אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
מרצדס
- פותח הנושא רגעים פילמס
- פורסם בתאריך
קודם כל המחקר אינו שלי
אזי השאלה האם "אני" צודק או לא אינה רלוונטית. שכן לא אני חקרתי.
המחקר הוא של שני דוקטורים אמריקאים:
Thomas J. Stanley, Ph.D.
William D. Danko, Ph.D.
ולכן שאלת "הצודקות" ככל שישנה כזו צריכה להיות מופנית אליהם.
בואו נראה בנקודות כמה ממצאיהם המעניינים בפרק צריכה מוטורית של עשירים:
BUYING CARS, MILLIONAIRE STYLE
How do millionaires go about acquiring motor vehicles?* About 81 percent purchase their vehicles.
The balance lease. Only 23.5 percent of millionaires own new cars (see Table 4-1). Most have not
purchased a car in the last two years. In fact, 25.2 percent have not purchased a motor vehicle in four
or more years.
How much do millionaires pay for these vehicles? The typical millionaire (those in the 50th
percentile) paid $24,800 for his most recent acquisition (see Table 4-2). Note that 30 percent spent
$19,500 or less.
Also note that the average American buyer of a new motor vehicle paid more than $21,000 for his
most recent acquisition. This is not much less than the $24,800 paid by millionaires! Moreover, not all
of these millionaires purchased new vehicles.
You can look at all of this another way. The typical millionaire in our survey (one in the 50th
percentile) spent about $29,000 for his most expensive motor vehicle. This equates to less than 1
percent of his net worth. The average buyer of a motor vehicle in America has a net worth that is less
than 2 percent of that of these millionaires. Do they buy motor vehicles that cost 2 percent of what
millionaires pay? If they did, they would spend, on average, about $580 (2 percent of $29,000).
Instead, typical motor vehicle buyers spend the equivalent of at least 30 percent of their net worth for
such purchases. Note also that, on average, American consumers buy new motor vehicles at a price
that is 72 percent of the most that a typical millionaire ever spent on a motor vehicle. Does this give
you some idea of why so few Americans are millionaires?
More than 80 percent of millionaires purchase their vehicles. If and when more than SO
percent begin leasing, we will change our recommendation.
MAKES OF MOTOR VEHICLES
What types of motor vehicles do millionaires drive? U.S. car manufacturers may be pleased to note
that their makes account for 57.7 percent of the vehicles millionaires are driving; Japanese makes
account for 23.5 percent, while European manufacturers hold 18.8 percent. What makes of cars are
most popular with millionaires? The following are listed in rank order according to their respective
market shares:
NO ROLLS-ROYCE, PLEASE
Mr. Allan is extremely perceptive in his understanding of under accumulators of wealth. In essence,
he feels that products change people. If you acquire one status product, you will likely have to
purchase others to fill up the socially conspicuous puzzle. Before long, your entire lifestyle will have
changed. Mr. Allan clearly understands the complementary nature of status products and a high consumption
lifestyle. He will have none of these artifacts. They are a threat, as he sees it, to his
rather simple yet highly efficient lifestyle:
Building wealth is not something that will change your lifestyle. Even at this stage of
life, I don’t want to change the way I live.
הבאתי עבורנו כמה ציטטות שאינן רציפות בספר, אלא רכוז קטעים ספורדי
שבעדינות מספר לנו תמונה מעניינת אודות הרגלי הצריכה המוטורית של העשירים
בארה"ב. הפרק שדן בצריכה מוטורית ארוך ושוקל כמה עשרות עמודים יש בו
טבלאות עם מספרים שרוכזו מהמחקר ולאחריהם המסקנה שנובעת מהם.
יש פרקים בספר גם אודות הרגלי צריכה נוספים כגון בתים, בגדים, ועוד...
כמובן שאין אפשרות, הן טכנית והן חוקית להעלות ספר בשלמותו.
אז אני עושה את המעט שכן מותר - על מנת שהחברים שלנו יקבלו טעימה, או
לומר נגיעה קלה מחלק מהממצאים המרוכזים בנושא המוטורי שכן זה נושא
הפורום שלנו (רכב).
אזי השאלה האם "אני" צודק או לא אינה רלוונטית. שכן לא אני חקרתי.
המחקר הוא של שני דוקטורים אמריקאים:
Thomas J. Stanley, Ph.D.
William D. Danko, Ph.D.
ולכן שאלת "הצודקות" ככל שישנה כזו צריכה להיות מופנית אליהם.
בואו נראה בנקודות כמה ממצאיהם המעניינים בפרק צריכה מוטורית של עשירים:
BUYING CARS, MILLIONAIRE STYLE
How do millionaires go about acquiring motor vehicles?* About 81 percent purchase their vehicles.
The balance lease. Only 23.5 percent of millionaires own new cars (see Table 4-1). Most have not
purchased a car in the last two years. In fact, 25.2 percent have not purchased a motor vehicle in four
or more years.
How much do millionaires pay for these vehicles? The typical millionaire (those in the 50th
percentile) paid $24,800 for his most recent acquisition (see Table 4-2). Note that 30 percent spent
$19,500 or less.
Also note that the average American buyer of a new motor vehicle paid more than $21,000 for his
most recent acquisition. This is not much less than the $24,800 paid by millionaires! Moreover, not all
of these millionaires purchased new vehicles.
You can look at all of this another way. The typical millionaire in our survey (one in the 50th
percentile) spent about $29,000 for his most expensive motor vehicle. This equates to less than 1
percent of his net worth. The average buyer of a motor vehicle in America has a net worth that is less
than 2 percent of that of these millionaires. Do they buy motor vehicles that cost 2 percent of what
millionaires pay? If they did, they would spend, on average, about $580 (2 percent of $29,000).
Instead, typical motor vehicle buyers spend the equivalent of at least 30 percent of their net worth for
such purchases. Note also that, on average, American consumers buy new motor vehicles at a price
that is 72 percent of the most that a typical millionaire ever spent on a motor vehicle. Does this give
you some idea of why so few Americans are millionaires?
More than 80 percent of millionaires purchase their vehicles. If and when more than SO
percent begin leasing, we will change our recommendation.
MAKES OF MOTOR VEHICLES
What types of motor vehicles do millionaires drive? U.S. car manufacturers may be pleased to note
that their makes account for 57.7 percent of the vehicles millionaires are driving; Japanese makes
account for 23.5 percent, while European manufacturers hold 18.8 percent. What makes of cars are
most popular with millionaires? The following are listed in rank order according to their respective
market shares:
NO ROLLS-ROYCE, PLEASE
Mr. Allan is extremely perceptive in his understanding of under accumulators of wealth. In essence,
he feels that products change people. If you acquire one status product, you will likely have to
purchase others to fill up the socially conspicuous puzzle. Before long, your entire lifestyle will have
changed. Mr. Allan clearly understands the complementary nature of status products and a high consumption
lifestyle. He will have none of these artifacts. They are a threat, as he sees it, to his
rather simple yet highly efficient lifestyle:
Building wealth is not something that will change your lifestyle. Even at this stage of
life, I don’t want to change the way I live.
הבאתי עבורנו כמה ציטטות שאינן רציפות בספר, אלא רכוז קטעים ספורדי
שבעדינות מספר לנו תמונה מעניינת אודות הרגלי הצריכה המוטורית של העשירים
בארה"ב. הפרק שדן בצריכה מוטורית ארוך ושוקל כמה עשרות עמודים יש בו
טבלאות עם מספרים שרוכזו מהמחקר ולאחריהם המסקנה שנובעת מהם.
יש פרקים בספר גם אודות הרגלי צריכה נוספים כגון בתים, בגדים, ועוד...
כמובן שאין אפשרות, הן טכנית והן חוקית להעלות ספר בשלמותו.
אז אני עושה את המעט שכן מותר - על מנת שהחברים שלנו יקבלו טעימה, או
לומר נגיעה קלה מחלק מהממצאים המרוכזים בנושא המוטורי שכן זה נושא
הפורום שלנו (רכב).
ועכשיו נשאר לבדוק מה בדיוק ההגדרה שלהם למיליונר
כי היום להיות מיליונר, לפי חלק מההגדרות, לא באמת מכניס אותך לגדר. של עשיר. הרי אחרת כל מי שבחזקתו דירה בתל אביב, למשל, שעליה סיים לשלם את המשכנתא (או כמעט) נחשב רשמית למיליונר (בדולרים). אבל עשיר הוא לא.
וכאמור, גם אם מקבלים את ההגדרה שלהם - ומחקר אחד לאו דווקא מספיק כדי להוכיח טענה - הרי שעדיין כדי לקנות מרצדס צריך להיות עשיר. כדי לקנות שברולט - לא. ולכן אין שום טעות או "מיסקונספציה" בדבר על רוכשי מרצדס כ"עשירים".
כי היום להיות מיליונר, לפי חלק מההגדרות, לא באמת מכניס אותך לגדר. של עשיר. הרי אחרת כל מי שבחזקתו דירה בתל אביב, למשל, שעליה סיים לשלם את המשכנתא (או כמעט) נחשב רשמית למיליונר (בדולרים). אבל עשיר הוא לא.
וכאמור, גם אם מקבלים את ההגדרה שלהם - ומחקר אחד לאו דווקא מספיק כדי להוכיח טענה - הרי שעדיין כדי לקנות מרצדס צריך להיות עשיר. כדי לקנות שברולט - לא. ולכן אין שום טעות או "מיסקונספציה" בדבר על רוכשי מרצדס כ"עשירים".
אז פשוט גש לקרוא את הספר
תקבל תשובות לכל השאלות שהעלאת, תבין טרמינולוגיה בנושא והיכן הנך שרוי
במיסקונספציה הגדרתית בנושא (כמו רובנו).
מיליונר זה לא מספר נומינאלי - אלא משהו יחסי. הוא נמדד כאחוזון בקרב
האוכלוסיה כמו למשל האחזון ה- 99... משמע זהו ערך יחסי לכלל האנשים באותה
מדינה. ושנית, עושר הוא מספר ערכי שאומר:
מתי יש לאדם מספיק הון עצמי, עד שהוא אינו זקוק עוד לעבוד למשלח ידו
ולהביא כסף הביתה באמצעות משכורת. כלומר שהוא עצמאי לחלוטין מצורך לממן
עצמו באמצעות עבודה ומסוגל לחיות רק מהריבית שההון שלו משיג.
שילוב של שתי הגדרות אלו, בצורה מתומצטת, מוסברים בספר יפה.
וכך הוגדר מי הוא עשיר. במחקר ספציפית הם פלחו ומצאו שקו ההגדרה
בארה"ב עומד על אחוזון 96.5 - קרי הם פלחו ל- 3.5 המאיונים העליונים.
נמצא שזה מה שמכניס את האדם לקבוצת העשירים שם.
*זה יכול להשתנות ממדינה למדינה.
קרא את הספר - בסופ"ש אחד סיימת אותו. כולה 190 עמודים (נטו).
קריאה מהירה וקלה יחסית.
אחרי זה בוא לכאן נדון בשמחה במה שנאמר בספר ולאחר שיהיה בידך רקע מוצק
ונרחב דיו אודות הממצאים והתמונה שעולה מהם.
ככל שתרצה נעבור לספר הבא שאכוון אותך והוא capital in the 21st century.
פרי מחקרו הסנסציוני של ד"ר תומאס פיקטי והוא ספר באורך 500 עמודים נטו
(הספר כולל הנלווים 600 עמוד). זה ספר כבד יותר שדורש לא מעט זמן.
גם הוא מלמד המון ומהווה פורץ דרך תקדימי בתחומו, הספר חקר משהו שמעולם
לא נחקר עד אותו מועד בשל מגבלות טכנולוגיות - והיה מועמד לפרס נובל
בכלכלה. הוא ניפץ מיתוסים ותאוריות כלכליות שלמות של המאה ה- 19 וה- 20
עת גילה איך מנגנון ההון עובד הלכה למעשה בראייה של בדיעבד - כי כל הנתונים
הסטורית אחורה קיימים הרי. היה רק צריך מישהו עם מחשב מודרני להזין הכל
ל- DB ולבצע על זה אנליזה, כדי לקבל תמונה מרתקת שאף אחד לא הבין אותה
עד לאותה עת. בעבר הרי לא היו מחשבים לבצע זאת.
מהתמונה שהוא מצא לראשונה מובן מה הוא עושר, איך מושג, למה ולמי יש אותו,
למי אין - ומדוע הפערים החברתיים גדלים עם השנים.
תקבל תשובות לכל השאלות שהעלאת, תבין טרמינולוגיה בנושא והיכן הנך שרוי
במיסקונספציה הגדרתית בנושא (כמו רובנו).
מיליונר זה לא מספר נומינאלי - אלא משהו יחסי. הוא נמדד כאחוזון בקרב
האוכלוסיה כמו למשל האחזון ה- 99... משמע זהו ערך יחסי לכלל האנשים באותה
מדינה. ושנית, עושר הוא מספר ערכי שאומר:
מתי יש לאדם מספיק הון עצמי, עד שהוא אינו זקוק עוד לעבוד למשלח ידו
ולהביא כסף הביתה באמצעות משכורת. כלומר שהוא עצמאי לחלוטין מצורך לממן
עצמו באמצעות עבודה ומסוגל לחיות רק מהריבית שההון שלו משיג.
שילוב של שתי הגדרות אלו, בצורה מתומצטת, מוסברים בספר יפה.
וכך הוגדר מי הוא עשיר. במחקר ספציפית הם פלחו ומצאו שקו ההגדרה
בארה"ב עומד על אחוזון 96.5 - קרי הם פלחו ל- 3.5 המאיונים העליונים.
נמצא שזה מה שמכניס את האדם לקבוצת העשירים שם.
*זה יכול להשתנות ממדינה למדינה.
קרא את הספר - בסופ"ש אחד סיימת אותו. כולה 190 עמודים (נטו).
קריאה מהירה וקלה יחסית.
אחרי זה בוא לכאן נדון בשמחה במה שנאמר בספר ולאחר שיהיה בידך רקע מוצק
ונרחב דיו אודות הממצאים והתמונה שעולה מהם.
ככל שתרצה נעבור לספר הבא שאכוון אותך והוא capital in the 21st century.
פרי מחקרו הסנסציוני של ד"ר תומאס פיקטי והוא ספר באורך 500 עמודים נטו
(הספר כולל הנלווים 600 עמוד). זה ספר כבד יותר שדורש לא מעט זמן.
גם הוא מלמד המון ומהווה פורץ דרך תקדימי בתחומו, הספר חקר משהו שמעולם
לא נחקר עד אותו מועד בשל מגבלות טכנולוגיות - והיה מועמד לפרס נובל
בכלכלה. הוא ניפץ מיתוסים ותאוריות כלכליות שלמות של המאה ה- 19 וה- 20
עת גילה איך מנגנון ההון עובד הלכה למעשה בראייה של בדיעבד - כי כל הנתונים
הסטורית אחורה קיימים הרי. היה רק צריך מישהו עם מחשב מודרני להזין הכל
ל- DB ולבצע על זה אנליזה, כדי לקבל תמונה מרתקת שאף אחד לא הבין אותה
עד לאותה עת. בעבר הרי לא היו מחשבים לבצע זאת.
מהתמונה שהוא מצא לראשונה מובן מה הוא עושר, איך מושג, למה ולמי יש אותו,
למי אין - ומדוע הפערים החברתיים גדלים עם השנים.
וזו בדיוק הנקודה - זו לא הגדרה של עשיר...
חלק גדול מהחברים שלי נמצאים בעשירון העשירי לפי הסטטיסטיקה, והם לא עשירים...
אתה,כמו שכבר אמרו לך, מדבר על אנשים אמידים. עשירים הם אנשי המאיון העליון (ולכן התנועה נקראת ה-99% ולא ה-90%) או אפילו האלפיון העליון. שלב שבו צריכה של מרצדס או במוו לא יכולה לנגוס בהון, אלא צריך הפסדים הרבה יותר דרסטיים הנובעים מהשקעות שלא צלחו או התפרעות אמיתית של קניות (אוספים של עשרות מכוניות, קנית דירות למאהבת - או גידול ילדים...).
ואגב, הכותרת באחד הציטוטים שהבאת מדברת על "לא רולס רויס" - שזה רכב בקטגוריה גבוהה יותר ממרצדס, גם המפוארת ביותר.
לסיכום - אם אתה עשיר (לא אמיד - עשיר) ומנהל את החיים שלך לפי אקסלים ולא מרשה לעצמך ליהנות מהכסף, תנחומי. כסף לא לוקחים לקבר, והוא אמור להיות בסך הכל אמצעי לחיים נעימים ונוחים.
חלק גדול מהחברים שלי נמצאים בעשירון העשירי לפי הסטטיסטיקה, והם לא עשירים...
אתה,כמו שכבר אמרו לך, מדבר על אנשים אמידים. עשירים הם אנשי המאיון העליון (ולכן התנועה נקראת ה-99% ולא ה-90%) או אפילו האלפיון העליון. שלב שבו צריכה של מרצדס או במוו לא יכולה לנגוס בהון, אלא צריך הפסדים הרבה יותר דרסטיים הנובעים מהשקעות שלא צלחו או התפרעות אמיתית של קניות (אוספים של עשרות מכוניות, קנית דירות למאהבת - או גידול ילדים...).
ואגב, הכותרת באחד הציטוטים שהבאת מדברת על "לא רולס רויס" - שזה רכב בקטגוריה גבוהה יותר ממרצדס, גם המפוארת ביותר.
לסיכום - אם אתה עשיר (לא אמיד - עשיר) ומנהל את החיים שלך לפי אקסלים ולא מרשה לעצמך ליהנות מהכסף, תנחומי. כסף לא לוקחים לקבר, והוא אמור להיות בסך הכל אמצעי לחיים נעימים ונוחים.
גם המאיון העליון הם לא עשירים אלא עמידים
לפי נתוני מדינת ישראל, המאיון העליון - האחוז עם ההכנסה הכי גבוהה בישראל
מרויחים בשנה אחת 1.8 מיליון שח ברוטו, חצי מזה נטו.
לפי ההגדרה היבשה, עשיר הוא אדם שיש לו מספיק כסף ורכוש לחיות את כל חייו ברמת החיים שהוא רוצה יוכל בעתיד לקנות ולהוריש מה שהוא ירצה וכל זה בלי לעבוד.
מי שמרויח 900 אלף שח נטו בשנה - 75 אלף שח לחודש חיי ברמת חיים מאד גבוהה,
אבל הוא לא יכול להפסיק לעבוד, הוא חייב להמשיך לעבוד כדי להמשיך את רמת חייו,
רק מי שיכול להפסיק לעבוד בלי לפגוע ברמת חייו הוא באמת עשיר,
פשוט אינפלציה אין סופית גרמה שיש הרבה יותר כסף ומספרים בשוק, אבל לא יותר עשירים, יש בישראל 20-30 משפחות של מיליארדים, הם עשירים גדולים,
ושיש עוד 100 -200 משפחות עם מאות מיליוני דולרים - הם עשירים ,
לא כל מי שיש לו דירה בתל אביב הוא עשיר,
גם מי שיש לו 10 מיליון דולר הוא לא עשיר.
לפי נתוני מדינת ישראל, המאיון העליון - האחוז עם ההכנסה הכי גבוהה בישראל
מרויחים בשנה אחת 1.8 מיליון שח ברוטו, חצי מזה נטו.
לפי ההגדרה היבשה, עשיר הוא אדם שיש לו מספיק כסף ורכוש לחיות את כל חייו ברמת החיים שהוא רוצה יוכל בעתיד לקנות ולהוריש מה שהוא ירצה וכל זה בלי לעבוד.
מי שמרויח 900 אלף שח נטו בשנה - 75 אלף שח לחודש חיי ברמת חיים מאד גבוהה,
אבל הוא לא יכול להפסיק לעבוד, הוא חייב להמשיך לעבוד כדי להמשיך את רמת חייו,
רק מי שיכול להפסיק לעבוד בלי לפגוע ברמת חייו הוא באמת עשיר,
פשוט אינפלציה אין סופית גרמה שיש הרבה יותר כסף ומספרים בשוק, אבל לא יותר עשירים, יש בישראל 20-30 משפחות של מיליארדים, הם עשירים גדולים,
ושיש עוד 100 -200 משפחות עם מאות מיליוני דולרים - הם עשירים ,
לא כל מי שיש לו דירה בתל אביב הוא עשיר,
גם מי שיש לו 10 מיליון דולר הוא לא עשיר.
בספרות בתחום הנדון, לרוב ההגדרה
של עושר היא "היכולת לשמר את רמת החיים מבלי לעבוד".
משמע:
אם אדם חיי מ- 50 אלף ש"ח נטו בחודש נגיד, אז הוא צריך להחזיק הון שמסוגל
לספק עבורו את רמת המחיה הזו מבלי לעבוד, קרי להיות בסטאטוס של פנסיונר.
וזאת מבלי לפגוע בקרן - אלא לאכול רק את הריבית.
בתחום ההון (שאני במקרה מגיע ממנו גם), מקובל בהנחות לחומרה שמרניות
למדי, שניתן לייצר 4% תשואה נטו אחרי מיסים ואינפלציה.
יש שיאמרו יותר מ- 4% נטו, אבל אני אוהב לדון במקרי הקצה המקשים
והמחמירים דווקא ולא המקלים. לכן מבחינתי זה 4% בקרוב גס ולא מעבר.
משכך, עבור מי שזקוק ל- 50 אלף ש"ח נטו בחודש, שהם 600 אלף ש"ח
נטו בשנה, ישנו צורך מתמטי לאחזקת הון מניב מסדר גודל של 15 מיליון שח.
שכן 4% מ- 15 מיליון הם 600 אלף שח בשנה, או 50 אלש"ח בחודש.
הגדרת אדם כזה כמליונר תהיה כאשר יגיע לרף ה- 15 מיליון ש"ח הון מניב
(לא כולל הבית/דירה שהוא גר בו).
אנו רואים איפה כי מתקיים יחס הדוק בין הסכום נטו הנדרש למחיה מדי חודש,
לסך ההון הדרוש על מנת לקיימו. אם נשים לב, בתשואת הון של 4% מדובר
על יחס שהוא פי 300 מהצריכה החודשית (15 מיליון הם פי 300 מ- 50 אלף).
הנה לנו איפה "כלל ה- 300" שמוזכר בכל כך הרבה מקורות בנושא זה.
אנו רואים שההגדרה לעושר, משמעותה הפרקטית-מעשית היא היכולת לחיות
בלי לעבוד, למעשה ניתן לפרוט אותה לסך ההון הדרוש ביחס לרמת החיים
המבוקשת. היחס נמצא כעומד על 300 כאמור.
דוגמאות מעשיות:
מי שמוכן לחיות מ- 50 אלש"ח בחודש נטו, זקוק להון מניב של 15 מיליון שח.
מי שמוכן לחיות מ- 100 אלש"ח לחודש זקוק להון מניב של 30 מליון שח.
זו הגדרת העושר המקובלת בספרות החוקרת את תחום העושר וסתם מספר
נומינאלי של כסף אמפירי באויר, אינו מספר לנו את התמונה המלאה/נכונה וגם אינו
מאפשר השוואה יחסית בין אנשים ובין שווקים כלכליים שונים.
במחקר של הספר (שהזכרנו בשרשור זה) מצאו, כי בארה"ב על ההגדרה הזו
של עושר עונים 3.5 המאיונים העליונים. אחוזון 96.5 באוכלוסיה.
*בכל שוק כלכלי זה עשוי להיות שונה, לא בהכרח 3.5 אחוזים יהיו תקפים בשוק
הרוסי למשל, וכהנה וכהנה.
נכון הדבר הוא שלביל גייטס (שהונו מעל 100 מיליארד דולר) רכישת מרצדס אינה
יותר מאשר מכה קלה בכנף, אך נשים לב כי ביל גייטס אינו מייצג את "העשיר הטיפוסי".
ביל גייטס מייצג קבוצה מאד קטנה ושולית יחסית מתוך קבוצת כלל העשירים.
למעשה מהווה סמן ימני קיצוני שלה. אך בספרות חוקרים את קבוצת **כל**
העשירים כולה ביחד, וזו קבוצה לא קטנה בכלל. ביל גייטס אינו אלא פרט בודד
בה.
כשמנתחים את דפוסי ההתנהגות של אותה קבוצה לא קטנה כאמור, מגלים,
שעיקרה אינו רוכש מוצרי יוקרה ובמיוחד לא מכוניות יוקרה. לא כי לא יכולים,
אלא משום שהתרגלו שלא צריך ושזה גם לא נכון לעשות ככה.
הדבר היה בוודאי תקף בתחילת דרכם - כשרק התחילו את מסלולם בצבירת ההון,
אך הוא תקף גם היום מהסיבה שהרגלים קשה לשנות.
רוב רוכשי מכוניות היוקרה, אלו אנשים עממיים יותר שקונים את חלומם או קונים
תדמית שהיא נחוצה להם לעיתים במסגרת הקריירה, אך משלמים עליו לרוב בכסף
שאין להם, משלמים בהלוואות ומינוף. מעטי מעט קונים מרצדס במזומן כך
שהוא המהווה בוטנים עבורם (כמו ביל גייטס). ממש מעטי מעט.
משום שקבוצת כלל העשירים כולה, תוחלתית, לא כל כך קונים את הדברים האלו.
שוב, לא כי לא יכולים, אלא כי התרגלו בתחילת דרכם שלא לעשות כן והמשיכו גם
כאשר זה כבר לא היה רלוונטי עוד.
בטח לא קבוצת העשירים אשר בנו את הונם במו ידיהם (84%).
מנגד אלו שכן עושים כך, מדובר במעט עשירים יחסית (16%) שכן קונים את
המרצדס, אך אלו עשירי ירושה שלא עבדו בשביל הכסף, כך שאין להם כל הערכה
כלפיו. זהו כסף שהושג ללא מאמץ או השקעה או יזע.
והם גם אלו שמאבדים את כל ההון שירשו לרוב תוך דור אחד בלבד, לעיתים
תוך עשור או אף כמה שנים בודדות - תלוי בקצב שריפת המזומנים שיצרו לעצמם.
מוכר להרבה הספור הנפוץ - איך דור אחד בונה, בשעה שדור יורש מפרק ומוחק
הכל. זה לא סתם הספור הזה, זה בדיוק בגלל מה שהסברנו.
הדור המייצר מבין איך לייצר עושר, הדור היורש שלא יודע, מקבל הכל במתנה
בלי מאמץ, צורך ומבזבז בפרהסיה עד שלא משאיר כלום.
לא קשה למחוק הון וממון רב למי אשר אין מושג איך להשיגו.
טירה אחת מיותרת, מטוס פרטי, יכטה, כמה תכשיטים איזוטריים לאשה,
התעלמות מגודל התשואה שההון בפועל מייצר והופ, נעלמו להם 100 מיליון דולר
בתוך כמה החלטות בודדות. תוך חודשים בלבד.
רואים את זה טיפוסי אצל זמרי רוק/פופ שחקני הוליווד כמו גם ספורטאי צמרת.
הם מקבלים בגיל צעיר יחסית שכר של מיליונים לשנה, אך בגלל שלהם ולהון אין
מושג האחד מהשני, הם מוחקים אותו כל הזמן וצורכים את כל או רוב ההכנסה.
אך ברגע שהם מאבדים את מקור הכנסתם (בשל גילם), הם נופלים מיד בחזרה
למעמד של עניים. לא כי לא היה להם כסף ,למעשה היה להם המון, אלא
שמרביתם לא השכילו לנעול את ההון שיצרו ולצבור אותו בתוך אמצעים יעודיים
לצבירת הון כמו נדל"ן מניב, ניירות ערך, וכדומה.
רובם ככולם הסתנוורו מהכסף הרב שנחת עליהם בבת אחת בגיל צעיר בתוך פרק
זמן קצר, ומשכך צרכו אותו על מוצרי צריכה מתכלים: מכוניות, יכטות, נופשים,
טירות שלא שוות באמת את ערכם בשוק, וכדומה. מה גם שכל אותו רכוש
צריכה גובה את עלות אחזקתו המטורפת מדי שנה, מה שרק עוד יותר
מסייע לזרז את קצב שריפת הכסף.
משמע שלמרות שהיו להם מיליונים, הם עניים בסופו של דבר.
אותו הדבר מתרחש בקרב זוכי פיס ולוטו שגם על קבוצה זו עשו מחקרים:
כשדוגמים אותם אחרי שנתיים, לכולם לא נשאר כלום והם נאלצים לחזור לעבוד.
מדוע זה כך ? בדיוק מאותה הסיבה שהוסברה קודם. מי שמקבל כסף קל
ולא מזיעה בשבילו, משמע לא למד איך לעשותו, גם לא יודע איך לשמור עליו.
הוא אינו מבין את המנגנונים של צבירת הון.
עלינו להפנים:
עושר הוא צבירה ולא צריכה, והוא מתאר את היחס יחס בין כמותו של ההון המניב
הצבור, לסך ההוצאה החודשית שלנו. כמה פשוט, ככה נכון וקל להבנה. זו
הטרמינולוגיה שמשתמשים בה בנושא נרצה או לא נרצה.
עשירים (כל קבוצת העשירים כולה - קרי התוחלת שלהם) בעקרון לא קונים
מרצדס. מרצדס קונים צרכנים שלא עושים חישוב עלות תועלת, זו אוכלוסיה
שטיפוסית לא מבינה בהון ולא יודעת לייצר אותו.
וגם אם יש עשיר ירושה שקנה כזה (המעוט כאמור) כשעוד היה לו כסף, בסוף
התהליך אחרי שנים, הוא יוצא מהקבוצה הזו ואינו נמנה עליה עוד.
אלו חוקי המשחק והמתמטיקה שבממלכה, הם די מסבירים את עצמם כך שלא
קשה להבינם.
ובמקום לקרוא את מה שאני כותב, שהרי מי אני בכלל כן, שבו על התחת ותרביצו
190 עמודים. אני מפציר בכם, אלו יהיו בין ה- 190 עמודים הכי פרודוקטיביים
ומעניינים שאי פעם היו לכם בחיים. לא ססמא - אלא תרתי משמע.
זמן קריאה טיפוסי של הספר עומד על 6 שעות נטו.
**אספר שבגיגול של דקה ניתן למצוא את הספר המלא בפורמט PDF .
ככה זה ברשת, אם רוצים בחינם - אפשר למצוא הכל.
של עושר היא "היכולת לשמר את רמת החיים מבלי לעבוד".
משמע:
אם אדם חיי מ- 50 אלף ש"ח נטו בחודש נגיד, אז הוא צריך להחזיק הון שמסוגל
לספק עבורו את רמת המחיה הזו מבלי לעבוד, קרי להיות בסטאטוס של פנסיונר.
וזאת מבלי לפגוע בקרן - אלא לאכול רק את הריבית.
בתחום ההון (שאני במקרה מגיע ממנו גם), מקובל בהנחות לחומרה שמרניות
למדי, שניתן לייצר 4% תשואה נטו אחרי מיסים ואינפלציה.
יש שיאמרו יותר מ- 4% נטו, אבל אני אוהב לדון במקרי הקצה המקשים
והמחמירים דווקא ולא המקלים. לכן מבחינתי זה 4% בקרוב גס ולא מעבר.
משכך, עבור מי שזקוק ל- 50 אלף ש"ח נטו בחודש, שהם 600 אלף ש"ח
נטו בשנה, ישנו צורך מתמטי לאחזקת הון מניב מסדר גודל של 15 מיליון שח.
שכן 4% מ- 15 מיליון הם 600 אלף שח בשנה, או 50 אלש"ח בחודש.
הגדרת אדם כזה כמליונר תהיה כאשר יגיע לרף ה- 15 מיליון ש"ח הון מניב
(לא כולל הבית/דירה שהוא גר בו).
אנו רואים איפה כי מתקיים יחס הדוק בין הסכום נטו הנדרש למחיה מדי חודש,
לסך ההון הדרוש על מנת לקיימו. אם נשים לב, בתשואת הון של 4% מדובר
על יחס שהוא פי 300 מהצריכה החודשית (15 מיליון הם פי 300 מ- 50 אלף).
הנה לנו איפה "כלל ה- 300" שמוזכר בכל כך הרבה מקורות בנושא זה.
אנו רואים שההגדרה לעושר, משמעותה הפרקטית-מעשית היא היכולת לחיות
בלי לעבוד, למעשה ניתן לפרוט אותה לסך ההון הדרוש ביחס לרמת החיים
המבוקשת. היחס נמצא כעומד על 300 כאמור.
דוגמאות מעשיות:
מי שמוכן לחיות מ- 50 אלש"ח בחודש נטו, זקוק להון מניב של 15 מיליון שח.
מי שמוכן לחיות מ- 100 אלש"ח לחודש זקוק להון מניב של 30 מליון שח.
זו הגדרת העושר המקובלת בספרות החוקרת את תחום העושר וסתם מספר
נומינאלי של כסף אמפירי באויר, אינו מספר לנו את התמונה המלאה/נכונה וגם אינו
מאפשר השוואה יחסית בין אנשים ובין שווקים כלכליים שונים.
במחקר של הספר (שהזכרנו בשרשור זה) מצאו, כי בארה"ב על ההגדרה הזו
של עושר עונים 3.5 המאיונים העליונים. אחוזון 96.5 באוכלוסיה.
*בכל שוק כלכלי זה עשוי להיות שונה, לא בהכרח 3.5 אחוזים יהיו תקפים בשוק
הרוסי למשל, וכהנה וכהנה.
נכון הדבר הוא שלביל גייטס (שהונו מעל 100 מיליארד דולר) רכישת מרצדס אינה
יותר מאשר מכה קלה בכנף, אך נשים לב כי ביל גייטס אינו מייצג את "העשיר הטיפוסי".
ביל גייטס מייצג קבוצה מאד קטנה ושולית יחסית מתוך קבוצת כלל העשירים.
למעשה מהווה סמן ימני קיצוני שלה. אך בספרות חוקרים את קבוצת **כל**
העשירים כולה ביחד, וזו קבוצה לא קטנה בכלל. ביל גייטס אינו אלא פרט בודד
בה.
כשמנתחים את דפוסי ההתנהגות של אותה קבוצה לא קטנה כאמור, מגלים,
שעיקרה אינו רוכש מוצרי יוקרה ובמיוחד לא מכוניות יוקרה. לא כי לא יכולים,
אלא משום שהתרגלו שלא צריך ושזה גם לא נכון לעשות ככה.
הדבר היה בוודאי תקף בתחילת דרכם - כשרק התחילו את מסלולם בצבירת ההון,
אך הוא תקף גם היום מהסיבה שהרגלים קשה לשנות.
רוב רוכשי מכוניות היוקרה, אלו אנשים עממיים יותר שקונים את חלומם או קונים
תדמית שהיא נחוצה להם לעיתים במסגרת הקריירה, אך משלמים עליו לרוב בכסף
שאין להם, משלמים בהלוואות ומינוף. מעטי מעט קונים מרצדס במזומן כך
שהוא המהווה בוטנים עבורם (כמו ביל גייטס). ממש מעטי מעט.
משום שקבוצת כלל העשירים כולה, תוחלתית, לא כל כך קונים את הדברים האלו.
שוב, לא כי לא יכולים, אלא כי התרגלו בתחילת דרכם שלא לעשות כן והמשיכו גם
כאשר זה כבר לא היה רלוונטי עוד.
בטח לא קבוצת העשירים אשר בנו את הונם במו ידיהם (84%).
מנגד אלו שכן עושים כך, מדובר במעט עשירים יחסית (16%) שכן קונים את
המרצדס, אך אלו עשירי ירושה שלא עבדו בשביל הכסף, כך שאין להם כל הערכה
כלפיו. זהו כסף שהושג ללא מאמץ או השקעה או יזע.
והם גם אלו שמאבדים את כל ההון שירשו לרוב תוך דור אחד בלבד, לעיתים
תוך עשור או אף כמה שנים בודדות - תלוי בקצב שריפת המזומנים שיצרו לעצמם.
מוכר להרבה הספור הנפוץ - איך דור אחד בונה, בשעה שדור יורש מפרק ומוחק
הכל. זה לא סתם הספור הזה, זה בדיוק בגלל מה שהסברנו.
הדור המייצר מבין איך לייצר עושר, הדור היורש שלא יודע, מקבל הכל במתנה
בלי מאמץ, צורך ומבזבז בפרהסיה עד שלא משאיר כלום.
לא קשה למחוק הון וממון רב למי אשר אין מושג איך להשיגו.
טירה אחת מיותרת, מטוס פרטי, יכטה, כמה תכשיטים איזוטריים לאשה,
התעלמות מגודל התשואה שההון בפועל מייצר והופ, נעלמו להם 100 מיליון דולר
בתוך כמה החלטות בודדות. תוך חודשים בלבד.
רואים את זה טיפוסי אצל זמרי רוק/פופ שחקני הוליווד כמו גם ספורטאי צמרת.
הם מקבלים בגיל צעיר יחסית שכר של מיליונים לשנה, אך בגלל שלהם ולהון אין
מושג האחד מהשני, הם מוחקים אותו כל הזמן וצורכים את כל או רוב ההכנסה.
אך ברגע שהם מאבדים את מקור הכנסתם (בשל גילם), הם נופלים מיד בחזרה
למעמד של עניים. לא כי לא היה להם כסף ,למעשה היה להם המון, אלא
שמרביתם לא השכילו לנעול את ההון שיצרו ולצבור אותו בתוך אמצעים יעודיים
לצבירת הון כמו נדל"ן מניב, ניירות ערך, וכדומה.
רובם ככולם הסתנוורו מהכסף הרב שנחת עליהם בבת אחת בגיל צעיר בתוך פרק
זמן קצר, ומשכך צרכו אותו על מוצרי צריכה מתכלים: מכוניות, יכטות, נופשים,
טירות שלא שוות באמת את ערכם בשוק, וכדומה. מה גם שכל אותו רכוש
צריכה גובה את עלות אחזקתו המטורפת מדי שנה, מה שרק עוד יותר
מסייע לזרז את קצב שריפת הכסף.
משמע שלמרות שהיו להם מיליונים, הם עניים בסופו של דבר.
אותו הדבר מתרחש בקרב זוכי פיס ולוטו שגם על קבוצה זו עשו מחקרים:
כשדוגמים אותם אחרי שנתיים, לכולם לא נשאר כלום והם נאלצים לחזור לעבוד.
מדוע זה כך ? בדיוק מאותה הסיבה שהוסברה קודם. מי שמקבל כסף קל
ולא מזיעה בשבילו, משמע לא למד איך לעשותו, גם לא יודע איך לשמור עליו.
הוא אינו מבין את המנגנונים של צבירת הון.
עלינו להפנים:
עושר הוא צבירה ולא צריכה, והוא מתאר את היחס יחס בין כמותו של ההון המניב
הצבור, לסך ההוצאה החודשית שלנו. כמה פשוט, ככה נכון וקל להבנה. זו
הטרמינולוגיה שמשתמשים בה בנושא נרצה או לא נרצה.
עשירים (כל קבוצת העשירים כולה - קרי התוחלת שלהם) בעקרון לא קונים
מרצדס. מרצדס קונים צרכנים שלא עושים חישוב עלות תועלת, זו אוכלוסיה
שטיפוסית לא מבינה בהון ולא יודעת לייצר אותו.
וגם אם יש עשיר ירושה שקנה כזה (המעוט כאמור) כשעוד היה לו כסף, בסוף
התהליך אחרי שנים, הוא יוצא מהקבוצה הזו ואינו נמנה עליה עוד.
אלו חוקי המשחק והמתמטיקה שבממלכה, הם די מסבירים את עצמם כך שלא
קשה להבינם.
ובמקום לקרוא את מה שאני כותב, שהרי מי אני בכלל כן, שבו על התחת ותרביצו
190 עמודים. אני מפציר בכם, אלו יהיו בין ה- 190 עמודים הכי פרודוקטיביים
ומעניינים שאי פעם היו לכם בחיים. לא ססמא - אלא תרתי משמע.
זמן קריאה טיפוסי של הספר עומד על 6 שעות נטו.
**אספר שבגיגול של דקה ניתן למצוא את הספר המלא בפורמט PDF .
ככה זה ברשת, אם רוצים בחינם - אפשר למצוא הכל.
כלמוביל יודעים שהשגת גישה למאגר הנתונים של לקוחותיהם?
אני פשוט מניח שעל זה אתה מבסס את הקביעה שלך על פרופיל הלקוחות של מרצדס...
כמובן שהקביעה הזו ממש לא מסתדרת עם פרופיל לקוחות מרצדס שאני מכיר, אבל אני לא לא יכול להתווכח עם הנתונים הקשים שיש בידיך (שעליהם התבססת, בוודאי, בקביעתך).
אני פשוט מניח שעל זה אתה מבסס את הקביעה שלך על פרופיל הלקוחות של מרצדס...
כמובן שהקביעה הזו ממש לא מסתדרת עם פרופיל לקוחות מרצדס שאני מכיר, אבל אני לא לא יכול להתווכח עם הנתונים הקשים שיש בידיך (שעליהם התבססת, בוודאי, בקביעתך).
מה אם דרך הביניים?
לשיטתך צבירת ההון היא חזות הכל העיקר לצבור הון כדי שפעם בעתיד יהיה לי את האפשרות לא לעבוד ובינתיים נחיה כמו שחיינו
לא יודע אם אתה מרגיש ומודע לתהליך מסוים - הזדקנות
צברת מליון ראשון - קח 10% ותהנה מהם תעשה מה שעושה לך את זה - לנושאנו פה תחזיק מרצדס\מכונית נפתחת\אספנות\... לשנתיים או לכמה שהסכום הנ"ל יספיק
ואז תמשיך אבל תעצור להנות אז נכון בריבית דריבית שלך "הדרדרת" כמה שנים אחורה אבל בחיוך
נכון תצבור פחות אבל יהיו לך כמה דברים לספר לנכדים ולא רק ירושה שמנה שהם ישרפו לאו דווקא כי לא עבדו בשבילה אלה אולי בגלל החוסר היחסי שצובר הירושה גרם להם כי שכח לחיות ולתת גם להם לחיות מפרי עמלו בחייו והשאיר הכל לעולם הבא
 
לשיטתך צבירת ההון היא חזות הכל העיקר לצבור הון כדי שפעם בעתיד יהיה לי את האפשרות לא לעבוד ובינתיים נחיה כמו שחיינו
לא יודע אם אתה מרגיש ומודע לתהליך מסוים - הזדקנות
צברת מליון ראשון - קח 10% ותהנה מהם תעשה מה שעושה לך את זה - לנושאנו פה תחזיק מרצדס\מכונית נפתחת\אספנות\... לשנתיים או לכמה שהסכום הנ"ל יספיק
ואז תמשיך אבל תעצור להנות אז נכון בריבית דריבית שלך "הדרדרת" כמה שנים אחורה אבל בחיוך
נכון תצבור פחות אבל יהיו לך כמה דברים לספר לנכדים ולא רק ירושה שמנה שהם ישרפו לאו דווקא כי לא עבדו בשבילה אלה אולי בגלל החוסר היחסי שצובר הירושה גרם להם כי שכח לחיות ולתת גם להם לחיות מפרי עמלו בחייו והשאיר הכל לעולם הבא
 
בהחלט מקיימים את דרך הביניים
וכמה פוסטים מעלה בדיון הסברתי לך את זה.
כל הנושא נהול צבירת ההון והעושר הוא דומה לנהיגה על רכב עם גיר ידני:
אתה מתחיל בהילוך ראשון כשהקלאץ לחוץ עד הסוף, משמע אתה סגפן,
וככה אתה מתחיל בגיל 20.
אך אתה משחרר את הרסן על ההוצאת כמו שמשחררים את דוושת הקלאץ
וממשיכים לשחרר אותה - ככל שמהירות הרכב מתחילה לצבור תאוצה.
משמע שסגפנות (בהעדר הון ראשוני ממקור חיצוני כמו מענק מההורים) מחויבת
המציאות כשכל מה שיש לך בגיל 20 זה המשכורת הצנוע שלך ורק אותה.
שהרי בלי סגפנות לא תוכל לשים את ההתחלה בצד. אין לך הרי כלום להתחיל עימו.
ככל שאתה מתקדם עם השנים, גם המשכורת עולה וגם צבר ההון מצטבר,
הוא מתחיל לייצר הכנסות מריבית וזו מסייעת להכנסה הכוללת שלך.
לכן אתה יכול להרשות לעצמך לשחרר יותר ויותר את הרסן של הצריכה ולהעלות
אותה. חשוב להבין שבצבירת הון בשל אפקט הריבית דריבית, זה ישמע מוזר אבל
ברור לכל מתמטיקאי, המרכיב הדומיננטי יותר על צבירת ההון הוא דוווקה משך
השנים שחולפות ופחות הסכום ששמים בצד כחסכון מהשכר.
רוצה לומר, שמי שחוסך רק 10 שנים הרבה מאד כסף, יצבור הרבה פחות ממי
ששם מעט כסף לעומתו בצד, אבל נתן לכסף לתפוח 40 שנה.
נראה זאת במספרים מטה.
כלומר, די מובן שאחרי שעוברים שלב או סף מסוים של צבר הון, זה כבר לא כל כך
משנה כמה ממשיכים לשים בצד מהמשכורת, שכן העסק תופח לבדו גם אם לא
שמים כלום בצד - הריבית לבדה מתפיחה את ההון יפה מאד.
לדוגמא כשיש לך כבר 10 מיליון, הם מיצרים תשואה נקיה של 400 אלש"ח בשנה
(קרי אחרי מיסים אחרי אינפלציה - מה שנקרא תשואה מהוונת לשקלים של היום)
והיא שקולה לכ- 33 אלף שח בחודש לערך. שזה מספיק דרמטי עד שאם נוסיף
לסכום הזה עוד כמה אלפים מהמשכורת שלנו, התוספת הזו כבר תהיה זניחה
ולא ממש רלוונטית.
קרי ערך החסכון הנוסף מהשכר, היה ונרצה בכך, נעשה כבר ללא רלוונטי למאמץ
הכולל. הוא הרי יתגמד לעומת ה - 33k שח שמיוצרים לבדם מהריבית נטו.
אז לסיכומו של עניין בהחלט ישנה דרך האמצע:
מתחילים בסגפנות בגיל 20, ומשחררים אט אט את רסן הצריכה והכל מתוך תכנון
מוקפד כלכלי עסקי השקעתי ואפשר ללמוד את זה. מי שחזק במספרים בגלל רקע
השכלתי או מקצועי יכול להבין לבד ולא זקוק לעזרה מבחוץ. מי שלא שיעזר
במי שיודע ויעזור לו.
**מודה עשיתי זאת עבור כמה חברים ומשפחה בכיף מכל הלב.
קרי עבור מי שקרא את החומר, ולאחר מכן החליט להתחיל וליישם, והיום כמה
שנים אחרי נמצא במקום טוב יותר ממה שחלם להיות בו. אכן לא כולם מצליחים
בשל כל מני סיבות ונסיבות, עיקרם קושי להיות אנשים עם משמעת עצמית גבוה.
שהרי ללמוד לשים בצד כסף ולא לגעת בו - במיוחד בגיל שהוא כבר מבוגר יותר
וההוצאות המשפחתיות קבועות ונעולות, זו בעיה. הרבה יותר קל להתחיל בגיל
צעיר בראשית הדרך כשאין עוד משפחה וילדים וניתן לסגל הרגלים נכונים מהתחלה.
לגבי עצמי כמודל דוגמא:
הייתי סגפן בעשור הראשון לחיי העצמאים, קרי גיל 20.
שקול ומחושב למדי בעשור השני קרי גיל 30, אבל כבר אז צרכתי לא פחות מממוצע
של החברה סביבי, והיום אני צורך יותר מהם ועדיין נוסק למעלה וצורך יותר
ביחס לכל מי שסביבי אשר לא השכיל לצבור כלום (שזה רוב האנשים לצערנו).
אני היום חיי ברמה שהיא כנראה איפה שהוא באחוזון 90-95 במונחים ישראלים,
שזה גבוה באופן יחסי, ביחס לגילי, ועדיין שרוי עם משכורות ממוצעות
לחלוטין במשק של המעמד הבינוני גבוה. שכיר במגזר ממשלתי, וגם אשתי.
יחד עם זאת עושה הון, בגלל התשואה של שוק ההון לאורך השנים.
זה כל הטריק, להתחיל חזק, בפול גז, ואחרי זה משם זה כבר רץ לבד.
נכון הדבר שאם משכילים להמשיך ולשים עוד כסף בצד עם הזמן ותוך כדי, זה מזרז
את קצב הצבירה, אבל כבר פחות עוצמתי לעומת מה שהריבית מייצרת לבדה כפי
שהסברנו מעלה. אך עדיין אני עושה זאת מתוך הרגל.
באמת שאינני מוצא על מה עוד לבזבז כסף - יש לי כל מה שאני רוצה ומעבר.
לילדים יש הכל ולא נחסך מהם מאומה. לא אומרים לא לשום חוג רופא או חוויה
או נסיעה משפחתית לחול.
עכשיו תגיד לי, מי אי פעם לימד את היסודות הכה ברורים ופשוטים האלו אודות
איך עושר נעשה מיוצר ונבנה, איפה שהוא למישהו שאתה מכיר ?
כנראה שאף אחד. וזה מה שעצוב פה - במקום לתת חינוך פיננסי לילדים בכתה י"ב
ולהוציא אותם לשוק עם אולי אחד הכלים הכי דרמטיים לעתידם ולחייהם,
מלמדים אותם שטויות שלא יוכלו לעשות איתם הרבה.
לכן אני מלמד את ילדיי שלי כבר מגיל צעיר. לביתי פתחתי חשבון בנק כבר בגיל 8
ומאז היא לומדת מאיתנו ההורים חינוך פיננסי. אשתי כיועצת השקעות בכירה עם
המון ידע ונסיון, מעבירה אט אט את הידע גם. כל דבר בשעתו ולפי הגיל.
כשביתי תצא לשוק בגיל 18-20 היא תדע את כל מה שצריך לדעת, ותתחיל
את מסלול החיים שלה בדרך להיות עשירה מהר. למעשה היא כבר התחילה מכיוון
שאנחנו והסבים והסבתות כבר מפקידים לה כספים מדי חודש בתיקים שלה.
כבר הבנו שהאלמנט הכי דומיננטי הוא הזמן, כלומר שיש להתחיל כמה שיותר
מוקדם, משום שאפקט הריבית דריבית עובד בעיקר על משך שנים, ולא על סכומים
מופקדים. משמע כשהיא תהיה בגיל 20 היא תתחיל עם הון ראשוני נאה שכבר צבר
עשור עבודה בשוק ההון.
היא לא תדרש לסבול כל החיים את העול הכספי והמאבק הפרנסתי המלחיץ,
משום שהיא תדע טוב יותר איך עושים את זה, איך עושים את זה נכון, ואיך עושים
בלי מאמץ - היא תדע לעבוד עם הראש ובשיטה אפקטיבית. היא תבין איך המנגנון
עובד משורשו. תהיה לה נקודת התחלה מעולה שלרוב האוכלוסיה אין.
וכך יהיה גם עם בני הצעיר יותר שהיום הוא רק בן 6.
עוד שנתיים ונפתח גם לו חשבון בנק.
אגב מי שילמד את הספר המחקרי יגלה שאת כל החוכמה הזו של להעביר ידע
לילדים כבר בגיל צעיר, זה בדיוק מה שעשירים עושים. זה חלק מדפוס החינוך
שעובר במשפחות שכאלו. אני ואשתי התחלנו לפני הרבה שנים לביתי הבכורה
כשבכלל לא ידעתי על הספר או על המחקר. הייתי המום לגלות כשכבר
כן קראתי את הספר באחור אלגנטי, שמה שהמחקר מצא, גם בתחום זה של חינוך,
זה בדיוק מה שאני עושה ממילא אצלי בבית. לא יאמן אחד לאחד - כל מה שכתוב
במחקר, זה מה שמשק הבית שלי מתרגל בשוטף.
וזה מה שגרם לי להבין את ערכו של המחקר - עד כמה הוא נוקב ולעניין.
כי מה שהוא מצא אלו בדיוק התכונות שעוברות כחוט השני, אצל כל מי שאני מכיר
שיש לו הון והוא אמיד או עשיר.
וכמה פוסטים מעלה בדיון הסברתי לך את זה.
כל הנושא נהול צבירת ההון והעושר הוא דומה לנהיגה על רכב עם גיר ידני:
אתה מתחיל בהילוך ראשון כשהקלאץ לחוץ עד הסוף, משמע אתה סגפן,
וככה אתה מתחיל בגיל 20.
אך אתה משחרר את הרסן על ההוצאת כמו שמשחררים את דוושת הקלאץ
וממשיכים לשחרר אותה - ככל שמהירות הרכב מתחילה לצבור תאוצה.
משמע שסגפנות (בהעדר הון ראשוני ממקור חיצוני כמו מענק מההורים) מחויבת
המציאות כשכל מה שיש לך בגיל 20 זה המשכורת הצנוע שלך ורק אותה.
שהרי בלי סגפנות לא תוכל לשים את ההתחלה בצד. אין לך הרי כלום להתחיל עימו.
ככל שאתה מתקדם עם השנים, גם המשכורת עולה וגם צבר ההון מצטבר,
הוא מתחיל לייצר הכנסות מריבית וזו מסייעת להכנסה הכוללת שלך.
לכן אתה יכול להרשות לעצמך לשחרר יותר ויותר את הרסן של הצריכה ולהעלות
אותה. חשוב להבין שבצבירת הון בשל אפקט הריבית דריבית, זה ישמע מוזר אבל
ברור לכל מתמטיקאי, המרכיב הדומיננטי יותר על צבירת ההון הוא דוווקה משך
השנים שחולפות ופחות הסכום ששמים בצד כחסכון מהשכר.
רוצה לומר, שמי שחוסך רק 10 שנים הרבה מאד כסף, יצבור הרבה פחות ממי
ששם מעט כסף לעומתו בצד, אבל נתן לכסף לתפוח 40 שנה.
נראה זאת במספרים מטה.
כלומר, די מובן שאחרי שעוברים שלב או סף מסוים של צבר הון, זה כבר לא כל כך
משנה כמה ממשיכים לשים בצד מהמשכורת, שכן העסק תופח לבדו גם אם לא
שמים כלום בצד - הריבית לבדה מתפיחה את ההון יפה מאד.
לדוגמא כשיש לך כבר 10 מיליון, הם מיצרים תשואה נקיה של 400 אלש"ח בשנה
(קרי אחרי מיסים אחרי אינפלציה - מה שנקרא תשואה מהוונת לשקלים של היום)
והיא שקולה לכ- 33 אלף שח בחודש לערך. שזה מספיק דרמטי עד שאם נוסיף
לסכום הזה עוד כמה אלפים מהמשכורת שלנו, התוספת הזו כבר תהיה זניחה
ולא ממש רלוונטית.
קרי ערך החסכון הנוסף מהשכר, היה ונרצה בכך, נעשה כבר ללא רלוונטי למאמץ
הכולל. הוא הרי יתגמד לעומת ה - 33k שח שמיוצרים לבדם מהריבית נטו.
אז לסיכומו של עניין בהחלט ישנה דרך האמצע:
מתחילים בסגפנות בגיל 20, ומשחררים אט אט את רסן הצריכה והכל מתוך תכנון
מוקפד כלכלי עסקי השקעתי ואפשר ללמוד את זה. מי שחזק במספרים בגלל רקע
השכלתי או מקצועי יכול להבין לבד ולא זקוק לעזרה מבחוץ. מי שלא שיעזר
במי שיודע ויעזור לו.
**מודה עשיתי זאת עבור כמה חברים ומשפחה בכיף מכל הלב.
קרי עבור מי שקרא את החומר, ולאחר מכן החליט להתחיל וליישם, והיום כמה
שנים אחרי נמצא במקום טוב יותר ממה שחלם להיות בו. אכן לא כולם מצליחים
בשל כל מני סיבות ונסיבות, עיקרם קושי להיות אנשים עם משמעת עצמית גבוה.
שהרי ללמוד לשים בצד כסף ולא לגעת בו - במיוחד בגיל שהוא כבר מבוגר יותר
וההוצאות המשפחתיות קבועות ונעולות, זו בעיה. הרבה יותר קל להתחיל בגיל
צעיר בראשית הדרך כשאין עוד משפחה וילדים וניתן לסגל הרגלים נכונים מהתחלה.
לגבי עצמי כמודל דוגמא:
הייתי סגפן בעשור הראשון לחיי העצמאים, קרי גיל 20.
שקול ומחושב למדי בעשור השני קרי גיל 30, אבל כבר אז צרכתי לא פחות מממוצע
של החברה סביבי, והיום אני צורך יותר מהם ועדיין נוסק למעלה וצורך יותר
ביחס לכל מי שסביבי אשר לא השכיל לצבור כלום (שזה רוב האנשים לצערנו).
אני היום חיי ברמה שהיא כנראה איפה שהוא באחוזון 90-95 במונחים ישראלים,
שזה גבוה באופן יחסי, ביחס לגילי, ועדיין שרוי עם משכורות ממוצעות
לחלוטין במשק של המעמד הבינוני גבוה. שכיר במגזר ממשלתי, וגם אשתי.
יחד עם זאת עושה הון, בגלל התשואה של שוק ההון לאורך השנים.
זה כל הטריק, להתחיל חזק, בפול גז, ואחרי זה משם זה כבר רץ לבד.
נכון הדבר שאם משכילים להמשיך ולשים עוד כסף בצד עם הזמן ותוך כדי, זה מזרז
את קצב הצבירה, אבל כבר פחות עוצמתי לעומת מה שהריבית מייצרת לבדה כפי
שהסברנו מעלה. אך עדיין אני עושה זאת מתוך הרגל.
באמת שאינני מוצא על מה עוד לבזבז כסף - יש לי כל מה שאני רוצה ומעבר.
לילדים יש הכל ולא נחסך מהם מאומה. לא אומרים לא לשום חוג רופא או חוויה
או נסיעה משפחתית לחול.
עכשיו תגיד לי, מי אי פעם לימד את היסודות הכה ברורים ופשוטים האלו אודות
איך עושר נעשה מיוצר ונבנה, איפה שהוא למישהו שאתה מכיר ?
כנראה שאף אחד. וזה מה שעצוב פה - במקום לתת חינוך פיננסי לילדים בכתה י"ב
ולהוציא אותם לשוק עם אולי אחד הכלים הכי דרמטיים לעתידם ולחייהם,
מלמדים אותם שטויות שלא יוכלו לעשות איתם הרבה.
לכן אני מלמד את ילדיי שלי כבר מגיל צעיר. לביתי פתחתי חשבון בנק כבר בגיל 8
ומאז היא לומדת מאיתנו ההורים חינוך פיננסי. אשתי כיועצת השקעות בכירה עם
המון ידע ונסיון, מעבירה אט אט את הידע גם. כל דבר בשעתו ולפי הגיל.
כשביתי תצא לשוק בגיל 18-20 היא תדע את כל מה שצריך לדעת, ותתחיל
את מסלול החיים שלה בדרך להיות עשירה מהר. למעשה היא כבר התחילה מכיוון
שאנחנו והסבים והסבתות כבר מפקידים לה כספים מדי חודש בתיקים שלה.
כבר הבנו שהאלמנט הכי דומיננטי הוא הזמן, כלומר שיש להתחיל כמה שיותר
מוקדם, משום שאפקט הריבית דריבית עובד בעיקר על משך שנים, ולא על סכומים
מופקדים. משמע כשהיא תהיה בגיל 20 היא תתחיל עם הון ראשוני נאה שכבר צבר
עשור עבודה בשוק ההון.
היא לא תדרש לסבול כל החיים את העול הכספי והמאבק הפרנסתי המלחיץ,
משום שהיא תדע טוב יותר איך עושים את זה, איך עושים את זה נכון, ואיך עושים
בלי מאמץ - היא תדע לעבוד עם הראש ובשיטה אפקטיבית. היא תבין איך המנגנון
עובד משורשו. תהיה לה נקודת התחלה מעולה שלרוב האוכלוסיה אין.
וכך יהיה גם עם בני הצעיר יותר שהיום הוא רק בן 6.
עוד שנתיים ונפתח גם לו חשבון בנק.
אגב מי שילמד את הספר המחקרי יגלה שאת כל החוכמה הזו של להעביר ידע
לילדים כבר בגיל צעיר, זה בדיוק מה שעשירים עושים. זה חלק מדפוס החינוך
שעובר במשפחות שכאלו. אני ואשתי התחלנו לפני הרבה שנים לביתי הבכורה
כשבכלל לא ידעתי על הספר או על המחקר. הייתי המום לגלות כשכבר
כן קראתי את הספר באחור אלגנטי, שמה שהמחקר מצא, גם בתחום זה של חינוך,
זה בדיוק מה שאני עושה ממילא אצלי בבית. לא יאמן אחד לאחד - כל מה שכתוב
במחקר, זה מה שמשק הבית שלי מתרגל בשוטף.
וזה מה שגרם לי להבין את ערכו של המחקר - עד כמה הוא נוקב ולעניין.
כי מה שהוא מצא אלו בדיוק התכונות שעוברות כחוט השני, אצל כל מי שאני מכיר
שיש לו הון והוא אמיד או עשיר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.