותם עד שההורים חוזרים, אבל כשההורים כבר חוזרים הם עייפים ומותשים והדבר האחרון שהם רוצים ו/או יכולים זה לשמוע את הילדים.
זה עצוב, אבל זה קורה הרבה, לצערי. המציאות הישראלית והשחיקה שמתלווה לה מכתיבה את העניין. לדעתי.

היתכן כי חוסנו ועוצמתו של התא המשפחתי נחלשו במקביל להתרופפות הסמכות הורית? לחלוטין כן.

היש הבדל באופי ותכיפות הארוחה המשפחתית בין הבית בו גדלתם, בית הוריכם לבין הבית שאתם מגדלים בו את ילדיכם, התא המשפחתי בהווה?  בוודאי. אני גדלתי בבית חם ותומך שבכל ערב התאסף סביב שולחן האוכל . אצלי הילדים נמצאים במסגרת של פנימייה ואי לכך אחת לשבוע או שבועיים הם חוזרים הביתה .

האם תרצו לקבל טיפים להנהגת הארוחה המשפחתית? לגמרי כן. בשמחה רבה , אפילו.

תפו אהובה- יופי של נושא. שיחקת אותה בייבי .
עושים שוק >>
לצפיה ב-'עשרת הדברות - ממש כאן בשרשור שלנו'
עשרת הדברות - ממש כאן בשרשור שלנו
10/01/2011 | 06:00
3
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?For...

ארי.
שמחה שאת כאן בפינתו .

קראתי בין לבין את אותם אילוצים שכולנו חווים במרוץ החיים.
וזה דווקא מוביל אותי לשאלה אחרת לגמרי ואני מרשה לעצמי להעלות אותה בתגובה לך כי אני יודעת
שלא תיקחי את זה אישי חלילה אלא ממקום של שיתוף.......


אבל "לאן אנו רצים"?
כל כך הרב עצב היה לי אתמול
התחלתי את הבקר בשיחת טלפון עם דניאלההה שלנו שיושבת שבעה על מות אביה.

בצהרי היום קבלתי בשורה שחברתי עו"ד נורית אמיתי שרק ברביעי האחרון בקרתי שוב אצלה נלישכה, פטרה מדום לב.
(שנים אנו צועדות כל בקר בין 4-5 היא מהרצליה ואני מרמה"ש), היא טיפלה בתיק תאונת הדרכים שלי.
http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=771961
כתבה קבוע בנענע, והייתה חברת מועצת הרשות השנייה עד ממש לאחרונה.
בתה הצעירה התגייסה לפני פחות מחודש.
אני לא קולטת.....

סיימתי את היום אצל חברה ששבה מניתוח .... השד
יותר מידי עצב היה לי אתמול.

פתחת לי חלון לשתף....מצטערת שהתפזרתי
סליחה.


תודה

עושים שוק >>
לצפיה ב-'את לחלוטין לא צריכה להתנצל'
את לחלוטין לא צריכה להתנצל
10/01/2011 | 07:18
2
בואי נגיד שזה מתאים לי בול עכשיו הקטע הזה של השיתוף העצוב.
שאלת שאלה מאוד חשובה- לאן אנחנו רצים?
האמת?
מזה כמה זמן אני דנה עם עצמי בנושא הזה ומרגע לרגע אני מגלה שהריצה הזו בוגדנית כי היא מרחיקה אותנו ממה שבאמת חשוב, מעצמנו ומיקירנו.

אספר לך משהו, כשאני חליתי הגעתי למסקנה שמאותו רגע אני חיה את חיי וכלום לא מעניין אותי מעבר לזה, אבל החיים מכתיבים אילוצים וגם אני נסחפתי חזרה לכל החרא שסובב את כולנו, עבודה, כסף, הישגים, הוכחה לכל העולם שהנה חזרתי ואני כמו כולם, אבל אז חטפתי בכל פעם סטירות קלות , כמו ההתקף האפילפטי של הבת שלי היום בבוקר, שהחזירו אותי בדיוק לשאלה שלך- לאן אנחנו רצים?
אז אני אענה לך עכשיו חד וחלק- אני לא רצה יותר.
זהו.

אולי עד הודעה חדשה, אבל נכון לממש עכשיו- אני מורידה את נעלי הספורט שלי.
עושים שוק >>
לצפיה ב-'מצטרפת'
מצטרפת
10/01/2011 | 08:28
1
2
לצפיה ב-'כפרה עליך ביג ביג טיים !'
כפרה עליך ביג ביג טיים !
10/01/2011 | 08:52
1
לצפיה ב-'אז אצלינו במשפחה יש חשיבות גדולה'
אז אצלינו במשפחה יש חשיבות גדולה
10/01/2011 | 05:54
1
2
לארוחות המשפחתיות.
תהרוג אותי אימי ,אבל אני ממש לא זוכרת את הארוחות המשפחתיות במהלך השבוע - בימי שישי בערב היו ארוחות אך ככל שבגרנו והתחילו "יציאות" גם הן פסקו.
אצלינו במשפחה כיום - יש  חשיבות גדולה לארוחות המשפחתיות ,למרות שיש ימים שהבת נמצאת בלהקה וחוזרת מאוד מאוחר. ראייה לחשיבות שגם הילדים חשים בה היא העובדה שכאשר ביתי התגייסה ,שאלו אותה בראיון לגבי שירות קרוב לבית היא ענתה שזה מה שהיא רוצה כי.....חשוב לה להיות בארוחות המשפחתיות בערב (כשספרה לי את זה היו לי דמעות בעיניים ,כי בתור מתבגרת היא עשתה המון צרות משפחתיות).
זה זמן האיכות שלנו ביחד- כל אחד וחוויותיו ,סיפוריו, התלבטויותיו . בד"כ גם מי שלא רעב ,יורד לשבת ליד השולחן ולהשתתף (לא מתוך חובה ....).
עושים שוק >>
לצפיה ב-'ענק!'
ענק!
10/01/2011 | 06:04

את יכולה להרגיש נפלא ולטפוח על השכם
משפט אחד של החיילת אמר לך הההההמממממוווווןןןןן

אין לי מה להוסיף
זכית
עושים שוק >>
לצפיה ב-'תפו ופוזה,הגלגלים שלי ממשיכים לעבו על הדיון'
תפו ופוזה,הגלגלים שלי ממשיכים לעבו על הדיון
10/01/2011 | 07:25
1
2
יצא לי לדבר עם בעלי על הנושא של ארוחות משפחתיות והוא לא ממש אוהב אותן,כי לא היו לו כאלה חוויתיות,האמא לא גמרה לקרקר מסביבם ולהגיש ולהוריד ולרחוץ כלים,והאבא פשוט נרדם ליד השולחן מה שנשאר להם זה לריב ולהתווכח,וככה זה כיום כשהם בוגרים,בחיים אמא שלו לא תשב בזמן סעודת שבת, מקסימום תאכל בעמידה,אין זמן לדיבורים,וכיום גם כשהאחים נפגשים הם לא גומרים להתווח וזה לא נחמד שם וחבל כי אנחנו פשוט לא  מוכנים לנסוע וזה כוא לה,אני לא מוכנה להתווכח איתם ולא לשמוע אותם צועקים,אז אני בחדר קוראת,ובעלי גם לא אוהב את הארוחות שהמשפחה שלי מארגנת מידי פעם כמו ימי הולדת או אזכרות,
ותמיד אומר מי צריך את זה ואני יושבת עם אחים שלי ומדברת,אפילו היה משהו מצחיק באזכרה בשבוע שעבר אח אחד הגיע באמצע ילדיו התיישבו ממולי והוא לידם כדי שנוכל לדבר, ועוד אח שתמיד יושב לצידי ואחותי לידו,היה כייף,ואפילו הילדים שלי אומרים את זה, והשנה הבן שלי יצא לפנימיה הוא כמעט כל יום מתקשר לברר מה שלום כולם ומה הכנתי לארוחה החמה אפילו שהוא המפונק של המשפחה,אבל אין כמו אוכל של בית,וביום שישי הכין לעצמו קוגל אטריות מתוק עם תפוחים ולקח איתו כדי שיהיה מה לנשנש
אין כמו ארוחה משותפת לאחידות המשפחה ולגעגועים
עושים שוק >>
לצפיה ב-'אני חושבת כמוך. '
אני חושבת כמוך.
10/01/2011 | 08:29
3

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ