העולם התהפך בשנייה

גל סוחף2

New member
העולם התהפך בשנייה

כן אז יש מלא אנשים סטיגמטים ששמו לי רגליים לאחרונה.דבר שהפיל אןתי נפשית..חזרתי לכדורים עם מינון יותר גבוה לפי החלטת הרופא שלי.חיוותי כמה התקפים לפני חרדה.חיסר שינה.חוסר תיאבון.חוסר תפקוד ..בכי וזה הזכיר לי מאוד את אותו תקופה לפני כמה שנים.והפסכיאטר עם הפסיכןלוג מנסים להקים אותי מחדש ואני גם רוצה מאוד.יש לי המון דברים לעשות בתור סטודנטית.איך העבר שלי שם לי רגליים בדרך .אני כרגע מסוממת מהכדורים הפסכיאטריים עד שזה יפסיק בעוד גמה ימים .יש לי טיפול פסיכולוגי כל כמה ימים.אני מרגישה די חרטא ומבואסת שאמי לא מצליחה לשלוט ברגישות יתר שלי וצריכה תרופות שיאזנו אותי. די מרגישה נבגדת מהגוף שלי שלא מצליח לתפקד כראוי..ולאילן שסובלים מהפרעה נפשית אני בטוחה שאם הייתי מספרת לכם מה עשו לי ארגונים מסויימים בגלל העבר שלי זה היה מקומם אותכם מאוד ואיזה חברה סטיגמתית ועוד אנשים שמקומם או תפקידם היה דווקא לשנות את זה. בכול מקרה מקווה שהתקופה החרטא הזאת תעבור כי אני חייבת לתפקד בלימודים ולעמוד בדירושתיהם.
תודה על המקום להתפרק למה שמציק לי בשעות שאני יותר מוצפת רגשי. ואנשים על תותרו על העקרונות שלכם ועל תתנו לאף אחד להפיל אותכם לאור עברכם הנפשי כי זה לא שווה את זה..מניסיון שלי עכשן אני משלמת על זה..ומנסה לקום בכול הכוח למרות הקושי הרב!
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
תנועה בין פערים ?

הי יקירה,
אני שומעת אותך מתמודדת כבר תקופה עם חוויה של התעוררות שדים מן העבר בכל מיני היבטים במעין תחושת דז'ה וו שמרגישה כמו סיוט, וניתן להבין את החרדה המתעוררת ואת התחושה שדברים מתהפכים ובוגדים בך. את החוויה שהשליטה שהצלחת להשיג, וההישגים הרבים בדרך נשמטים בין הידיים ומטילים אולי בספק את יכולותייך להגשים את החלומות שלך...
וכמה כעס זה וודאי מעורר כלפי עצמך, כלפי אנשים שאיכזבו בצורה כל כך קשה, בייחוד כאלה שהיו אמורים לשמור ואף לפעול לשינוי של תפיסות צרות ומגבילות... ואולי הספק הפנימי מועצם דווקא בגלל אותם קולות... וכמה טוב שבדרך יש מקומות ואנשים שמספקים גם קולות אחרים, ומקום לפרוק, מקום בו אפשר להוריד מסכות ולהיות אותנטית – על נקודות החוזק ונקודות החולשה.

אני חושבת על ההתמודדות עם עולם שמתהפך בשנייה, על הפער שאת חווה בין עצמך כמתפקדת ואף יתרה מכך, מסייעת לאנשים המתמודדים עם נקודות כואבות ודומות לשלך, ועל כך שאולי ההיפוך הוא לא דיכוטומי, אולי אין חוזק מושלם לעומת חולשה מושלמת... אולי ההליכה היא לא לינארית, אלא ספירלית – יש בה עמידה, ויש בה עצירה במקום ויש בה הליכה וריצה... יש בה רגעים של חזרה לאחור, אך לעולם לא לאותו המקום... כי אנחנו שונים והסביבה שלנו שונה.

אולי באופן כזה ניתן לשאת יותר בקלות את הפער בין תנועה לקיפאון, ואולי גם לזהות את התנועות העדינות בין לבין ... אולי בראייה כזו העבר הוא לא רק מקום של רועץ, אלא גם הזדמנות – הזדמנות לחוויה של תיקון עבורך ועבור אנשים שתפגשי בחייך האישיים והמקצועיים...

רוצה לסיים בלהקדיש לך בית מהשיר נופל וקם של שב"ק ס':

הדרך ארוכה ומפותלת
אני נופל וקם
אף פעם לא אפסיק ללכת
אני נופל וקם
עובר גשר ועוד גשר
אני נופל וקם
כמה ארוכה היא הדרך
אני עומד איתן עם ראש מורם.

שולחת לך חיבוק חם שמבקש לחזק ומזמינה אותך להמשיך לשתף, לפרוק ואולי אף להתחבר מחדש...
 

גל סוחף2

New member
יש תקווה

תודה סהר על התגובה אהבתי מאוד. יש שיפור במצבי מכול הבחינות...מרגישה הרבה יותר טוב.מקווה שימשיך ככה ..ואני יצליח לעמוד בכול הדרישות שעומדות בפני. לצערי בלי כדורים אני מדרדרת נפשית וכול החרדות יוצאים לי שוב בעוצמות שלא מאפשרות לי מרגוע ומנוחה. זה סוג של הכחשה ..חשבתי שאני בריאה כבר וקיבלתי זפטה לפרצוף..והבנתי שאני כל החיים יהיה לי את הרגישות יתר ויכול להיות שגם כול החיים אני יצטרך כדורים פסכיאטריים..זה לא בשורה בכלל משמחת מבחינתי אבל אין לי כל כך הרבה ברירות בנושא הזה..אם אני מפסיקה את הכדורים אני יכולה אפילו להגיע לאישפוזים שוב..ואני ממש לא רוצה את זה!! בקיצר מקווה שיהיה רק יותר טוב מיום ליום
 

סהר-תמיכה

Active member
מנהל
בהחלט יש אהובה


משמח כל כך לשמוע על השיפור - גם אם הוא קטן, וזהיר, ומייצג מעין שיווי משקל חדש, עדין, כזה שעוד אל התבסס עד הסוף, כזה שמלווה בחששות וספקות מסוימים - זו עדיין מגמה כל כך מרגשת, משמעותית. חיבוק נוסף לדרך, מצטרפים אלייך בתקווה לימים טובים יותר ויותר
 

גל סוחף2

New member
וואו

כן,כן שיפור במצב כנראה בגלל כדורים. הדרך עוד ארוכה אבל מקווה לטוב. ושימשיך רק להשתפר
 
למעלה