אני מכרתי אחרת.
לדעתי זה מגן אופטימלית גם על המוכר וגם על הקונה. צ'ק בנקאי עלול להיות מזוייף.
הפתרון הוא שהקונה על כל חוסר הנוחיות כלפיו יביא שטרות כסף לבנק הדואר. הסדר של ביצוע הדברים הוא כדלקמן:
1. הכסף עובר לקשייר לבדיקה במכונה שלהם ולספירתו. זה מבטיח שהשטרות אינן מזוייפות. הכסף נשמר אצל הקשייר והקונה ו/או המוכר אינם נוגעים בו עוד.
2. מבצעים העברת בעלות וכך רק לאחר שמבוצעת ההעברה [שמעידה שהרכב אינו מעוקל וכד'] ממשיכים לשלב מספר 3
3. רק אז הקשייר מבצע העברה בנקאית ישירות מבנק הדואר אל החשבון של המוכר בבנק כלשהו [שכמובן אינו מחוייב להיות בבנק הדואר]. ההעברה הזאת עולה סכום קטן מאד. למיטב זכרוני סדר גודל של כ25 שח על 60K או משהו כזה. זאת עלות זניחה המבטיחה שלא תשדד ביציאה עם המזומנים הללו.
4. כמובן אם אי אפשר להעביר בעלות, הקשייר מחזיר הכסף לקונה. העיסקה בטלה.
5. ייתכן שאם הקונה אינו רוצה להסתובב עם מזומנים אז הוא יכול לפתוח חשבון בבנק הדואר ולהפקיד לתוכו את הסכום הדרוש. ביום העברת הבעלות במעמד שניהם, ימשוך הקונה את הסכום במזומן מבנק הדואר מהקשייר והקשייר ישמור אצלו את השטרות.
ההמשך ישר לסעיף 2.
הרעיון כאן למנוע זיופים. הכסף יוצא מחשבון בבנק הדואר ויופקד ישירות ללא מגע של הקונה או המוכר או שהשטרות נבדקים בבנק הדואר ורק לאחר שמאושרים כתקינים, רק אז התהליך ממשיך. ככה גם הקונה וגם המוכר מוגנים.
העברת המפתחות מבוצעת מייד לאחר העברת הבעלות.
