אוויר בפיקאנטו

[harley001]

אוויר בפיקאנטו

אני פתרתי את הבעיה על ידי מילוי חנקן בצמיגים.

אחלה פתרון.

 

[enigo]

לא עדיף למלא חנקן בתא הנוסעים?

ככה שומעים פחות את השטויות...

 

[אידיט בניה]

כך אפשר לייצר סודה בקלות

 

[עוגיפלצת113]

אוויר הוא ממילא 70-80 אחוז חנקן

אנחנו נושמים בעיקר חנקן. מסתדרים עם זה לא רע.

 

[enigo]

יש הבדל ענק בין "בעיקר" לבין "אך ורק"

 

[עוגיפלצת113]

ב"אך ורק" מתחילים לקרות דברים מגניבים זה נכון.

 

[The S t i g]

כן, כי 17% אחרים חמצן, נסה לעבור ל 100% חנקן ותחזור לדווח.

 

[חן 1111]

הפיתרון מצוין, אבל מה היתה הבעיה?

 

[prizman]

מחסור במגנזיום בג'אנטים.

 

[KIA PICANTO 1000]

 

[eladts]

תמלא במימן

ככה יהיה קל מאוד לאתר תקרים.

 

[mkr]

אם הבעייה היתה ירידת לחץ אוויר במשך הזמן .....

מילוי בחנקן באמת עוזר. משך הזמן שלוקח "לאבד אוויר" מתארך מהותית.

 

[enigo]

טענה שנבדקה כבר כמה פעמים, בכל מיני מקומות

ולא נמצא לה שום תימוכין.
התאוריה על גודל המולקולות לא נכונה (מולקולת O2 היא באותו סדר גודל. זה לא הליום), ובמילא רוב האוויר הוא חנקן גם ככה. אז גם אם הטענה נכונה, מקסימום אחרי פעם-פעמיים של השלמת לחץ אוויר (משמע תוך חודשיים גג), יש בצמיג 99% חנקן.
בקיצור - אם אתה נהג פורמולה 1, שקריטי לו לדעת בדיוק איך יתנהג הצמיג ברמת המיקרון, אולי יש לזה משמעות. לנהג הרגיל? שום יתרון.
אגב, שמעתי לא מזמן הסבר אחר לחלוטין ללמה משתמשים בחנקן בניפוח צמיגים במרוצים - הסבר שנשמע לי הרבה יותר הגיוני. ככה, במקרה שמתפוצץ צמיג תוך כדי מרוץ, אין פתאום מאסה של חמצן שמשתחררת ועלולה להתחיל שריפה.

 

[חן 1111]

אם זה היה נכון, זו היתה שיטה זולה להפיק חמצן וחנקן

 

[prizman]

מאסה של חמצן?

מצמיג מלא אוויר משתחרר לאוויר החיצוני אוויר באותו הרכב של האוויר הפנימי.

 

[enigo]

אבל בלחץ הרבה יותר גבוה. ולכן ריכוז החמצן ליחידת נפח

הרבה יותר גבוה. לפחות תאורטית, עשוי להיות לזה בדיוק אותו אפקט כמו ללנשוף על גחלים.
אבל בכל מקרה, הבאתי את המידע בדיוק כמו שהוא - הסבר שקיבלתי ונשמע לי הגיוני. לא יותר, לא פחות.

 

[prizman]

והקשר בין לחץ לריכוז מהו?

ריכוז מתבטא באחוזים, לא באטמוספירות או באר.
למרות שההסבר של החבר נשמע לך הגיוני הוא לא.
שילהוב גחלים ע"י נשיפה או מפוח הוא תוצאה של הסטת העשן, לא בגלל לחץ או ריכוז.
אם רוצים לחפש מה הסיבה לשימוש בחנקן במידה ואכן יש כזו, ממש לא בדקתי, ואין תשובה ברשת, הייתי
מנסה בכיוון התכונות שלו כגון אולי מתרחב פחות בחום, אולי נדחס פחות כתוצאה ממכה, או משהו בכיוון.

 

[enigo]

ולכן אמרתי מאסה...

ואם אתה רוצה להיות קטנוני - תחליף את המילה ריכוז בהודעה השניה שלי בנושא במילה "כמות".
ולא, ליבוי אש בנשיפה לא קורה בגלל שאתה מסיט את העשן. הוא קורה בגלל שאתה מזין את האש ביותר חמצן. הזרם על אש חנקן (או הליום, לצורך העניין) ולא תקבל את אותו אפקט. מצד שני, אם ממש משעמם לך, אתה מוזמן להזרים על גחלים חמצן טהור ולראות מה האפקט. לא מומלץ אם אתה לא אוהב כוויות.

 

[prizman]

להשתמש בביטוי נכון זה להיות קטנוני? לא בעולם שאני מכיר.

ולא ברור לי גם מה המסה הזו שאתה מדבר עליה אם יותר לי להיות קטנוני שוב.
אני מקווה שברור לך שבנשיפה כמות החמצן נמוכה יותר מאשר באוויר מהסביבה כך שלא זו הסיבה.

 

[enigo]

לריכוז יש עוד משמעות חוץ מאשר אחוזים

למשל "ריכוז מאמצים" או "ריכוז לחצים"- לא נוגע לאחוזים בכלל.
ואני כתבתי במפורש "ביחידת נפח". אם יש לך אלף פרות, שחצי מהן שחורות, על פני שדה של מאה דונם, אז יש לך ריכוז של חמש פרות שחורות לדונם. אם תאסוף את כל הפרות למכלאה בשטח של דונם, יהיה לך ריכוז של חמש מאות פרות שחורות בדונם. למרות שאחוז הפרות השחורות מתוך כלל הפרות לא השתנה.
אותו הגיון שגוי גורם לך לטעות גם בחלק השני של ההודעה שלך - מה שחשוב לצרכי בעירה זה לא ריכוז החמצן באוויר, אלא כמה מולקולות חמצן זמינות להתקשרות הכימית שיוצרת את הבעירה. אחוז החמצן באוויר בגובה 10,000 מטר לא שונה משמעותית מאשר הריכוז שלו בגובה פני הים, אבל לאש יהיה קשה מאוד לבעור בגובה כזה, אם בכלל תצליח. אבל ריכוז החמצן הנמוך באוויר שאנו נושפים מספיק כדי ללבות את האש כי הוא מביא הרבה חמצן - במספר מולקולות, לא אחוזים - אל פני השטח של הגחלים.
כאשר צמיג בנפח די מכובד ולחץ גבוה יותר מהלחץ האטמוספרי מתפוצץ לפתע בקרבה לחלקים לוהטים במכונית פורמולה 1, אז בבת אחת יש פתאום יותר חמצן לס"מ מעוקב באזור ההוא, וזה יכול לגרום לשריפה. עד כמה זה ריאלי והאם האפקט עד כדי כך משמעותי? לא יודע לקבוע. אבל יודע שאת עניין ההתפשטות וכו' כבר בדקו אתרים בלתי תלויים, וגילו שאין בטענות האלו כלום, ולכן זה בטוח לא ההסבר הנכון.