יש למריה חרדה חברתית, פשוט לא באותו מקום שחשבת על הסקלה
לא כמו שאת מכירה וכמו שכנראה התאכזבת לגלות שלא בצורה ובאופן שיצא לך לפגוש מקרוב (הפוסט שהעלית בזמנו היה מרגש מהפן האישי שכתבת. לא הרגשתי שזה תפור במאה אחוז על מריה, וממש קיוויתי שהמצב שלה לא עד כדי כך חמור כפי שתיארת אותו). מריה כן יכולה לעבוד על עצמה ולפעול כדי להתגבר על זה ולא מתכוונת לתת לזה לשתק לה את החיים כמו ששיתק בעבר. יש בה הרבה כח להתנגד לתכונה הזו שבה שדי נכפתה עליה. היא לא צריכה להיות שבויה של בועז כדי שתאמיני לה שהיא סובלת מחרדה חברתית. עצם זה ששינתה את חייה, העזה להיכנס לאח הגדול, לא הפסיקה לנבור בנפשה ובעברה, התמסרה לשיחות עם "הדודה" ושיחות של שיתוף באופן כללי בהזדמנויות שונות ועם אנשים שונים (ובעיקר רועי, יום יום) וגם היתה נחושה לעבוד על עצמה ולהתפתח ולהעניק לעצמה חיים טובים יותר, זה מעורר הערצה. זה דבר משמח. תשמחי בשבילה, אל תצטערי שהיא לא נשארת אותה מריה המפוחדת והמסכנה שהיתה לפני שנכנסה לבית האח הגדול.