יוצאים מאזור הנוחות
הפינה השבועית

../images/Emo204.gifיוצאים מאזור הנוחות ../images/Emo204.gifהפינה השבועית

אין לנו זמן לבזבז! כולנו עסוקים במטלות דחופות וחשובות שאינן סובלות דיחוי ושוכחים לשים דגש על אותם עיסוקים שנדמים דחופים פחות כשלמעשה חשובים עוד יותר: השקעת זמן במערכות יחסים אישיות, שעות כייף ורוגע עם ילדנו, איתור הזדמנויות חדשות ופעילויות פנאי ללב ולנשמה.. הזמן הוא מחוץ לשליטתנו; אין לנו אפשרות לעצור את השעון! אך יש ביכולתנו לנהל את עצמנו ביחס לזמן: לדעת מהם סדרי העדיפויות שלנו ולהפיק את המקסימום מכל שעה וכל יום. ניהול זמן אישי הוא עניין של בחירה. ניהול נכון של הזמן הוא ביטוי למנהיגות עצמית, למודעות אישית וליכולת שלנו להפריד בין עיקר לטפל. איך עושים את זה?
ראשית בוחנים: מה אני רוצה לעשות עם הזמן; אילו עיסוקים משמעותיים עבורי וייתנו ביטוי ממשי לבחירות האמיתיות שלי בחיים.
שנית משיבים לעצמנו :
מהו הדבר שאינני מקדיש לו זמן כיום ואם אעשה אותו ישתנו חיי מקצה לקצה?
האם אני זורם מיום ליום בלי מטרה מוגדרת ונותן לזמן לעבור ללא תכלית..?
האם אני עסוק רוב שעות היממה במילוי רצונותיהם של אחרים (כולל בני משפחה) במחיר וויתור על רצונותיי שלי?
עתה התמקדו בתפקידי המפתח שלכם בחיים: התפתחות מקצועית, לימודים, תחביבים, זוגיות.
בחרו מטרות שברצונכם להשיג כבר בשבוע הקרוב. וזכרו שעל המטרות לשקף גם את אותן פעילויות דחופות פחות אך חשובות יותר! קבעו לוח זמנים, ושבצו את הפעילויות השונות בסדר יומכם השבועי. מצרפת לפינתי קובץ של "מודל חשוב דחוף" בו אני נעזרת בתהליך אימון אישי. אתם מוזמנים לעיין ולהתייחס לנקודות הבאות:
האם אתם מתוסכלים מ"חוסר זמן"? מתי בעיקר?
אילו פעילויות לא זוכות לתשומת לבכם בשל "העדר זמן"?
מה הייתם רוצים לשנות בניהול הזמן שלכם?
מה אתם חולמים לעשות "פעם...... כשיהיה לי זמן........."?
מתי יהיה לכם זמן? ממתינה לכם כאן תודה
 

mykal

New member
לפני איך מארגנים,

הנושא מזכיר לי, איזה פוסט שעבר הרבה באינטרנט, על פרופסור שהגיע עם כלי גדול והניח לפניו ,דלי עם אבנים בגדלים שונים וחול ומים, והציג אתגר לסטודנטים, איך ניתן להכניס הכי הרבה דברים לכלי, והתשובה היתה, קודם האבנים הגדולות, אח"כ היותר קטנות, ולבסוף חול ועל זה מים. ואמר--כך היומן שלנו, קודם נמלא באבנים הגדולות--מטלות היותר חשובות, וכו' וכו'. וזו אמת גדולה, מסתבר, שכאשר אדם עסוק הוא מצליח לדחוס הרבה יותר, ללו"ז שלו מאשר מי שמלכתחילה מתבטל. משום מה הוא לא מספיק כלום.
 
כן. מכירה את הסיפור הזה.../images/Emo13.gif

נוסך לכך הפנתי לתשומת לב לא רק לדברים שאנו דוחים אלא לדברים שאנו "שוכחים" לפנות להם זמן: ההוויה שלנו, מזון לנפש, לזוגיות, לפנאי.... מה קורה איתם? מתי אנו משבצים אותם ביומן שלנו? תודה
 

mykal

New member
ברמה האישית.

אני עד לפרישתי הייתי בו זמנית בכמה עיסוקים, בבית ובעבודה ומכיון שהיו לי הרבה מטלות בית ספריות בבית, הם נעשו בלילות. ידעתי לנצל את הזמן עד תום, ודברים שחשבתי שהם חשובים לי--ממש באישי אישי, ידעתי לפנות להם זמן. מאז הפרישה, אי מרשה לעצמי להאט את הקצב. בכל הפעילויות, לא חייבת לסיים הכל. ולעצמי נשארתי ברמה הקודמת. בגלל הפינה הזו החלטתי בהבלחה של רגע לסוע לנופש היה הכי כיף שבעולם. הכל חיכה. אני כבר מתכננת את 'הבדיחה' והשקט הבאים. ופתאום יש זמן לשוחח עם בן הזוג. והמטבח יחכה--ולמרות זאת לא אבטל מחויבויות--אבל זה הכיף.
 
איזה כייף לקרא "מאז הפרישה......"

אורו עיני.
אני אומרת את המשפט הזה כבר 4 שנים והלב לובש חג. מסכימה איתך מאוד הקצב שונה ואני מאז הפרישה מעניקה הרבה יותר זמן לדברים הלא דחופים אך חשובים באמת! תודה
 
לא דוחת מטלות ומאידח גם לא יוזמת.

כל דבר נעשה בזמן שלו. אם אני רואה אבק, אני מנקה מיד ובכל הבית. אם צריך לשלוח דואר רשום, שולחת מידית. מחליפה מצעים באופן קבוע ושוטף. לא צוברת משימות, כל משימה מתבצעת ברגע שמתגלה. אם נופלת ידית בדל, החצי מיד מתקן. אנחנו שנינו מאוד מסודרים, לא דוחים כלום לאח"כ.
 
../images/Emo140.gifאני מזדהה עם ההתנהלות

שואלת האם גם "צרכים אחרים" נכנסים לאי דחיינות שאופיינית לך? הדברים הלא דחופים אבל מאוד חשובים כפי שהדגמתי בפוסט תודה
 
בוקר טוב, לא לגמרי יורדת לסוף דעתך

אך נגיד אם יש בדיקות שגרתיות אצל רופא מקצועי, נשים/עיניים/בדיקות לא נדחה רשום לי בלוח השנה מתי נעשתה הבדיקה האחרונה והולכת בהתאם. קורס שמאוד רציתי, מיד נרתמת למשימה, מחפשת קורס מתאים, נרשמת והולכת. גדלתי בבית יקי, שם לא דוחים, שם לא מדברים, שם עושים! אני מאלה שאוהבים לנקות את השולחן, לא אוהבת שאריות של מטלות. מכיוון שכך אין אצלי מצב שמוכרחים לנקות לפסח, מנקה כל השנה, וילונות רוחצת מתי שנראה לי מלוכלך, בבית לא סובלים מזה, כי החצי גם יקה פוץ. לא יודעת אם זה טוב אורע, זאת אני.
האם עניתי לך?
 
בוקר טוב, לא לגמרי יורדת לסוף דעתך../images/Emo15.gif

אך נגיד אם יש בדיקות שגרתיות אצל רופא מקצועי, נשים/עיניים/בדיקות לא נדחה רשום לי בלוח השנה מתי נעשתה הבדיקה האחרונה והולכת בהתאם. קורס שמאוד רציתי, מיד נרתמת למשימה, מחפשת קורס מתאים, נרשמת והולכת. גדלתי בבית יקי, שם לא דוחים, שם לא מדברים, שם עושים! אני מאלה שאוהבים לנקות את השולחן, לא אוהבת שאריות של מטלות. מכיוון שכך אין אצלי מצב שמוכרחים לנקות לפסח, מנקה כל השנה, וילונות רוחצת מתי שנראה לי מלוכלך, בבית לא סובלים מזה, כי החצי גם יקה פוץ. לא יודעת אם זה טוב אורע, זאת אני.
האם עניתי לך?
 
האמת שבקטע הזה אני מסודרת, לשמחתי ../images/Emo13.gif

אני מאוד מאורגנת ויודעת לעמוד בזמנים, בד"כ מקדימה אותם גם ללא צורך
אני מאלה שמתקתקים דברים ועושים את זה מכל הלב,לא אוהבת להימרח סתם בזמן אלא לעשות מה שצריך. מה שכן, הייתי שמחה יותר להסתמך על יומן אבל לא מצליחה למצוא יומן שיהיה לי נוח להשתמש בו ושיכנס לי לתיקים השונים.
 

dify

New member
לא יודעת מה גודל הכתב שלך

אבל מה שפתר אצלי את העניין הזה הוא לקנות יומן שבועי הקטן ביותר שקיים (נכנס בכף יד אחת) ככה אני יכולה לראות את כל השבוע מול העיניים במבט אחד. שנים כבר שאני מתנהלת ככה :) אבל זה נוח למי שבסדר לו לכתוב קטן וצפוף (אני אוהבת, זה נותן לי תחושת סיפוק לראות דף מלא ועמוס בדברים :))))
 
אלה לא נוחים לי, מעדיפה את אלה שיש דף לכל יום

ואלה בעייתים מבחינת הגודל. ואומנם אין לי כתב ענקי אבל אני רוצה שיהיה לי נוח לכתוב, כי גם כותבת תכנון שבועי לעבודה בתוך היומן אז צריכה לזה מקום אז יומן קטן מידי לא יתאים. נראה לי אני אקנה יומן בינוני כזה ומקסימום לא אקח אותו איתי לכל מקום אלא רק לעבודה וחד"כ, ששם באמת זקוקה להם (בחד"כ כדי לקבוע אימונים ואז אני אפסיק להתקשר למאמן שלי לשאול מתי קבענו
).
 

dify

New member
לתזכורות

אם אין לי את היומן או שזה ממש חשוב לי, אני שמה תזכורת בטלפון הנייד, אני מתכנתת ביומן של הנייד תזכורת לערב לפני כן, בשעה שאני יודעת שאני פנויה ערב לפני כן, שתזכיר לי "מחר בשעה___ יש לך __(תור לרופא/פגישה מיוחדת וכד')" בעיקר אני משתמשת בזה למשהו שהוא לתקופה רחוקה קדימה, שאני לא רוצה לשכוח, ולפעמים אני שמה תזכורת גם ליומיים לפני כן, אם זה ממש רחוק. מה שאני אוהבת ביומן הקטן, זה שבאמת אני לוקחת אותו לכל מקום, בעוד שיומן, אפילו בינוני, אני מוצאת את עצמי מתעצלת לקחת... ביומן הקטן, אם אני מרגישה שאין לי מספיק מקום בדף של אותו שבוע, אני לוקחת דף אחר ומפרטת בו (תמיד יש עוד דפים שלא השתמשתי בהם או שהיומן מספק בנוסף בסופו), אבל היתרון, מבחינתי, ברור- יש לי את כל השבוע מול העיניים במבט אחד, מה שאף תוכנת מחשב לא נותנת לי. לי אישית לא נוח להתנהל כשיש לי יומן יומי ואני רואה רק את אותו יום. גם יש לי מערכת סימנים שלי ביני לביני שיש לה פרשנויות שונות. שאני יודעת שאם מסומן כוכבית או סימן קריאה ליד משהו זה אומר לי משהו בלי שאני אצטרך לפרט על הנייר עצמו מה צריך לעשות, וכמובן הרבה מילות קוד (נניח אני לא אכתוב: לשלוח להורים סיכום שבועי, אלא רק אכתוב "סיכום" ואני אדע כבר שהתכוונתי לכל הפעולה הנ"ל) ברור לי שזה לא מתאים לכל אחד :) בגלל זה יש מגוון יומנים בשוק :) אבל את מוזמנת לקחת רעיונות :)
 
../images/Emo140.gifיש היצע נרחב של יומנים

מכל גודל, צורה וגוון לאורך לרוחב בלי/עם ספירלה כולם מיועדים לתיק ויש גם גדולים אגלה לך
יש לי שניים!
אחד קבוע בתיק
ואחד לעבודה
אני רושמת דברים מרכזיים בשניהם. נסי ותהני. ותרגישי טוב עם הגרון
תודה
 
זמן הוא המתנה הכי גדולה שקיבלתי ממחלת הסרטן

לפני שהייתי חולה התנהלתי בדיוק כמו שכתבת בהודעתך. פשוט נשאבתי לחללים שכל כולם היוו מכונה לכיבוי שריפות. לא חייתי את החיים חייתי ליד החיים. כשהתברר לי שזמני קצוב וקצר החלטתי שאם זה כך אני מתחילה לחיות. אבל לחיות את החיים שלי ולא את של כל אלו שמסביבי. זה לא היה תהליך קל, גם לא בדיוק קצר, אבל בהחלט שיעור מתמשך שאת המסקנות שלו אני מיישמת עד היום. אני קודם כל חיה את החיים ולא ליד החיים. אני אמנם מאוד זורמת, אבל אני זו שמכתיבה את קצב ואופן הזרימה. אני שולטת בעניינים ולא העניינים שולטים בי. פעם הייתי מאחרת כרונית, היום אני מתכננת כל שנייה בלו"ז היומי ונגמרו האיחורים. ברור שקורה שמסיבות שאינן תלויות בי אאחר, אבל זה לא ססטמתי כמו שהיה פעם. ברגע שאדם שם את עצמו בקדמת הבמה החיים נראים כ"כ אחרת .... בכל מקרה ניהול זמן הוא נושא חשוב מאוד שקשה במיוחד לאנשים על בעיות קשב כמו שאצלי, אצל בעלי ואצל כל הילדים שלנו , לכן שמתי לעצמי מטרה ללמד ולהוות דוגמא למשפחה איך כן אפשר לעשות את זה. לא עם כולם הצלחתי, אבל זה בתהליך .... נושא חשוב תפוזתי היפה. כל הכבוד !!!!
 

mykal

New member
זמן הוא מתנה יקרת ערך,

ונראה לי שיש אנשים שבכלל לא מתיחסים אליו. הם 'מבזבזים' אותו על שום דבר. והלימוד ל'ניצול' יעיל גם לעצמינו הוא משהו ערכי מאוד בעיני. ואז למי שניצל את הזמן תמיד לספק צרכי הסביבה, ואת עצמו שם בסוף השורה, שזה בד"כ סוג של חינוך (מנסיון). רק חבל שזה נעשה בעקבות ארועים שקורים לנו באמצע החיים, ואצלך בעקבות מחלה. אז קודם כל בריאות. ויופי לך (וגם לי בעקבות פרישה) שמצאנו זמן לאישייות חשובות וזה אנחנו.
 
../images/Emo204.gif אני מניחה שהמחלה חידדה באריאלה

את חשיבות הזמן כאשר אנו חווים טראומות בחיינו הזמן מקבל פרופורציות חדשות. החיים בהוייה חדשה. דברים שהיו חשובים מאבדים מערכם ומכניסים אותנו להתבוננות מפרספקטיבה שונה. כך שהזמן - ואיזה תוכן אני יוצק לתוכו, נעשה משמעותי הרבה יותר. מי שחווה יודע תודה
 

mykal

New member
נראה לי שזה תהליך שעובר

על כל אדם, במובן הזה, שכשעוברים 'דברים' משמעותיים, קשים, ההסתכלות על העולם והחיים ובתוך כך על מושג הזמן, גורמים, למחשבה, של מה חשוב ממה? מי חשוב ממי? איפה מקומי בתוך כל מה שקורה, וזה זורק אותי לתקופה שהייתי בת 34 ואמי נפטרה פתאום, וקיבלתי על עצמי--לנהל את בית אבא ממרחק של מקום, ועם בית ברוך ילדים שהיה לי, ועם עבודה בחוץ, ועם עוד הרבה עיסוקים, אבל הפכתי זאת לאתגר ועמדתי בכל. אפילו היום שאני מסתכלת אחורה לא מבינה איך. אבל עובדה--הצלחתי.
 
למעלה