לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1945019,450 עוקבים אודות עסקים

פורום מוזיקה שחורה

מוזיקה שחורהשתי מילים שמתייחסות לנושא כה רחב, כל-כך הרבה משמעויות מאחורי צמד מילים.מקורה של המוזיקה השחורה הוא בימי העבדות של שחורי העור (לאחר תיקוני לשון תגידו ``אפרו-אמריקנים``) בימיה המוקדמים יותר של ארצות הברית. המוזיקה והשירים שהאפרו-אמריקנים שרו, שירי הסול - נשמה, ההמנונים השמחים שמדברים על חיי היום יום עם אופטימיות שנשמרה לאורך רוב השירים ושירי הגוספל שמקהלות הכנסיות שרו כמה שנים לאחר מכן, הם אלה שליכדו את האפרו-אמריקנים לאורך תקופת השעבוד לבהירי העור, הם ששמרו על האופטימיות, הם אלה שאיחדו את הקבוצה הזו כנגד קשיי היום-יוםוזה מה שמייחד כ``כ את המוסיקה השחורה בעיננו.מאז, המוזיקה השחורה התפתחה, אך לרוב, נשאר המכנה המשותף: מקצבים פשוטים, כשמאחוריהם עומדים המסר, הרעיונות והמילים.כיום, המוזיקה השחורה התפתחה הרבה מעבר. לא מדובר רק במקצבים פשוטים, והמסרים הם לא העיקר בחלק מהשירים, יש גם את הצליל, הסאונד שגורם לך לרקוד, לקפוץ, להנות ולעיתים לשכוח שמאחורי הצלילים הקופצניים יש מילים, יש מסר.המוזיקה השחורה הייתה ותשאר אמצעי, דרך להעברת מסרים.הפורום שלנו הוא, בדומה למוזיקה שבה אנו עוסקים, אמצעי:זהו המקום שלכם ושלנו לשאול, להשכיל, ללמוד, לשתף בחוויות ממסיבות שהיינו בהן, מדיסקים ששמענו, ולא פחות חשוב, לקדם את המוזיקה השחורה, להביא את המוזיקה הזו לאוזניהם של אנשים שלא נחשפו לסגנונות השונים הללו, להתפתח ולגדול יחד עם המוזיקה וקהל מאזיניה להאזנה וללמוד להקשיב.אנחנו מאחלים לכם שהייה נעימה בקהילת מוזיקה שחורה!המנהלים יעמדו לרשותכם בכל עתdune d (אופיר)פאנתי חסיד (נתי)

אודות הפורום מוזיקה שחורה

מוזיקה שחורהשתי מילים שמתייחסות לנושא כה רחב, כל-כך הרבה משמעויות מאחורי צמד מילים.מקורה של המוזיקה השחורה הוא בימי העבדות של שחורי העור (לאחר תיקוני לשון תגידו ``אפרו-אמריקנים``) בימיה המוקדמים יותר של ארצות הברית. המוזיקה והשירים שהאפרו-אמריקנים שרו, שירי הסול - נשמה, ההמנונים השמחים שמדברים על חיי היום יום עם אופטימיות שנשמרה לאורך רוב השירים ושירי הגוספל שמקהלות הכנסיות שרו כמה שנים לאחר מכן, הם אלה שליכדו את האפרו-אמריקנים לאורך תקופת השעבוד לבהירי העור, הם ששמרו על האופטימיות, הם אלה שאיחדו את הקבוצה הזו כנגד קשיי היום-יוםוזה מה שמייחד כ``כ את המוסיקה השחורה בעיננו.מאז, המוזיקה השחורה התפתחה, אך לרוב, נשאר המכנה המשותף: מקצבים פשוטים, כשמאחוריהם עומדים המסר, הרעיונות והמילים.כיום, המוזיקה השחורה התפתחה הרבה מעבר. לא מדובר רק במקצבים פשוטים, והמסרים הם לא העיקר בחלק מהשירים, יש גם את הצליל, הסאונד שגורם לך לרקוד, לקפוץ, להנות ולעיתים לשכוח שמאחורי הצלילים הקופצניים יש מילים, יש מסר.המוזיקה השחורה הייתה ותשאר אמצעי, דרך להעברת מסרים.הפורום שלנו הוא, בדומה למוזיקה שבה אנו עוסקים, אמצעי:זהו המקום שלכם ושלנו לשאול, להשכיל, ללמוד, לשתף בחוויות ממסיבות שהיינו בהן, מדיסקים ששמענו, ולא פחות חשוב, לקדם את המוזיקה השחורה, להביא את המוזיקה הזו לאוזניהם של אנשים שלא נחשפו לסגנונות השונים הללו, להתפתח ולגדול יחד עם המוזיקה וקהל מאזיניה להאזנה וללמוד להקשיב.אנחנו מאחלים לכם שהייה נעימה בקהילת מוזיקה שחורה!המנהלים יעמדו לרשותכם בכל עתdune d (אופיר)פאנתי חסיד (נתי)
x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'Saul Williams -Saul Williams'
Saul Williams -Saul Williams
<< ההודעה הנוכחית
24/02/2007 | 18:15
36
    זה לא דבר נדיר לראות אמן שקורא לאלבום שלו על שם עצמו, דבר הידוע גם כ-self titled. לרוב זה נובע מחוסר מקוריות, איזשהו רצון להדגשה עצמית וחזרה על השם שלך כדי לתפוס את תשומת הלב של הקונה, מה שגם בדרך כלל מדובר בגימיק של אלבום ראשון. אבל כשמדובר באלבום Saul Williams של (אני מניח שאתם כבר מנחשים) סול וויליימס, התחושה היא שלא מדובר בגימיק, אלא הוא החליט על הכותרת הזו כי מדובר במבט פתוח לתוך ראשו של וויליימס. בניגוד לאלבומו הראשון והמצוין, Amethyst Rock Star, שכיסה בעיקר שירי מחאה וזעם על מצב ההיפ הופ, באלבומו השני וויליימס בוחר לטייל דרך מגוון של נושאים אישיים, החל בתקופות הקשות של הילדות שלו, ועד לתחושותיו על זהות ומצב האדם השחור שבאמריקה.

    אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי כשחיפשתי מידע על סול וויליימס זה שהוא מאוד מעורר מחלוקת בארה"ב. לא כולם מוכנים להודות שהוא היפ הופ, אפילו בתוך הקהילה. למרות שהוא מדבר בעיקר על מצב השחורים באמריקה ועל הצורך להפוך את ההיפ הופ חזרה לתרבות מלאה ולא למגן השניים משובץ יהלומים שהוא היום, עדיין יש אנשים שלא מוכנים להעניק לו את התואר הלא מי יודע מה נחשב - "ראפר". לכו תבינו בורות.

    האמת, שיש בזה איזו שהיא אמת קטנה, בכל זאת, מבט זריז בשיתופי הפעולה שבאלבום הזה מראה קבוצת All-Stars של הרוק האלטרנטיבי – ז'אק דה לה רושה (רייג' אגנסט דה מאשין),  סרג' טנקיאן (סיסטם אוף א דאון) וריק רובין (שם הרכב בארבעה מילים, סתם...המפיק האגדי). שמיעה ראשונית של האלבום תשאיר אתכם עם זיכרון של תערובת שירת רוק,מקצבי ראפ, גיטרות בדיסטורשן והרבה ספווקן וורד (spoken-word). ולמרות כל התערובת הזו, אין מישהו שפועם בו הלב של ההיפ הופ כמו סול וויליימס. הוא סיפר בראיון מסוים, שבחודש ה9 להריון שלה, אמו הלכה לראות הופעה של ג'יימס בראון ז"ל, וכשהוא שר "It Loud, I'm Black and I'm Proud" ירדו לה המים והיא הובהלה לבית החולים, ועם רקע שכזה נולד וויליימס.

    אני באמת מאמין שהרקע של בן אדם, מראה הרבה על מי שהוא. סול וויליימס נולד לאם שהיא מורת בית ספר, ואב שהיה מטיף, וכשאתה גדל בבית שכזה, אתה לא יכול לגדול להיות אזרח מן השורה, אתה תהיה חייב להגיד את מה שיש לך בראש, וסול וויליימס בהחלט מנצל את החובה הזו. בשיר הבועט אולי באלבום - African Student Movement, הוא למעשה לא אומר שום משפט שלם. בכל פעם מציין מילה, ואז אוסף את הכול במשפט נדוש כל כך, שאצל וויליימס מקבל משמעות שונה לגמרי.  מיד לאחר הפזמון שהוא Now tell me, where my niggas at?  וויליימס עונה לשאלה של עצמו – "בדאונטוון. בבלוק. במועדון. מתחממים, רוקדים. מזבלים בשכל. מספרים שקרים,כמו פימפ. בינתיים, underpaid.קוראים כמו, כיתה ב'.הדוד סם, מחתים אותך. הטבות, ורובה." פואטיקה בוטה.

    אבל כאמור,בניגוד לאלבומו הראשון, באלבום הזה אין רק מחאה, אלא גם כמה שירים אישיים עד כאב. Black Stacey, ללא ספק השיר הכי טוב באלבום, נפתח בנגינת פסנתר דרמתית, שלאט נעטפת במעטה סנייר עדין, עד הרגע הנכון, בערך באמצע הבית השני, שבו הכול מתפוצץ בעזרת תוף מונוטוני שקורע את הנשמה. כל המעטה המוזיקלי הזה משאיר את הבמה לסול וויליימס כדי לשפוך את הלב על חוסר הביטחון הגדול שהיה לו בתור ילד, ועל כמה שהוא הרגיש "שחור מדי". בשני הבתים הראשונים שבשיר הוא פונה לעבר בחורה, שהכירה אותו בתור ילד, ומספר לה בכנות על כל הדברים הקטנים שהיא אמרה שפגעו בו.
"I dreamt of being white and complimented by you, but the only shiny black thing that you liked was my shoes. " גם אם אנחנו לא יכולים להתחבר לסיבה שהוא הרגיש כל כך חסר ביטחון (בעיקר האשכנזים שביננו), אי אפשר שלא להזדהות, כי בסופו של דבר, כולם סבלו או סובלים מאיזשהו חוסר ביטחון גדול. בבית האחרון שבשיר וויליימס פונה לכל שחקני הכדורסל,הפימפ'ס והראפרים הקשוחים, וקורא להם להוציא החוצה את כל החוסר ביטחון שלהם ולהיות כנים. לכתוב שירים שלא כותבים.

    אני רוצה לסיים את ההמלצה הזאת במשהו שלא נהוג לעשות, וזה לדבר על העטיפה של האלבום. בעידן של mp3 ,איפוד ותמונות של The Game יושב על גלגלי משאית, שכחנו שחלק מהאלבום זה גם העטיפה שלו, שאמורה לייצג את מה שנמצא מאחורי הפלסטיק. בעטיפת האלבום רואים, בתמונה שנראה שרופה טיפה וכמעט מטושטשת, מביט בחשש החוצה,מתוך מה שנראה כמו רכב, כשלמעלה יש רמקול חבוט, וכך וויליימס מנציח את דמות המטיף שהודבקה לו. אבל אני לא מרגיש שהוא מטיף, אלא שהוא דמות נדירה בעולם ההיפ הופ, שכל מה שיוצא מפיו זאת כנות, רצון וכוח לשינוי.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אחת הביקורות היותר טובות שקראתי,'
אחת הביקורות היותר טובות שקראתי,
24/02/2007 | 18:25
גם זה נשמע אחלה אלבום, צריך לבדוק את זה.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'ביקורת ראויה לאלבום אדיר'
ביקורת ראויה לאלבום אדיר
24/02/2007 | 19:14
לצפיה ב-'די הרבה זמן עבר מאז ששמעתי את'
די הרבה זמן עבר מאז ששמעתי את
24/02/2007 | 19:49
10
האלבום היותר מיוחד הזה
אבל הביקורת הזו קוראת לי לשוב אליו

אחרי השחרור שלך הולכת להיות מנה כבדה יותר של המלצות? אני מחכה לזה (:
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'כן אה?'
כן אה?
24/02/2007 | 19:52
5
תשמע טאקטיק, אתה כותב ממש ממש טוב... כמעט חשבתי שאתה בחורה בהתחלה

ביקורת מעולה, כרגיל... הסף שלך לא יורד מ100%.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'ממתי בחורות כותבות טוב?'
ממתי בחורות כותבות טוב?
24/02/2007 | 20:05
3
לצפיה ב-'בערך ממתי'
בערך ממתי
24/02/2007 | 20:07
2
שרוסים אלכוהליסטיים
way waay back
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'רוסים לא אלכוהוליסטים'
רוסים לא אלכוהוליסטים
24/02/2007 | 20:09
1
הם מקצוענים.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'יסודיים'
יסודיים
24/02/2007 | 20:11
טוטאליים.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'כן אה.'
כן אה.
25/02/2007 | 16:27
הרי יש המון בחורות בפורום שכותבות היטב על מוזיקה.

כמו... וגם... וכמובן לא לשכוח את ....

מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'בהחלט.'
בהחלט.
24/02/2007 | 19:53
3
ולא רק השיחרור. הרבה דברים טובים גורמים לי לכתוב בימים האלה.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'התחלת לתת באף הא?'
התחלת לתת באף הא?
24/02/2007 | 19:55
1
לצפיה ב-'...'
...
24/02/2007 | 19:57
רק כשאני חושב עליך...
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'נהדר (:'
נהדר (:
25/02/2007 | 00:47
לצפיה ב-'נהניתי לקרוא, אחד האלבומים האהובים'
נהניתי לקרוא, אחד האלבומים האהובים
24/02/2007 | 20:24
מהאומנים שתמיד מעניין לחזור לשמוע אותם.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-' במאמרים'
במאמרים
24/02/2007 | 21:53
תמשיך תמשיך תמשיך!
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אתה מפציץ בזמן האחרון.'
אתה מפציץ בזמן האחרון.
24/02/2007 | 22:57
ביקורת מעולה לאלבום ענק (שאני גאה להגיד שיש לי אותו מקורי).
הוא עולה רק 45 ש"ח במוזיקה נטו, מומלץ בחום.
ויש עליו גם ביקורת בשרת העיוור.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אני עם הזרם...'
אני עם הזרם...
24/02/2007 | 23:06
אלבום מעולה, ביקורת בתזונה.

אע"פ שאני לא מסכים איתך שבלאק סטייסי הוא השיר הכי טוב באלבום (השיר עם זאק דה לה רוצ'ה מושלם לדעתי יותר מכל שיר שם).
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'וואי איך נזכרת עכשיו באלבום הזה?'
וואי איך נזכרת עכשיו באלבום הזה?
25/02/2007 | 00:12
בלאק סטייסי זה שיר שהייתי חורש לו את הצורה, למדתי ת'ליריקס בעל פה אפילו בזמנו.. שיר מרגש, כזה שיורד לפרטי פרטים ומכניס אותך לתוך המציאות שחש הזמר..
יש צדק בזה שלא רואים את סול וויליאמס כראפר, כי הוא הרבה יותר מרק ראפר..
כל הכבוד על הביקורות וההמלצות, תעשה עוד, גם בשבילנו וגם בשבילך (בכל-זאת זה יכול להיות אחלה כרטיס ביקור יחד עם כל התגובות כאן..)
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אני לא מכיר..'
אני לא מכיר..
25/02/2007 | 00:37
אבל אני אשיג.
אתה כותב ממש טוב.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'ביקורת מצויינת'
ביקורת מצויינת
25/02/2007 | 01:15
הנה משהו שאני כתבתי פעם על האלבום הזה

Saul Williams – Saul Williams Vs. Sage Francis – a Healthy Distrust

ההיפ-הופ, תרבות הרחוב המקורית, האמיתית, הפואטית, כבר לא איתנו, אומנם MTV משדרים עשרות פעמים ביום קליפים של מוזיקת ראפ, אבל הגרעין הקשה כמעט ונכחד. ההיפ-הופ בראשית דרכו שימש כאמצעי ביטוי למחוסרי הביטוי, מעין שירת רחוב עם שפה משלה. בשנים האחרונות חלה הזנתה בסטנדרט העליון שחרץ את גורלם של הראפרים,  אמינותם, נאמנותם למקומם, הראפ נעשה שבע ושמן וכבר לא סיפק את עצמו ככלי התבטאות אלא ככלי בידור נטול תוכן ממשי.

בין כל ה – 50 סנטים והג'ה רולים עדיין ישנם מספר יוצאי דופן, סאול וויליאמס וסייג' פרנסיס  הם כאלה, ראפרים שיודעים לשלב בין המוזיקלי למילולי.משוררים רחוב המהלכים לעיתים מחוץ לכללי הז'אנר, אבל לעולם לא שוכחים מאיפה באו.

Saul Williams הוא איש רב פעלים, בין השאר הוא מטיף ידוע, משורר, שחקן ומוזיקאי (כמה ראפרים אתם מכירים עם תואר בפילוסופיה שהוציאו שני ספרי שירי שירה). באלבומו האחרון Williams לקח כיוון הרבה יותר אישי, זועם ומלא כאב  מצד אחד, ויותר נגיש בהרבה מהצד שני. באלבום Williams לא מסתפק בדקלום קטעי Spoken Word ובריפרופ כמו באלבומו הראשון "Amethyst Rock Star", הוא גם שר בסגנונות שונים, מדי פעם זה רוק, מדי פעם קצת רגאי ומדי פעם הוא עושה דברים שלא ניתן למתג לטובת ז'אנר ספציפי. במרבית הקטעים באלבום Williams כועס. הוא זועם על החברה האמריקאית והתייחסותה לאדם השחור, הוא מלגלג על תרבות המערב שכביכול מרגישה נאורה בהרבה מאפריקה כשלמעשה ערכיה לדעתו, רקובים מיסודם. אם זאת Williams לא זונח את יכולתו הייחודית לבנות יצירות ספוקן וורד אישיות. בשיר Talk to Strangers  הוא חולק איתנו בצורה אישיץ את הקונפליקט היום יומי שלו עם צבע עורו, דבר שמזה זמן רב לא נעשה בדרך כל כך עוצמתית וחדה. ההפקה המוזיקלית באלבום מגוונת ומתאימה את עצמה ככפפה לצרכיו המילוליים של Williams בין אם מדובר בפסנתר קלאסי בודד או בדיסטורשן גיטרות עצבני.

אם  Williams הינו הפנון של עולם ההיפ-הופ אז Francis   הוא ללא צל של ספק, הקרואק של הראפ. פרנסיס הוא קנדי לבן ומשונה, שפרץ לתודעה, ממעוז ההיפ-הופ האלטרנטיבי והמעניין, הקולקטיב הקרוי Anticon. אלבומו השני A Healthy Distrust פחות אישי מקודמו Personal Journals החושפני, אך אם זאת נגיש בהרבה. Francis מחשיב את עצמו כאורח בעולם. נווד שתפקידו לתאר את החברה כצופה מהצד, משורר של הארעי. בעוד שתסכולו של וויליאמס מופנה בעיקר כלפי החברה שבחוץ, פרנסיס מפנה אצבע מאשימה כלפי פנים, אך כמו לוויליאמס גם לפרנסיס ישנה ביקורת רבה כלפי החברה, בשיר Dance Monkey הוא מביע את מחאתו כנגד הקהל הטיפש שכבר מזמן לא מתעניין בתוכן ונהנה רק מהמעטפת, המעוניין רק במוצרים המוגשים חמים וטריים מתנור תרבות הצריכה. האלבום לעיתים קורץ לרוק ההיפי של שנות ה – 60. שילוב המחמיא מאוד לפרנסיס, מעין ילד פרחים גרסת שנות ה - 2000. כמו וויליאמס גם פרנסיס יצר לעצמו מוניטין בתור אמן Spoken Word, וזה מורגש ברמה הטקסטואלית הגבוהה של האלבום אך כותב ביקורת זו מרגיש שחסר פה קצת ממה שהיה בהרבה באלבומו הראשון. רגש לא מפוסל, אמיתי ומזוקק, לעיתים יש תחושה שהטקסטים למרות הביצוע המצוין שלהם מלוטשים מדי, מלאכותיים כמעט. אם זאת, מדובר באלבום מצוין, שיורד ברמתו מקודמו החושפני רק במעט.

לסיכום מדובר בשני אלבומים מרתקים ומיוחדים. בז'אנר מוזיקלי שנבנה על חדשנות והמצאה עצמית אינסופית, פרנסיס וויליאמס יוצרים איש, איש בסגנונו שלו משהו חדשני, תוך הישענות במידה רבה על העבר ושמירה חלקית על תבניות היסוד של ההיפ-הופ. כששומעים את האלבומים בשמיעה רציפה, ניתן להבין שמדובר באלבומי היפ-הופ לכל דבר, למרות המעטפת המוזיקלית המגוונת המעגנת את הטקסטים המבריקים לשירים. האלבומים מומלצים בחום למי שרוצה להתלמד על הפואטיקה שטמונה במוזיקה מסוג זו ולאלה שאוהבים את ההיפ-הופ שלהם מוגש עם אמירה ייחודית.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'לא'
לא
25/02/2007 | 03:25
1
אהבתי את הביקורת.

אני עדיין אבדוק את האלבום, אולי אני יאהב.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'לא ממש הבנתי...אהבת או לא?'
לא ממש הבנתי...אהבת או לא?
25/02/2007 | 10:08
ואם לא, למה?
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אחת ההמלצות הטובות שהיו פה'
אחת ההמלצות הטובות שהיו פה
25/02/2007 | 13:48
תמיד ידעתי מי זה סול וויליאמס(מאז שהכרתי את ג'יזמו שמאד השפיע עליי מוסיקלית) אבל
עכשיו,אחרי שקראתי את ההודעה הזו,עשית לי חשק לרצות לקנות ולשמוע...
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'הדיסק הזה לא תפס אותי חצי'
הדיסק הזה לא תפס אותי חצי
25/02/2007 | 14:38
מהאלבום הראשון. יש הרבה דברים שלא אהבתי בו. עדיין, אני חייב הרבה לסול ויליאמס, הוא הפך את החיים שלי.
באלבום הזה מתארחת גם מיה דוי טוד. היא זמרת נפלאה. הקול הכי מתוק ובוגר שיש.
אני חייב להוסיף שהשאלה אם סול הוא ראפר.. היא חסרת טעם לדעתי. סול הוא ראפר.. אבל גם משורר, אקטיביסט ופילוסוף. הוא הרבה דברים, והוא מצטיין בכולם.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אחלה ביקורת מתן'
אחלה ביקורת מתן
25/02/2007 | 16:24
9
באמת אחד מאלבומי ההיפהופ האהובים עליי של השנים האחרונות.
הנה ביצוע מגניב לאחד משיריו של סול וויליאמס ע"י שתי זמרות שבדיות על פסנתר, אורגנית ומחיאות כפיים.

לשם השוואה, הנה המקור, שהוא השיר האהוב עליי באלבום (עם כל הכבוד לבלאק סטייסי).
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'רובין הזו היא בין הדברים היותר'
רובין הזו היא בין הדברים היותר
25/02/2007 | 16:44
8
קושלים שיצאו מאנגליה בשנים האחרונות..
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אתה מתכוון לכושלים?'
אתה מתכוון לכושלים?
25/02/2007 | 21:54
7
אם כן, אז היא בכלל שבדית והאלבום הסלף-טייטלד שלה מ-2005 (שיצא רק בשבדיה) אמור לצאת ב-2 באפריל בגירסה בינלאומית.
הנה הסינגל החדש שלה Konichiwa Bitches ואני דווקא חושב שהיא מגניבה.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'מיסי אליוט התקשרה'
מיסי אליוט התקשרה
25/02/2007 | 22:27
1
וביקשה שרובין תחזיר לה את הסטייל שלה. ריפאוף לשמו, אבל קליפ מגניב.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'רוב החומרים שלה זה אלקטרו-פופ'
רוב החומרים שלה זה אלקטרו-פופ
25/02/2007 | 22:55
קבל את הקליפ ל-Crash And Burn Girl

ולא אמרת לי עדיין מה דעתך על אוסף הנפטונז האלטרנטיבי.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'אכן כושלים'
אכן כושלים
25/02/2007 | 23:52
4
צודק היא שוודית, לא זכור לי למה חשבתי שהיא אנגליה, לדעתי היא פשוט זוועה ביוחד הסינגל החדש שלה.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'מה דעתך על השת"פ שלה עם Kleerup'
מה דעתך על השת"פ שלה עם Kleerup
26/02/2007 | 00:09
2
With Every Heartbeat?
ויש לה גם קאבר ל-Cobrastyle של ה-Teddybears.
2 השירים יופיעו באלבום החדש שלה.
והיא התארחה גם באלבום האחרון של הבייסמנט ג'אקס בשיר Hey U.
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'והנה הלינק'
והנה הלינק
26/02/2007 | 00:10
לצפיה ב-'לא סובל מה שהיא עשתה ל-Cobrastyle'
לא סובל מה שהיא עשתה ל-Cobrastyle
26/02/2007 | 06:42
היא פשוט גרועה!!
מוזיקה שחורה >>
לצפיה ב-'קושלים בני קושלים'
קושלים בני קושלים
26/02/2007 | 03:33
לצפיה ב-'יופי של ביקורת'
יופי של ביקורת
26/02/2007 | 06:43
אני לא חולה על סול אבל בהחלט יש לוי ציאות טובות (השת"פ עם קולדקט), את האלבום הזה אני לא מכיר יותר מידיי אבל ההוא ייבדק לעומק, תודה על ההמלצה...
מוזיקה שחורה >>

הודעות אחרונות

13:48 | 19.09.12 Dmaniak
11:41 | 19.09.12 זאבינגר
00:17 | 19.09.12 ini4
21:23 | 18.09.12 MaKio
15:21 | 18.09.12 ק ר ח
22:17 | 16.09.12 OranMargalit
11:07 | 14.09.12 סגול59
17:27 | 13.09.12 U G I
16:59 | 07.09.12 Dmaniak

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ