פרידה

[ariel192]

פרידה

אני לא יכולה יותררררר. זה כל כך כואב אני מרגישה שאני נחנקת.
כבר עברו כמעט שבועיים וזה עדיין כואב נורא. אהבה ראשונה ענקית של שלוש שנים והלב לא מרפה! הצילו...

 

[סהר-תמיכה]

למצוא נחמה

אריאל יקרה,
אני שולחת לך ברשותך קודם כל חיבוק ענקי וחם, חיבוק שעוטף ולא משאיר אותך לבד עם הצער הבוער הזה, עם הלב שמפורק לרסיסים ולא ברור איך אפשר להתחיל ולאחות אותם, עם המועקה הנוראית הזו שיושבת לך על הנשמה, מערערת כל כך, יוצרת מחנק כזה אדיר, מחנק וייאוש..
ואולי אין דרך טובה לעבור פרידה, האמת היא שפרידות הן דבר קשה ומפורר בד"כ. לפעמים הן תופסות אותנו הכי לא מוכנים לזה, אחרי שנים רבות של זוגיות, אחרי שכבר רקמת חלומות וציפיות לבאות, אחרי שמתרגלים ליציבות, לאותו האדם, שראה אותנו כבר בטוב וגם ברע.. לפעמים קשה מאד להמשיך הלאה, ואפילו בכלל לדמיין שיש איזשהו 'הלאה' להמשיך אליו.. אבל יחד עם היותן תקופה ותהליך נוראי, פרידות הן לא בהכרח רעות.. לפעמים הן קורות כי אין ברירה, כי זה הצעד הנכון ביותר.. לפעמים הן מוציאות החוצה איזו מציאות חדשה, שלא היתה שם קודם לכן, שהתפתחה לה לאט לאט - מציאות שכבר לא היתה ברירה אלא לקבל, אבל לא לוקחת ממך או שוללת את הטוב שהיה, את הטוב שהיה בקשר הזה, יחד עם כל הקושי ורגעי המשבר.
אני מאחלת לך, אריאל יקרה, שרגעי הכאב הבוער האלו ילכו וישככו לאט לאט, שתהליך האיחוי יהיה שלם ועמוק, שהמחנק הזה יפנה לאט לאט מקום לחמצן חדש שיכנס למערכת.. את מוזמנת להמשיך ולשתף במחשבות וברגשות שסוערים בך יקירה, אנחנו כאן איתך, עוטפים ומקשיבים