טוב, היה מענין... בערך
הענין בתחרות האמריקן קאפ אתמול היה לראות את גבי דאגלס ואיפה היא עומדת במסע שלה לריו - וקיבלנו הצצה קצת נוסטלגית - זה נראה קצת כמו 2011
עם התוספת החדשה של סימון ביילס, וגם ללא קשר - האתגר של מתעמלת שעושה קאמבק הוא גדול - היא צריכה לא רק להגיע להיכן שהיתה בשיאה (במקרה הזה - לונדון 2012) אלא גם להמציא את עצמה מחדש באופן שיציג אותה באור חדש - לאו דווקא להכפיל את דרגות הקושי, אבל כן להראות אלמנטים חדשים או מקוריים, זוית אומנותית חדשה או משהו שיגדיר בוודאות שאנחנו ב 2016 ולא ב 2012.
גבי דאגלס הגיע אתמול ועשתה את רוב המוטל עליה. מבחינת קושי היא כמעט נמצאת במקום שהיא היתה ב 2012. ועם עוד 4 חודשים, אין ספק שהיא תוכל להגיע לשם.
היא גם הראתה שוב, שגם כשהיא נראית קצת כבדה ולא מדויקת באימונים, כשמגיעה התחרות עצמה היא יודעת להתעלות ולתת הופעה נקיה. היא יציבה, היא בוגרת יותר, גבוהה יותר. אבל לדעתי היא לא הצליחה לבנות מסגרת חדשה שתדגיש ותבליט לטובה את השינויים שעברו עליה ואת הנסיון שבצרה. היא לא מציעה אלטרנטיבה לסימון ביילס - ואני מדגיש שהיא לא אמורה לנסות לחקות אותה או להכנס למרוץ חימוש נגדה. אבל מדובר באותה גבי דאגלס שיכולה לקחת מדליה בקרב רב בריו, אבל בספק אם היא יכולה לקחת מדליה על מכשיר. ומעבר להערצה על זה שהיא הצליחה לנער את עצמה ולחזור לכזאת רמה של כושר, אני כבר פחות סקרן לגבי ריו, ופחות חושב שהיא מציעה איזה אלטרנטיבה. ההתעמלות שלה מוכרת ומוערכת, אבל לא מעירה ומעוררת השתאות.
מגי ניקולס נראית כמו שהיא נראיתה עד כה - יציבה, קרת רוח, וחזקה - שזה בדיוק תפור למידות הנבחרת האמריקאית. הייתי שמח מאד לו היתה יכולה לנקות קצת את הקוים, במיוחד באקרובטיקה. היא גבוהה והרגלים שלה בקירוס קצת מבולגנות, וזה בולט במיוחד כשאת מבצעת שלושה פסים מתוך ארבעה במצב הגוף הזה. בכלל - דאבל דאבל, צוקהארה בקירוס, צוקהארה בקיפול ודאבל בקירוס זה אולי חזק על הניר, אבל נראה חדגוני ולא מענין - ועם תרגיל קרקע חדש ומשופר, היה טוב לראות אותה מבצעת משהו ממשפחה אחרת - אולי איזה התברגות משולבת.
מעבר לכך לא היתה כאן מספיק תחרות - כמיטב המסורת. דאגלס סגרה את הערב פחות או יותר לאחר מכשיר המקבילים.
אני חושב שרוסיה ורומניה עשו בשכל להשאר בבית ולהמשיך להתאמן לקראת ריו. אין כ"כ ערך לתחרות קרב רב כזאת עם 8 משתתפות, וכל רגע נוסף בג'ים, ולא על מטוס או בארץ אחרת, הוא קריטי בהכנות לקראת הקיץ - בתחרויות שהן יותר תחרויות התעמלות ופחות מוצרים עיתונאיים כמו האמריקן קאפ.
אצל הבנים - כרגיל תהפוכות אצל האמריקאים. סאם מיקולאק שהוא המנהיג של הנבחרת הציג לפני שבועיים תחרות יפה בגביע החורף האמריקאי, ואילו דונל וויטנברג הציג תחרות לא טובה. כאן היוצרות התהפכו, ולסם מיקולאק היתה תחרות גרועה. גם וויטנברג בסוף איבד את ההובלה שלו לקאטו היפני. וכנראה שהאמריקאים שוב מגיעים ללונדון עם פוטנציאל לכל דבר בין מדלית כסף ובין המקום העשירי בתחרות הקבוצתית....
הענין בתחרות האמריקן קאפ אתמול היה לראות את גבי דאגלס ואיפה היא עומדת במסע שלה לריו - וקיבלנו הצצה קצת נוסטלגית - זה נראה קצת כמו 2011
עם התוספת החדשה של סימון ביילס, וגם ללא קשר - האתגר של מתעמלת שעושה קאמבק הוא גדול - היא צריכה לא רק להגיע להיכן שהיתה בשיאה (במקרה הזה - לונדון 2012) אלא גם להמציא את עצמה מחדש באופן שיציג אותה באור חדש - לאו דווקא להכפיל את דרגות הקושי, אבל כן להראות אלמנטים חדשים או מקוריים, זוית אומנותית חדשה או משהו שיגדיר בוודאות שאנחנו ב 2016 ולא ב 2012.
גבי דאגלס הגיע אתמול ועשתה את רוב המוטל עליה. מבחינת קושי היא כמעט נמצאת במקום שהיא היתה ב 2012. ועם עוד 4 חודשים, אין ספק שהיא תוכל להגיע לשם.
היא גם הראתה שוב, שגם כשהיא נראית קצת כבדה ולא מדויקת באימונים, כשמגיעה התחרות עצמה היא יודעת להתעלות ולתת הופעה נקיה. היא יציבה, היא בוגרת יותר, גבוהה יותר. אבל לדעתי היא לא הצליחה לבנות מסגרת חדשה שתדגיש ותבליט לטובה את השינויים שעברו עליה ואת הנסיון שבצרה. היא לא מציעה אלטרנטיבה לסימון ביילס - ואני מדגיש שהיא לא אמורה לנסות לחקות אותה או להכנס למרוץ חימוש נגדה. אבל מדובר באותה גבי דאגלס שיכולה לקחת מדליה בקרב רב בריו, אבל בספק אם היא יכולה לקחת מדליה על מכשיר. ומעבר להערצה על זה שהיא הצליחה לנער את עצמה ולחזור לכזאת רמה של כושר, אני כבר פחות סקרן לגבי ריו, ופחות חושב שהיא מציעה איזה אלטרנטיבה. ההתעמלות שלה מוכרת ומוערכת, אבל לא מעירה ומעוררת השתאות.
מגי ניקולס נראית כמו שהיא נראיתה עד כה - יציבה, קרת רוח, וחזקה - שזה בדיוק תפור למידות הנבחרת האמריקאית. הייתי שמח מאד לו היתה יכולה לנקות קצת את הקוים, במיוחד באקרובטיקה. היא גבוהה והרגלים שלה בקירוס קצת מבולגנות, וזה בולט במיוחד כשאת מבצעת שלושה פסים מתוך ארבעה במצב הגוף הזה. בכלל - דאבל דאבל, צוקהארה בקירוס, צוקהארה בקיפול ודאבל בקירוס זה אולי חזק על הניר, אבל נראה חדגוני ולא מענין - ועם תרגיל קרקע חדש ומשופר, היה טוב לראות אותה מבצעת משהו ממשפחה אחרת - אולי איזה התברגות משולבת.
מעבר לכך לא היתה כאן מספיק תחרות - כמיטב המסורת. דאגלס סגרה את הערב פחות או יותר לאחר מכשיר המקבילים.
אני חושב שרוסיה ורומניה עשו בשכל להשאר בבית ולהמשיך להתאמן לקראת ריו. אין כ"כ ערך לתחרות קרב רב כזאת עם 8 משתתפות, וכל רגע נוסף בג'ים, ולא על מטוס או בארץ אחרת, הוא קריטי בהכנות לקראת הקיץ - בתחרויות שהן יותר תחרויות התעמלות ופחות מוצרים עיתונאיים כמו האמריקן קאפ.
אצל הבנים - כרגיל תהפוכות אצל האמריקאים. סאם מיקולאק שהוא המנהיג של הנבחרת הציג לפני שבועיים תחרות יפה בגביע החורף האמריקאי, ואילו דונל וויטנברג הציג תחרות לא טובה. כאן היוצרות התהפכו, ולסם מיקולאק היתה תחרות גרועה. גם וויטנברג בסוף איבד את ההובלה שלו לקאטו היפני. וכנראה שהאמריקאים שוב מגיעים ללונדון עם פוטנציאל לכל דבר בין מדלית כסף ובין המקום העשירי בתחרות הקבוצתית....
