יצא שהחופשה הזוגית המיוחלת שלנו (טפו טפו) תיפול בדיוק על הכמה ימים אחרונים ועל הגמר כמובן. אז עזבי להסחב עם לפטופ (אנחנו בית שנסחב תמיד עם כמה וכמה מכל הסוגים שיש
) אבל זה שעון אחר לגמרי ואני לא יכולה להרוס לנו ככה חופשה ראשונה בלי הילדות ועוד בשביל משהו שגם ככה נשגב מבינתו של בעלי כל שנה מחדש והוא הכי לא שותף להתמכרות הזו שלי, גם אם אני מכריחה אותו קצת להבין ולדעת מי נגד מי כל עונה. בקיצור, מתפללת שיאריכו את העונה בכ"ז בשבוע או משהו כזה, אוותר על השבוע לפני אחרון ושאוכל לראות את הגמר בתנאים נורמליים בבית כשאני מאוששת
זה אומר שאם הגמר מתחיל בשעה 21:00, אני אתעורר לי ב02:00 לפנות בוקר כדי לצפות בו. את הימים שלפני אני אדגום בטח באייפון, במהלך היום הצצות לחדשות, כאן לפורום וכאגנוב קצת זמן בין לבין על המחשב לראות מה קורה בבית (של האח, לא שלי
אחרי שאתה יוצא מזה(אם אתה מצליח), אתה מבין שהיית נרקומן. פסיכי לגמרי. בזבוז חיים קטלני (למרות שכיף לפעמים לברוח מהכל, אך תלוי באיזו רמה. אם זה משתלט לך על כל החיים->טיפול). אין לברוח בחיים. צריך להתמודד. אין דבר כזה "פוס" גם "רק" שלושה ארבעה חודשים לאנשים שמנהלים אורך חיים נורמלי ועובדים. לא נותן לעצמי לאבד שליטה יותר עם זה, גם כשאני מרגיש שזה בא, והזמן שאני מתעסק בזה מוקצב. באמת מאחל וממליץ למי שלא מצליח לצאת מזה מכל הלב לעבור טיפול.