../images/Emo45.gif נושא מעניין מאוד../images/Emo45.gif
אני בוחרת להתייחס דווקא מפאן של דוגמא אישית. יצרתי קשר עם מישהי דרך אחד הפורומים , בתקופת השיא של הקשר שבא לידי ביטוי במיילים בעיקר , עזרנו, תמכנו, עודדנו, שמחנו אחת בשביל השנייה. באיזה שהוא שלב הקשר הפסיק לצמוח ולהתפתח -דבר שיכול לעניות דעתי לקרות בכל סוג של חברות, כל אחת מאיתנו פנתה לדרכה והקשר נותק. אני מבחינתי כיבדתי את ניתוק הקשר שהתבקש משני הצדדים. ולפתע אחרי תקופה ארוכה של חוסר קשר אני מקבלת מייל תוקפני, שכולל האשמות שווא, עד כדי קללות מאותה אישה. אני בחרתי בשלב ראשון לא להתייחס למייל - הרגשתי מבין השורות את התסכול והקנאה של הבחורה בי ולכן בחרתי בשלב ראשון לא להגיב - אפרופו השאלה שלך מה את/ה חש/ה כלפי אנשים כעסנים? בשלב שני כשאותה בחורה החליטה שהיא לא מסתפקת רק בשליחת המייל אלא הוסיפה ושלחה לי מסר - החלטתי להציב לה "מראה" קטעים מהמייל העלתי באחד הפורומים שהיא לקחה חלק בהם, כמובן מבלי לחשוף שזו היא.... אנשים הגיבו לקטעים כמובן בצורה כזו שגינו אותה על צורת הכתיבה שלה. ומדוע נהגתי כך? כדי שתראה שגם כשאדם כועס ולא משנה מה הסיבה הוא חייב לדעת לשלוט בעצמו ובדרך התנהגותו. לא רציתי לרדת לרמה הזו של לענות לה ובחרתי שאחרות יכתבו מה דעתן על צורת הכתיבה שלה במייל. אפרופו מה אתה חש כלפי אנשים כעסנים? ואיך את/ה מגיב? אשמח לשמוע מה דעתך על דרך ההתנהלות שלי במקרה הספציפי הזה?
אנשים בוחרים להיפגע.! אני למדתי לא להיפגע מאנשים שאינם קרובים לי אני אומרת שזה שלהם וכך מתנהלת ומתעלמת. התעלמות היא סוג של כח והוא עושה את שלו. כאשר אנו נפגעים אנו מתוסכלים כואבים עצובים מסתגרים שמת לב לשרטוט? כל אלו גורמים לנו לכעוס. תודה.
(לא שאני עומדת במה שאני כותבת פה. אבל אני מנסה...)