שמע, אתה יודע שאני מאד מעריך אותך, מלא בידע וללא ספק בעל התנהגות מאד אצילית כאן, כנראה הכי אצילית, וידעתי גם שיש לך הומור מאד איכותי אבל תעשה טובה, תן סימן אזהרה, משהו שיכין את הנולד...
בצהריים, הייתה לי הפוגה בעבודה. הפוגה קצרה, רק לכמה דקות וקראתי אותך וכמעט נחנקתי בניסיון הנואש להסתיר את הצחוק. אף אחד אצלינו לא קורא את הפורום הזה ורק אני נחנק באמצע התעסקות כביכול סתמית עם המחשב והכל בגללך.
ראיתי את הכותרת שלך וישר חייכתי. האצבע לחצה על העכבר למרות שהמוח הזהיר: "זה לא המקום וזה לא הזמן"
ואז קראתי מה יצא בספירה עם החרוזים...ונחנקתי
זה סוג של מזוכיזם: אני מתפוצץ מצחוק ונחנק בניסיון להסתיר את זה... אין ספק שאני אוהב סבל מהסוג הזה...