צריכת דלק כפונקציה של סל"ד ושל נפח מנוע

[KIA PICANTO 1000]

צריכת דלק כפונקציה של סל"ד ושל נפח מנוע

אני מבקש לשפוך בעזרת המבינים כאן אור על נושא כדלקמן :
מה עדיף בהיבט צריכת הדלק והבלאי המכני בתוך המנוע...

מנוע א' הוא קטן בניפחו בעל נפח x ובעל הספק מקסימלי y וכדי לקדם את כלי הרכב מהר (נניח למהירות 170-175 או אולי מעט יותר אם הכביש ארוך ופתוח במידה מספקת) צריך טורים גבוהים ונסיעה בפול גז..

מנוע ב' גדול בניפחו בערך פי 2 מהקודם (דהיינו בהשוואה לקודם, מעט יותר מ-2X)., וגם הספקו גדול בכ80% בהשוואה לקודם, דהיינו 1.8Y.
במקרה של כלי רכב זה, כדי לנסוע מהר כמו הקודם (170-175) נזקקים לטורים נמוכים יותר מאשר במנוע א' (וכמובן רחוק יותר מפול גז).
להגינות נדגיש את הברור מאליו שהמהירות הסופית הפרקטית במנוע ב' היא גבוהה יותר ולכן שאלתי היא:

1. בהשוואת מהירויות זהות למשל 175 קמ"ש, שבה כנראה מנוע א יהיה עם "גז עד הסוף" ולהבדיל מנוע ב' לא יהיה עם "גז עד הסוף", מה יהיה הפער בצריכת הדלק...
2. בהשוואת מהירויות שונות למשל 175 במנוע א לעומת כ200 במנוע ב' (שהם קרובים לערכים המקסימליים עבור המנועים המדוברים), מה יהיו הבדלי הצריכה. זאת שאלה שתבוא לידי ביטוי כביכול בעולם אוטופי שבו ה200 במנוע ב' מושגים כל כך בנקל עד שבנסיעה ב-ב', זאת תהיה המהירות ב-ב' ועל כן את זה אני משווה לכ175 הפרקטיים של מנוע א'.

ב. אותם שאלה על הפערים בקצב צבירת הבלאי במנועים... במהירויות שוות לעומת מהירויות הקרובות למהירות מקסימום...

 

[salachshabati]

ההספק הנידרש להניע רכב במהירות מסוימת הינו שטח הפנים של הרכב

כפול מקדם הגרר של הרכב כפול המהירות בחזקה שלוש. ( רק המהירות היא בחזקה 3 )


לכן בהינתן 2 מכוניות זהות ומנועים בעלי יעילות זהה מכונית ב הנעה במהירות של 200 קמ"ש תהיה זקוקה ל 49.2% יותר הספק ממכונית א הנעה במהירות 175 קמ"ש.

(200/175) בחזקת 3.

לכן מכונית ב תהיה תצרוך 50% יותר דלק ( בהנחה ש2 המכוניות זהות בצורתן ).

מכיוון שאתה כנראה מתכוון ל 2 מכוניות שונות בצורתן ובמבנה שונה של POWER TRAIN אין אפשרות לענות על שאלותיך.

 

[KIA PICANTO 1000]

האם הבדלים במסה לא משנים לך?

הרכבים מאד דומים במבנה ככה ששטח הפנים הייתי מהמר זהה.

לגבי מקדם הגרר אני מהמר שאם יש בכל זאת הבדל אז ל-א' יש מקדם טוב יותר.

מעניין שלפי הנוסחה שהבאת אם שניהם זהים המקדם הגרר ובשטח הפנים אז אם שניהם נוסעים 175 כשאחד עושה זאת בקלות ואילו האחר, אוטוטו מתפרקים שסתומיו בעבור זה, דהיינו הוא בפול גז כאילו אין מחר, לשניהם תהיה אותה "צריחת דלק"...

האם זה לא סותר מה שנאמר כאן בעבר בהקשרים אחרים שהרכב קטן מנוע ודל הספק נניח בעליות יצרוך יותר דלק מרכב גדל מנוע והספק...
למשל תשווה פיקנטו 1000 ידני אם אטפס לירושלים בהילוך 3 במהירות 110-120 וכמובן מהירות המנוע תהיה כנראה המקסימלית האפשרית קרי כ6500, בהשוואה לרכב אחר שיטפס ב120 בלי ל"נפוח נשמתו"...

 

[salachshabati]

כאשר נוסעים בעלייה יש להוסיף להספק שחושב קודם את ההספק הבא:

משקל הרכב כפול מהירות הרכב כפול סינוס זווית השיפוע.

( שים לב, כאשר נוסעים במישור רכיב זה מתאפס כי סינוס זווית השיפוע הוא אפס )

מנוע גדול יותר משמע נפח צילינדרים גדול יותר כלומר יותר דלק פר סיבוב. מצד שני המנוע מסתובב יותר לאט. לכן יתכן שיש שיוויון ויתכן שלא.

כמו כן 2 המנועים עובדים בתנאים שונים של RPM ולכן היעילות שלהם שונה.

מכונית ב גם תהיה כבדה יותר כנראה ותהיה זקוקה ליותר הספק בכדי לעלות את העלייה הנ"ל.

לכן אין לי תשובה מדעית לשאלות שלך.

 

[enigo]

זה כמובן רק קירוב - יש הלא גם צרכני אנרגיה אחרים חוץ מהגרר

האירודינמי - חיכוך צמיגים, צרכני אנרגיה ברכב, חיכוך פנימי במנוע, יעילות שונה של המנוע בסל"ד שונה וכן הלאה.
אבל במהירויות גבוהות האירודינמיקה היא אכן העיקר.

 

[חן 1111]

האם מדובר על רכב זהה?

כלומר אותו משקל ואותו גודל מרכב?
אם כן, אז בעיקרון כדי להזיז אותו במהירות מסוימת או בעלייה בשיפוע מסוים נדרשת בדיוק אותה כמות דלק. זה חוק שימור האנרגיה. כמובן, בדרך כלל אין שני כלי רכב זהים. לדוגמה זה עם המנוע הגדול יותר יהיה קצת כבד יותר, עם צמיגים רחבים יותר, וכדומה. ושני המנועים גם אינם זהים מבחינת הנצילות, הפסדים, חיכוך וכדומה.

 

[KIA PICANTO 1000]

דו גלגלי

למשל כמו זה

https://m.youtube.com/watch?v=5aC90iTiTFY