בבית חולים כמעט שבוע

פנינה21

New member
בבית חולים כמעט שבוע

ביום ראשון היה לי התקף.לא הייתי חיוורת הייתי אפורה..
אחרי שנים שרופאים בקושי מקשיבים לי בתקופה האחרונה יש לי כמה רופאים שמנסים להבין מה לא בסדר. אז הפעם היה לי שם של רופא להגיד. וזה הלך מאוד מהר.
תוך פחות מ4 שעות לדעתי כבר הייתי במחלקה. ודי מהר הובן שאני לא יכולה לסבול ריח של אוכל - מערכת החיסון שלי מגיבה לזה. אז מצאתי את עצמי בחדר לבד.
וככה כבר תכף שבוע. (מה להגיד שאבא שלי היה פה ואמר שזה כמו כלא.. אמרתי את זה בעצמי כדי להביר לצוות שאני לא יכולה לצאת בשעות האוכל החוצה.. הם קצת נבהלו נראה לי ).
רק בלילה בין חמישי לשישי הבנתי בכלל מה קורה.. עד אז הייתי שילוב של בלבול וקושי לעשות בערך כל דבר. אני אוכלת איזה אוכל חילופי כי רק את זה מערכת החיסון שלי לא תוקפת .. והמון תרופות ועשו בדיקות ובתלכס לאף אחד אין באמת משהו מסודר להגיד לי . להוציא הרגעים שבהם אני מרגישה זוועה במיוחד נראה לי שזאת אני שמעודדת את הצוות ולא הפוך ..
כבר ביום שלישי אמרתי שאני נראת טוב יותר - אבל בנתיים כנראה שמי שלא מכיר אותי מאוד לא רואה את זה.
ביקשתי עכשיו אישור שיפיקו לי מרשמים והלך לקנות בקניון של בית החולים. שזה הכי רחוק שהלכתי השבוע - הרופאה אמרה כן אבל ביקשה שאמתין קצת.

אני רוצה הביתה
אני רוצה את התוצאות של הבדיקות
אני אפילו קצת מתגעגעת לעבודה
ושוב הפסדתי לימודים
ואני יודעת שכל זה לא באמת משנה עכשיו והכל יכול לחכות..
..
אני רוצה לאכול משהו אמיתי כזה שצריך ללעוס
נייסתי אתמול והגבתי כל כך רע שאני לא חושבת לנסות שוב בקרוב..
ואני רוצה להתעורר בבוקר לא כי המוניטר החליט שמישהו צריך לבדוק מה קורה.. ולא כי צריך להחליף עירוי..

והכי רוצה לשוחח באמת ולא רק לענות כל פעם לאנשים שרוצים לבדוק בעדינות שאני עדיין בחיים..
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
מקווים איתך להחלמה מהירה !

היי פנינה יקרה,

קודם כל אני מקווה שכשתקראי את זה, את כבר תרגישי יותר טוב...
אני קוראת את מה שתיארת וחושבת לעצמי כמה מורכבת ההתמודדות שלך. יש בה הרבה חוסר וודאות...כמו כן, אם הבנתי אותך נכון, מדובר בתסמינים שאת סובלת מהם תקופה ארוכה ורק עכשיו יש היענות ובירור מקצועיים סביבם.

ואני משערת לעצמי, לאור מה שכתבת, כמה זה אולי מכעיס או מתיש להיות זו שצריכה להיות אחראית כל הזמן – אחראית לזה שיבחינו בתסמינים ויתייחסו אליהם ברצינות, אחראית על לעודד את מי שאמור לטפל בך... אך מצד שני, אני שומעת ממך גם כמה זה מתסכל להיות חסרת שליטה וחסרת אונים על הדברים הבסיסיים ביותר, כמו אכילה ושינה... וחסרת שליטה אל מול הנחיות רפואיות או מול המרחב לשיח...

ואני מניחה שהפערים האלה בין חוסר אונים לאחריות רבה מקשים עוד יותר על ההתמודדות...זאת בנוסף לכאבים הפיזיים.

אני שומעת כמה את מתגעגעת למגע אנושי, באופן לא רק פיזי... ואני רוצה להזמין אותך כאן בפורום למרחב של שיח, שבו את יכולה להגיד ולשתף מה שתרצי, בכל נושא שתרצי. כמו כן, את יכולה גם לבוא לצ'אט שלנו, מדובר בצ'אט אישי ואנונימי לחלוטין, דרכו ניתן להתכתב עם אחד מאיתנו המתנדבים. הצ'אט פעיל כל ערב בין תשע לחצות (חוץ מימי שישי). הצ'אט באתר שלנו- http://www.sahar.org.il/.

נשמח לשמוע ממך באיזה פורמט שתרצי ונוח לך.
מקווה יחד איתך לתשובות מהירות, ואיתן גם לתוכנית שתעזור לך להרגיש טוב יותר במהרה.

שלך,
מתנדבת סה"ר
 

פנינה21

New member
בבית מותשת ובלי הרבה חדשות

אז היום פשוט שלחו אותי הביתה.
אני מחכה לתוצאות של הבדיקות .. ואמורה לחזור ביום חמישי לביקורת.

אני מותשת וירדתי במשקל באופן די בולט - כל מי שראה אותי בשעות האחרונות אומר את זה..

אני אמורה לאכול בעיקר מזון במרשם , ולהיזהר שלא יבוא התקף.
רק שלא ברור ממה להיזהר אז ההוראה הזאת קצת בעיתית..
ולזה צריך להוסיף תרופות.. הלכתי עם תיק לבית המרקחת ובקושי הצלחתי להכניס הכל..
ואסור לשכוח את התרופות בשום מקום - כי זה עלול להיות מסוכן.
אני מתכננת לעשות מחר שליש יום עבודה בערך. אני לא יודעת בדיוק איך .. אני צריכה להביא איתי אוכל אבל איך מביאים כזה דבר ?!
ומה אני אומרת לכולם מחר?!
לא יודעת וכל כך עייפה..
והאמת עכשיו אחרי שהסברתי לכמה חברים מה קרה(הם שאלו) אני גם מבוהלת מאוד.. כי זה היה מסוכן.
 
למעלה