שלב ההצבעות בתחרות מתחיל

הייתי שואב מתוכי את האופי הקשה שלי ומנסה

להיות יותר רך ורגוע כלפיי האישה והסובבים אותי. הייתי שואב את העצבים והכעסים , את ההתמכרות הקשה שלי לסיגריות שחונקות אותי ואיני יכול להפסיק והדבר מחמיר לי את מחלתי . הייתי שואב את מחלת הבזבזת ומנסה ללמוד כי כשאין כסף לא מבזבזים ומשתגעים וכמו שאשתי אומרת: " תלמד לחיות לפי הכיס.". הייתי שואב מתוכי את אופי הצדקנות כי בתוכי אני יודע שברוב המקרים אני טועה ולא צודק ולא מודה.
,
 
אם הייתי יכולה לשאוב

הייתי שואבת את השנה האחרונה אותה עברתי, השלב של הניתוח אותו עברתי כל התהליך של הלפני, החששות, הכאבים, הפחדים כל ההרגשה הזו שהתלוותה עם ההודעה של "אני צריכה לעבור ניתוח", שואבת את תוצאות הלוואי של הניתוח, הטראומה שליוותה אותי אחרי אשר גרמה לי, ולצערי עדיין גורמת לכאבי ראש חזקים, לאיבוד הכרה לעיתים קרובות, למצב של לשבור את הרגל בגלל זה ובמיוחד את ההרגשה של להיות תלותית במשך תקופה רבה באחרים, אובדן העצמאות. אך אם הייתה אפשרות לבקש מהשואב להשאיר כמה גרגרי אבק בתוכי לא לשאוב את הכל הייתי משאירה את האהבה של המשפחה והחברים התומכים, את מה שלמדתי בזכות התקופה הזו, שבזכותה הפקתי המון לקחים.
 
למעלה