קראתי את הטור הזה הבוקר וכמה שהוא מדייק במילים
כמו שכתבתי אתמול, אני לא בהכרח מהאגף המרומה של הקהל. אין לי טענות מיוחדות לעובדה שהם ביחד בחוץ על אף כל הציפיות והביקורות.
 
זה לא אומר שאהבתי את הרומן הזה בעלילה ושאני בעד ההתנהלות שלהם אבל זה בעיקר מהמקום של היה מה שהיה, התוכנית נגמרה והם בחוץ והכל גלוי וידוע לכל הצדדים, שיחיו את חייהם ואנחנו נבחר כל אחד אם להיות ציני ומאוכזב למראות האלה או לא. ואני מהאגף הזה שלא מעניין לי במיוחד לראות אותם כזוג אך גם לא מטריד.
 
 
אבל כמה שאני מסכימה עם כותב הטור לגבי ההתנהגות שלהם בתוך הבית. על החומר האנושי שנכנס לריאליטי. ולא רק עם מריה ורועי אגב....עם רוב הבית המוחלט.
אנשים שנכנסו עם מודעות יתר , חוסר מכונות ורצון להתמסר באמת לחוויה הזאת ולתת את הקרביים .אנשים שהגיעו לקבל את התהילה והאושר בלי לתת את חלקם בעסקה.או לפחות לתת את המינימום של המינימום לעצור שם ולהמשיך להנות מהבריכה עד סוף התוכנית.אה גם מהבריכה לא באמת יהנו עד הסוף כי זה יהרוס להם את הפן המושלם שהם רוצים להראות על המסך.
 
אני לא חושבת שהאח הסתיר מה שהיה ביניהם, אני חושבת שזה פשוט הגיע למקום מסויים שגם אותו זה טמטם לשמוע את אותו שיחה בדיוק כל לילה ושהוא הבין שאין פה מה להראות, שזה לא זה.
כי מה , כל לילה מחדש נשמע ' אני רוצה אבל לא יכולה? ' ו' אני אוהבת אותך אבל חוזרת לבועז' . שמענו , לא פעם ולא פעמיים.
אבל הקשר הזה לא התקדם לשום מקום בעודו בבית, לא לפרידה ולא לזוגיות. לאותה תקיעות כל יום מחדש.... אני לא מפקפקת, ייתכן והייתה שם אהבה בוערת בפועל , אבל אני לא נהניתי מהסיפור הזה ומההסתעפות שלו על המסך.בחוסר החלטיות של מריה וברועי שמנסה לדחוק בה שוב ושוב.
והייתה הרגשה חזקה באוויר של תראו כמה אנחנו מכבדים ומתאפקים ותעריכו את זה. אבל בעצם, הם חיו בפועל כמו זוג רוב העונה. הרומן הפיזי אולי נבלם אבל הרומן הרגשי חי ובעט והתסחרר סביב עצמו. והאזור ביניים הזה של תראו איך אנחנו לא בוגדים אפילו שהם לגמרי כן זה משהו שהביא את הסעיף להרבה אנשים.
 
ואכן אם להתחבר לדברי הכותב, זאת כבר נהייתה מגמה בריאליטי, הצעירים שנכנסים כדי לחוות חווית אינסטנט אל התהילה. שלא משנה כמה הם ידברו או ישתקו בבית, העיקר להישאר יפה, עדכני ללבוש בגד ים ואולי להתאהב וזה כבר ישרת את המטרה. זה לא אומר בעיני שאהבות שם לא אמיתיות או שהם עושים הכל כהצגה אבל זה כבר בתת מודע של מי שנכנס , הם עוד לא התחילו את העונה העין כבר מיד מחפשת את מושא האהבה שלהם בבית.
אליאב הוא דוגמא נוספת לסיפור של דמות שלא הביאה דבר משהו לבית הזה..ורכבה על איזה טייפקאסט ריק של דמות עד הגמר. דווקא הרגעים בהם הוא נלחץ מהריב של מירב וסימה ואביבית ונאלץ לבחור צד וראו שזה חירפן אותו והוא חסר מילים היו רגעים שהיה בהם מעט עניין אבל כאמור גם זה לא החזיק והוא נבהל מעצמו ומהאפשרות שהוא מעט אותנטי ושהעולם יגלה שהוא לא באמת אוהב את כולם...וחזר להצגת המאמי הנשמה .
 
למעשה, אני חושבת שהמרומים העיקריים בסיפור הם ההפקה.
זה בעיקר אשמתם, חוסר המקצועיות שלהם הביא אותם למקום הזה שהם לקחו דיירים ולא קיבלו מהם חומר של ממש וקרביים ואת הלב שלהם על מגש.
יש להם את ההנחה של עונה ראשונה בתחום ואת העובדה גם שהפורמט עשה את שלו ואנשים כבר צינים ומודעים מדי אבל בכל זאת, הרבה ליקויים ופספוס הזדמנויות ומומנטום מצידם.והעובדה שהם ליהקו אנשים ולא זיהו את העובדה שהם הולכים לדפוק להם ברז עלילתי...לא דייר אחד ולא שניים אלא כמעט בית שלם.
 
אבל למרות הכל,נכנסו פה חבורה של דיירים שכך או כך כיוונו למקום הזה- של אפס עבודה ואפס אותנטיות ואפס התמסרות. למקום של אני אתן לכם חיוך ומינימום של תפקוד שמרגיש כמו תסריט מתבקש של טייפקסט בריאליטי וזהו.ומשם הלאה אתם כבר תקועים איתי לכל העונה וזה מה יש.
 
מה שקרה פה בעיניי היה סוג של במקום שהמפעיל יפעיל את המריונטה , המריונטה ניתקה את החוטים והלכה לרבוץ על הדשא בבריכה כל העונה.
 
אין ספק שהגענו לשלב בו מתמודדי הריאליטי כבר לא נכנסים רק בשביל לחוות חוויה או לזכות. זה כמו מסלול דוגמנות ארוך ומתמשך של 4 חודשים.