יותר מדי כאב

[פנינה21]

יותר מדי כאב

הרגל הפצועה שלי לא מניחה לי לרגע
היא יצאה מכלל שימוש לפני כמעט חודשיים
ישבתי היום מול הרופא שמטפל בה
וביקשתי ממנו לעשות שהסיוט הזה יגמר ... קח את זה ממני.. אני לא מסוגלת לסבל את זה יותר... הלכתי הביתה עם זימונים להמון בדיקות.. עם מכתב שמכריז שאני סובלת וכלום לא עוזר כל כך לא עוזר שאני מוכנה לקחת את הסיכון ולוותר על הרגל הפצועה.. רק בשביל התקווה שאולי אני לא אסבול או אסבול קצת פחות ... הרגל שלי קפואה קצת מחליפה צבעים.. וכואבת נורא ..למרות כמות מטורפת של תרופות..
ולא זה לא רק הכאב הפיזי .. הכאב הזה זאת הדרך הכי פשוטה לדרדר את המצב הנפשי.. ישבתי שם מול הרופא היום והוא לא קלט לדעתי אבל לרגע אחד ראיתי את המרפאה בבסיס במקום..
אני מותשת שוב תלשתי את החבישה עכשיו...
רק רוצה לישון לילה אחד בלי כאבים וסיוטים

 

[סהר-תמיכה]

כואב בגוף ובנפש

היי פנינה יקרה שלנו,
נשמע מדבריך הכאב שאינו מרפה ,כבר חודשיים הרגל עושה בעיות, אין לרופא את כל תשובות וזה אולי מתסכל...הכאב מעיק...
הורגלנו לחשוב שלרופאים יש את כל התשובות ואם הולכים אליהם עם כאב אז הם נותנים תרופות, טיפול והכאב עובר אבל מסתבר שזה לא תמיד עובד...
הזימונים לבדיקות מלמדים שלא ניסו את הכל ומחפשים...וצריך סבלנות אבל כשכל כך כואב בגוף ובנפש אין סבלנות...סובלים...וזה קשה.
לצערי אני לא יכולה להעלים את הכאב ברגל ,אני יכולה להיות איתך יחד ולהחזיק לך את היד, גם אם זה באופן וירטואלי. שולחת לך חיבוק חם, אולי החום יפוגג קצת את הכאב. אני מזכירה שאת חשובה לנו, אנו דואגים לך ומאחלים שהכאב יפחת ויעלם

לילה שקט, מקווה שתצליחי לישון, מתנדבת סה"ר

 

[פנינה21]

עוד בדיקה..

אין נזק לעצבים הגדולים .. אותה רופאה אמרה שזה אומר שזאת הפציעה שלא מאפשרת לי ללכת...
בכיתי המון... ואז אמרתי לה שלא מגיע לי לסבול ככה..ואני לא מתכוונת לסבול ככה עוד 11 שנה(ההדרדרות חדשה הבעיה לא).. היא שאלה אם אני מתכוונת לזה.. ואז ביקשה לראות את המכתב מהרופא מאתמול.. שתעיד את הבקשה שלי לסיים לסיוט הזה סוף.
זאת רגל אמרתי גם לרופאה היום, רק רגל, זה עצוב וכואב.. אבל לא הגיוני להרוס את כל הגוף בשבילה.
תכף אני שוב בוכה..
רעמים בחוץ אז לישון הלילה יהיה לי קשה.. כמות משככי הכאבים שנאלצתי לקחת היום עצומה.. ובכל זאת כואב..ומרוב עמידה על רגל אחת גם היא כןאבת הערב...

הלוואי ויכולתי להסביר לרופאים שרק בחודשים האלה עם הכסא גלגלים אני מרגישה פתאום כמו חייל בחופשה באמצע מלחמה... אחרי 11 שנה של מלחמה בלי הפסקה.
ואני לא רוצה חופשה
אני רוצה לגזור את החוגר לאלף חלקים ... אני רוצה להפסיק להתעורר בבסיס .. להפסיק להיזהר בבוקר ממיטת קומותיים שמזמן לא שלי...להירדם בלי ידים שמוודאות ציוד כוננות במקום..
להפסיק לקפוץ מבלונים/רעמים/רמקולין נפתחים/שעות מסוימות ביממה /שמות של מקומות ...

חוץ מזה יושב לי בראש שביום הזיכרון אני אגיע לבית העלמין בכסא גלגלים אני דואגת מהתגובה של אמא שלו..

 

[סהר תמיכה]

הרעמים שתקו הלילה

פנינה יקרה,
נשמע שהמצוקה שבוקעת מגרונך לא נותנת לך מנוח. ונראה שהכאבים הפיזיים והכאבים הנפשיים לקחו ממך את כל הכוחות, ושאת מחפשת רק מקום לנוח.
את מתארת המון עצב, בדידות, תחושה שאף אחד לא באמת מבין את המצוקה שלך.
נשמע שאת מרגישה כמו בחלום רע שרודף אותך ואת רק מבקשת שהסיוט הזה ייגמר ותקומי לבוקר חדש, לבוקר של מנוחה.
אני יכולה לתאר לעצמי את התסכול הרב שאת חשה כאשר את מציינת שזו "רק" רגל, והנפש לא צריכה לסבול, נשמע שאת מחפשת את המקום שיוכל לתת לך אוויר לנשימה, חמצן, על מנת להמשיך הלאה ולעבור את היום, נשמע שאת כל יום במלחמה חדשה.
פנינה יקרה, אני דואגת לך ומזמינה אותך לצאט עם אחד ממתנדבינו על מנת שתוכלי לפרוק מה שעל ליבך, שתמצאי מישהו שיוכל להכיל קצת את כאבך.
הרעמים שתקו הלילה, מקווה שתוכלי לישון ולו מעט.
שלך, מתנדבת סה"ר

 

[פנינה21]

3 יממות של שינה לסרוגין

זה תכף ראשון בבוקר :זה מיום חמישי בלילה.
אני ישנה מתעוררת מדי כמה שעות : משככי כאבים+ניסיון לאכול משהו מזל שי הזנה + בכי/צעקות/עצבים ואז נרדמת שוב..
התעוררתי לפני עשרים דקות (אחרי בערך 3 שעות שינה)... נרדמתי מקודם כי לזוז היה בלתי אפשרי: על הרוחב של המיטה כי הדברים למקלחת מונחים פה, הרגל התנפחה ולא יכולתי לעשות שום דבר ..

במהלך סופ"ש נהלתי שיחה עם אבא עכשיו גם הוא יודע מה ביקשתי מהרופאים.
אני מנסה בזמן שאני מליחה להישאר ערה למצוא מידע מועיל וגם מידע שיהיה מועיל בהמשך וכרגע בעיקר מרגיע אותי .. לדוגמה זכויות מסוימות ..

אשתדל להגיע לצט הערב אם אצליח להיות ערה בשעות הרלוונטיות...

 

[פנינה21]

אני רוצה לישון

כואב לי
בכיתי היום באחד התורים התחננתי לרופא שימצא מקום פנוי לא אכפת לי באיזה מחלקה וישאר אותי שם לכמה ימים אני לא מסוגלת להתמודד כרגע.. שבוע שלם של מחסור בשינה(שישי שבת השלמתי קצת אבל זה היה נוראי די התעלפות ליממה), וכואב ורק מחמיר. אני מתאמצת המון כדי להגיע להערכה במצב הכי טוב שאני יכולה יש לי מכשיר שמדמה הליכה על פרוטזה(שילוב מוזר של קב ברך ופרוטזה הרגל מקופלת לאחור) ואני כבר הולכת עליו 25 דקות רצוף, היום דרכתי בבוץ ובשלוליות מבוהלת לגמרי מתחננת שיתנו לי יד.. ואז עוברת כאילו שעשיתי את זה כבר מאה פעם.
גם את העליה והירידה הראשונה במדרגות בלי השגחה ובלי עזרה עשיתי..


אני בבית מחר יש רק 3 תורים אולי ארבע אם אספיק הביתה ככה שיהיה זמן לביקור בית...
רוצה לישון קצת
רוצה לא להרגיש את הרגל לדקה..