שלב ההצבעות בתחרות מתחיל

sharon.sherry

New member
הייתי שואבת מהגוף שלי את המעי הגס

שואבת ממנו את כל הדלקות והרעות החלות, ומחזירה אותו בחזרה לגוף נקי ובריא. לצערי הרב, קוליטיס זאת מחלה כרונית, שאין נפטרים ממנה - אלא רק על ידי ניתוח של הוצאת המעי (ובכל זאת, לא לחינם נולדנו עם מעי, כך שאני לא ממהרת להוציא חלקים מגופי). אם היה איזה שואב אבק שהיה יכול לשאוב ולנקות לי את המעי, זה היה נהדר
 

effyba

New member
אכן סיעור מוח.....אני הייתי "שואבת" מחיי את

מה שמעיב עליהם כענן, למרות שעובדתית אין סיבה ממשית לקיומו של ה"ענן".... 2 פיספוסים בחיים שאינני סולחת לעצמי - ובעצם לאימי ז"ל (לא פולניה עם תכונות אופי פולניות מובהקות...).....אז הסיפור כזה: בהגיעי בגיל 14 לצומת של: תיכון? סמינר ? אורט ? או כל מסגרת אחרת - אמי החליטה למרות התנגדותי שאני אלך "לאן שכל החברות תלכנה"...לא היה מצב שאני אהיה המחליטה - "ילדים בגיל כזה עדיין לא מבינים"....ולמרות היותי תלמידה מחוננת עם פוטנציאל אדיר - ביליתי 4 שנים בבית ספר תיכון בעיר הקטנה והמקסימה בה גדלתי יחד עם כל החברים... אחרי הלימודים שירות צבאי מוצלח - אשר לקראת סופו נרשמתי לבית ספר גבוה למקצועות אופנה בניו יורק.. התקבלתי...השרות הסתיים, הכנתי עצמי לנסיעה, כרטיסי טיסה לכיוון אחד נרכש - וכמה ימים לפני הטיסה קמתי בבוקר לקול בכיה של אימי, שלא יכלה לשאת את הפרידה מבתה היחידה. מיותר לומר שרחמי נכמרו ודמעותיה הציפו אותי ואת מצפוני ונפלה החלטה - ממש גורלית - לא נוסעת....כולל הסרה כללית של החלום על המקצוע - ממש מאסתי ברעיון.. אני על פרשת דרכים, לא יודעת מה לעשות עם עצמי... טוב ,ההמשך די בנאלי - נשאתי - למדתי במסגרות על תיכוניות שונות - ילדתי 3 ילדים - עבדתי במספר מקומות - אמנם בהצלחה רבה, אבל כל הזמן הרגשת פיספוס נוראית של אי מימוש הפוטנציאל. חחח...אולי בגלגול הבא??
 
באופן אישי אין הרבה מה לשאוב כי אני ריאליסט

איני מקטר על דבר שלא ניתן לתקנו לאחר שקרה כדודמא הנפוצה אין ביכנם על חלב שנשפך, אני מנסה להעביר מסר שדבר שניתן לתקנו יש עשותו ולהמשיך הלאה. העבר מחשל אותנו לעתיד אם הפקנו לקח טוב.כאשר הינך במסגרת קשוחה כגון צבא חבח על הקיטור כי ממילא תצטרך לעשותו והקיטור רק מקשה. הגענו לעולם כתיירים ללא אירוח וכל אחד דואג למצעו ומזונו לכן הרוב נתון בידינו ולא תלוי באחרים. מה שכן הייתי שואב את כל הרוע שיש בעולם. לו יכולתי הייתי ממציא מכונה שממיינת את האנשים על פי מדד הרוע, את הרעים ביותר הייתי מפיל לתוך בור אינסופי ונותן להם להסתדר עם שכמותם. ואילו הרעים פחות הייתי בונה מסגרת שונה שתביא אותם לתובנה שכל מה שעשו הרעים ביותר רק גורם להרס וליצירת כלי נשק שיגרמו להרס גמור של העולם הנפלא בו אנו חיים. בשלב זה יש מספיק מקום לכולם על פני כדור הארץ הנפלא.וניתן להביאו להבנה שנסתפק במועט, האם נאכל ב 10 כפיות ונשאיר אחרים ללא כפית אחת? עדיף שננסה לחלקן בצורה שווה . נתנהג בסבלנות וסובלנות אחד כלפי השני. נלמד מהעבר ונפיק לקחים ונבין שמלחמות על דברים שהיו שייכים לאבותינו אינו הכל ורק הוא הקובע.מה חשוב מה היה ממילא זה קרה. להשיבו לקדמותו לא נוכל לכן נחיה את ההוה עם בניה טובה לעתיד טוב לנו לילדינו לנכדינו ולדורות הבאים. מלחמות על קרקע שהיתה שייכת לאבות אבותינו, אינה יכולה להיות הסיבה היחידה לתביעותינו בהווה.וכך אולי אולי נגיע לשלווה ולנחלה בין כל המדינות בעולם. כולנו רצים באמוק לכיוון אחד שאין דרך חזרה כי מנהרת הזמן מתקדמת אך ורק קדימה. לכן נצלו את כל הטוב כי אינכם יכולים להסתובב לאחור ולשנות.הכסף משגע את העולםוימשיך לשגע כאשר הכל נמדד בכמה אתה שווה? וזה יוצר את הפער העצום בין אנשים מדינות עמים ומירוץ לצמרת העולמית שמלבד היוקרה מביאה את האנשים לטירוף ורדיפה מתמדת אחר הכסף. לסיום ראו בכסף אמצעי ולא מטרה. איני מזלזל בערכו של הכסף אך מתבונן עליו בפורופציה נכונה. את כל הדברים הנ"ל אני רוצה לשאוב הלואיי שהשואב של בוש יוכל לשאוב גם את כל זה המשך חיים טובים נפלאים ומתוקים לכל האנשים בעולם באשר הם ללא הבדל צבע מין וגזע. איציק זהר
 

רוני ר

New member
הייתי שואבת מחיי גרגרי אבק של :

+
אלימות פיזית ומילולית שחיינו מוקפים בהם מכל עבר
+
מלחמות ושנאת חינם
+
מגפות, מחלות, וירוסים וחיידקים למיניהם
+
+
צביעות וחוסר כנות
+
+
+
חומרנות חסרת תקנה
+
פוליטיקה, פוליטיקה, פוליטיקה
+
תאונות דרכים
+
+
חוסר החלטיות והתלבטויות מיותרות
+
+
אכזבות
+
+
+
קלוריות וקודם לכל, הייתי "שואבת" את גלעד שליט משחור השבי
 

pirge

New member
שואבת את שיער השיבע שלי

שואבת את שיער השיבה שלי מה כבר לא עשיתי? השארתי לבן צבעתי לבד צבעתי במספרה פעם גוונים פעם צבע חלק פעם שטיפה אוףףףףףףףףףףף תמיד אחרי שבוע יש בצבוץ שמזכיר לך שוב להתחיל במלאכה. להתחיל? אולי די,זהו....להכנע....אין ברירה זה חזק ממני. צבעתי שוב והראש מגרד ואת חופפת כי אולי לא שטפת טוב? ונדמה שיש יותר מדי שערות שנשרו על החולצה. אולי נושר? פחד,זה בטוח מהצבע. בטוח. אין, זה בטוח במאה אחוז. אולי לא אצבע יותר? אמאל'ה,איזה פחד ומה , אשאר שיבתית וזהו?? ובום,כאילו לא חסר לי תהיות משל עצמי? אני קוראת בעיתונים שלא בריא לצבוע ת'שיער מה באמת? לא בריא? אז לא אצבע ועוברים שבוע שבועיים וזה נראה נורא שוב אותו שביל לבן שלא בא לי להביט במראה שביל לבן שמתחיל לגדול ולגדול ולגדול..... מה לעשות? לשאוב.זהו.... ממחר אני שואבת כל שערה בנפרד שלא תחזור יותר לעולם. לשאוב או לא? זאת שאלה בכלל לא פשוטה. תעזרו לי,מהר
 

פברואר22

New member
אצלי הן התחילו להופיע

ובכל יום אני מסתכלת עליהן ונדהמת איך הגוף שלי חי אפילו על הראש איך החיים מסמנים את עצמם דרכי יש משהו מהפנט בעיני בתהליך הזה אבל אולי אני מרשה לעצמי כי עדיין זה לא ממש בולט אולי כי אני מקווה שזה ישתלב לי בהתאמה כמו אצל גברים אולי כי בריאותית אני לא יכולה לצבוע את השיער אולי כי אני לא מסוג האנשים שמתחבר לצבעים לבוש או התעסקויות שכאלה אולי...אולי כי אני מסרבת להרגיש את מה שמסמל שיער שיבה ויוצרת לעצמי סיפורים מנחמים ומוסברים היטב
 

recordion

New member
שדון נקיון

אילו הייתי יודעת היכן הייתי צדה לי שדון קטן שדון נקיון שחי על לכלוך שאותו הוא אוסף מכל חדר וכוך ואת זה הוא אוהב לאכול עד שובע בלכלוך מתמלא מכף רגל עד כובע אבק ועפר ורפש ובוץ וזה המזון אשר בו יחפוץ הייתי מביאה אותו אל ביתי ומשחררת אותו לעמל אלמותי מלחמה באבק בלכלוך ובאי סדר שיש כאן, אבוי, כמעט בכל חדר וכשאין כבר לכלוך מי יודע מה שישאב גם אי סדר מן הנשמה שישאב כאבים, מצוקות, גם קצת רוע הפרעות שמונעות הנפש מרגוע כן, שדון נקיון, יש לי מה להציע רק שתבוא כבר, רק שתגיע אפטר את העוזרת, אתן לך ארון שם תוכל לעכל מזונך ולישון אך... אם רק היה שדון שכזה קטן וחמוד ושקט ורזה אצלי יפוטם הוא, יזכה לשנים של מלחמת חורמה בצרות החיים מי מכיר המקום שאפשר בו לצוד מין שדון נקיון שכזה, הלמוד על הלכות סידור בית ועל מאבק בלכלוך וברפש בוץ ואבק? השאירו נא כתובת, במייל או במסר ואלך לחפש לי, בין ארבע לעשר מין שדון נקיון שישמח בביתי לנקות את הכל ולהפתיע אותי
 
הייתי שואבת את...

התוכי של השכן שמפריע לנו כל בוקר/צהריים /ערב. כבר חמישי חודשים שחיי הפכו לסיוט מתמשך. אנחנ גרים בבית פרטי והשכן הצמוד לבית שלנו החליט להביא תוכי מדבר בכלוב. התוכי הנוראי הזה לא מפסיק לצווח ולצרוח מהרגע שכולם שם הולכים לעבודה ולבתי הספר..... ועד שהם חוזרים. לפעמים בא לי למרוט לו את כל השערות, אבל עכשיו שיש הזדמנות, בא לי מאד לשאוב אותו........ ואם הבעלים שלו ישאלו אם אני יודעת איפה הוא...אני אכחיש בערמומיות.... (רק שהנוצות הירוקות לא יתעופפו בגינה שלי בזמו המריטה)..
 

ling21

New member
שואב לשון.הרע.

אילו יכולתי הייתי שואב מחיי את הלשון.ולא סתם לשון - לשון הרע! מי מאתנו לא אוהב רכילות, פטפוטים, דבור לא"נקי" - וכולנו נופלים לזה אני כר לא מדבר על כאלו שממציאים סיפורים מרושעים ו/או מלבינים פני חבריהם ברבים....אבל אני הייתי רוצה שבכלל כל הנטייה להשמיץ או להגיד משהו רע על מישהו (אפילו שמגיע לו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!) תצא מחיי.... תחשוב על זה : כל דבור לא נקי למעשה מביא בומרנג ושרשרת בלתי פוסקת של תגובות חזרה ואפילו "תאונת שרשרת" בדמות הוצאת הדברים מהקשרם . דוגמא: בבקשה ! זוכרים כשהיינו ילדים היינו משחקים ב"טלפון שבור" ? שמועה קטנה ומרושעת הופכת לפיל ענקי : לפני המון שנים הייתה לי חברה צמודה - כמעט שנתיים. יום אחד הגיעו ארצה אורחים קרובי משפחה שלי כולל בת דודה בגילי פחות או יותר. כאשר מגיעים אורחים מאמריקה הכי טבעי שתצא להראות להם את הארץ ו/או לבלות - וערב אחד יצאתי עם הבת דודה לאיזו מסעדה יפה בתל אביב. באוהת מסעדה פגשתי מכר שהכיר את החברה שלי - והוא כמובן ספר לה "במקרה" שהוא ראה אותי עם """"מישהי""" (והוא לא ידע שהיא בת דודה) - ועל הדרך ספר לעוד עשרה אנשים שאי "יוצא" עם אחרות - ומכאן עד הפרידה הדרך קלילה ומהירה לצערי...... תראו מה שהלשון יכולה לעשות - ולכן אפילו שבמקרה הזה אני הייתי הקורבן - אני הייתי רוצה שלעולם לעולם לא אלך רכיל ואגרום למישהו אחר צער על לא עוול בכפו .
 
למעלה