שלב ההצבעות בתחרות מתחיל

[Yuli Gama]

../images/Emo45.gif

 

[נועם@בת]

../images/Emo45.gif

 

[אמא של מאור]

../images/Emo45.gif

 

[קפהקר]

../images/Emo45.gif

 

[Pea Chula]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

 

[ykipodim]

../images/Emo45.gif ../images/Emo24.gif

 

[טושטוש26]

בהצלחה!../images/Emo45.gif

 

[opeliya]

../images/Emo45.gif

 

[TheSnowQueen]

../images/Emo45.gif איזה יצור מהמם! ../images/Emo99.gif

שיואו כמה זמן לא השתמשתי באייקונים.. אגב, אם יפול עליך מהשמיים אז אני גם אשמח לאיזה קירבי... אממ .. בעצם יש כבר תולה, קבלי ביטול.

 

[nadyazip]

../images/Emo45.gif

 

[rali41]

הייתי שואבת את העיוורון של אמי ומחזירה לה

את האור כדי שתראה את ילדייה ונכדייה, שואבת את החוסר שמיעה ומחזירה את השמיעה לגופה, שואבת את האילמות ומחזירה לה את דיבורה, ולאבי הייתי שואבת את הסרטן שזוחל בגופו וגם מחזירה לו את השמיעה והדיבור. אמן וחלק מזה לפחות היה מתגשם. לאלוהים כוונות משלו כנראה. המשך יום נעים לכולם.

 

[hilla עם דאבל L]

../images/Emo45.gif

 

[מיק הקטנה]

הייתי שואבת בכייף 15 קילו

שאני לא מצליחה להוריד 3 שנים אחרי הלידה של הבת שלי.....

 

[ליליפוטית9]

../images/Emo45.gif מוכר

 

[digger]

הייתי שואב מחיי את שחיקת הסחוסים הנוראית....

שנפלה עלי....וגרמה לכך שאאבד איכות חיים, עבודה, חיי תרבות, ומה לא.יושב הרבה בבית ולא רחוק מפגיעה נפשית. הייתי שואב את אותם פקידים ודוקטורים בועדה במשרד הבריאות שפעמיים כבר מסרבים לתת לי "תו חניה נכה",וגורמים לכך שאיכות חיי ירודה..... 30 שנות שרות למדינה וזאת התודה שאני מקבל. לראות בעלי תו נכה על האוטו "מפזזים" כילדים ואני בקושי הולך 2 מטר. לראות את הקומבינות בחדר ההמתנה של הועדה ולא להאמין..... ובמישור הציבורי פוליטי...אם אפשר היה לשאוב את ש"ס, שלדעתי היא "סרטן בגוף המדינה" שואבת הכסף הציבורי מס' 1 שרוב ראשיה ישבו /יושבים /ישבו בכלא....תראו איזה אימפריות יש לרב ולבניו ולא להאמין...לשאוב ומהר!!!!

 

[פברואר22]

אני הייתי שואבת אל תוך חיי חלק מכם

שהעלו בי את התחושה שיש בתוכנו חוזקה יותר ממה שנדמה לפעמים, אני צריכה לזכור את זה יותר תבורכו

 

[בזוקה55]

../images/Emo24.gif מרגש מאוד. אני הייתי שואבת...

אם הייתי יכולה לשאוב מתוכי את העבודה שנכנסת לי לחיים האישיים. היא נמצאת שם כל רגע ורגע ולא מאפשרת לי מרחב תימרון. פעם ידעתי להפריד ביניהן עבודה זה בחוץ ובית זה אחרי. היום, ה"חוצפנית" ממשיכה איתי הבייתה ולא נעצרת בדלת. היא מצליחה להחליש אותי, לגרום לי לנדודי שינה, לסחוט ממני גל של דמעות ולגרום לדפיקות לב לא מומלצות. אז בבקשה עבודה יקרה, אני מאוד אוהבת אותך ואת נותנת לי המון סיפוק ומאפשרת לי ללמוד, להצליח ולהכיר אנשים נפלאים אבל תני לי גם לחיות. להגיע הבייתה ולא לחשוב עליך 24 שעות 7 ימים בשבוע. תני לי להינות מהימים היפים בחוץ, השמש הזורחת, בני המשפחה וגם סרט טוב. תאפשרי לי לעשות עוד דברים מלבד לחשוב עליך ולתת לך להשתלט על כל כולי. יש לי חשש קל שבקצב הזה אני אפסיק לאהוב את מה שאני עושה וגופי לא יעמוד בעומס הרב. בבקשה.. הישאבי החוצה ופני מקום לדברים אחרים.

 

[yerovama]

אוללללה, מחיי הייתי שואבת את הקנאה

בהתקדמותם של ילדים רגילים, את הפסימיות מהאבחון של הצוציק הפרטי שלי, את החרדות המסויטות עד אימה מעתידו ובעיקר את הפחד... הפחד המשתק מהלא נודע. כרגע, אני שואבת בעיקר חלב לצוציק הקטן

, למרות שזה נורא מתיש ואוטוטו נגמר (ותודה לאלוהיי המטרנה).

 

[עגלגלונת1]

בזכות התחרות הזו - גיליתי את הפורום הנהדר הזה

ומאז אני מכורה

 

[נחשיתוש]

למה לא פורסמו תוצאות התחרות?