הרבה דברים יפים בעיני בניצחון של אסף
אבל בעיקר העובדה שלרגע, התכנית הזאת חזרה להיות הצבעה פשוטה של דעת קהל
על הדיירים ולא של גורמים חיצוניים .
 
לא של צבאות שבוחרים מתמודד אקראי להריץ למען האתגר,
לא של קבוצות ענק בפייסבוק עם אסטרטגיות ותכסיסים,
לא של חצי מיליון עוקבים באינסטגרם שקובעים את הטון,
לא של מפורסמים שסוחפים הערצה עיוורת של אנשים להצביע לחבר שלהם.
לא של הצבעות מאג'נדה פוליטית.
 
לאסף לא היו את כל היתרונות האלה שהיו לאחרים.
הוא לא היה מוכר, הוא לא הגיע עם קהל מוכן מראש. הוא לא הגיע עם חברים מפורסמים,עוקבים,צפיות.
וגם כשהגיע עם עוד 3 חברים לגמר , משהו שגרם לחלוקת קולות ביניהם,
הוא עדיין ניצח מישהו שנהנה מכל קולות חבריו המודחים ומחמ"לים בחוץ.
וזה אומר משהו בעיני.
תרבות הצבאות איבדה רלוונטיות ואפשר להגיד שזה משמח.
 
פשוט רקדן אחד היפראקטיבי, שכבש אנשים עם האישיות והחיוך שלו.
אז נחמד שלרגע, הריאליטי חזר לקהל הרגיל והאקראי .
 
וגם העובדה ששי שם בפסגה עם אסף מחזקת את זה, כי פחות ממקום שני עבורו,
זה כבר היה גורם לי לחשוב אחרת.
כי הבחור והסיפור נכנסו גם הם ללבבות של אנשים. אולי לא כמו אסף, אבל עדיין.
אסף ושי, כל אחד בדרכו עם הכריזמה האישית שלו אכן היו הדיירים המרכזיים של העונה...
ו2 המקומות הראשונים הולמים אותם.