יוצאים מאזור הנוחות

[prizman]

בואי נראה

מה שמופיע לפחות אצלי שכתבת נראה כך" "מי שמכור למין מועד להיות אנס פוטנציאלי או בעל סטיה אחרת המסכנת אנשים בחברה." ממה שלמדה אותי המורה בכיתה א' יש הבדל מאוד גדול בין "מועד" ובין "יכול להיות גם". וכן, בכיתה א' כבר ידעתי מה זה מועד. גם ג'ינג'ים וגם איטרים וגם עובדי הייטק יכולים להיות מסוכנים, נו, אז מה? בתור עובד הייטק ג'ינג'י ואיטר כנראה שאני מסוכן במיוחד.

 

[eveik]

כנראה, לא הייתי נשאר איתך לבד באותו חדר ../images/Emo6.gif

 

[ady18]

אממ

הייתי בעבר בורקסים\קוראסנים זה היה סוג של בריחה וזה גרם לתופעות לא טובות השמנה ודברים דומים... לדעתי למשל לראות טלווויזה במסגרת של ערב זה התמכרות כן חיוביות כן נהנים אני לא מרגישה את עצמי סובלת ועושה לי משהו רע אני מרגישה שכייף לי מרגיע אותי... הייתי בעבר כן יש תקופות שרוצים לברוח היום אני רחוקה מהמקום הזה... כי עשיתי לעצמי את השיקולים של יתרונות מול חחסרונות

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifשמחה שזה מאחרייך.......

תודה ששתפת.

 

[mykal]

ההגדרה של התמכרות היא בעייתית,

כי בעיני יש טשטוש בין אובססיה להתמכרות, התמכרות מתיחסת בד"כ לצורך שהופך את המוצר שהתמרנו אליו למצב קיומי, סמים, אלכוהול ודומיהם, ברגע שאדם מתחיל איתם הגוף דורש את 'החומר' ולכן רצון אישי הוא רק בסיס ולא הענין הגמילתי בעצמו. בעוד באובססיה, דוגמת תעסוקה של המחשב, או בילוי כלשהו או נקיון, אם אין שם מחלת נפש אלא סתם סוג של must בשביל ההרגשה הטובה, תודעה היא כלי נהדר להתגברות ושליטה על. עכשיו אשתדל לענות על השאלון שלך: הייתם חשופים למתמכרים? הייתם בניהם? לא הייתי חשופה אל מתמכרים, ולא הייתי ביניהם. חוויתם את מהות הפחד להימנע מ....... (קפה, שוקולד, ניקיון, ספורט, ) לא יודעת להגדיר חווית פחד מהמנעות ממשהו, אבל כיון שאני זקוקה לדאטה, ואינני מצליחה להתמודד עם הרעיון, יותר בגלל עצלות, או חוסר החינוך להיות עסוקה עם עצמי בשביל עצמי, או זה רק התירוץ? ואני כן פוחדת שאפסיד משהו? לא יודעת הולכת לחשוב על זה. היש קשר בין התמכרות לצורך בשליטה? מסכימה עם קודמותי, שהתמכרות היא איבוד שליטה, הבעיה שלו ידעו זאת המתמכרים לא היו מתמכרים. ניתן להגדיר התמכרות כלשהיא כטובה? כחיובית? התמכרות היא מצב לא מאוזן, אין חוסר איזון חיובי. מסוגל/ת לחשוב ולהודות בפני עצמך האם את/ה מכור/ה למשהו? לא יודעת הולכת להכין שעורי בית. ומעבר להכל- האם החיים מאלצים אותנו לברוח מהמציאות, להתנתק לעתים, להיות ב"מקום אחר" ולשכוח? בכל פעם שהחיים זימנו לי קושי, שאולי אחרים היו בורחים ומתנתקים, אני מיד הופכת להיות עוד יותר בפוקוס, ולקחת אחריות, ולדאוג ולטפל, וזה ממש לא מאפשר התנתות ובריחה. אבל גיליתי , כשהכל חוזר לאיזו רגיעה, ולמקום, אני חסרת כוחות.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo96.gifיתכן שהמינוח אינו חד משמעי

אבל התוצאה לעתים מקבילה, בהסתייגות שלא כל אובססיה או התמכרות היא הרת תוצאות. הסכמנו שהתמכרות היא מצב לא מאוזן. אצל כל אדם זה בא לידי ביטוי באופן שונה. כאשר אינני מאוזנת אני חסרת שקט. משקיעה כוחות ומשאבים ולפעמים גם על ריק. (פול גז בניוטראל........) את ציינת שאת חוזרת לרגיעה וחשה העדר כוחות. אחרים יגיבו בשונה לנו. תודה.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gif ודבר נוסף.

אני מצטטת אותך: בעוד באובססיה, דוגמת תעסוקה של המחשב, או בילוי כלשהו או נקיון, אם אין שם מחלת נפש אלא סתם סוג של must בשביל ההרגשה הטובה, תודעה היא כלי נהדר להתגברות ושליטה על. ושואלת שאלה שנעורה בי בשניות אלו: האם האובססיה הזו משרתת לנו משהו? מעניין.

 

[eveik]

בדרך כלל - כן

מלבד ההרגשה הטובה והסיפוק (ואני מניח שאפשר להגיד שזה בהחלט מספיק) בדרך כלל יש גם יתרונות, אבל זה כמובן תלוי בסוג האובססיה. מישהי אובססיבית כלפי ניקיון תהנה מבית נקי מאוד. אין רע בבית נקי נכון?

וכן פה הדוגמא משחקת לטובתי, יש דוגמאות שאין תוצאה (חיובית או שלילית) בעקבות האובססיה, אבל עצם זה שהיא מספקת לנו תחושה טובה וסיפוק עצמי אפשר להגיד שזה משרת לנו משהו.

 

[mykal]

לשאלתך, האם זה משרת לנו משהו?

באופן פשטני ההרגשה היא ברור אחרת לא הייתי שם. באופן יותר מעמיק--לא בהכרח, לפעמים זזה מתחיל ממשהו סתמי, ואז זה הופך להרגל, שקשה להגמל ממנו. כי הגוף התרגל, כי זה מה שנוח, וכד' לדוגמא--כל שנות עבודתי 'חלמתי' שהילדים יגדלו, ואני לא אעבוד, אני אתפנק במיטה עד שעה מאוחרת, (9, 10) והנה המציאות הזו קרתה, ואני מוצאת עצמי מתעוררת בכל בוקר בחמש וחצי, ועדיין השעות האלה הן יותר פרודוקטיביות, משעת הצהרים והערב. למה? למה? אז יש תשובות רבות, אבל אובססיה, כן לגמרי.

 

[תפו ופוזה]

אבל את נהנית מזה......../images/Emo204.gif

כי אני קמה כל בקר שעה לפניך ואין לי בעיה עם זה אני פשוט נהנית להרוויח את הבקר. יתכן שזו אובססיה, אחת מכמה שיש לי אבל, זה עדיין משרת אותי ואני לא סובלת. אני שלמה.

 

[mykal]

תפו, החיים לימדו אותי

להנות מכל דבר שבהשג ידי. ועוד משהו הם לימדו אותי, לדעת שיש תקופות קשות, ויש נפילות, ויש אכזבות ויש קשיים, מורידים את הראש (ואני גם נוטה לבכות ממש לא להתבכין ולא לתנות את קשיי) ולתת ל'גל' לעבור, ולצמוח מעליו. כי אחרת אין דרך לשרוד, ותמיד תמיד עומדת מול עיני דמותה של אמי ז"ל, שהיתה בוגרת אושויץ והחיים לא פינקו אותה, שבאה לכאן לבד רק עם אחות צעירה ממנה, וכל המשפחה הגדולה והמורחבת נספתה, והיה לה כח לבנות משפחה ולגדל אותנו עם המון אהבה ושמחה. והיא אמרה לי פעם--"אין לי כח אבל יש לי כח רצון" זה המוטו שלי בחיי.

 

[eveik]

בקשר לדיאטה

"אבל כיון שאני זקוקה לדאטה, ואינני מצליחה להתמודד עם הרעיון, יותר בגלל עצלות, או חוסר החינוך להיות עסוקה עם עצמי בשביל עצמי, או זה רק התירוץ? ואני כן פוחדת שאפסיד משהו?" יכול להיות שאת לא מצליחה להתמודד עם הרעיון של הדיאטה מעצלנות בלבד, זה לא בהכרח אומר שאת מפחדת ממשהו. ואולי את מפחדת מהמחשבה שלא תוכלי להנות מכל אותם מאכלים שאת נהנהת מהם כרגע? מכל אותן ארוחות משביעות? אולי מפחדת זה מילה שקצת יותר מידי מרתיעה פה, אבל הבנת את הכיוון מחשבה שלי

 

[mykal]

בהחלט מסכימה, וגם כתבתי זאת.

זה בא יותר ברעיון, שמשהו חסום בפני. אפילו בלי ההגדרה המדויקת של מה, אבל הטלת מגבלה מרצון, היא אכן מצב לא פשוט.

 

[eveik]

בסופו של דבר - זה הכל עניין של רצון

אפשר לראות את הזה בצורה של - מה אני מפסידה לעומת מה אני מרוויחה והאם זה "שווה". במקרה של דיאטה זה בדרך כלל האם מה שאפשר להרוויח (ירידה במשקל, הרגשה טובה יותר, בריאות ועוד) מתעלה על ההגבלה באוכל (וכל מה שמתלווה לשינוי באורח החיים). במידה וכן - אנחנו נחזיק בדיאטה, במידה ולא - נעדיף שלא לעשות דיאטה. זה קצת יותר מורכב מזה, ויש הרבה יותר משתנים, אבל באופן כללי זה עובד בצורה הזאת. זה גם נכון לגבי הרבה דברים שאנשים טוענים שהם רוצים אבל אין להם מספיק זמן או כסף בשבילם. דוגמא טובה לזמן היא שהם ישתמשו בו כתירוץ ללמה הם לא יכולים לעשות משהו בעוד שיושבים כל יום שעתיים מול הטלויזיה. זה הכל עניין של רצון, פה זה מתחיל ופה זה נגמר. עד כמה אני רוצה משהו, ועד כמה אני מוכן להקריב בשביל להשיג את זה. בדרך כלל, המצב הוא שאנשים פשוט לא רוצים מספיק.

 

[תפו ופוזה]

בעיקר רצון ונכונות להיות במגרש. ../images/Emo204.gif

תודה.

 

[eveik]

נכונות להיות במגרש?

הסבר בבקשה

 

[תפו ופוזה]

להיות במגרש הוא מושג אימוני.../images/Emo178.gif

אדם שנמצא כל הזמן ביציע: יושב ומתלונן, נותן הוראות, מסרב לנקוט צעדים כדי לקדם עצמו

הוא אדם שמחוץ למגרש! (יושב על הגדר! ) אדם שנועל "נעלי התעמלות" ונכנס למגרש עושה עבודה עם עצמו, מול עצמו, נמצא בכאוס, משתחרר מפרדיגמות, מקשיב למסרים שבאים מהבטן, מסיט את המראה אל עצמו ואומר לעצמו את האמת! הוא אדם שבמגרש. מתאמנים שנפרדים ממני שואלים תמיד אבל ריקי איך נדע עכשיו שאנו במגרש או מחוץ לו? איך נשמור על ההשגים שצברנו? ועצם השאלה משמעה שהם במודעות ובהבנה את ההבדל שבין להיות מחוץ או בתוך המגרש. תודה.

 

[תפו ופוזה]

eveik איזה כייף שהגעת לכאן../images/Emo142.gif

כדאי לך להישאר זה פורם מקסים לא פחות ויש פה אנשים נהדרים.

 

[eveik]

שמח לשמוע שאני מוערך ../images/Emo13.gif

אם יש משהו אחד שחשוב לי זה להרגיש מוערך, במקומות שאני מרגיש מוערך אני משתדל להישאר ולתרום את חלקי כמיטב יכולתי. תודה גם על ההסבר המעמיק לגבי להיות במגרש

בהחלט נראה כמו פורום מקסים שמלא באנשים נהדרים, תודה לך שהזמנת אותי

 

[תפו ופוזה]

בשמחה../images/Emo140.gif