נראה לי שהצלחתי להבין את הבעיה

[אסף אמיר1]

נראה לי שהצלחתי להבין את הבעיה

היי,
בהמשך לדיון הזה
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/207/181429592/

נראה לי שהצלחתי להבין מתי הבעיה מתרחשת.
אחזור על פרטי הרכב:
סוזוקי אלטו שנת 2015
עד כה נסע כ- 39 א' קמ'.
תיבת הילוכים ידנית

אתאר את מה שהצלחתי להבין:
אני מתחיל לנסוע (בבוקר או אחה"צ) הכל כרגיל.
בדרך יש פקק ואז מן הסתם ישנן החלפות הילוכים רבות יחסית. הרכב נוסע רגיל.
לאחר שאני מסיים את הפקק ואני מתחיל להאיץ, הרכב נוסע פחות טוב, התאוצה פחות טובה ומתחילות רעידות. התופעה היא ללא קשר להחלפת הילוכים, זה יכול לקרות גם כשאני בהילוך מסויים ועדיין לא החלפתי להילוך הבא.
לאחר נסיעה בפרק זמן מסויים הרכב חוזר לנסוע רגיל.

מה נראה לכם? מה זה יכו להיות?

 

[KIA PICANTO 1000]

אמרנו כבר, לא? זאת לא בעייה בקלאץ' אלא בעייה בחיישן המצערת

 

[enigo]

לא בטוח שזה חיישן מצערת. אבל די בטוח שזה לא המצמד.

 

[KIA PICANTO 1000]

בטוח שזה לא הקלאץ'. זה בטוח. ולגבי חיישן המצערת, זה עסק

אחר. זאת ההערכה שלי.
מה נראה לך יסביר בעיות שפעם יש ופעם אין ומתחיל מאמצע נסיעה ונעלם סתם ככה אח"כ? וכו'...
אצלי באופנוע נגרמה שחיקה לחיישן הזה ואחרי רכיבה מת"א לירושלים בהגיעי לירושלים זה היה בא לידי ביטוי ומכבה האופנוע בעת גלישה איטית לקראת רמזור עת הייתי לוחץ על הקלאץ'... זאת הייתה הדוגמה שלי. כאמור אי סדירות בפעולת המנוע בלחיצה על הקלאץ' בטורים נמוכים אחרי נסיעה יחסית ארוכה כלומר המנוע חם למישעי...
המסלול עם האופנוע היה רפטיטיבי יומיומי ובשעות קבועות עם פקקים קבועים ועם "מנוברות קבועות" מצידי כרוכב והמעניין היה שכל יום בגלישה לקראת אותו רמזור בירושלים לאחר רכיבה ללא הפרעות מת"א לירושלים. הכל זהה. הכביש העמוס לעייפה ועדיין הדרך ארכה בדיוק אותם זמנים [החזרה כ50 דק' DOOR TO DOOR... למרות כביש עמוס לעייפה ופקוק. זה יתרון האופנוע כשאתה רוכב זהיר שיודע להוציא מהכלי את החווייה שברכיבה...] כשהאופנוע בהילוך ואני לוחץ קלאץ', בכל יום המנוע התכבה באופן זהה. אני בשלב כלשהו קלטתי שזה תמיד באותה הצומת וכבר חיכיתי לזה וניסיתי לתת מעט גז תוך כדי הקלאץ' ואכן היה אפשרי למנוע את כיבוי המנוע אבל היה לא מאד פשוט...זאת ההוכחה הפנטסטית שמדובר בחיישן.
ההוכחה הושלמה לאחר שביררתי בפורום בינלאומי על האופנוע הספציפי ובעקבות מה שלמדתי מהם, החלפתי החיישן ו... הבעייה חלפה ואיכות התפקוד של המצערת השתדרגה.

 

[enigo]

נשמע שמה שהלך אצלך באופנוע היה חיישן סרק/מנוע צעדים.

תקלה בו מתבטאת, כמו שהיה אצלך, רק בסרק. כאן הוא מדבר על בעיה בזמן הנסיעה.
מה יכול לגרום לזה? תקלה במזרקים, תקלה במחשב ההזרקה, תקלה בחיישן ניטור כלשהו (חמצן, למשל) שנותן למחשב המנוע/הזרקה נתונים שגויים וגורם למנוע לעבוד בצורה לא נכונה וכן הלאה.

 

[KIA PICANTO 1000]

אבל סיפרתי לך שהחיישן הוחלף והבעייה נעלמה כליל...

הבעייה בחיישן המצערת שהוא מתבלה ואז איזו חש כהלכה את המצב של העדר גז...
&nbsp
אל תשכח שבאופנוע יש הורדה אקטיבית של הגז כלומר בניגוד לרכבים, באופנוע הסטת הידית לצד אחד מעלה גז והסטת הידית לצד השני מורידה את הגז מאד מהר, זה כנראה יוצר איזה בלאי אקטיבי מואץ לחיישן המצערת שנדרש לעקוב אחרי שגעונות הרוכב והמנוברות הרלוונטיות...

 

[enigo]

אין בויסטרום מצערת על-חוט, למיטב זכרוני, ולכן אני די בטוח

שאין בו חיישן מצערת. לדעתי אתה פשוט קורא לחיישן בשם הלא נכון. שים לב שאפילו אתה מדבר על "מצב של העדר גז". העדר גז = סרק...

 

[KIA PICANTO 1000]

אני מתכוון לTHROTTLE POSITION SENSOR] קבל קישור

http://www.ronayers.com/oemparts/a/suz/508af9a3f870023530722e28/throttle-body
חלק מס 7 החלפתי [שהוא הTPS]

וגם קבל קישור לחלק השני שהחלפתי:
http://www.ronayers.com/oemparts/a/suz/508afa16f870023530722e51/handlebar-model-k2-k3
חלק מס 11 החלפתי שאלה הכבלים של המצערת.

בכל 7 שנות האופנוע ההוא אלה היו החלקים היחידים שרכשתי בארץ [למעט הנוזלים כשמן מנוע, DOT4 ונוזל הקירור וזוג צמיגים בודד] אז אני זוכר מעולה. אלה היו דברים דחופים ולא נערכתי אליהם.

אני גם זוכר שכשהגעתי לעופר אבניר וביקשתי החלקים לפי המספר הקטלוגי הם היו בשוק מהיכן אני מביא מספר קטלוגי. ביקשתי הכבל העדכני חלק מספר58300-06G01 ולא מצאו את זה ותחת זאת קיבלתי את מה שהיה אצלי באופנוע בלי לשדרג את החלק כלומר עם הסיומת 0 ולא 1 [סתכל בקישור. אתה תבין בקלות] דהיינו 58300-06G00. לא מאד משמעותי כמובן כי זה עבד טוב כ6 שנים. ההחלפה הזאת של הכבלים הייתה למיטב זיכרוני בשנה האחרונה עם האופנוע. [את הTPS החלפתי לדעתי שנה לפני כן ?]
לגבי הכבל, בטיפול שיגרתי ראיתי שנותרו רק כמה סיבי מתכת בודדים עד לקריעה מלאה. גיליתי במקרה אחרת הייתי נתקע באמצע הדרך... אבל זה היה במצב סופני והשארתי האופנוע מפורק ונסעתי עם הרכב לאבניר לרכוש החלק המדובר.

האם הTPS זה לא חיישן המצערת בעברית?
היה צורך לכוונו כיוון עדין לגוף המצערת הגדול [THROTTLE BODY] היכן שה"פרפרים" נמצאים. הכיוון היה הסטת החלק מעט לימין או לשמאל כדי שקו המצערת יהיה מאוזן [כפי שמחשב האופנוע הדגים ב"MODE של המבחן"]. לזה קוראים בספר האופנוע TPS ADJUSTMENT.

 

[enigo]

נראה שאכן זה הדבר. מוזר, לא הכרתי חיישנים כאלו שאשכרה יכולים

להתבלות. כל אלו שיצא לי לראות עבדו בלי מגע ישיר, ולכן לא התבלו, אלא פשוט, כמו רוב המכשירים האלקטרונים, או עבדו תקין - או לא עבדו. וכשהם לא עבדו, הרכב לא נסע בצורה תקינה בשום מצב (או לא נסע בכלל). מתברר שיש גם חיישני מצערת עם מגע ממש, שיכולים להתבלות ואז באמת לא לדייק בזיהוי מצב המצערת, מה שיהיה מורגש רק בסרק - כמו שאתה תיארת.
אבל מניסיוני עם תקלות דומות במכוניות מוזרקות, בדרך כלל הבעיה היתה במנוע הצעדים (או אלמנט מקביל. יש כמה שיטות), שמסדיר את סל"ד הסרק.
מה שבטוח - לא המצמד... ואחרי זה אידיט עוד אומר שאם המכונאי אמר, אז הוא יודע. זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב.

 

[חן 1111]

חיישני מצב מצערת מהדור הראשון היו עם מגע

למעשה זה פשוט פוטנציומטר שהציר שלו יושב על ציר המצערת. והרבה פעמים (בעצם ברוב הפעמים) האזור של המגע במצב סרק מתבלה יותר ואז הבעיה היא באמת בתחילת נסיעה עם מעט גז.

 

[KIA PICANTO 1000]

אכן פוטנציומטר ראוסטט

מעניין שזה היה בא לידי ביטוי כשהייתי חוזר מת"א לירושלים אחרי רכיבה רציפה ללא עצירות של כ50 דק'. רק אז כשהגעתי בחזרה לירושלים אחרי כ5 דקות של רכיבה בעיר עצמה תמיד באותו הרמזור זה קרה [וזה לא קרה ב2-3 הרמזורים הקודמים לו בירושלים] כלומר המנוע נכבה רק אז אחרי שהמצערת לא הייתה על המצב נטול גז במרבית 50 הדקות שלפני כן.
&nbsp
איך חיישני מצערת עובדים כיום? אני מבין שלא ע"י מגע כי זה רק בדור ה1...

 

[enigo]

השראה, למיטב הבנתי. אבל לא התעמקתי.

 

[KIA PICANTO 1000]

אכן השראות הוא פתרון שנשמע פנטסטי היות ואינו דורש כל מגע פיז

ואינו דורש כל מגע פיזי והוא גם מדוייק.
כנראה הפרפר של המצערת או הציר שלו מחובר פיזית לסליל שמקבל זרם קבוע ומייצר שדה מגנטי [אקרא לו הסליל האקטיבי]. כשהפרפר זז כלומר נפתח או נסגר [תלוי בתיכנון של החיישן, אפשר ב2 האפשרויות], יש בסמיכות לסליל הראשון [במקביל אליו או בתוכו] סליל נוסף שמייצר זרם חשמלי באמצעות השדה המגנטי שמיוצר ע"י הסליל הראשון [הסליל השני ייקרא הסליל הפסיבי שעליו פועלת ההשראות]

במנגנון כמו של שנאי טרנספורמטור, כלומר שהסליל הפסיבי "נכנס/ או יוצא" מהסליל האקטיבי וככה מספר הליפופים המשתתפים בהשראות קטן או גדל ולכן הפוטנציאל המושרה יהיה שונה [יחס המתחים כיחס הליפופים] ואת האינפורמציה הזאת יקבל המחשב שמחובר אל הסליל השני... או שזה עובד אחרת וההשראה נוצרת ע"י שדה מגנטי שנוצר ע"י הסליל המשרה אבל עוצמתו על הסליל המושרה תלוייה במרחק בין הסלילים. אם תנועת הפרפר משנה את המרחק בין הסלילים שנותרים מקבילים זה לזה אז זה אולי עובד במנגנון כזה.

 

[חן 1111]

נדמה לי שהשראה זה דווקא פיתרון פחות נפוץ

זה מתאים למדידת תנועה אבל לא למדידת מצב סטטי. אני חושב שאפקט הול יותר נפוץ.
בחיישני פוטנציומטר בדרך כלל יש פוטנציומטר כפול כדי ליצור יתירות ולאפשר למחשב לתפקד גם אם אחד מהמגעים אינו תקין.

 

[KIA PICANTO 1000]

למה ההשראה לא טובה למצבים סטטיים?

הרי כל זמן שיש זרם קבוע א' דרך סליל א' הוא יוצר שדה מגנטי קבוע שמייצר זרם חשמלי קבוע ב' דרך סליל ב', האם לא ככה? הרי כל שנאי מבוסס על זרם כניסה קבוע...

לגבי האפקט הול:
אני מנחש שמעבירים זרם קבוע דרך פלטת מתכת שנמצאת בשדה מגנטי וכך נוצר הבדל פוטנציאלי חשמלי בין דפנות הפלטה שניתן לחברה לוולטמטר ולמדוד את זה. כנראה שהדפנות הללו מחוברות אל המחשב שמנטר את הפרש הפוטנציאלים הנדון.
גם כאן אין מגע ו/או התחככות שעתידה להתבלות.
אני מנחש שניתן להשרות שדה מגנטי קבוע אם מקבעים שם ליד הפרפרים מגנטים מסביב ובנוסף אני מבין שככל שהזוית בין כיוון השדה המגנטי לבין כיוון הזרם בפלטה קרובה ל90 מעלות אז המכפלה הווקטורית תהיה גדולה יותר ואז הבדל הפוטנציאלים החשמלי יהיה גם כן גדול יותר עקב שיווי המשקל בין הכוח המגנטי לכוח החשמלי.
ככה שאולי גם כאן מחברים פלטת מתכת לציר של הפרפרים וכאשר הפרפר נפתח או נסגר הפלטה משנה מנח בתוך השדה המגנטי. אפשר במקום פלטה לחבר קבל חשמלי שהוא וורסיה מתקדמת יותר של פלטה פשוטה

במצב כזה של קבל ככל שה"מישור" בין הפלטות של הקבל יהיה מאונך לכיוון השדה המגנטי וכמובן שהזרם הקבוע צריך לזרום לאורך הפלטות [ולא לרוחב הפלטות וכמובן גם לא מפלטה לפלטה כביכול לפירוק חשמלי של הקבל] אז מצב כזה יביא לפוטנציאל חשמלי מקסימלי על פי אפקט הול

האם כשאתה מדבר על יתירות אתה מתכוון שהקבל מחובר למחשב ב2 חיבורים מקבילים שמנטרים את מתח ההדקים שלו [שאמור כמובן להיות שווה ב2 החיבורים המקבילים] ?

 

[חן 1111]

לא. ממש לא ככה. שנאי פועל רק כשיש שינוי של השדה המגנטי

כלומר כשיש שינוי של הזרם בסליל א'. בשנאים שאתה מכיר אין בעיה כי הם פועלים בזרם חילופין, כלומר 50 שינויי זרם בשנייה. בזרם ישר יהיה שדה מגנטי קבוע, ואז בסליל ב' לא תהיה שום תגובה. אז הפיתרון זה או להכניס למחשב מעגל שיוצר זרם חילופין כלשהו, או להתבסס על תנועה, כמו שזה נעשה בחיישני ABS או חיישני גלגל תנופה. החיישנים האלה מודדים מהירות וגם את מיקום הגלגל, אבל רק כשהוא בתנועה. בעמידה אין שום זרם בחיישן.
אותו דבר גם לגבי חיישן שמבוסס על קבל. גם קבל מגיב רק בשינויי מתח או במתח חילופין.
ביתירות הכוונה היא שבעצם יש לך שני חיישנים נפרדים בתוך קופסה אחת, שמעבירים שני אותות למחשב. המחשב יודע שהחיישן תקין כאשר שני האותות שווים.

 

[KIA PICANTO 1000]

בהחלט ניכר שאתה הבנת כהלכה את התהליך כפי שבא לידי ביטוי באופנוע. מה שמוזר היה שהמחשב לא גילה כל תקלה בחיישן ההוא אבל ללא ספק הבעייה נעלמה כליל אחרי שהחלפתי את החיישן הזה.
&nbsp
ולגבי אידיט, מצד אחד יש לו ידע טוב בנושאים מסויימים ובנושאים אחרים כמצופה, פחות. הכי מפריע לי שאין לו ביקורת עצמית מספיק מפותחת. הוא לעולם לא מודה בטעות ומבחינתו לעולם אין 2 צדדים למטבע, אלא רק צד אחד שאותו הוא מכיר... זה מה שאני מתכוון כשאני מעיר לו לעניין הבפנוכו של הקונכיה שלו...
ואולם יש לו חוש הומור טוב והמאזן שלו גם בזכות זה הוא חיובי

 

[אסף אמיר1]

מאחר ולא נדלקה שום נורת בקרה

איך אפשר לבדוק את זה?
ומדוע דווקא אחרי נסיעה בפקק מתרחשת התופעה?
תודה.

 

[enigo]

גם אם לא נדלקה נורה, יכול להיות שיש רישום במחשב

זה משהו שבמוסך יוכלו לקרוא - או בעזרת אפליקציה מתאימה ומתאם OBDII תוכל לקרוא בעצמך.
למה אחרי נסיעה בפקק? אולי בנסיעה בפקק חיישן כלשהו מתחמם לרמה שגורמת לו לעבוד בצורה לא סדירה. אולי אופי הנסיעה בפקק גורם להצטברות פיח בראש המנוע, וזה פוגע בפעולת המנוע. יכולות להיות כל מיני סיבות - תלוי מה התקלה. מה שכן, העובדה שהיא לא קבועה הופכת את האיתור לקשה יותר.

 

[אסף אמיר1]

לגבי OBDII

איזה דגם מומלץ?
תודה