כפיה

[yaakii]

כפיה

"אז בא נדבר על זה רגע, אתה יודע כל כך הרבה אנחנו החילונים אוהבים להגיד שישי כפיה דתית, הנה מקרה מובהק של כפיה חילונית. כי יהודי דתי, יהודי חרדי, בכל אורחותיו רוצה להבדיל את עצמו מדרך של גוים וללכת בדרך שלו שהיא על פי קוד של ההלכה, של התנהגות יהודית. בשביל יהודי דתי לכבד מת זה על ידי שאתה אומר עליו 'קדיש' אתה אומר עליו 'קל מלא רחמים'. יש איזשהוא קוד התנהגותי מאד ברור. צפירה, פרחים זר עם סרט שחור זה לא בקוד התנהגות שלהם"... (אמנון לוי, בראיון: http://www.shofar.net/site/ARDetile.asp?id=10624 נאמר בהקשר לזה שמרבית החרדים לא עומדים בצפירה ביום הזיכרון לחללי צה"ל). כפי שנאמר בקטע, המושג "כפייה דתית" הוא מושג שנשמע ברבות במדינתנו. העובדה שהוא נשמע פה היא משום שמדובר במדינה דמוקרטית, אחרי הכל. באיראן אף אחד לא היה חושב להעלות את המושג "כפייה דתית" על בדל שפתיו, משום שלא תהיה לזה משמעות. השאלה היא האם המושג "כפייה חילונית" אינו קיים? אולי צריך לומר שכולם כופים? המושג כפיה הוא רגיש. האם נגדיר אדם מסויים כאדם שנכפה ע"י מישהו, משום שאסור לו לשדוד את הבנק? מתי זה יוצא מגדר כפיה והופך להיות למשהו כשר? ארצה להציג שני מקרים. מצאו את ההבדלים: 1. אדם חילוני נוסע במכוניתו בשבת. חרדים זורקים על המכונית אבנים וצועקים "שבת! שבת!" 2. אדם דתי הולך ברחוב ביום כלשהו ורואה פרסומת שבה אישה לא צנועה. נראה שיש לומר שמקרה 1. הוא כפייה דתית, כמו שמקרה 2. הוא כפייה חילונית. האומנם?

 

[בארבאבא]

אני לא חושבת שיש דבר כזה כפייה חילונית.

לפחות לא באופן כללי.. כלומר,הנה..יש חרדים שלא עומדים בצפירה של יום הזיכרון. ואף אחד לא קונס אותם או זורק עליהם אבנים או משתמש בכל מיני ביטויים מזעזעים. גם הדוגמא שנתת ל"כפייה חילונית" אני לא חושבת שהיא דוגמא נכונה מספיק, כי..זה משהו שיכול גם להפריע לאנשים חילוניים.זה לא עניין של דת. גם דוגמא מס' 1..זו אכן כפייה דתית אם זה קורה ברחוב רגיל. זו לא כפייה דתית[בעיניי לפחות] אם זה קורה בשכונה חרדית. אתה שוב נותן פה דוגמאות קיצוניות מידי.. כמו עניין הרצח והדת.לשדוד בנק זה שונה ולא לשמור שבת זה שונה.

 

[yaakii]

אני לא מסכים.

בגלל שזה יכול להפריע גם לאנשים חילוניים זה לא ייחשב כפייה חילונית? האנשים שעומדים מאחורי הדברים האלו הם לא שומרי תורה ומצוות. שומרי התורה מודעים לכך שישנו איסור בצפייה בתמונה לא צנועה, ועקב כך גם איסור בשיתוף פעולה עם הפצת פרסומות המכילות תמונות כאלה. הדתיים מתנגדים לתמונות כאלה. זה שאולי יש סיבות נוספות שהן לא הדת, שגורמות לכך שיש גם חילוניים שמתנגדים לפרסומות כאלה, לא יסיר מעל התופעה את השם "כפייה חילונית". זה כמו שאני אומר שבגלל שיש אדם חילוני שגם הוא מתנגד לנסיעה של מכוניות בשבת (כי מתחשק לו שיהיה יום שקט אחד בשבוע, לדוגמא) -אז זריקת האבנים לא תיחשב כפייה דתית. בכוונה נתתי דוגמא קיצונית, כדי להצביע על הבעייתיות בהגדרות. השאלה היא היכן הגבול. אוקיי, אז איסור על שדידת בנק לא ייחשב כפייה לכל הדעות. אך מה לגבי איסור לעשן במקום ציבורי? האם זה לא נחשב כפייה? מתי אנחנו מצדיקים את הנאכף ומתי את האוכף? מדוע זה כל-כך ברור שאסור לאדם במדינת ישראל להסתובב עם חולצות הנושאות כתובות הקוראות למימוש האידיאולוגיה של היטלר, אך זה לא ברור שאסור לו להסתובב עם בגדים שכתובים עליהם כתובות הקוראות להרג כל הערבים? יהיו שיאמרו ש: כשם שאתה מגדיר את האבן שמושלכת לעבר המכונית שלך כפגיעה, כך אני מגדיר את העובדה שאני צופה בתמונות לא צנועות ברחוב בגללך-זו פגיעה בי (בהתאם לאמונה בדת שלי).

 

[שינוי צורה]

../images/Emo243.gif מצאתי את הבעיה

הבעיה היא לא ההגדרה של דבר בתור פגיעה אלא ההגדרה של דבר בתור פגיעה מכוונת. מי יגדיר פגיעה? בשביל זה יש לנו למקרים קיצוניים בית משפט, ולמקרים רגילים אנשים מנסים להתחשב אחד בשני בגבולות הנורמלי. הקורבן לא יגדיר את הפגיעה, אחרת אני יכולה להחליט שעצם זה שאתה כותב באינטרט זה פוגע בי, וזה מגוחך. מי שמגדיר פגיעה זה מקור חיצוני אובייקטיבי- אחד שלא נוטה לצד ה"קרבן" ולא לצד ה"פוגע". אנשים עוברים את הגבולות, וזה לא בסדר- זה פוגע כשאני ארכיח אותם לאכול לא כשר (כפייה חילונית לכל דבר) וזה לא פוגע כשאני עצמי אוכל לא כשר (כי זה החיים שלי ומי הם שיפגעו ממה שאני עושה לחיים של עצמי?). לעומת זאת עישון במקום ציבורי פוגע באופן אובייקטיבי בכולם- זה מסריח גם למי שלא מעשן, זה פוגע בבריאות גם שלי מי שלא מעשן (עישון פאסיבי), ולכן לא נכריח אדם לא לעשן בחדרו שלו כשהוא לבד לבד וכל העשן חונק רק אותו, מצד שני בטח ובטח שנגביל את החרא הזה מלהרוס לאחרים את הריאות ולהגעיל את הציבור. רוב המעשנים נשנעים בדיוק על זה- אני מזיק רק לעצמי. אז זהו, שלא ממש- הוא מזיק לכל מי שלידו בזמן שהוא מעשן וגם לאנשים שלידו אחרי העישון (העשן שנדבק לבגדים, לשיער, ריח הפה...), אם הוא יעשן רק בחדרו סגור, לבד, ואחר כך יתקלח ויחליף בגדים לא אגיד לו שום דבר, וזה לא בסדר גם להגיד לו שהוא פוגע באחרים, כי החיים שלו זה בידיו להפגע או לא, ולא בידי. זה שיש אנשים שחושבים שהם יכולים להכנס לאחרים לצלחת, לחדר המיטות, לנישואים, לקבורה, ועוד המון דברים פרטיים וכל זה לפי הגחמות המפגרות שלהם, זה כבר עובר כל גבול.

 

[yaakii]

אנחנו חיים במציאות שבה אין אובייקטיביות.

סביר להניח שהקביעה של בית המשפט תהיה מושפעת מהיותו של השופט דתי/חילוני. כשהתרבות החילונית מאפשרת ומבצעת, פירסום של תמונות חושפניות של נשים,היא כופה על הציבור הדתי לראות מראות שהם לא מעוניינים לראות. זו כפייה חילונית. אם עבור מישהו, חוסר האפשרות לסוע בשבת זו פגיעה-הרי שאם ייחייבו אותו לא ליסוע בשבת זו תהיה פגיעה. אם עבור מישהו, ראיית תמונות לא צנועות זו פגיעה-הרי שאם ייאצלו אותו לראות כאלו תמונות זו תהיה פגיעה. וזה נכון לגבי כל דבר. כן, אם עבורך העובדה שאני כותב באינטרנט מהווה פגיעה-אז מי יחליט שלא? נכון, כפי שאמרתי: אני לא טוען שהציבור הדתי לא כופה, אלא שגם הציבור החילוני כופה, ולכן הטענה "כפייה דתית" לא שייכת כי תמיד אפשר לענות עליה ב"כפייה חילונית".

 

[שינוי צורה]

אם ככה אתה מגדיר פגיעה

אז ממש לא אכפת לי לפגוע. מזתומרת אין אובייקטיביות? בית משפט זה לא רק השופט, ואפשר לעשות משפט (אם זה כזה חשוב) של שלושה או חמישה או שבעה שופטים, וגם הם כפופים לחוקים, לדברים, ומוגדרים כך שאם יש להם קשר אישי הם פסולים. לזה נועדו בתי משפט, בכל משפט אתה יכול לנטות לצד אחד באופן אישי, אבל אנחנו סומכים על שופט (וגם על המחוקק, וכו') שידע להיות אובייקטיבי, אחרת אין כל טעם לבתי משפט. לראות תמונה זו לא כפייה, תסתכל הצידה לא תראה אותה. ההשוואות שאתה עושה כאן הן פסולות היות והן נותנות לגיטימציה לכפייה הדתית הפסולה בתואנה ש"כולם עושים ככה", כאילו שזה עושה את זה בסדר.

 

[yaakii]

ממש לי אכפת לי מה אכפת לך...

מה שאכפת לי או לך-לא רלוונטי לדיון. בין אם אכפת לך ובין אם לא-מדובר בכפייה. נכון שהמצב המקובל כיום הוא שגזר הדין נקבע ע"י השופט, אך זה לא אומר שזה תמיד צודק. באופן טבעי אם שופט ימני קיצוני יישפוט פעיל ימין שהיכה שוטר במהלך פינוי יישוב, הוא יהיה מתון יותר בפסק הדין, מאשר אם יהיה זה פעיל שמאל שיעמוד לפני לדין. בני האדם אינם רובוטים והם פועלים באופן סובייקטיבי. מלבד זאת, גם הגורמים המוסמכים (ממשלה, בתי-משפט וכו') אישרו לגבי חוק מסויים שיכלל במערכת החוקים של המדינה זה לא יוצא מכלל "כפייה דתית" ("כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית באמצעות חקיקה"-ויקיפדיה) . באותה מידה, גם אם מעשים מסויימים שהחילוניים עושים מעוגנים בחוק, זה לא אומר שהם יוצאים מכלל "כפייה חילונית". אפשר גם לקנותמגן נגד אבנים ולהרכיב אותו למכונית וכך לא תפגעי מהאבנים שיזרקו עלייך אם תסעי בשבת ליד חרדים חמומי מוח. האם בגלל זה זה לא ייחשב כפייה דתית?! כל עוד הציבור החילוני כופה תרבות חילונית שהדתיים מתנגדים אליה, ותולה תמונות שהציבור הדתי מתנגד אליהן זו כפייה.

 

[בארבאבא]

../images/Emo45.gifאמרת דברים נכונים

 

[Lifes a Film Noir]

אני אגיד לך למה לדעתי אין דבר כזה

כפייה חילונית. מבחינתי כפייה דתית היא כאשר דתי או חרדי מבקש שכולם יתנהגו כמוהו,ואפילו מנסה לעגן את זה בחוק כלומר שכולם ישמרו שבת, יתלבשו צנוע וכ'ו. לעומת זאת, החילונים לא דורשים מהדתיים שיחיו כמוהם, חילונים לא דורשים שהדתיים לא יאכלו כשר למשל, אלא רק רוצים את הזכות להחליט בקשר לעצמם אם הם יאכלו כשר או לא. בקשר לדוגמא שנתת שבה אדם דתי הולך ברחוב ורואה פרסומת שבה אישה לא צנועה- אני בתור צמחונית רואה כל יום אנשים שאוכלים בשר, אני יכולה גם להיתקל באנשים שלובשים פרווה, זה בדיוק כמו הדוגמא שלך. אני בחרתי לחיות את חיי בדרך מסויימת, ששונה מדרכם של הרוב, חלק מהבחירה הזאת היא להתמודד עם העובדה שאני אראה יום יום דברים שלא מוצאים חן בעיני, האם אני צריכה להגיד שכאשר אדם אוכל בשר לידי, זוהי כפייה בשרית? הוא לא דרש ממני לעשות כמוהו ולכן זוהי אינה כפייה. לעומת זאת אם אני אדרוש שכולם יהיו צמחוניים כי זוהי דרך החיים שבה אני מאמינה אז זו תהיה כפייה, וזה בדיוק מה שהדתיים עושים.

 

[yaakii]

"שכולם יתנהגו כמוהו"

זה לא רק במעשים. זה גם בהתנזרויות. הכוונה- התרבות החילונית, בה תמונות חושפניות של בחורות ברחוב הם דבר לגיטימי, היא תרבות שהציבור הדתי (=חרדים+דתיים) מתנגד לו. כאשר על אפו ועל אחמתו של הציבור הדתי תולים פרסומות המכילות תמונות כאלה ברחוב, זו כפייה על הציבור הדתי "שכולם יתנהגו כמו הציבור החילוני". אני לא טוען שהציבור הדתי לא כופה, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה שהציבור החילוני כופה באותה המידה.

 

[Lifes a Film Noir]

כלומר, ברגע שעושים משהו שהציבור הדתי מתנגד לו

זו כפייה? ההבדל בין הכפייה של הציפור הדתי והכפייה כביכול של הציבור החילוני הוא שהכפייה של הציבור הדתי היא למשל "שאף אחד לא יאכל חמץ בפסח" כלומר, שכולם יתנהגו כמוהו, ואילו הכפייה של הציבור החילוני היא להתנהג כמו שהוא רואה לנכון, בעצם כמו שאניהואאני אמר הכפייה של הציבור החילוני היא הדמוקרטיה. כשאני מסתובבת ברחוב בלבוש חשוף, אפילו אם הציבור הדתי לא מרוצה מזה, אני מממשת את הזכות שלי לחירות והציבור הדתי צריך להתייחס לזה בסובלנות ולא לקרוא לעובדה שאני מתלבשת כמו שאני רוצה להתלבש כפייה. סובלנות משמעותה להכיר בעובדה שיש דרכי חיים אחרות, ולסבול את התנהגותו של האחר אפילו כשהיא לא מוצאת חן בעייני, אבל היא חד משמעית לא אומרת שהאחר צריך לשנות את התנהוגתו בגללי. כלומר לפי ערך הסובלנות שהוא ערך מרכזי בדמוקרטיה, הציבור הדתי צריך לסבול בשקט תמונות חושפניות והוא לא יכול לדרוש יורידו אותן כי אין שום בסיס דמוקרטי לכך. ניתן להגיד שזו פגיעה בחופש הדת, אך חופש הדת הוא להתנהג בעצמך כמו שאתה רואה לנכון, והוא לא כולל שהאחרים יתנהגו כמוך.

 

[yaakii]

המושג כפיה, כאמור, הוא רגיש.

כפיה זה לאו דווקא שאני מחייב אותך לפעול באופן כזה או אחר. כפיה חילונית היא כפיתם של ערכים וסדר יום חילוניים על קבוצה שאינה רוצה, מוכנה או יכולה לקבלם. (ויקיפדיה, כפייה חילונית). כמו ש- כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית באמצעות חקיקה (למרכיביה השונים) על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט. (ויקיפדיה, כפייה דתית). כשמישהו מסתובב עם חולצה שנושאת כתובת הקוראת לממש את האידיאולוגיה של היטלר, הוא גם ממש את הזכות שלו לחירות. אבל לא מאפשרים את זה, כי זה על חשבון אחרים. זה פוגע ביהודים הוסבבים את אותו איש שהחשיפה לכתובות כאלה עלולה להוות פגיעה נפשית עבורם. אותו הדבר בדיוק, לגבי זה שאישה מסתובבת בלבוש חשוף. נכון, זה חלק מהזכות לחירות, אך זה פוגע בדתיים. "כולם יתנהגו כמונו", זה גם מה שהציבור החילוני אומר באופן אילם, כשהוא מפרסם ברחוב תמונות של נשים בלבוש חושף. אלו הם "ערכים וסדר יום חילוניים" והדתיים מואסים בזה. הוא רגיל להתסובב עם חולצות הנושאות כתובות נאציות, והוא ייאלץ לשנות את התנהגותו בשבילך. מדוע? התשובה היא פשוטה: נכון, אנחנו כופים עליו כללים מסויימים, שביניהם איסור תמיכה ברעיון הנאציזם. כולם כופים. טענת ה"כפייה הדתית" אינה שייכת.

 

[Lifes a Film Noir]

צודק, בזכותך הבנתי שאני חווה כפייה בשרית.

גם כפייה צרכנית,כפיית חיפצון האישה,כפיית סיגריות ואלכוהול, כפיית טימטום. תודה לך. עכשיו הכל כ"כ ברור, יאללה לבטל את הדמוקרטיה!!!

 

[yaakii]

שוב, יש כפייה דתית

בדיוק כמו שיש כפייה חילונית. כפייה לא נוגדת את הדמוקרטיה. להפך, המידנה כופה את הפרט בנוגע לעניינים מסויימים, כחלק מההכרה בעיקרון הפלורליזם.

 

[שינוי צורה]

טעות../images/Emo70.gif

כשאוסרים על מישהו להסתובב עם חולצה שמקדת את היטלר זה לא בגלל שנפשותיהם העדינות של היהודים מסביבו יפגעו, זה בגלל שזה אנטי-דמוקרטי והדמוקרטיה לא תרשה לדברים אנטי-דמוקרטים לקרות. הסיבה שבגללה אתה רוצה לאסור תמונות של נשים היא לא אנטי-דמוקרטית אלא פשוט חבורה של אנשים שלוקחים על עצמם את הסטריאוטיפ (השגוי מכל וכל) של פולניה שבוחרת לשבת לבד בחושך- הם בוחרים להעלב, והם בוחרים להעלב גם מזה שאני נוסעת בשבת, ואם תתן להם הם יבחרו להעלב גם מזה שאני אוכלת לא כשר בתוך הבית שלי, הם נכנסים לי לחיים ואתה מצדיק אותם. תסתכל על ההגדרה לכפייה ותראה שיש כאן מעשה פסול שאתה עושה בעודך משווה דברים שאינם שווים כלל וכלל. תמונה של אישה לא שווה לאסור עלייך תחבורה, והיא גם לא שווה קידום דברים נאציים, היא שווה לתמונת רב (וגם ככה כל הרבנות הזאת לדעתי היא דבר פסול, ואפילו די עסקני ורמאי, ואני לא יוצאת להפריע להם למרות זאת), ותמונות רבנים תלויות גם ברחובות חילוניים, ואף אחד לא יוצא נגדן, פשוט כי תמונות של רבנים וגם תמונות של נשים זו לא כפייה.

 

[yaakii]

מדוע זה אנטי-דמוקרטי?

מדוע חולצה עם כתובת "יש ערבים, יש פיגועים" היא לא אנטי-דמוקרטית? שוב, עבור כל אחד פגיעה תהיה שונה. יהיה אחד שייפגע מזה שצחקו על בני העדה שלו, יהיה אחד שייפגע מזה שיפרסמו תמונות אישיות של משפחתו ברחובות המדינה, יהיה אחד שייפע מזה שיפרסמו תמונות של נשים בלבוש חושפני. כל אחד ומה שהוא נפגע ממנו. "כפייה חילונית הוא מונח בתקשורת המונים המצוטט לרוב על ידי גורמים דתיים, שמתאר כפייה אנטי-דתית מצד ציבור החילונים באמצעות מדיניות מכוונת או שלא בכוונה, שמביאה לתהליכי חילון או מעבר על חוקי הדת ופוגעת ברגשות הדתיים." (ויקיפדיה). אם עבור הציבור הדתי התרבות בה תמונות חושפניות של נשים היא תרבות זרה ובלתי רצויה, הרי שכאשר התרבות הזאת מיושמת ברחובות המדינה בה הציבור הזה גר-זו כפיייה.

 

[אניהואאני]

כפיה חילונית היא הדמוקרטיה

איך זה שנותנים ככה לכולם להחליט מה עושים ואיך שופטים? איך זה שככה נותנים לאדם זכויות ? וחירויות כל כך הרבה . והוא מפרסם מה שהוא רוצה , וכמה שהוא רוצה , איך זה שנותנים ככה לנשים להיות שוות באופן מלא לגברים ? הרי הם שונים , זה הגיוני שלכל אחד יהיו תפקידים שונים . איך זה שמותר לכל אחד ללכת איפה שהוא רוצה , לעשות מה שהוא רוצה? איך זה שלא המלומד מורה לאספסוף מה לעשות ? הרי הוא וודאי יודע . איך זה שלא הכל כדבר ה'? זו הכפיה החילונית - הדמוקרטיה . ואולי דווקא למגזר החרדי "כפיה" שכזו היא מה שמחזיק אותו עם הראש מעל המים .

 

[yaakii]

כפיה דתית היא הדמוקרטיה

כפייה דתית היא הטלת נורמה דתית באמצעות חקיקה (למרכיביה השונים) על הציבור או חלקיו, תוך פגיעה בחופש הדת, בחופש מדת או במצפון של הציבור או של הפרט. (ויקיפדיה). אנשים רבים מתלוננים על כפיה דתית (המעוגנת בחוק) המתבטאת בכך שאין תחבורה ציבורית בעירם בשבת, לדוגמא. אני מתלונן על כפייה חילונית (המעוגנת בחוק) המתבטאת בכך שפרסמים ברחוב תמונות חושפניות של נשים. האדם מפרסם מה שהוא רוצה? מותר לי לפרסם כתובות הקוראות למימוש האדיאולוגיה של היטלר? הנשים ביהדות שוות לגברים, כמו שהילד שווה למבוגר. כל אדם הוא שונה ובהתאם לכך מותאמות לו הנהגות שונות. (עוד על יחס בין גברים לנשים ביהדות: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=3611).

 

[שינוי צורה]

אתה מבלבל בשכל

אף אחד לא הכריח את הדתי לפרסם תמונה חושפנית, וסביר להניח שאם הוא ראה אותה זה אומר שהוא נסע מחוץ למקום מגוריו הסגור הרמטית. מי שפרסם את אותה התמונה (הפסולה, לדעתי) היה חילוני, והוא עשה את זה מרצון, גם אותה בחורה הייתה חילונית ועשתה את התמונה מרצון (למרות שלדעתי זה פסול, זכותה לדעתה). אתה לא יכול לפרסם תמונה שתומכת באידיאולוגיה של היטלר? כי זה אנטי דמוקרטי. יש הרבה הבדל בין אנטי דמוקרטי לשאר הדברים. תעשה קצת הפרדות. ולמה אתה כן יכול ללכת עם חולצה של מוות לערבים? אתה לא, ואם עשית זאת ועוד לא עצרו אותך זו בושה של המשטרה. גם זה אנטי דמוקרטי באופן מובהק. תחבורה ציבורית בשבת באה לשרת את האדם החילוני, ולכן זה שאין אותה זו כפייה דתית עליו, לעומת הפרסום של התמונה שמיועדת גם היא לאדם החילוני ע"י אנשים חילונים, ולא כופה עליך כלום. מה? כל מי שראה תמונה קצת חושפנית של בחורה נכפה עליו... מה בדיוק? לראות תמונה, אוי ואבוי. אני רואה את התמונות של הרבנים שלהם כל פעם שאני יוצאת מהבית (על הלוח מודעות שמול הבית שלי תלויה אחת) ואני מתלוננת? לא. מגיעה להם הזכות לשים תמונות רבנים ולחילונים מגיעה הזכות לשים תמונות נשים. ההשאווה שאתה עושה בין תחבורה ציבורית (חוסר שלה כופה על אנשים שלא נוהגים עדיין או בכלל לא להגיע למחוז חפצם), לבין תמונה (כופה על אנשים לראות עוד איזו תמונה אחת מתוך 4570435987543 ולעבור הלאה) זו השוואה מגוחכת. ההשוואה שאני עשיתי בין תמונות הרבנים לתמונות הנשים היא הרבה יותר נכונה, ואכן לתלות תמונות רבנים או לכתוב נחמן מאומן בשלטי החוצות זו לא כפייה דתית, וגם תמונה של אישה או הכתובת "מדינת הלכה- הלכה המדינה" זו לא כפייה חילונית.

 

[yaakii]

כפי שהסברתי

פה: http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2059&MessageId=137686721 כפייה היא לאו דווקא שאני בפועל מחייב אותך לעשות X וY. אם אני מאלץ אדם מסויים להיות חלק מתרבות שהוא לא מעוניין בה (תרבות בה תמונות נשים בלבוש חושפני זה דבר לגיטימי, לדוגמא)-זו כפייה. אז ניקח דוגמא שכן מותרת על-פי החוק: מדוע כן יהיה מותר להסתובב עם חולצה שאומרת "יש ערבים, יש פיגועים"? נכון, עבורך ראיית תמונות הרבנים זו כפייה, ועבורי ראיית תמונות הנשים זו כפייה. זה מה שאמרתי-כולם כופים. לכן לא שייך לומר "כפייה דתית" כי באותה מידה בדיוק יש "כפייה חילונית". לא משנה מה ההיקף. כל עוד אני נאלץ לראות תמונות כאלה-זו כפייה.