../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות ../images/Emo204.gifדעות קדומות
מוכנים לנחש מה מאפיין את כל האמירות הבאות? כל הבלונדיניות טיפשות גברים נוהגים יותר טוב מנשים אבקר רק אצל גינקולוג גבר נשים לא אמורות להתחיל עם גברים התימנים קמצנים (מתנצלת בפני התימנים.....) ברור שיש לציית ולהיכנע לבעל סמכות לא אוהבת גברים שלובשים חולצות אדומות כל מרכיבי המשקפיים אינטליגנטים
אכן ניחשתם: כולן דעות קדומות.
וכבר אמר בזמנו אלברט אינשטיין:"הרבה יותר קל לפרק אטום מאשר לפרק דעה קדומה." שאלתם את עצמכם פעם כיצד ולמה נוצרות דעות קדומות? מהי בעצם דעה קדומה?
דעה קדומה היא עמדה, שלילית לרוב, כלפי אנשים בקבוצה מסוימת.
הדעה הקדומה מאופיינת בנטייה לראות באור חיובי את מי ששייך לתרבותך ולראות באור שלילי את מי שתרבותו שונה משלך. הדעה הקדומה מאופיינת בהגזמה של ההבדלים בינם לבין אלה שאינם משתייכים לקבוצה.
דעה קדומה כוללת את שלושת מרכיבים:
מרכיב קוגניטיבי – הערכה שלילית כלפי קבוצה מסוימת.
מרכיב רגשי – רגשות שליליות כלפי קבוצה מסוימת
מרכיב התנהגותי – נטייה להתנהגות שלילית כלפי קבוצה מסוימת.
סטריאוטיפ (רושם מוצק נטול נימוקים) מכיל את המרכיב הקוגניטיבי בלבד של הדעה הקדומה, ולכן קל יותר לשנותו מאשר את הדעה הקדומה. אפליה היא הביטוי בפועל של המרכיב ההתנהגותי. דעה קדומה מתייחסת לכוונה או נטייה. אפליה זוהי התנהגות שלילית בפועל. כלומר כאשר דעה קדומה באה לידי ביטוי בהתנהגות היא נהפכת לאפליה.
חברים. אנו חיים בחברה עם שפע דעות קדומות שמקורן בלמידה ובחיקוי, בקונפליקטים בין קבוצות (יהודים- גויים) אחרות מקורן בצרכים כמו הצורך בכוח, בהבעת תוקפנות/הצדקה עצמית או שמקורן באישיותו של הפרט. עד כמה הפרט, כל אחד מאיתנו, מזהה מתי הוא פועל מתוך דעה קדומה? עד כמה הוא מתפנה לבחון את אותה דעה? שינוי דעות קדומות הוא תהליך קשה הגורם לנו להקדיש זמן רב למידע סותר במטרה להבין את הסתירה ולשמר את הדעה הקדומה שלנו. (ממש כמו עם הפרדיגמות ) ומה יקרה אם ניפגש בבלונדינית שהיא ממש לא טיפשה? דיון:
אך אתם בדעות קדומות? ערים להן? מודעים? חיים בצילם?
היש לך(אישית) יכולת לעמוד מול דעה קדומה פרטית ולבחון אותה?
היש לנו יכולת כחברה ישראלית, לעקור דעות קדומות קולקטיביות?
מתי אנו חוצים את גבול הדעה הקדומה והופכים אותה לאפליה אמיתית ופוגעת?
מיהם האנשים האוחזים בדעות קדומות שמקורם בצרכים הפסיכולוגיים כמו הצורך בכוח, הצורך בהבעת תוקפנות או הצדקה עצמית. פגשת שכמותם?
אשמח שנתלבט ביחד. תודה (מקורות: דר' אורית כהן, דנה פרידמן הספרייה הווירטואלית של מט"ח)