אני ניטרלית לחלוטין בסאגת תקווהVSירדן
אין לי שום סנטימנטים לשני הצדדים
אני חושבת ששתיהן לא בסדר, לשתיהן התנהגות אגרסיבית מאוד, מניפולטיבית מאוד ושתיהן באו לשחק ביג טיים.
אבל....
מפריע לי מאוד אצל ירדן, שהיא מכחישה לחלוטין את בריונותה בתחילת העונה, היא לגמריי ממשל לגמריי, ניסתה לבודד ולהרע לתקווה.
היא ממש אסרה על הסביבה שלה לשבת עם תקווה.
עם הזמן היא הבינה שתקווה לא פראיירית ונותת לה פייט רציני, אז קצת נסוגה אחורה ואף ניסתה להתקרב.
ותקווה גם לא תמימה, אם לומר את האמת, לפתח משהו עם מישהו שהיה לו איזשהו קטע עם הנמסיס שלך, לא מרגיש לי ראוי ומכבד, בין אם היה שם רגש או לאו.
וגם תקווה לא חפה מבריונות ונסיון הסתה קדחתני כנגד ירדן ואכן בל נשכח את עברה המפואר בפה מטונף ומסית קרי, רות, ניר ואפילו זה שאיני מחבבת במיוחד.
לתקווה יש תחושה שהיא מלכת הבית, היא אכן מתנהגת כראשת כנופייה, ודיירים שם אכן מפחדים ממנה או מהפה שלה.
גם ירדן נהגה באותה צורה בתחילת העונה, והדיירים דיי חששו "להתעסק" איתה.
לסיכום: ירדן ותקווה שתיהן בריוניות, שחצניות מאוד, ולחלוטין חסרות בחינה עצמית.
אין שם מנצחת ומפסידה.
מאחלת לשתיהן שתצאנה מהאח, ואולי כל הקיטונות נגדן, יגרמו להן לחשבון נפש ואולי אפילו לתיקון קטן, כל אחת לעצמה.