שלב ההצבעות בתחרות מתחיל

הייתי שואבת מעצמי את הבעיות הכלכליות שיש לנו

במשפחה, הייתי שואבת את הפחד והמתח שבא אליי כל לילה למיטה שחלילה יעקלו לנו את הבית בגלל חוסר תשלומי עיריה. הייתי שואבת את האי שקט, את המתחים, הבעיות הלחצים והמריבות ביני לבין בעלי. הייתי שואבת את המחלה שלי בתוך תוכי שלא ניתנת לריפוי אלא רק יכולה להחמיר עם השנים , הייתי מוציאה מתוכי את הדפיקות לב שיש לי לאורך כל היום. הייתי מוסיפה חיוך כמו שהילד אומר לי שאני לא תמיד שמחה מספיק.
 

פרומית1

New member
הייתי שואבת

* את פחד הקהל שלי-אני עובדת עם אנשים וקשה לי לפעמים לבר מהתרגשות וזה רק בתחילה ולאט לאט אני מקבלת ביטחון * את החברים של בעלי-שהם פשוט לא נורמלים צריכים אותו כי הוא פרייר,אבל כשלא צריכים אותו זורקים אותו,והוא לא יכולל בלעדיהם,הם פשוט הורסים אותו וחייבים לו הרבה כסף * את הנודניקיות- שחושבות שמגיע להן הכל,ומצלצלות לי שהן מאחורי הדלת ואני לא יכולה לדבר איתן והן אחר כך כועסות
 

niya

New member
הייתי שואבת את הפחד שלי

להתעמת
תמיד יש לי איזה חשש וחוסר נעימות להעמיד אנשים במקומם, בעיקר אנשים קרובים או כאלה שאני באה אתם במגע יומיומי. הייתי שמחה ללמוד לא לפחד, להרים טלפון ולומר שההתנהגות ה- X או Y פגעה בי, להבהיר את העמדה שלי...
מתמודדת ממש בימים אלו עם משהו כזה וכאוב ביותר (שמפאת היותו כאוב ועניין משפחתי לא אפתח אותו כאן) - אבל מעציב אותי שלמרות שאני פגועה מאד, אני לא מעזה להרים טלפון ולהעמיד דברים על דיוקם
וככה סובלת פעמיים - גם ממועקה מהמצב וגם מזה שפוגעים בי
 

mhaifas

New member
../images/Emo140.gif הייתי שואב מחיי את כל האכזבות ../images/Emo201.gif

הייתי שואב מחיי את כל האכזבות, עד כמה שזה אכזרי. שלא תמיד מה שאני רוצה מצליח, שלעולם לא אהיה ספורטאי מצטיין, כדורגלן,כדורסלן,אצן,כדור עפן,כדור ידן וכל החלומות שבאמת חשבתי שיתגשמו, אבל לצערי הרב לא התגשמו. הלוואי ובעתיד באמת אמצא לי במה להשתלב במשהו מאוד כיפי, אתגרי,רווחי, שמסב לי אין סוף הנאה, כי בחיים חייבים להנות!!! כי הרי חיים רק פעם אחת. ובפעם הזו חייבים להספיק המון....
 
למעלה