Hey

[Kkatie]

Hey

כמה שמנסים לעזור - עוזר אבל פג מדי מהר ... העולם זה הצגה שכולם קלועים בה ולא אכפת להם, למה שיהיה אכפת להם אם אני פה היום ולא מחר ?!.. הרי העולם ממשיך באים לעולם עוד אנשים אז מה יהיה בכלל חסר...

 

[סהר-תמיכה]

קייטי יקרה,

אני שומעת שאת מרגישה שאין טעם לעזרה, כי משהו בחוויה לא מצליח להישאר, להחזיק לאורך זמן, כי יש משהו בחוויה שמרגיש אולי מזוייף או לא אמין, וכיצד יכול באמת להיות אכפת שהרי אנשים באים והולכים...

זו נשמעת לי חוויה קשה מאוד של חוסר משמעות שהכל זמני בה, חוסר משמעות שנדמה לי שאת מפנה כלפי עצמך וכמו אומרת שאת אינך משמעותית בין האנשים הבאים והולכים, שאת עצמך לא תהיי חסרה...

אני משערת את עוצמת הכאב והבדידות שמביאים אותך לכתוב את זה, ויותר מזה, להרגיש את זה... נראה שאת בנקודה מאוד חשוכה, גם לאור ההודעות הקודמות... אני שומעת את המותשות, את הרצון לנוח מעולם משוגע שנראה שאין בו נקודת אור... ולצד זאת, יש בך קול, ולו קטן, שנראה שלא ויתר, קול שממשיך להשמיע קול, להזעיק עזרה, קול שמחפש לשתף את המצוקה ולא להיות איתה לבד, קול שאומר "היי" ופותח דלת ולו קטנה, "היי" ולו קטן, במקום מילת פרידה, פרידה שאולי ממנה אין דרך חזרה...

הקול הזה הוא שמשמעותי, הוא שמייחד אותך, קול מטיב, קול שרוצה לבחון האם יכול אחרת, קול שאולי אינו בטוח שהכל זו הצגה חסרת משמעות...

יקירה, אנחנו רוצים להיות איתך, רוצים לחזק את הקול הזה, רוצים להחזיק איתך את המצוקה, רוצים לדייק עבורך, כך שזה לא ירגיש שפג מהר מידי... אני רוצה לשאול אותך, כיצד נוכל לעשות זאת? למה את זקוקה? תני דרור לקול שצועק לנו "היי", אנחנו פה להאזין לו בקשב רב, כי הוא חשוב, והוא יקר...

מזמינה אותך גם לשיחה בצ'אט שם נוכל להרחיב באופן פרטי יותר, אך כמובן שמוזמנת להמשיך ולשתף גם פה,
מחכים לשמוע אותך בכל דרך שתרצי ונכונה לך,

שולחת חיבוק חם שמבקש לאסוף ולו לרגע את המקומות הכואבים,
חיבוק שמבקש לתת קצת מנוחה...