גמר חתימה טובה
כמה הרהורים על האח הגדול
לאחרונה עלתה העונה החדשה של 'היחידה' , למי שפספס גם שי חי משתתף שם השנה.
כמו כל ריאליטי שמכבד את עצמו 95 אחוז ממה שקורה שם כמובן מתוסרט - הדאחקות, המריבות ובכללי כמעט כל פעם שיש טוויסט בעלילה מרגישים באוויר את הוראות הבימוי שניתנו להם דקה לפני.
בין לבין, מצליחים קצת להרגיש אותם , קצת לראת את האישיות שלהם , קצת לשמוע מי הם ומה הם.
עוד לא נכנסו לגמרי לעניינים אבל שי חי ומה שעבר על בשנתיים שלוש האחרונות מתחיל לצוץ...יחד עם התוכנית כמובן גם פורסמו אייטמים וראיונות ולא אשכח את הראיון שפורסם איתו לפני כמה שנים, על מה קורה איתו שנה לאחר האח ואיך החוויה הזאת והחיים שברו אותו.
האמת, אני קוראת את כל מה שעבר עליו וזה עצוב לראות. כבר דנו ונדון בכך רבות, מי אשם בכל התופעה הזאת של הדיירים שיוצאים מבית האח ונשברים נפשית,נופלים ומתקשים לקום אחר כך.
התשובה הנכונה כמובן סובייקטיבית - אני באופן אישי תמיד חשבתי שזה שילוב... ההפקה, בתור גוף שלוקח אדם תחת חסותו ,מבודד אותו ומנהל את חייו ולצד השימוש בו למען הרייטינג גם אמור לדאוג לרווחתו לבריאותו הנפשית והפיזית .
אבל יחד עם זאת האדם הפרטי שגם אמור לקחת אחריות על עצמו - על ההתנהגות שלו,האמירות שלו ומה שבוחר לשדר לעולם - כי עובדה שיש דיירים שמצליחים גם לא להתלכלך ולא להתנהג בעודם באח בצורה פוגענית\אלימה.
שי חי הוא מקרה עצוב. בסופו של יום כל בן אדם והחוויה שלו, ועם כל הקושי , זה המסלול שלו ועם זה הוא ימשיך ויגדל ויתפתח בחיים,ילמד מהנסיון יקבל פרופורציות. וכבר נראה בכללי שטוב לו יותר, שהמצב השתפר,שהוא יותר שמח.
וכנראה שסה"כ זה גם הטיפוס ללא קשר לתוכנית, הוא אדם אימפולסיבי שלוקח את החיים בצורה ישירה ודרמטית וייתכן והיה דופק לעצמו את החיים גם בלי זה .
אבל זה עצוב ואבסורד בעיניי לראות את הניגוד בין שי חי של התוכנית - שבזמנו היה נראה כבחור החזק,האריה,שיכול להתמודד עם הכל ושאף אחד לא יכול עליו לבין השי חי של אחרי התוכנית - שבור, חסר אונים וחסר תקווה ומרגיש העולם נפל עליו.
לשמוע שניסה להתאבד....כל אדם שמגיע למצב כזה כואב ,לחשוב על איך הרגיש שהגיע לשלב כזה שהרגיש שאין לו אחיזה בעולם .
ואני חושבת על כמה שמצד אחד זה מעניין ומסקרן לצפות באח כשיש דמויות כמוהו - אנשים טוטאליים,רחוקים מלהיות בנאליים, חדים, ישירים עם איזשהו פתיל וזה עוד יותר מהנה לצפייה כשמביאים אותם למצבי קיצון ומצד שני אני מתבדרת ומשתעשעת כצופה כשיכול להיות שמבפנים הדייר מתפרק לו אט אט.
אני מרגישה שאולי היה פה משהו השנה בעונה שקשור במציאות הזאת של דיירי העבר שנשברו. כי אין ספק שהייתה עונה על הפנים, הדיירים בקושי נפתחו,בקושי ריגשו בקושי ניהלו אינטראקציות. קאנטרי אמרנו לא מעט.
מלבד כמה אפיזודות של התפרצות ,הייתה הרגשה שמשהו שם בעלילה מאוד לא מתמסר - גם מהדיירים וגם מההפקה.
אני מתארת לעצמי שרשת, בתור עונה ראשונה שמנסה לייצר אווירה אחרת מקשת ניסתה לא לחזור על מקום כזה בו הדיירים יאבדו את עצמם לחלוטין אז נסעו כל העונה עם סוג של רגל על הבלם,מתקדמים קצת, עוצרים מתקדמים עוד קצת נבהלים ושוב עוצרים, פן יסחפו לנהיגה במהירות מופרזת.
וגם הדיירים - ככאלה שכבר ראו 9-10 עונות, ראו ראיונות עם דיירי עבר שלקחו קשה את החוויה ויודעים מה הבית הזה יכול לעשות ולהוציא מבן אדם אז ניסו לשמור על איזשהו גדר ביטחון. אי אפשר להעמיד פנים שאתה משהו שאתה לא עונה שלמה אבל בהחלט אפשר לעצור את עצמך ולא להתמסר לגמריי.
אני לא כל כך יודעת מה המסקנה שלי מזה. סתם היה עצוב לי לקרוא ולשמוע על שי חי.
בזמנו שקראתי את הכתבה איתו הוא תיאר שם כמה מקרים שקרו במהלך העונה שפשוט הזוי שבן אדם סוחב ככה 3-4 חודשים , וההפקה ממשיכה לשכנע אותו להישאר ולהישאר.
ברור לי למה ההפקה עשתה זאת - בכל זאת,עם הכיוון שהרוח נשבה אליו,בלעדיו העונה הייתה חסרת פואנטה. אבל עדיין , הזוי.
ולחשוב שאותה הדמות שבעצם הניעה והזיזה את כל העונה על גבה , הגבר הלכאורה חזק הזה שההפקה הרוויחה ממנו הרבה דיבור ועניין ואקשן ,בסופו של יום גם הוא חסר אונים אל מול הדבר הזה שנקרא כסף ורייטינג.