יוצאים מאזור הנוחות - זוגיות

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifהגדלת לעשות יקרה

אתמול וגם היום

מצפה לך כל שבוע. שלא תעיזי להיעלם לי תודה

 

[ayeletba]

עונה..

1. כן - חח ולא תאמינו במה. בעלי אדם סופר מסודר - לא ראיתם דבר כזה. תארו לכם שכשהתחתנו הוא היה שם את הכביסה המלוכלכת שלו ..מקופלת בארון כביסה. תיאום הציפיות שלנו הראשון היה - שהוא יירד בפדנטיות מ-10 ל-8.5 ואני אעלה בבלגניזם שלי מ-5 ל-7.5 (כלומר להיות פחות בגלניסטית) פייר? זה עובד! אחרי 16 שנות חיים משותפים הוא זורק חופשי את הבגדים לכביסה ואני להפתעתי בן אדם הרבה יותר מסודר (בראש צת מיד אני מסודרת חח). 2. כנל. 3. היו אין לי ציפיות. זורמת ומקבלת. וכמובן שהיו שינויים הדדיים זה בהשפעתו של זו ולהיפך. 4. בעיקר כי הוא כל כך שונה ממני בהרבה דברים וזה מאזן. יש לו חשיבה ישרה כל כך בלי תסביכים, הוא נלחץ - אם בכלל - מדברים שונים משאני נלחצת ולהיפך, ויש לנו אותו טעם בעיצוב הבית, חופשות וכו.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifמסכימה שאומר בהלצה

סיר ומכסה?

תודה

 

[אמאשל נתנאל]

מנבה לענות

1. כן כי הוא בא מרקע דתי ואני מרקע חילוני 2. כן מהסיבה הרשומה למעלה ומהסיבה שהתחתנו חצי שנה אחרי שנפגשנו 3.אכן כן - הציפיות השתנו בהתאם למצב בו הינו 4.לא.... הוא מעצבן ברמות בגלל האדישות שלו, הוא לא לוקח על עצמו החלטות חשובות אבל מונע ממני מלהגשים את רצונותי במידה וזה כרוך בהוצאה כספית נכבדת (כמו להחליף את הרכב) הוא עבר איתי המון בדרך לילדים עברנו 7 מדורי גהנום ואז תוך 3.5 שנים ילדנו 2 ילדים יתכן שאם לא היו הילדים לא היינו ביחד מצד שני אנחנו יחד כבר 18 שנים שזה אומר המון

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifהמשפט האחרון אכן אומר המון

קשיים בזוגיות משותפת אינם נצפים תמיד מראש שכן אם היינו יודעים אולי היינו נוהגים אחרת. אני מעריכה מאוד את היכולת שלך להודות לו - שזה לא ברור מאליו שדבק אתך במטרה משותפת בדרך להורות. את מוקירה אותו על ההתמדה המשותפת שלכם בקושי הזה.

האם בשל הקושי הזה אתם עדיין יחד? משמע השגתם יחד ואתם חייבים זה לזה?

אם הייתם יולדים ללא קושי היית מוותרת על הזוגיות? חשבת על זה? תודה

 

[אמאשל נתנאל]

לא ממש לא רק בגלל זה

אחרי שכתבתי מה שכתבתי ישבתי וחשבתי הוא התחתן איתי אחרי הכרות קצרה אף אחד לא חשב שיהיו לנו בעיות בדרך להורות הוא יכל לנטוש את הספינה בדרך - אבל הוא לא עשה את זה הוא ליווה אותי בהריונות הקשים - היה איתי בחדר לידה ובכה איתי כשהחזקנו אותם בפעם הראשונה אחרי שהם נולדו (בהפרש של 3.5 שנים) זה אומר הרבה על אופיו של האדם הוא שקט ואדיש (חשמונאי?...) ואני רעשנית (אישתו של חשמונאי?...) סה"כ אנחנו משלמים אחד את השני וגם נותנים ספייס אחד לשני טוב לנו אחד עם השני סה"כ הייתי מגדירה אותנו היום מעבר להיותינו בעל ואשה והורים לשני ילדים גם כחברים טובים שוב זב נכתב מהמקום בו יש לנו 2 ילדים אני לא יודעת מה היה קורה אם לא היו לנו הילדים מן הסתם הייתי משחררת אותו כדי שיוכל להביא ילדים מאשה אחרת (ולא היינו רחוקים מזה, רופא אידיוט אמר לי שאין לי סיכוי להביא ילדים מהביציות שלי- הוא רק שכח שלומר לי שחלק מהבעיה זה הטיפול הדפוק שקיבלתי אצלו...)

 

[ניריתי 1]

באתי ../images/Emo9.gif

אני ובעלי יחד כבר כמעט 20 שנה

האם ראיתם חשיבות בתאום ציפיות בכל מה שקשור למערכת הזוגיות שלכם בחיים? היינו צעירים מאוד כשהכרנו... לא ידענו בכלל מה זה "לתאם ציפיות". האם תאמתם ציפיות בשלב כלשהו? לא היה צורך... אנחנו די "מסוכרנים"... זורמים זה עם זו...עובד לנו טוב העסק

האם השתנו הציפיות במהלך השנים? האמת... לא. תמיד היה ביננו פירגון הדדי, תמיכה. בגדול המטרות הן אותן מטרות. יש לנו קשר מאוד מיוחד ונדיר טפו טפו טפו האם יש לכם מענה לעצמכם לשאלה למה אני נמצא עם בן/בת הזוג שלי? בהחלט. זה ברור לי כפי שברור לי כי שמי נירית. עברנו יחד עשור הזוי. מישהו אחר מזמן היה עוזב. אבל שרדנו. יש לנו שיעורי חיים משותפים השזורים יחדיו באופן מצמרר. תודה על (עוד) פינה נפלאה ומושקעת

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifאיזה כייף לקרא שהזוגיות מנצחת

שהזוגיות מיטבית אנשים נישאים בתחושה שזה יהיה לתמיד ועם השנים מתנפץ להם החלום

(הבלון) כשאני קוראת אותך אני יודעת שזה אמיתי ושמחה שאתם מתעוררים עם חיוך לעוד יום משותף מחזיקה לך להגשמת החלום הנוסף

תודה

 

[סמאדי]

תפו, הזוגיות משתנה, כמונו

כל עוד יש חיים בי, אני משתנה באופן אישי. וגם הזוגיות. אני לא מתאמת ציפיות עם בן זוגי, משום שמה שמחבר ביננו זו האהבה והמשפתיות. הוא כבר לא הבן זוג הרומנטי של פעם וגם אני לא. אבל אנחנו מאוד אוהבים והכי אוהבים להיות קרוב. וגם אני כל כך מרגישה בטוחה כשהוא ואני ביחד... אני לא יודעת אם זה לתמיד. זה היה ונשאר. ימים יגידו.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifאכן. זו לא אותה האהבה

סמאדי. הזכרת לי שנישאתי מאהבה ענקית זה היה בדיוק המקום בשמו הגעתי למערכת הנישואין שלי לפני 26 שנה. אני כמוך חשה שהציפיות השתנו בתהליך ספירלי טבעי . וגם אם זו אינה אותה האהבה תארת את זה נפלא : היחד הביטחון, העוצמה ללא המילים. מסכימה כל כך תודה.

 

[אמא של עופרי וטל]

גם אני עונה

מה זה תאום ציפיות? לא ישבנו יחד ואמרנו, או קי אנחנו כך וכך זמן בוא נראה אם אפשר להמשיך הלאה. ובכל זאת סיפור קטן - אני ראיתי אותו איפשהו, ואחרי כמה זמן החלטתי להרים אליו טלפון להזמין אותו אלי - באותו ערב - שדיברנו הבנו ששנינו לא רוצים להתחתן, וששנינו חושבים שלישון צמוד זה NO אחד גדול (ואם אפשר גם שמיכות נפרדות זה אחלה

. אז כנראה שכן, כבר בערב הראשון, הבנו שבדברים החשובים אנחנו חושבים אותו דבר

אני חושבת שאני (והגורל) הם אלו שמושכים את החיים קדימה שאני החלטתי שהגיע זמן לילד אז זה קרה, שאני רציתי את השלישית והוא פחות (הרבה פחות) אז אני עבדתי קשה כדי לשכנע אותו (השניה היא מהגורל

) אני חושבת שגם בדיונים שלפני הילדים שאני אמרתי שאני רוצה 4 והוא אמר שהוא רוצה 2, היה לכל אחד מאיתנו ברור שכשנגיע לגשר נעבור אותו. זה היה משבר לא קל בזוגיות שלנו.

באופן שבו אני משתנה, הוא משתנה, המשפחה משתנה, הילדים גדלים, כך גם הציפיות שלנו משתנות. אם פעם טרום עידן הילדים היה לי ברור מה אני רוצה מהחיים שלי היום כשיש ילדים אני מבינה שזה אחרת. וכך גם הוא וכך גם הזוגיות שלנו. ומתוך כך הציפיות שלנו אחד מהשני גם הן משתנות.

ברור לי לגמרי למה אני איתו, אני גם יודעת (ידיעה פנימית) שאני יכולה לפרק את החבילה מתי שרק ארצה (לא כי הוא רוצה לפרק, אלא כי אני מכירה את עצמי וכמו שכתבתי מתוך ידיעה פנימית והכרה עצמית שלא טוב לי אני לא שם) ולכן ההרגשה שלי היא שכל יום אני בוחרת מחדש להיות איתו. גם כשיש תקופות קשות, גם כשבא לי לסלק אותו מהבית ולא לראות אותו כמה ימים, אני יודעת שמאחורי כל זה יש סיבה טובה למה שווה לי להשקיע.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifאני חייבת להתוודות

שהמענה שלך ושל נשים נפלאות נוספות כאן בפורם. מאתגר וכל כך תורם לי ובטח לכולנו. בעודנו מתבקשות לצאת לרגע מהזוגיות ולהתבונן עליה

מהצד. מתי בעצם עשינו את זה לאחרונה? מתי שאלנו את עצמנו?

לכולנו( או שמא רק לי) יש עימותים וחילוקי דעות עם בן/בת הזוג. ויש רגעים שקשה לנו /לי לראות את ה

אבל מסתבר שיש דברים חזקים יותר שמחברים אותנו ליחד הזה ולא רק הילדים המשותפים!! לא רק הם. תודה

 

[prizman]

לאור התשובה האחרונה שלך גם אני אענה, בערך.

* הדבר היחיד שחשוב לי בתאום ציפיות עם בת זוג הוא להבהיר שאני לא מתכוון להתחתן ולהוליד, זה תמיד מביא למצב פתוח שבו הכל יכול לקרות, לי אין בעיה עם זה, די חסר ציפיות. * כאמור, חסר ציפיות. כל קשר יכול להפסק תוך יום ע"י כל אחד מהצדדים, זה מקובל, זה בסדר וטוב לי לעשות זאת כך. * ציפיות לא השתנו, מהלך החיים משתנה. יש דברים שהופכים לעמוקים יותר ויש כאלה שלא. לא העלו כאן את הנושא אבל אני לא חושב שסקס בפעם ה 500 זהה לסקס בפעם הראשונה. גם התדירות בהתחלה שונה מאשר בהמשך, עם אותה בת זוג הכוונה כמובן. * נמצא כי נחמד לי וטוב לי, כנראה שגם לה. ברגע שהחיים נטולי מחויבויות כל אחד יכול ללכת ברגע שבא לו. הישארות ביחד בגלל ילדים נראית לי מאולצת. = ארי ושות', מצטער שאני מעורר מהומות בפורום, או שלא.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifזכות ראשונים שאתה כאן

מודה הצצתי כרגע לראשונה לקבל אמת מידה לגילך. בתוספת תשובתך מעל הבנתי שאתה למוד חיים ואין ספק שהציפיות שתביא למערכת הזוגית תהיינה ברורות לשני הצדדים. מה שנכון לך בהווה אינו נכון לכל אחד ואולי גם לא לך לפני X שנים. אני שואלת אותך: האם נכון לאדם/לך להיות בזוגיות רק בגלל ש"נחמד לי ונעים לי"? להיות שם ב"אינטרס משותף" ליחד הזה וללא מחויבות ? (אין ספק שזה תאום ציפיות!!!)

נסה לענות רק לעצמך.

אוסיף ואספר שיש לי חבר טוב מאוד. החבר הכי טוב כבר 35 שנה גרוש פעמיים, בן גילי 52 שחי עד לאחרונה בקשר אינטרסים שכזה. הוא עשיר מאוד, איש העולם הגדול וצנוע בגינס וסנדלים. היתה לו במשך שנתיים בת זוג בת 28 שגם אם היתה אהבה מצידו זה היה סוג של אינטרס וברגע שהיא התחילה לדבר על עתיד וילדים הוא חתך וסרב לחזור. (יש לו 4 ילדים משתי נשים) שלושה גדולים וילדונת. אני יודעת בוודאות שלא היה תאום ציפיות בתחילת הקשר הזה למרות שלא היה לו ברור מלכתחילה שנישואין בפעם השלישית לא יהיו לו.

ועוד מילה אישית: ממש שמחתי שאתה כאן מזמינה אותך אישת ורשמית

להתמיד! תודה

 

[prizman]

לעצמי כבר עניתי מזמן

כך שאענה לך עכשיו וכאן

אני לא יודע מה נכון לכל אדם, אני יודע מה נכון לי ברגע נתון, אני לא מתיימר אפילו לדעת מה יהיה נכון לי מחר, בטח שלא לאחרים. אני מודע לכך שהמושג "לחיות את הרגע" הפך למגונה אבל כך אני חי ובסדר לי עם זה, דעות של אחרים בנושא לא ממש מפריעות לי אם כי אני תמיד מוכן לשמוע במידה ולא חוזרים על אמירות שחוקות ששמעתי אלפי פעמים, הכוונה לא אלייך כמובן אלא עקרונית. כל מערכת יחסים, זוגית או עבודתית לדעתי היא תולדה של אינטרס משותף. כשאינטרס אחר גובר המערכת הזו מתפרקת. אלה החיים. אני לא חושב שיש יבה אחרת לחיות מאשר "נחמד ונעים". כל המשמעויות הקוסמיות של מהות הקיום לא מדברות אלי. "נחמד ונעים" זה כל מה שדרוש לי על פני האדמה הזו. גם אני אישית חתכתי מאהבה גדולה בגלל שהיא רצתה ילד, שני, הראשון לא היה ממני. שלם לחלוטין עם ההחלטה הזו. תודה על הנימה האישית.

 

[תפו ופוזה]

../images/Emo204.gifבאשר לילדים

אני מכירה אישית אנשים שאינם רוצים להביא לעולם ילדים זו הבחירה שלהם וכך הם חיים. חברתי נשואה והם מקיימים תא משפחתי ללא ילדים. וזה בתאום ציפיות מובהק טרם נישואין. ובאשר לסביבה. אכן יש מושג כזה לחץ תרבותי או סביבתי אבל בימינו שהתא המשפחתי עבר שינויים ותמורות יש מקום לטווח רחב של קשרים זוגיים. אם טוב לך זה נפלא. תודה

 

[אמאשל נתנאל]

אולי אני אענה

היום אף אחד לא נשאר בגלל הילדים כמות הזוגות המתגרשים היא כלכך גדולה אז ברור שאף אחד לא נשאר בגלל הילדים אבל עדיין הילדים כן יכולים להעשיר את החיים שלנו אם הספינה טיפה חורקת הילדים כן יכולים לעזור לנווט אותה לחוף מבטחים לומר שטוב לך כשאתה יודע שאין מחוייבות ואתה יכול לקום וללכת מתי שתרצה לטעמי מראה על חיים בודדים - אבל זו דעתי האישית בלבד

 

[prizman]

אענה קודם לך כי זה קצר ואח"כ לתפו.

נכון, יש לי חיים בודדים ואני אוהב חיים בודדים, לא רואה בזה בעיה, לי אישית זה מתאים. אם למישהו ואלה הרוב המכריע מתאים למלא את עולם התוכן שלו בילדים ו/או טלוויזיה זה גם לגיטימי בעיני. אני חי לפי תפיסת עולמי, לא לפי חיי אחרים ונתקל בהרבה מקרים של אנשים שעושים דברים בגלל שהמשפחה/סביבה ציפתה מהם לזה, הם לא ממש מאושרים בהרבה מקרים.

 

[אמאשל נתנאל]

אין ספק שזו אחת הסיבות שיש כלכך הרבה

מקרי גירושין אבל במדינה שלנו יש הרבה חברות שמתנהלות בצורה הזו - מספר הגרושין שם הוא נמוך יחסית אבל האם חייהם טובים? לא חושבת - אחרי 10 שנים עם 10 ילדים לאן היא כבר יכולה ללכת? אז היא נשארת איתו ונשארת אומללה הוא? הוא יכול להתחתן שוב בלי בעיה חברה לעבודה התחתנה עם כזה שיש לו 8 ילדים מהאקסית שלו ויחד יש להם עוד אחד שאני יודעת עליו (מן הסתם יש להם כבר 2) אבל אין ספק כי הדת היהודית מקדשת את קיום הילדים ורק לידע כללי - פרו ורבו זה בן אחד ובת אחת זה שהחרדים פירשו את זה כ20 ילדים לטעמי זה מנוחות - ככל שיש יותר ילדים יש יותר קיצבאות...

 

[עינב ג ל]

מצטרפת

כשבועים אחרי שהתחלנו לצאת, היינו יחד במקום כלשהו, הלכנו ברגל לכיוון האוטו שהיה די רחוק, דיברנו בדרך. במהלך השיחה, פתאום, שנינו נעצרנו, הסתובבנו זה לזו ושאלנו יחד, באותו טון דיבור מופתע: "למה, כמה ילדים את/ה רוצה?" כמובן שלא הפסקנו לצחוק, ואני מניחה שזה היה תיאום הציפיות הראשון שלנו

תיאום ציפיות זה משהו שעשינו ושאנחנו עושים, בעצם כל הזמן. המשפטים בדרך כלל לא מתחילים ב"הייתי מצפה ש..." אבל לאורך הזמן לומדים להכיר את הציפיות שלנו, לפחות בדברים הקטנים והיומיומיים. בדברים הגדולים, לשמחתי, החשיבה שלנו מאוד דומה. כשיש מדי פעם אי-הסכמה, אנחנו עורכים דיון, חשיבה, שנינו נותנים רציונאלים, ובסוף בדרך כלל מגיעים לעמק השווה. זה נשמע מוזר ומדעי, אבל שנינו אנשים של רציונאלים, ושלב הטיעונים קורה גם בלי שנחשוב ונגדיר מה אנחנו מתכוונים לעשות עם אי ההסכמה הזו. ברור שלא תמיד מגיעים לאותה תובנה בסוף, ואז, אחד מאיתנו מוותר או מתפשר. אני עומדת על שלי יותר ממנו (לביאה...), אבל יש גם לא מעט דברים שלא מספיק חשובים לי/לו, ומי שזה לא מספיק חשוב לו מוותר מראש, בלי להכנס לויכוח מלכתחילה. כמובן שיש לי מענה לשאלה למה אנחנו יחד. מעבר לאהבה, שזה ברור ומובן, אנחנו שונים מספיק כדי להשלים, אנחנו מסכימים בדברים החשובים והגדולים, ובלא מעט דברים אנחנו נותנים אחד לשני את הראייה "של הצד השני" - וכאן ההשלמה.