יוצאים מאזור הנוחות
- כעס.

../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות../images/Emo204.gif- כעס.

יש סיסמא האומרת: "להתרגז פירושו להעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים". חוקרים טוענים שכעס נובע מהציפייה הבלתי אפשרית שהעולם יתנהל על פי דרכנו. ולכן, לכעוס זוהי תגובה בלתי הגיונית. מה שנכון הוא: 1. לחפש את מה שגורם לי לכעוס 2. ללמוד לשלוט בכעס. בניגוד לפחד או לרעב, כעס אינו רגש ראשוני. כעס הוא רגש משני בו אנו נאחזים כשאנו חושבים שמשהו/מישהו לא ענה על הציפיות שלנו. כעס מצטבר יכול לגרום לנו נזק גופני ונפשי. הנזק הרגשי: הולם לב, הפרשה חומצית בקיבה, עליית לחץ הדם... כעס המצטבר בתוכנו יחזור לפגוע בנו תוך החלשת המערכת החיסונית שלנו. על כן, בכדי לשמור על האיזון בגופנו, רצוי יותר לבדוק איך אפשר להמיס ולמתן את תגובותינו. ניהול הכעס קשור לנושא של מוקד שליטה. אדם בעל מוקד שליטה חיצוני, יאשים את כל העולם רק לא את עצמו, אדם בעל מוקד שליטה פנימי, סביר להניח שיבחן היכן הוא טעה ומה החלק שלו במצב אליו נקלע. חשוב לנו מאוד ללמוד לנהל את הכעס ולא לתת לכעס שינהל אותנו. זכרו: יכולת ניהול כעסים תשפיע על איכות חיינו ובריאותינו. ואתן דוגמאות:שינוי מחשבתי כתוצאה מהגברת המודעות העצמית, טיול בטבע, פעילות גופנית, הרפיה, דמיון מודרך, שינון הצהרות מרגיעות, זמן תגובה מתאים (לדחות את התגובה) הימנעות ממצבים מכעסים, מדיטציה, הומור, שינוי הסביבה, כתיבה, תקשורת נכונה במצב של כעס ועוד.........
אציע מספר שאלות להתבוננות ולדיון בנושא הכעס:
*האם אני מרגיש/ה עצמי כממהר/ת לכעוס? (על הילדים, בן הזוג, המעסיק, עמיתים לעבודה, נותני שרות)
*באילו סוגי מצבים בחיי אני כועס?
*אילו תוצאות אני משיג/ה (אם בכלל) כאשר אני מגיב/ה בכעס?
*עד כמה אני גורם/ת נזקים לעצמי כאשר אני כועס/ת? עד כמה אני מודע/ת לנזקים?
* אילו מחשבות או התנהלות עוזרות לי למתן את ביטויי הכעס?
* מהם הרווחים שאני מקבל/ת כאשר אני מצליח/ה למתן את ביטויי הכעס ?
*האם תרצה/י לסגל לעצמך התנהגות הרגלית הממתנת כעסים?
*מה את/ה חש/ה כלפי אנשים כעסנים?
*מה את/ה מרגיש כאשר משהו כועס עליך? איך את/ה מגיב? מוזמנים להגיב. שימו לב לשרטוט המצורף לפינה זו. התייחסו גם אליו. תודה.
 
כעס... איזה נושא....

*האם אני מרגיש/ה עצמי כממהר/ת לכעוס? (על הילדים, בן הזוג, המעסיק, עמיתים לעבודה, נותני שרות) המממ...כן. חופשי כן. זה אולי תלוי בזה שאני אימפולסיבית ורגשנית , אבל כן. *באילו סוגי מצבים בחיי אני כועס? אני כועסת כשאני בעיקר כשאני חשה חוסר אונים לגבי משהו. אני כועסת כשדברים שהיו אמורים להיעשות לא נעשים והצד המחפף מתנער מאחריות אני כועסת על עצמי כשאני מוותרת לעצמי אני כועסת כשאני כועסת (על עצמי) אבל שוב- אני כועסת בעיקר כשאני חסרת אונים. *אילו תוצאות אני משיג/ה (אם בכלל) כאשר אני מגיב/ה בכעס? כלום ! כאב בקיבה שאין לי ותסכול גדול יותר. *עד כמה אני גורם/ת נזקים לעצמי כאשר אני כועס/ת? עד כמה אני מודע/ת לנזקים? עד כמה? עד מאוד. אני מודעת לנזקים אבל עדיין לא ממש שולטת. * אילו מחשבות או התנהלות עוזרות לי למתן את ביטויי הכעס? כשאני נזכרת שאני מענישה את עצמי על טמטום שלא באחריותי. כשאני מזכירה לעצמי שאני יכולה להיות אחראית רק על השגיאות שלי ולא על של האחרים, אבל לרוב זה לא ממש עוזר, אבל אני בכל זאת מנסה... * מהם הרווחים שאני מקבל/ת כאשר אני מצליח/ה למתן את ביטויי הכעס? אני מרוויחה בריאות, אני מרוויחה שפיות, אני מרוויחה תחושת הצלחה. *האם תרצה/י לסגל לעצמך התנהגות הרגלית הממתנת כעסים? לחלוטין כן. *מה את/ה חש/ה כלפי אנשים כעסנים? לרוב פחד. לפעמים חמלה. *מה את/ה מרגיש כאשר משהו כועס עליך? איך את/ה מגיב? או שאני תוקפת חזרה, בלי קשר לעובדה אם אני צודקת או לא, ולפעמים כשאני מצליחה להקשיב - אז אחרי שאני מעכלת את המסר אני מתנצלת (במידה ואכן אני לא בסדר). אם אני בסדר אני פשוט מחייכת , מסתובבת והולכת (שוב, זה בהנחה שלא שלחתי אותם לקיבינימט, וזה לרוב מה שקורה הלכה למעשה...). תפו, קבלי ח"ח על הנושא. אני חושבת שהוא נושא חשוב מאוד ואני מקווה שכל אחד שנמצא כאן בפורום ייאות לענות. אני מכורה לפינה שלך. סתם שתדעי....
 
../images/Emo204.gifארי. תודה על הפתיחות

העלתי שאלות לדיון ואת העזת לתת להן מענה פומבי. דבר המלמד על מודעות גבוהה ועל נכונות ללמוד ולשנות דברים. (תטפחי על השכם שלך*
) זה לא ברור מאליו והלווי שהיו רבים שכמותך כן אז, היתה החברה שלנו אחרת.
אני יכולה לספר לך שהיום עם המודעות היותר גבוהה שניכסתי לעצמי (נכס) אני מועדת בוויכוחים פחות ופחות. כבר לא ששה לומר את ה"משפט האחרון" ויותר מזה סגלתי לעצמי חשיבה והתנהלות
ש"חייבים להיות שניים כדי לריב!!!! תודה שאת כאן ותודה שלקחת חלק. יום טוב
 
אני מאוד מנסה להפנים את המסר הזה של

שחייבים להיות שניים כדי לריב, אבל בעידנא דה ריתחא אני שוכחת הכל וישר יורה . אני חייבת לשנן לעצמי חזור ושנן את המשפט הזה. הוא משפט מפתח. תודה אהובה . את נהדרת.
 

mykal

New member
לא מתידדת עם אויבים.

אם הכעס מנהל אותי, קראת בשרשור בפורום הסמוך, לא! ובאמת כעסתי--גם על האנשים וגם על הבת. בהיותי צעירה כעסתי יותר, היום אני הופכת זאת לבדיחה וזהו. לשאלותיך: *האם אני מרגיש/ה עצמי כממהר/ת לכעוס? (על הילדים, בן הזוג, המעסיק, עמיתים לעבודה, נותני שרות) בד"כ לא, אני לא כועסת מהר. ולהפך צוברת, אבל משתדלת שלא. *באילו סוגי מצבים בחיי אני כועס? בקטעים שאני חסרת אונים, ומרגישה, שה'טמטום' גדול עלי. *אילו תוצאות אני משיג/ה (אם בכלל) כאשר אני מגיב/ה בכעס? עקרונית לא מגיבה כשכועסת. *עד כמה אני גורם/ת נזקים לעצמי כאשר אני כועס/ת? עד כמה אני מודע/ת לנזקים? לא כועסת בקול רם לעולם, ולא נראית כועסת, גם כשאני כן. * אילו מחשבות או התנהלות עוזרות לי למתן את ביטויי הכעס? משפט שאמרה לי אמי ז"ל "תספרי עד 7,כי מחר זה בכלל לא יהיה הענין" * מהם הרווחים שאני מקבל/ת כאשר אני מצליח/ה למתן את ביטויי הכעס ? לא חושבת בסגנון כזה--אז לא יודעת. *האם תרצה/י לסגל לעצמך התנהגות הרגלית הממתנת כעסים? בודאי, אבל אני חושבת, לפחות שזה מצליח לי. תמיד עוד פטנטים כדאי. *מה את/ה חש/ה כלפי אנשים כעסנים? אני מתרחקת, שהמבול לא יפול עלי. *מה את/ה מרגיש כאשר משהו כועס עליך? איך את/ה מגיב? בד"כ נעלבת מאוד, כי מכתחילה, אם עשיתי משהו שהפריע/הרגיז/הציק זה ממש לא בכונה, ואני תמיד מוכנה להתנצל, זה או מטעות, או מהבנה לקויה, אבל אני אוהבת אנשים ורגילה למצוא בהם רק טוב. כעס בעיני מידה מגונה, אבל כנראה כולנו אי פה אי שם נופלים במלכודת.
 
../images/Emo204.gifחיכיתי לרגע נינוח להשיב לך.

אהבתי כל אמירה שלך ותרשי לי לאמץ את חוכמת אימך ז"ל תספרי עד 7 כי מחר זה ממש לא יהיה לעניין" כל כך נכון וכל כך חכם ופשוט......
אני סבורה שהגיל שלנו עושה אותנו יותר ידידותיים ומקלים בכעס. גם אני לומדת לא להגיב לכל דבר. מה"שהדליק אותי" בעבר, אינו מצליח לעשות לי את זה היום. אני נושמת עמוק, חושבת מה לומר ואם בכלל זה רצוי. לפעמים אני לא מאמינה לעצמי עד כמה סיגלתי את זה בתת מודע שלי. תודה
 

prizman

New member
לא מוצא שום רע בכעס

להפך, זו תכונה טובה לדעתי. להסתיר כעס זו תכונה גרועה, שוב, ככל הקשור לדעתי.
 
לא דברנו על להסתיר

אני מעלה נקודת חשיבה לתגובות שמביא הכעס הבט בשרטוט, אולי אפילו קרא שוב. מה גם שקיימות מידות שונות של כעס. אלו שהתגובות להן קשות, יכולות לגרום לנזקים בריאותיים ואחרים. לראייתי, זו הנקודה שיש לתת עליה את הדעת. תודה.
 
איזו פינה מבורכת...

אצלי הכעס מגיע לאחר שהוא נאגר די הרבה זמן מכל מיני סיבות והוא מתפרץ כאשר הגיעו מים עד נפש. אני משתדלת לא להגיע למצבים כאלו ומנסה לפתור את הבעיות לפני שהן מגיעות למצב של כעס. אין ספק, כעס הוא דבר שגורם לחולי. תודה על הפינה המקסימה!
 
../images/Emo9.gif תודה...

אני קוראת כבר כמה זמן בפורום... אתם במועדפים שלי... אבל אני שקטה כזו, מגיבה רק שמרגיש לי נכון:) יום נפלא..
 
../images/Emo204.gifתודה. את מוזמנת להישאר

הפינה עולה אחת לשבוע אבל יש כאן כייף של אנשים מפרגנים חושבים מייעצים תומכים משתפים......
ובאשר לכעס אכן לא ראוי לצבור ולהפנים ראוי לנהל את הכעס ולא לאפשר לו לנהל אותנו לנהל את הזמן שלנו, לנהל את הכעס שלנו זה להיות בעלי מנהיגות אישית שכל אדם ראוי לזכות בה. קצת עבודה עצמית, להיות במודע ומשם הדרך סלולה
יום נפלא תודה.
 

Spark1010

New member
../images/Emo45.gif גמני בדיוק ככה

וגם בדרך כלל רק קוראת כאן ולא כותבת.
 

KarinDi

New member
מדהימה!

רק בגללך התמכרתי לפורום הזה. הפינה הזו פשוט נהדרת. אני כותבת לי את השאלות וחוזרת אליהן שוב ושוב. אני חושבת שאני די נוחה לכעוס, גם אני (בגילי הלא-מופלג) כועסת היום פחות מבעבר. הבעיה העיקרית- כשאני כועסת על אנשים קרובים, אני שותקת. אני יכולה לא לדבר עם בעלי כמה ימים (למזלי הוא אדם שמאוד קשה לכעוס עליו, אז זה קורה לעיתים נדירות, אבל קורה), עד שאני מצליחה לדבר על הנושא בצורה רגועה ושקולה. לאנשים קצת יותר רחוקים אני הופכת צינית ודוקרנית...לנותני שירות אני סתם נהיית מגעילה, אבל הם הכי מכעיסים :) הייתי רוצה להיות כזו ש"מוציאה ושוכחת", אבל לא זה המצב.... אני בדיוק לומדת על זה שכעס מזיק גם למיתרי הקול! שתדעו.... לא הייתי רוצה למתן את הכעס שלי, אלא לדעת לבטא אותו כמו שצריך. ושכועסים עליי, נראה לי שאני מתגוננת...טבעי לא?! לעיתים נעלבת, לעיתים מתנצלת, לעיתים נדירות מתקיפה בחזרה, תלוי מי הכועס, למה הכעס ובאיזה מצברוח אני... יש לי עוד על מה לחשוב ולעבד את הנושא... שוב תודה!!!
 
תודה יקרה. שמחה על המשוב

אשמח שתשארי כאן תמיד. (אבוא לבקר בפורם שלך.) אני שמחה לקרב את עצמי ואת אחרים אל עצמם.
אני סבורה שאין גיל לכעס. תינוק בן יומו כועס ומבטא את כעסו בבכי כולנו מביעים תסכול בסוג כזה או אחר של כעס "החכמה" היא לא לתת לכעס לנהל אותנו. גם לי אופיני לשתוק בעיתות מסויימות למדתי שזה נכון לי יותר מאשר להתווכח. למדתי ממך תודה
 
אכן פינה מבורכת מאוד

*האם אני מרגיש/ה עצמי כממהר/ת לכעוס? (על הילדים, בן הזוג, המעסיק, עמיתים לעבודה, נותני שרות) לא ממש לא אלא עם הייתה חציה של קווים אדומים *באילו סוגי מצבים בחיי אני כועס? זילזול בדברים שאני עומדת עליהם *אילו תוצאות אני משיג/ה (אם בכלל) כאשר אני מגיב/ה בכעס? בראש ובראשונה שהשמעתי את דבריי ןהם נלקחו לתשומת הלב *עד כמה אני גורם/ת נזקים לעצמי כאשר אני כועס/ת? עד כמה אני מודע/ת לנזקים? לא חושבת שיש נזקים ממש לא * אילו מחשבות או התנהלות עוזרות לי למתן את ביטויי הכעס? * מהם הרווחים שאני מקבל/ת כאשר אני מצליח/ה למתן את ביטויי הכעס ? *האם תרצה/י לסגל לעצמך התנהגות הרגלית הממתנת כעסים? *מה את/ה חש/ה כלפי אנשים כעסנים? אנשים כאלו רק מתישים *מה את/ה מרגיש כאשר משהו כועס עליך? איך את/ה מגיב? מנסה לברר למה ועל מה
 

מאקי

New member
תפו.. אני רק שאלה.. טוב?

אז איך את מכנה את שפעת הרגשות שאדם חווה כשמישהו פוגע בו? האין זה סוג של כעס? אשמח לזוית הראיה שלך....
 
למעלה