גם אני עונה
מה זה תאום ציפיות? לא ישבנו יחד ואמרנו, או קי אנחנו כך וכך זמן בוא נראה אם אפשר להמשיך הלאה. ובכל זאת סיפור קטן - אני ראיתי אותו איפשהו, ואחרי כמה זמן החלטתי להרים אליו טלפון להזמין אותו אלי - באותו ערב - שדיברנו הבנו ששנינו לא רוצים להתחתן, וששנינו חושבים שלישון צמוד זה NO אחד גדול (ואם אפשר גם שמיכות נפרדות זה אחלה
. אז כנראה שכן, כבר בערב הראשון, הבנו שבדברים החשובים אנחנו חושבים אותו דבר
אני חושבת שאני (והגורל) הם אלו שמושכים את החיים קדימה שאני החלטתי שהגיע זמן לילד אז זה קרה, שאני רציתי את השלישית והוא פחות (הרבה פחות) אז אני עבדתי קשה כדי לשכנע אותו (השניה היא מהגורל
) אני חושבת שגם בדיונים שלפני הילדים שאני אמרתי שאני רוצה 4 והוא אמר שהוא רוצה 2, היה לכל אחד מאיתנו ברור שכשנגיע לגשר נעבור אותו. זה היה משבר לא קל בזוגיות שלנו.
באופן שבו אני משתנה, הוא משתנה, המשפחה משתנה, הילדים גדלים, כך גם הציפיות שלנו משתנות. אם פעם טרום עידן הילדים היה לי ברור מה אני רוצה מהחיים שלי היום כשיש ילדים אני מבינה שזה אחרת. וכך גם הוא וכך גם הזוגיות שלנו. ומתוך כך הציפיות שלנו אחד מהשני גם הן משתנות.
ברור לי לגמרי למה אני איתו, אני גם יודעת (ידיעה פנימית) שאני יכולה לפרק את החבילה מתי שרק ארצה (לא כי הוא רוצה לפרק, אלא כי אני מכירה את עצמי וכמו שכתבתי מתוך ידיעה פנימית והכרה עצמית שלא טוב לי אני לא שם) ולכן ההרגשה שלי היא שכל יום אני בוחרת מחדש להיות איתו. גם כשיש תקופות קשות, גם כשבא לי לסלק אותו מהבית ולא לראות אותו כמה ימים, אני יודעת שמאחורי כל זה יש סיבה טובה למה שווה לי להשקיע.