הרצון לא קיים, עדיין, לכן אינני יושבת על הגדר, (אפילו , בינתיים) קימת מודעות, וקיימת נודניקיות של בני המשפחה. כשיניחו לי ואני אהיה בעלת הדיעה, וגם עם קצת פחות מטלות ודאגות על הראש, אדע להתמודד עם הענין, ומקוה שגם אשיג תוצאות מיטביות.
טוב מאוד מה חוסם אותך ואני מאמין שגם איך להתמודד עם זה. בסופו של דבר זה בסף הכל עניין של החלטה, אבל ההחלטה חייבת לבוא ממך. לא מהנודניקיות של בני המשפחה, לא מאנשים קרובים, לא מאף אחד אחר - ממך בלבד. אחרת? זה לא יחזיק... ואני אגב אומר את זה מניסיון...
