אהבתי
האמת, זה משהו שאני אוהבת בעונה הזאת...
שהרבה מהדיירים שמעצבנים אותי, אני מצליחה לראות גם את החלק החיובי בהם....
משהו שלא בהכרח קרה לי בעונות קודמות.
 
על שי ואסף אני כותבת כל הזמן, ניכר שיש לי לא מעט חיבה אליהם , אז אכתוב קצת על האחרים, שקצת פחות מובנים מאליהם אצלי.
 
אורלי- רוצה לציין שהנוכחות שלה בבית השתנתה מאוד לטובה, מדיירת שאנשים פחדו להוציא מילה לידה(ובצדק) , היא הפכה למישהי נעימה,חברתית ואחת שלא מחפשת לריב.
 
ויקי - נאמר עליה רבות, גם ממני, אבל אני לא יכולה להתעלם מהחלק האימהי שלה,
הרצון הזה לטפל,להאכיל ולדאוג לדיירים. אני באמת מאמינה לה כל פעם שהיא אומרת שאם דייר לא יאכל כואב לה על כך.
 
לירן - יש לו רגעים מאוד יפים עם אסף, של חברות,דאגה כזאת של אבא\אח גדול שאני מאוד אוהבת לראות ...הוא הראה בבית יכולת מנהיגות וכמו שאבא שלו אמר ,מנהל אחלה משק בית. באופן אישי דעתי השתנתה עליו לטובה במהלך הזמן...מדייר שקצת עצבן אותי התחלתי לראות את החלקים היפים והרגישים שבו.
והסנדוויץ' שהוא מכין להם בימי שישי נראה נפלא.
 
עדי- טוב, זה אחד הקשים.
הוא מוזיקאי מעולה, ולפעמים אני רואה את הרגישות שבו, כמו ביום שהוא בכה כשויקי דיברה איתו על הבן שלה. או כשהבן שלו הגיע לבית.
 
נטלי - חברה טובה ואכפתית. אפשר לראות עליה כמה קשה לה כשהיא בריב עם מישהו, היא לוקחת דברים ללב ובאמת רוצה שהכל יהיה בסדר באווירה.
לא מפחדת להגיד מה שהיא חושבת ויש לה רצון להגן על אנשים כשהיא מרגישה שנעשה עוול.
 
ובן - אני כותבת על זה לא מעט לאחרונה, הבחור הזה פשוט מדהים.
כמה חוכמת חיים, כמה לב טוב וכמה הבנה לעולם יש לילד הזה.
לראות את התגובות שלו לשי,לראות אותו בכלליות מול הדיירים האחרים בעת מריבה,
כמה שאני מתרשמת מהבחור הזה.