המחשבות על המוות שוב עולות
אני שוב יושבת בחדר לבד מן הסתם כשכולם שם בסלון נהנים וצוחקים.
שוב שומעת שירים עצובים
שוב אותה הרגשה של בדידות וחוסר יחס מבני המשפחה
שוב אותו ניתוק והרגשה של ריקנות בלב .
ושוב המחשבות עולות להן כשהמחשבה היחידה שעולה לי היא מוות
שוב אני חושבת לעצמי מה אני עושה כאן כשלפתע צצות לי תמונות של המשפחה .
שוב אני חושבת על החצי שנה שעשיתי ,
שוב אני בוכה ,ושוב לאף אחד זה לא אכפת כי כל אחד עסוק בענייניו
שוב המחשבות והבדידות מכות בי
שוב אי חושבת מה אני יגיד כשישאלו אותי למה העיניים שלי אדומות
שוב אני חושבת על מחר כשאצטרך ללכת ללימודים עם תחושת הריקנות והתחושה של למות
שוב אני יבוא לבית כשאני רוצה למות , ושוב יהיו אנשים שירצו לעצור ושוב יעלו תמונות של אנשים שלא הייתי רוצה לאכזב
ושוב אני לא עושה את המעשה
אבל אני מחכה בקוצר רוח ליום שהמילים שוב , מוות ,עצב לא יופיעו באוצר מילים שלי
עד אז אני פשוט יחכה ליום הזה ויעמיד פנים שהכל בסדר אולי עד שיום אחד לא אוכל לעשות את זה ואני אלך לי לדרכי...
אני שוב יושבת בחדר לבד מן הסתם כשכולם שם בסלון נהנים וצוחקים.
שוב שומעת שירים עצובים
שוב אותה הרגשה של בדידות וחוסר יחס מבני המשפחה
שוב אותו ניתוק והרגשה של ריקנות בלב .
ושוב המחשבות עולות להן כשהמחשבה היחידה שעולה לי היא מוות
שוב אני חושבת לעצמי מה אני עושה כאן כשלפתע צצות לי תמונות של המשפחה .
שוב אני חושבת על החצי שנה שעשיתי ,
שוב אני בוכה ,ושוב לאף אחד זה לא אכפת כי כל אחד עסוק בענייניו
שוב המחשבות והבדידות מכות בי
שוב אי חושבת מה אני יגיד כשישאלו אותי למה העיניים שלי אדומות
שוב אני חושבת על מחר כשאצטרך ללכת ללימודים עם תחושת הריקנות והתחושה של למות
שוב אני יבוא לבית כשאני רוצה למות , ושוב יהיו אנשים שירצו לעצור ושוב יעלו תמונות של אנשים שלא הייתי רוצה לאכזב
ושוב אני לא עושה את המעשה
אבל אני מחכה בקוצר רוח ליום שהמילים שוב , מוות ,עצב לא יופיעו באוצר מילים שלי
עד אז אני פשוט יחכה ליום הזה ויעמיד פנים שהכל בסדר אולי עד שיום אחד לא אוכל לעשות את זה ואני אלך לי לדרכי...