תהא הסיבה אשר תהא
בסופו של יום המבחן הקובע הוא מבחן התוצאה:
אם מכונה אינה מסוגלת לתת שירות תקין ומקובל עבור הדרישות ממנה,
שוב - ללא תלות בסיבה, והמצב המעשי-פרקטי הוא, שלא ניתן לתקן/לסדר זאת
ולהשיב המצב לתקינותו כפי שהיה המוצר כשהיה חדש, ואם המצב מקצר
את אורך חיי המוצר (והוא מקצר), אזי מבחינתנו הוא לא פרקטי.
לעניין זה ובשילוב הבעיות בגיר/קלאץ', המוצר עם כל הצער שבעניין והבאמת
שמחה היתה להשאר עימו אילו רק היה ניתן, עזב את שערינו ופינה את מקומו
למכונה אחרת, שעל פי מיטב הידוע עד כה למרביתנו בתחום, לרבות תצפיות
מרחבי הרשת ומפי משתמשים במוצר שכזה פה בארץ, הוא אמין ללא דופי ואינו
משית על בעליו סכונים שונים, כמו גם צורך טורדני בהתעסקות עם קונצים
מעצבנים בדיוק כשזה הכי לא מתאים.
*במבחן אמינות וירידה בביצועי הסוללה שנעשה על ידי ה- consumer report
האמריקאי, על טויוטה פריוס דור 2, הם מצאו איקזמפלר אקראי שגמע 320 אלף
ק"מ במשך 8 שנים, עם תקלה אחת בלבד באחד מהמאווררים החשמליים ברכב
(תקלה זוטרה) וצריכת הדלק ירדה בכ- 2 מיילים לגלון בלבד, קרי פחות מ- 5%
מיום שהיה חדש. הם נוכחו לדעת, שלמעשה אורך חיי הטכנולוגיה ההברידית
והמצבר ארוכים דיים לשרת רכב for his lifetime.
אגב, רק החסכון בצריכת בדלק (ככל שזה מסתמן להיות) מצדיק את המעבר,
משום שזה מכסה את חלק מהעלויות הנדרשות במעבר למוצר החדש.
בנתיים המכונית החדשה של אשתי נשוא שרשור זה, עושה "סדר גודל" של
פי 2 ק"מ לליטר ביחס לקורולות שהיו לה בעבר, ונתייחס אליהן כנקודת מוצא.
כיום אשתי עושה 22 אלף ק"מ בשנה (פעם זה היה פחות, היא עברה למשכן
אחר בעבודה), אזי שמדובר פה על הוצאת דלק שנתית, שבמקום שתהיה באזור
חיוג 11,000 ש"ח בשנה, הופכת להיות משהו שקרוב יותר לאזור 5500-6000
ש"ח בשנה. זהו חסכון שנתי של כ- 5000 עד 5500 ש"ח (בשנה), חסכון שהוא
משמעותי במונחים כספיים, ובמונחים אחוזיים-יחסיים.
בהשוואה לאוקטביה החסכון קטן כמובן, אך אל לנו לשכוח שהאוקטביה לא היתה
זולה לתחזוקה כמו הטויוטות מלכתחילה, משום שהצריכה (במינימום) החלפת
מודול מצמדים מדי נסועה כזו וכזו, הוצאה שלבדה מוחקת את החסכון הכספי
בדלק.
סיכום:
עד כה החסכון המשמעותי בתצרוכת הדלק, נראה כמצדיק את עצמו מההיבט
כספי לאורך שנות האחזקה במוצר, שמביא גם לחסכון בהוצאות נלוות כגון
בלמים: בנהיגה נכונה על מערכת הברידית ניתן לומר שברמת העקרון,
לא מגיעים (כמעט) למצב של החפלת בלמים, באזורים שבהם התכסית
הגאוגראפית היא מישורית. בשגרה הבלמים אינם נכנסים לפעולה אינטנסיבית
(כמעט) בשום מקרה ברכב זה, למעט בעצירה מוחלטת, ורק בשניה האחרונה של
הבלימה.
קרי שהעומס שהבלמים סופגים יורד אל מתחת ל- 10% לעומת בלמים ברכב רגיל.
*בירושלים/חיפה המצב קצת שונה כאמור, משום שהבלמים נדרשים לסייע בירידות
בעלות שיפוע אגרסיבי ובלימת המנוע לבדה אינה מספיקה.
כמו כן רכב הברידי ונהיגה תואמת על כזה, מביאה לחסכון בצמיגים (בשל הקטנת
העומסים השוחקים המצטברים בנהיגה חסכנית). רכב הברידי מביא לחסכון
גם במצבר 12V, שברכב זה כמעט ולא בה ליידי שמוש (בגלל שהעיקר מגיעה
מהסוללה הראשית של המנגנון ההברידי). וממילא המצבר 12V הוא קטנצ'יק
וזול, מצבר 35 אמפר המשמש להתנעות חירום גרידא, באם אין מספיק מתח
במצבר ההברידי (בדר"כ בשל תקלה בו).
מעבר להגנה על איכות הסביבה כערך מוסף, ולמשחק "וידאו" שהרכב הזה
מקנה למשתמשים בו, לא נראה לי שיש הרבה מה להתלונן. אה, חוץ מזה שהוא
מרגיש כמו מקרר סמסונג לבן למטבח ...
